47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + שורה 11:
שורה 11: + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
'''עקרון אי ההתערבות''' הוא רעיון לפיו הממשלה (והמוסדות החברתיים) האחרים לא אמורים להתערב בנעשה בשוק, ובעקרון - השארת [[שוק חופשי]]. עקרון זה מכונה '''לֵסֶה פֶר''' הוא קיצור של המונח הצרפתי "laissez faire, laissez passer" שמשמעותו "תנו לעשות, תנו לעבור".
'''עקרון אי ההתערבות''' הוא רעיון לפיו הממשלה (והמוסדות החברתיים) האחרים לא אמורים להתערב בנעשה בשוק, ובעקרון - השארת [[שוק חופשי]]. עקרון זה מכונה '''לֵסֶה פֶר''' הוא קיצור של המונח הצרפתי "laissez faire, laissez passer" שמשמעותו "תנו לעשות, תנו לעבור".
הרעיון נמצא בלב ה[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]] ([[עיקרון היד הנעלמה]]), והליברליזם הקלאסי לפיו התערבות ממשלתית רק מפריעה לשוק לחלק את הטובין באופן מיטבי בין האנשים. אחת השאלות היא מדוע הפרעה כזו היא "רעה" . ב[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]], ניסחו כלל של [[יעילות פארטו]]. לפי הנחות המודל הנאו-קלאסי, פעמים רבות שוק ללא התערבות מגיע ליעילות פארטו. הטענה של נאו-קלאסיים היא כי התערבות ממשלתית - על ידי מיסוי, סבסוד או חקיקה, מפריע ליעילות זו. בנוסף לכך יש הנחה נורמטיבית (סמויה) לפיה הפחתת יעילות פארטו היא דבר לא רצוי.
הרעיון נמצא בלב ה[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]] ([[עיקרון היד הנעלמה]]), וה[[ליברליזם]] הקלאסי לפיו התערבות ממשלתית עלולה במקרים רבים להפריעה לשוק לחלק את הטובין באופן מיטבי בין האנשים. אחת השאלות היא מדוע הפרעה כזו היא "רעה" . ב[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]], ניסחו כלל של [[יעילות פארטו]]. לפי הנחות המודל הנאו-קלאסי, פעמים רבות שוק ללא התערבות מגיע ליעילות פארטו. הטענה של נאו-קלאסיים היא כי התערבות ממשלתית - על ידי מיסוי, סבסוד או חקיקה, מפריע ליעילות זו. בנוסף לכך יש הנחה נורמטיבית (סמויה) לפיה הפחתת יעילות פארטו היא דבר לא רצוי.
לפי חסידי אי ההתערבות, המערכת הכלכלית עובדת ביעילות היות ולשחקנים בשוק יש מידע לגבי העדפות, מחירים ואיכויות שלממשלה אין. הצרכנים יודעים לדוגמה האם הם רוצים לקנות לחם או עוגה, ומידע זה לגבי העדפות לא מצוי בידי הממשלה. מנגנון השוק אמור לספק (באופן אידאלי) מידע גם על מחירים ועל כמויות ואיכויות באופן מבוזר שמערכת ריכוזית קשה מאוד לבצע.
לפי חסידי אי ההתערבות, המערכת הכלכלית עובדת ביעילות היות ולשחקנים בשוק יש מידע לגבי העדפות, מחירים ואיכויות שלממשלה אין. הצרכנים יודעים לדוגמה האם הם רוצים לקנות לחם או עוגה, ומידע זה לגבי העדפות לא מצוי בידי הממשלה. מנגנון השוק אמור לספק (באופן אידאלי) מידע גם על מחירים ועל כמויות ואיכויות באופן מבוזר שמערכת ריכוזית קשה מאוד לבצע.
עם זאת, במהלך המאה ה-20 חלק ניכר מהכלכלה הנאו-קלאסית התרחק מרעיון זה, בעקבות מחקרים על מקרים רבים של [[כשלי שוק]], לרבות מצבים בהם [[שוק חופשי]] עלול להתרחק מ[[שוק משוכלל]]. גם במישור הפוליטי צעדים כמו ביטול כל המגבלות על הגירה או ביטול מגבלות על עיסוק במקצועות לא זוכים לפופולריות במדינות מערביות שבהן התושבים מעוניינים לחסום כניסת מהגרים עניים רבים.
עם זאת, במהלך המאה ה-20 חלק ניכר מהכלכלה הנאו-קלאסית התרחק מרעיון זה, בעקבות מחקרים על מקרים רבים של [[כשלי שוק]], לרבות מצבים בהם [[שוק חופשי]] עלול להתרחק מ[[שוק משוכלל]]. גם במישור הפוליטי צעדים כמו ביטול כל המגבלות על הגירה או ביטול מגבלות על עיסוק במקצועות לא זוכים לפופולריות במדינות מערביות שבהן התושבים מעוניינים לחסום כניסת מהגרים עניים רבים.
==היסטוריה של המונח==
המונח "laissez-faire" צמח ככל הנראה בפגישה שהתרחשה בשנת 1681 בין שר האוצר הצרפתי רב הכוח ז'אן-בטיסט קולבר, לבין קבוצה של אנשי עסקים צרפתים בראשות M. Le Gendre. קולבר היה תומך במדיניות המקובלת דאז של [[מרכנתליזם]], שחשבה שעושר של אומה פרושו הרבה זהב במרתפי הממשלה, וכי על הממשלה להתערב בצורות שונות בכלכלה בצורות של מיסוי מגן גבוה נגד יבוא, סיוע ליצוא ורגולציה. כאשר קולבר הנלהב שאל כיצד את הסוחרים כיצד הממשלה יכולה לעזור להם ענה לו Le Gendre: "עזוב את זה לנו" או "תן לנו לעשות את זה" - "Laissez-nous faire"
האנקדוטה הופיעה במאמר שפורסם בשנת 1751 ב-Journal économique מאת René Louis de Voyer de Paulmy d'Argenson שהיה שר צרפתי ותומך בסחר חופשי. הוא השתמש בביטוי עוד קודם לכן בשנת 1736. בשנות 1750 [[פיזיוקרט]] הצרפתי Jacques Claude Marie Vincent de Gournay פרסם את המונח. הוא פיתח אותו למוטו "Laissez faire et laissez passer" - "תנו לעשות, תנו לעבור". - כלומר ללא מגבלות על המסחר וללא מגבלות על הגירה ותנועה. למרות ש Gournay לא השאיר אחריו עבודות כתובות רעיונותיו השפיעו מאד על חבריו הפיזיוקרטים שהעניקו לו את הקרדיט על הרעיונות והסימסא.
הפיזיוקרטים ניתחו את הכלכלה בצורה שונה מהמרקנתליסטים. הם ראו בכלכלה מערכת שנמצאת בזרימה. ולכן האמינו שכמו שזרימה בריאה של מחזור הדם היא ללא הפרעה, יש להמנע מהפרעה לזרימה של המערכת הכלכלית. עם זאת הפיזיוקרטים האמינו גם שרוב הערך הכלכלי נובע מעבודתם של החקלאים. ההסברים שלהם לשאלה מדוע לא כדאי שהממשלה תתערב בכלכלה היו מסובכים.
הסבר טוב ואלגנטי בהרבה לצידוק לטובת מדיניות אי התערבות (כמו גם סייגים מתי התערבות כזו היא חשובה) סיפק [[אדם סמית]] בספרו [[עושר האומות]].
==ביקורת==
==ביקורת==