שינויים

* 1966 - '''קרל המפל''', פילוסוף של המדע, מוציא לאור את ספרו "פילוסופיה של מדעי הטבע" (Philosophy of Natural Science). לפי המפל לא ניתן לאמת או להוכיח תאוריה מדעית. במקום זאת, ניתן לאשש אותה, כלומר לאסוף לה כמה שיותר "התאמות למציאות" אשר יקרבו אותה לאמת ויגדילו את סבירותה להיות נכונה.   

* 1966 - '''קרל המפל''', פילוסוף של המדע, מוציא לאור את ספרו "פילוסופיה של מדעי הטבע" (Philosophy of Natural Science). לפי המפל לא ניתן לאמת או להוכיח תאוריה מדעית. במקום זאת, ניתן לאשש אותה, כלומר לאסוף לה כמה שיותר "התאמות למציאות" אשר יקרבו אותה לאמת ויגדילו את סבירותה להיות נכונה.   

* 1968 - הביולוג גארט הארדין מפרסם את המאמר '''[[הטרגדיה של נחלת הכלל]]''' שעסק בבעיית ניהול משאבי הטבע הציבוריים ([[מוצר משותף]]) בכדור הארץ.

* 1968 - הביולוג גארט הארדין מפרסם את המאמר '''[[הטרגדיה של נחלת הכלל]]''' שעסק בבעיית ניהול משאבי הטבע הציבוריים ([[מוצר משותף]]) בכדור הארץ.

* 1972 - מספר מדענים בראשות  '''[[דונאלה מדווז]]''' מוציאים לאור את הספר ''[[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]]''' שמשתמש במודל ממוחשב ו[[מערכת מורכבת|מערכות מורכבות]] כדי לתאר את ההשלכות של המשך [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] ו[[גידול האוכלוסין]] בעולם בעל מגבלות של משאבי טבע וכיורי טבע סופיים, והציג לראשונה באופן בהיר את אתגרי ה[[קיימות]] של כלל האוכלוסייה האנושית. במקביל למודל הממוחשב, אספו החוקרים מידע רב לגבי גבולות אפשריים שיכולים להגביל את צמיחת האוכלוסייה העולמית או את הכלכלה העולמית. המסר המרכזי בספר הוא כי המשך הגידול בתוצר הכלכלי (מבחינת צריכה ואוכלוסייה) יגרום לחצייה של מגבלות שונות, דבר שעלול להוביל במהלך המאה ה-21 לגידול יתר ולהתמוטטות של הכלכלה והאוכלוסייה. מסר נוסף הוא שימוש במודלים ממוחשבים מורכבים במקום מודלים מנטליים פשוטים. הספר זוכה לפופלאריות לאחר משבר הנפט אולם מותקף בהמשך על ידי כלכלנים.  

* 1972 - מספר מדענים בראשות  '''[[דונאלה מדווז]]''' מוציאים לאור את הספר '''[[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]]''' שמשתמש במודל ממוחשב ו[[מערכת מורכבת|מערכות מורכבות]] כדי לתאר את ההשלכות של המשך [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] ו[[גידול האוכלוסין]] בעולם בעל מגבלות של משאבי טבע וכיורי טבע סופיים, והציג לראשונה באופן בהיר את אתגרי ה[[קיימות]] של כלל האוכלוסייה האנושית. במקביל למודל הממוחשב, אספו החוקרים מידע רב לגבי גבולות אפשריים שיכולים להגביל את צמיחת האוכלוסייה העולמית או את הכלכלה העולמית. המסר המרכזי בספר הוא כי המשך הגידול בתוצר הכלכלי (מבחינת צריכה ואוכלוסייה) יגרום לחצייה של מגבלות שונות, דבר שעלול להוביל במהלך המאה ה-21 לגידול יתר ולהתמוטטות של הכלכלה והאוכלוסייה. מסר נוסף הוא שימוש במודלים ממוחשבים מורכבים במקום מודלים מנטליים פשוטים. הספר זוכה לפופלאריות לאחר משבר הנפט אולם מותקף בהמשך על ידי כלכלנים.  

* 1976 - הביולוג '''ריצ'רד דוקינס ''' מפרסם את הספר '''[[הגן האנוכי]]''' לפיו יש לבחון את האבולוציה ברמת הגן, ולא ברמת האורגניזם היחיד או קבוצת האורגניזמים. לפי השקפה זו היצורים החיים לרבות האדם הם מעין "רובוטים" שתוכנתו כדי לשמר את המולקולות האנוכיות הקרויות גנים. הספר פותר חידות אבולוציוניות רבות כולל קיום זולתנות בטבע. מושג נוסף שנטבע בספר זה הוא [[מם]], מקבילו של הגן ברמת הרעיונות המופשטים; יחידת מידע או רעיון, המסוגלת לשכפול עצמי, ובדומה לגנים המשכפלים עצמם בגופנו, הממים משתכפלים במוחות ובמאגרי מידע.

* 1976 - הביולוג '''ריצ'רד דוקינס ''' מפרסם את הספר '''[[הגן האנוכי]]''' לפיו יש לבחון את האבולוציה ברמת הגן, ולא ברמת האורגניזם היחיד או קבוצת האורגניזמים. לפי השקפה זו היצורים החיים לרבות האדם הם מעין "רובוטים" שתוכנתו כדי לשמר את המולקולות האנוכיות הקרויות גנים. הספר פותר חידות אבולוציוניות רבות כולל קיום זולתנות בטבע. מושג נוסף שנטבע בספר זה הוא [[מם]], מקבילו של הגן ברמת הרעיונות המופשטים; יחידת מידע או רעיון, המסוגלת לשכפול עצמי, ובדומה לגנים המשכפלים עצמם בגופנו, הממים משתכפלים במוחות ובמאגרי מידע.

* 1977 - [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] '''[[הרמן דיילי]]''' מוציא את הספר '''[[כלכלת מצב יציב]]''', שנחשב לאחד מציוני הדרך בתחום של [[כלכלה אקולוגית]] ו'''[[כלכלה בת קיימא]]'''. דיילי מפרסם גם את "[[חוקי דיילי לקיימות]]"  חוקים שעונים לשאלה מהו הגבול של קצב ניצול של משאבים באופן מקיים.  

* 1977 - [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] '''[[הרמן דיילי]]''' מוציא את הספר '''[[כלכלת מצב יציב]]''', שנחשב לאחד מציוני הדרך בתחום של [[כלכלה אקולוגית]] ו'''[[כלכלה בת קיימא]]'''. דיילי מפרסם גם את "[[חוקי דיילי לקיימות]]"  חוקים שעונים לשאלה מהו הגבול של קצב ניצול של משאבים באופן מקיים.