47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 95:
שורה 95: − + + שורה 107:
שורה 108: + +
←התפתחות המדע במאה ה-20
* יסודות תורת המחשוב ופיתוח המחשבים הראשונים.
* יסודות תורת המחשוב ופיתוח המחשבים הראשונים.
* 1936 עד 1947 - '''הסינתזה האבולוציונית המודרנית''' - הסינתזה איחדה בין חוקי התורשה של מנדל לבין עקרונות הברירה הטבעית והאבולוציה ההדרגתית. הסינתזה הסבירה כיצד מקרואבולוציה, שקיומה נצפה גם בטבע וגם במחקרים פלאונטולוגיים, מתאפשרת בהינתן מיקרואבולוציה (שינוי ברמה המולקולרית, חקר הורשתם של גנים במרוצת הדורות, ויחסי הגומלין בין גנים באוכלוסיות נתונות).
* 1936 עד 1947 - '''הסינתזה האבולוציונית המודרנית''' - הסינתזה איחדה בין חוקי התורשה של מנדל לבין עקרונות הברירה הטבעית והאבולוציה ההדרגתית. הסינתזה הסבירה כיצד מקרואבולוציה, שקיומה נצפה גם בטבע וגם במחקרים פלאונטולוגיים, מתאפשרת בהינתן מיקרואבולוציה (שינוי ברמה המולקולרית, חקר הורשתם של גנים במרוצת הדורות, ויחסי הגומלין בין גנים באוכלוסיות נתונות).
* 1945 - שימוש ב'''[[נשק אטומי]]''' נגד יפן. פיתוח הנשק התאפשר תודות לתורת היחסות ופרוייקט מנהטן שכלל מדענים רבים שפעלו מטעם ממשלת ארצות הברית. הדבר מסמן גם תחילת המרוץ לנשק אטומי מצד מעצמות ומדינות. איינשטיין ואנשים רבים אחרים נחרדים מהאפשרות של [[מלחמה אטומית]] ובשנת 1946 מוציאים את החוברת [[עולם אחד או אף עולם]]
* 1939-1945 - מלחמת העולם השנייה. נחשב אחד האירועים שנתן מימון רב למחקרים מדעיים בתחומים שונים. מחקרים בפיתוח כלי נשק אבל גם בתחומים אחרים כמו בליסטיקה ומסע לחלל, פסיכולוגיה וכלכלה.
* 1945 - שימוש ב'''[[נשק אטומי]]''' נגד יפן. פיתוח הנשק התאפשר תודות לתורת היחסות ופרוייקט מנהטן שכלל מדענים רבים שפעלו מטעם ממשלת ארצות הברית. הדבר מסמן גם תחילת המרוץ לנשק אטומי מצד מעצמות ומדינות. איינשטיין ואנשים רבים אחרים נחרדים מהאפשרות של [[מלחמה אטומית]] ובשנת 1946 מוציאים את החוברת [[עולם אחד או אף עולם]] שקורא לשיתופי פעולה בינלאומיים או ל[[ממשלה עולמית]] ומזהיר מפני סכנות הנשק האטומי.
* 1945 - '''ברטראנד ראסל''' מוציא את ספרו "תולדות הפילוסופיה המערבית" ספר מקיף על תולדות הפילוסופיה המערבית החל מהפילוסופיה קדם-סוקרטית ועד הפילוסופיה האנליטית של תחילת המאה העשרים. ראסל היה אחד מהפילוסופים האנליטים החשובים ביותר, לצדם של פרגה, מור וויטגנשטיין. יחד עם מור הוביל את התפנית העיקרית בפילוסופיה הבריטית במאה העשרים: עזיבת האידיאליזם של הגל ובראדלי, לטובת סוג של ריאליזם נאיבי המבוסס על היגיון בסיסי. ראסל שם דגש מיוחד על הלוגיקה והפילוסופיה של הלשון ככלי להבנת המציאות. הוא טען שבעיות רבות שהטרידו פילוסופים לאורך הדורות ניתן לפתור על ידי ניתוח לשוני פשוט של המילים שמרכיבות אותן.
* 1945 - '''ברטראנד ראסל''' מוציא את ספרו "תולדות הפילוסופיה המערבית" ספר מקיף על תולדות הפילוסופיה המערבית החל מהפילוסופיה קדם-סוקרטית ועד הפילוסופיה האנליטית של תחילת המאה העשרים. ראסל היה אחד מהפילוסופים האנליטים החשובים ביותר, לצדם של פרגה, מור וויטגנשטיין. יחד עם מור הוביל את התפנית העיקרית בפילוסופיה הבריטית במאה העשרים: עזיבת האידיאליזם של הגל ובראדלי, לטובת סוג של ריאליזם נאיבי המבוסס על היגיון בסיסי. ראסל שם דגש מיוחד על הלוגיקה והפילוסופיה של הלשון ככלי להבנת המציאות. הוא טען שבעיות רבות שהטרידו פילוסופים לאורך הדורות ניתן לפתור על ידי ניתוח לשוני פשוט של המילים שמרכיבות אותן.
[[קובץ:Benzopyrene DNA adduct 1JDG.png|ממוזער|125px|מודל מולקולרי של הסליל הכפול של הדי.אן.אי.]]
[[קובץ:Benzopyrene DNA adduct 1JDG.png|ממוזער|125px|מודל מולקולרי של הסליל הכפול של הדי.אן.אי.]]
* 1966 - '''קרל המפל''', פילוסוף של המדע, מוציא לאור את ספרו "פילוסופיה של מדעי הטבע" (Philosophy of Natural Science). לפי המפל לא ניתן לאמת או להוכיח תאוריה מדעית. במקום זאת, ניתן לאשש אותה, כלומר לאסוף לה כמה שיותר "התאמות למציאות" אשר יקרבו אותה לאמת ויגדילו את סבירותה להיות נכונה.
* 1966 - '''קרל המפל''', פילוסוף של המדע, מוציא לאור את ספרו "פילוסופיה של מדעי הטבע" (Philosophy of Natural Science). לפי המפל לא ניתן לאמת או להוכיח תאוריה מדעית. במקום זאת, ניתן לאשש אותה, כלומר לאסוף לה כמה שיותר "התאמות למציאות" אשר יקרבו אותה לאמת ויגדילו את סבירותה להיות נכונה.
* 1968 - הביולוג גארט הארדין מפרסם את המאמר '''[[הטרגדיה של נחלת הכלל]]''' שעסק בבעיית ניהול משאבי הטבע הציבוריים ([[מוצר משותף]]) בכדור הארץ.
* 1968 - הביולוג גארט הארדין מפרסם את המאמר '''[[הטרגדיה של נחלת הכלל]]''' שעסק בבעיית ניהול משאבי הטבע הציבוריים ([[מוצר משותף]]) בכדור הארץ.
* 1972 - מספר מדענים בראשות '''[[דונאלה מדווז]]''' מוציאים לאור את הספר ''[[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]]''' שמשתמש במודל ממוחשב ו[[מערכת מורכבת|מערכות מורכבות]] כדי לתאר את ההשלכות של המשך [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] ו[[גידול האוכלוסין]] בעולם בעל מגבלות של משאבי טבע וכיורי טבע סופיים, והציג לראשונה באופן בהיר את אתגרי ה[[קיימות]] של כלל האוכלוסייה האנושית. במקביל למודל הממוחשב, אספו החוקרים מידע רב לגבי גבולות אפשריים שיכולים להגביל את צמיחת האוכלוסייה העולמית או את הכלכלה העולמית. המסר המרכזי בספר הוא כי המשך הגידול בתוצר הכלכלי (מבחינת צריכה ואוכלוסייה) יגרום לחצייה של מגבלות שונות, דבר שעלול להוביל במהלך המאה ה-21 לגידול יתר ולהתמוטטות של הכלכלה והאוכלוסייה. מסר נוסף הוא שימוש במודלים ממוחשבים מורכבים במקום מודלים מנטליים פשוטים. הספר זוכה לפופלאריות לאחר משבר הנפט אולם מותקף בהמשך על ידי כלכלנים.
* 1976 - הביולוג '''ריצ'רד דוקינס ''' מפרסם את הספר '''[[הגן האנוכי]]''' לפיו יש לבחון את האבולוציה ברמת הגן, ולא ברמת האורגניזם היחיד או קבוצת האורגניזמים. לפי השקפה זו היצורים החיים לרבות האדם הם מעין "רובוטים" שתוכנתו כדי לשמר את המולקולות האנוכיות הקרויות גנים. הספר פותר חידות אבולוציוניות רבות כולל קיום זולתנות בטבע. מושג נוסף שנטבע בספר זה הוא [[מם]], מקבילו של הגן ברמת הרעיונות המופשטים; יחידת מידע או רעיון, המסוגלת לשכפול עצמי, ובדומה לגנים המשכפלים עצמם בגופנו, הממים משתכפלים במוחות ובמאגרי מידע.
* 1976 - הביולוג '''ריצ'רד דוקינס ''' מפרסם את הספר '''[[הגן האנוכי]]''' לפיו יש לבחון את האבולוציה ברמת הגן, ולא ברמת האורגניזם היחיד או קבוצת האורגניזמים. לפי השקפה זו היצורים החיים לרבות האדם הם מעין "רובוטים" שתוכנתו כדי לשמר את המולקולות האנוכיות הקרויות גנים. הספר פותר חידות אבולוציוניות רבות כולל קיום זולתנות בטבע. מושג נוסף שנטבע בספר זה הוא [[מם]], מקבילו של הגן ברמת הרעיונות המופשטים; יחידת מידע או רעיון, המסוגלת לשכפול עצמי, ובדומה לגנים המשכפלים עצמם בגופנו, הממים משתכפלים במוחות ובמאגרי מידע.
* 1977 - [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] '''[[הרמן דיילי]]''' מוציא את הספר '''[[כלכלת מצב יציב]]''', שנחשב לאחד מציוני הדרך בתחום של [[כלכלה אקולוגית]] ו'''[[כלכלה בת קיימא]]'''. דיילי מפרסם גם את "[[חוקי דיילי לקיימות]]" חוקים שעונים לשאלה מהו הגבול של קצב ניצול של משאבים באופן מקיים.
* 1979 - [[דניאל כהנמן]] ו[[עמוס טברסקי]] מפרסמים את "[[תורת הערך]] - אחד המאמרים החשובים בתחום של [[כלכלה התנהגותית]]
* 1979 - [[דניאל כהנמן]] ו[[עמוס טברסקי]] מפרסמים את "[[תורת הערך]] - אחד המאמרים החשובים בתחום של [[כלכלה התנהגותית]]
* [[כלכלה אקולוגית]].
* [[כלכלה אקולוגית]].