שורה 48: |
שורה 48: |
| * 1824 - '''סאדי קרנו''' מפרסם את הספר "הרהורים על כוחה המניע של האש", שדן במנועי קיטור. החלק החשוב ביותר בספר הוא הצגה מופשטת של מנוע אידיאלי שניתן יהיה להשתמש בו כדי להבין ולהבהיר את העקרונות יסודיים שמוחלים באופן כללי על כל מנועי החום ללא קשר לתכנון ולעיצוב שלהם. עבודתו של קרנו לא משכה תשומת לב רבה במהלך חייו, אולם לאחר מכן השתמשו בה רודולף קלאוזיוס ו'''ויליאם תומסון''' כדי לנסח את '''[[החוק השני של התרמודינמיקה]]''' וכדי להגדיר את המושג [[אנטרופיה]]. לדבר זה חשיבות גבוהה בהקשרים רבים כמו פיסיקה ומערכות אקולוגיות ו[[תהליך בלתי הפיך]]. | | * 1824 - '''סאדי קרנו''' מפרסם את הספר "הרהורים על כוחה המניע של האש", שדן במנועי קיטור. החלק החשוב ביותר בספר הוא הצגה מופשטת של מנוע אידיאלי שניתן יהיה להשתמש בו כדי להבין ולהבהיר את העקרונות יסודיים שמוחלים באופן כללי על כל מנועי החום ללא קשר לתכנון ולעיצוב שלהם. עבודתו של קרנו לא משכה תשומת לב רבה במהלך חייו, אולם לאחר מכן השתמשו בה רודולף קלאוזיוס ו'''ויליאם תומסון''' כדי לנסח את '''[[החוק השני של התרמודינמיקה]]''' וכדי להגדיר את המושג [[אנטרופיה]]. לדבר זה חשיבות גבוהה בהקשרים רבים כמו פיסיקה ומערכות אקולוגיות ו[[תהליך בלתי הפיך]]. |
| * 1830 - נפתח קו הרכבת ממנצ`סטר לליברפול שתוכנן בידי ג'ורג' סטיבנסון ותופעל בידי רכבת ה-rocket של בנו רוברט סטיבנסון וחברת רוברט סטיבנסון. | | * 1830 - נפתח קו הרכבת ממנצ`סטר לליברפול שתוכנן בידי ג'ורג' סטיבנסון ותופעל בידי רכבת ה-rocket של בנו רוברט סטיבנסון וחברת רוברט סטיבנסון. |
| + | [[קובץ:Faraday Cochran Pickersgill.jpg|ממוזער|120px|מייקל פאראדי, גילה את הקשר בין מגנטיות לחשמל ובנה את המנוע החשמלי הראשון.]] |
| * 1831 - '''מייקל פאראדיי ''' פיזיקאי וכימאי אנגלי, החל בסדרת הניסויים הגדולה שלו, שבה גילה את ה'''השראה האלקטרומגנטית''', בעקבות עבודתו של אנדרה מרי אמפר. הוא גילה שאם מזיזים מגנט דרך סליל תיל, מושרה בתיל זרם חשמלי. ניסויים אלה הראו כיצד מגנטיות יוצרת זרם חשמלי. פאראדיי השתמש בעיקרון זה כדי לבנות את הדינמו החשמלי הראשון, שהוא המנוע החשמלי הראשון, בפעם הראשונה האדם יכול "לאלף" את החשמל. בנוסף תרם רבות לתחומי האלקטרומגנטיות והאלקטרוכימיה, ניסח את חוק פאראדיי וגילה את הבנזן. פאראדיי נחשב לאחד מהמדענים הגדולים בהיסטוריה, ויש המתייחסים אליו כאל עורך הניסויים הגדול ביותר בתולדות המחקר המדעי. הפיכת החשמל למקור אנרגיה נפוץ וחיוני היא בעיקר תוצאה של פועלו. | | * 1831 - '''מייקל פאראדיי ''' פיזיקאי וכימאי אנגלי, החל בסדרת הניסויים הגדולה שלו, שבה גילה את ה'''השראה האלקטרומגנטית''', בעקבות עבודתו של אנדרה מרי אמפר. הוא גילה שאם מזיזים מגנט דרך סליל תיל, מושרה בתיל זרם חשמלי. ניסויים אלה הראו כיצד מגנטיות יוצרת זרם חשמלי. פאראדיי השתמש בעיקרון זה כדי לבנות את הדינמו החשמלי הראשון, שהוא המנוע החשמלי הראשון, בפעם הראשונה האדם יכול "לאלף" את החשמל. בנוסף תרם רבות לתחומי האלקטרומגנטיות והאלקטרוכימיה, ניסח את חוק פאראדיי וגילה את הבנזן. פאראדיי נחשב לאחד מהמדענים הגדולים בהיסטוריה, ויש המתייחסים אליו כאל עורך הניסויים הגדול ביותר בתולדות המחקר המדעי. הפיכת החשמל למקור אנרגיה נפוץ וחיוני היא בעיקר תוצאה של פועלו. |
| * 1844 - '''סמואל מורס ''' מייצר את '''הטלגרף''' היישומי הראשון, שאיפשר לשדר מסרים למרחקים ארוכים באמצעות כבל באיכות פשוטה. (ב-1833, תיכננו קרל גאוס ווילהלם ובר את הטלגרף האלקטרומגנטי הראשון). תוך 30 שנה מעת המצאתו, התרחבה רשת הטלגרף לכל היבשות והביאה לראשונה לכל קצוי תבל את בשורת התקשורת הגלובלית המיידית. הטלגרף איפשר לעיתונות לדווח כמעט בזמן אמת על אירועים חשובים מכל מקום בעולם, וחולל מהפכה בעולם העסקים ([[יתרון לגודל]] של [[תאגידים גדולים]], בתחום הפיננסים וכן יתרון לגודל של צבאות וסיוע ל[[אימפריאליזם]]. השפעתו על ההתפתחות האנושית בסוף המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20 הייתה עצומה. | | * 1844 - '''סמואל מורס ''' מייצר את '''הטלגרף''' היישומי הראשון, שאיפשר לשדר מסרים למרחקים ארוכים באמצעות כבל באיכות פשוטה. (ב-1833, תיכננו קרל גאוס ווילהלם ובר את הטלגרף האלקטרומגנטי הראשון). תוך 30 שנה מעת המצאתו, התרחבה רשת הטלגרף לכל היבשות והביאה לראשונה לכל קצוי תבל את בשורת התקשורת הגלובלית המיידית. הטלגרף איפשר לעיתונות לדווח כמעט בזמן אמת על אירועים חשובים מכל מקום בעולם, וחולל מהפכה בעולם העסקים ([[יתרון לגודל]] של [[תאגידים גדולים]], בתחום הפיננסים וכן יתרון לגודל של צבאות וסיוע ל[[אימפריאליזם]]. השפעתו על ההתפתחות האנושית בסוף המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20 הייתה עצומה. |
שורה 60: |
שורה 61: |
| * 1871 - צ'ארלס דרווין מוציא את הספר '''"[[מוצא האדם]]"''' (The Descent of Man, and Selection in Relation to Sex), בו הרחיב את הרעיון שהציג בספרו הראשון "מוצא המינים" וטען כי גם האדם לא נוצר כמו שהוא, אלא נוצר, תוך התפתחות הדרגתית, מיצור שנכחד, אשר היה אב קדמון לאדם ולקופי האדם. הספר הוא אחד החיבורים הראשונים בתולדות חקר מוצא האדם וממניחי היסודות ל[[אבולוציה של האדם]]. הספר חזה שיימצאו מאובני מעבר או "חוליות חסרות" המהוות צורות ביניים בין אב קדמון המשותף לקופי-האדם ולאדם, לבין מיני האדם. הוא אף טען שיש לחפש את שלבי המעבר ביבשת אפריקה. תחזיות אלו הסתברו שנים רבות לאחר מכן כמדויקות. הספר מעורר סערה חברתית גדולה. | | * 1871 - צ'ארלס דרווין מוציא את הספר '''"[[מוצא האדם]]"''' (The Descent of Man, and Selection in Relation to Sex), בו הרחיב את הרעיון שהציג בספרו הראשון "מוצא המינים" וטען כי גם האדם לא נוצר כמו שהוא, אלא נוצר, תוך התפתחות הדרגתית, מיצור שנכחד, אשר היה אב קדמון לאדם ולקופי האדם. הספר הוא אחד החיבורים הראשונים בתולדות חקר מוצא האדם וממניחי היסודות ל[[אבולוציה של האדם]]. הספר חזה שיימצאו מאובני מעבר או "חוליות חסרות" המהוות צורות ביניים בין אב קדמון המשותף לקופי-האדם ולאדם, לבין מיני האדם. הוא אף טען שיש לחפש את שלבי המעבר ביבשת אפריקה. תחזיות אלו הסתברו שנים רבות לאחר מכן כמדויקות. הספר מעורר סערה חברתית גדולה. |
| * 1873 - פסטר מקיים ויכוחים עם רופאי פריז וטוען כי חיידקים גורמים למחלות האדם. רופא מפורסם בשם פידו טוען כי פסטר טועה בטענה כי העיקר הוא היגיינה וכן תאורים מעורפלים של מחלות. | | * 1873 - פסטר מקיים ויכוחים עם רופאי פריז וטוען כי חיידקים גורמים למחלות האדם. רופא מפורסם בשם פידו טוען כי פסטר טועה בטענה כי העיקר הוא היגיינה וכן תאורים מעורפלים של מחלות. |
| + | [[קובץ:Portrait of Robert Herman Koch (1843 - 1910) Wellcome M0000731.jpg|ממוזער|120px|רוברט קוך, ממובילי [[המהפכה המיקרוביולוגית]] במאה ה-19]] |
| * 1876 - '''רוברט קוך''' מציג ראיות חזקות על ידי סדרת ניסויים בעכברים, לקשר בין חיידקים לבין מחלות האדם, במקרה של חיידקי הגחלת (אנטראקס). הדבר גורם לפרסומו ולהד משמעותי בקהילת החוקרים הביולוגים. | | * 1876 - '''רוברט קוך''' מציג ראיות חזקות על ידי סדרת ניסויים בעכברים, לקשר בין חיידקים לבין מחלות האדם, במקרה של חיידקי הגחלת (אנטראקס). הדבר גורם לפרסומו ולהד משמעותי בקהילת החוקרים הביולוגים. |
| + | |
| * 1882 - קוך מוצא את '''חיידקי השחפת'''. פרסום עולמי לקוך, מהפכה בעולם הרפואה בהבנת הסיבות למחלות זיהומיות, ביכולת ללחום בגורם המוות העיקרי (עד למאה ה-20 - מחלות מדבקות) מהפכה עצומה בתחום הרפואה והתקדמות עצומה בביסוס הרפואה על מיקרו-ביולוגיה. | | * 1882 - קוך מוצא את '''חיידקי השחפת'''. פרסום עולמי לקוך, מהפכה בעולם הרפואה בהבנת הסיבות למחלות זיהומיות, ביכולת ללחום בגורם המוות העיקרי (עד למאה ה-20 - מחלות מדבקות) מהפכה עצומה בתחום הרפואה והתקדמות עצומה בביסוס הרפואה על מיקרו-ביולוגיה. |
| * 1884 - פרסום '''"העיקרים של קוך"''' ארבעה קריטריונים שנועדו לקבוע קשר סיבתי בין גורם מיקרוביאלי למחלה כלשהי או לשינוי מטבולי/פיזיולוגי אחר. בנוסף קוך פיתח שיטות מחקר נוספות כמו צביעת חיידקים, יכולת בידוד חיידקים מסוגים שונים על ידי גידולם על מצע מוצק למחצה - תפוחי אדמה ואחר מצע אגר. המשך הגילויים של חיידקים ולפעמים גם גורמי מחלות ביניהם כלבת, קדחת צהובה, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. | | * 1884 - פרסום '''"העיקרים של קוך"''' ארבעה קריטריונים שנועדו לקבוע קשר סיבתי בין גורם מיקרוביאלי למחלה כלשהי או לשינוי מטבולי/פיזיולוגי אחר. בנוסף קוך פיתח שיטות מחקר נוספות כמו צביעת חיידקים, יכולת בידוד חיידקים מסוגים שונים על ידי גידולם על מצע מוצק למחצה - תפוחי אדמה ואחר מצע אגר. המשך הגילויים של חיידקים ולפעמים גם גורמי מחלות ביניהם כלבת, קדחת צהובה, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. |