שורה 28: |
שורה 28: |
| * מיון עולם הטבע - איסוף בוטני וזאולוגי של מינים. | | * מיון עולם הטבע - איסוף בוטני וזאולוגי של מינים. |
| * מחקרים גואגרפיים , איסוף של זני חקלאות, של בעלי חיים ושל ילידים התפשטות קולוניליאסטית, גילוי ארצות, המסעות של מגלן, המסע של קוק. | | * מחקרים גואגרפיים , איסוף של זני חקלאות, של בעלי חיים ושל ילידים התפשטות קולוניליאסטית, גילוי ארצות, המסעות של מגלן, המסע של קוק. |
| + | [[קובץ:Encyclopedie de D'Alembert et Diderot - Premiere Page - ENC 1-NA5.jpg|ממוזער|100px|שער האַנסיקלופדי.]] |
| + | * 1751- פרסום [[[האנציקלופדיה הגדולה]] - "אַנסיקלופדי" - אנציקלופדיה כללית שפורסמה בצרפת בין השנים 1751 ל-1772,. היו לה כותבים מלומדים רבים כולל אישים מפורסמים כמו וולטר ורוסו, הידועים בתור "האנציקלופדיסטים". האַנסיקלופדי נערכה על ידי הפילוסוף דני דידרו, ועד 1759 על ידי המתמטיקאי והפילוסוף ז'אן לה רון ד'אלמבר. מחברי האנציקלופדיה אתגרו את הסמכות הדתית. קריאות תגר אלה הובילו לדיכוי ונסיונות צזנורה מצד רשויות הכנסייה והמדינה המלוכנית. האַנסיקלופדי מפורסמת כמייצגת את הלך המחשבה של [[עידן הנאורות]] ותרמה לרעיונות שקידמו את [[המהפכה הצרפתית]], ה[[דמוקרטיה]] ורעיונות רבים שמומשו במאות שלאחר מכן. לפי דידרו, במאמרו "Encyclopédie" מטרת האַנסיקלופדי היתה "לשנות את הדרך שבה אנשים חשבו" וכן אמצעי שבו אנשים יוכלו להשכיל את עצמם ולדעת דברים. הוא ותורמים אחרים דגלו ב[[חילון]] של למידה הרחק מן הישועים (מסדר קתולי שנלחם בהתפשטות הרפורמציה הפרוטסטנטית באמצעות חינוך ותעמולה). דידרו רצה לשלב את כל הידע העולמי באנציקלופדיה וקיווה שהטקסט יוכל להפיץ את כל המידע הזה לציבור ולדורות הבאים. |
| * 1776 - יוצא לאור [[עושר העמים]] ספרו הנודע של הכלכלן [[אדם סמית]]. כמה שנים קודם לכן יוצא ספרו [[התיאוריה של הסנטימנט המוסרי]] | | * 1776 - יוצא לאור [[עושר העמים]] ספרו הנודע של הכלכלן [[אדם סמית]]. כמה שנים קודם לכן יוצא ספרו [[התיאוריה של הסנטימנט המוסרי]] |
| * השפעות חברתיות - חילון, המשך ה[[קולוניליזם]], המפכה האמריקאית, [[המהפכה הצרפתית]]. עבדות טראס אטלנטית. | | * השפעות חברתיות - חילון, המשך ה[[קולוניליזם]], המפכה האמריקאית, [[המהפכה הצרפתית]]. עבדות טראס אטלנטית. |
| * [[המהפכה התעשייתית]] | | * [[המהפכה התעשייתית]] |
− | * 1798- הכלכלן '''[[תומאס מלתוס]]''' מפרסם את את "[[מסה על עיקרון האוכלוסייה]]" (An Essay on the Principle of Population). מלתוס טען שכמות המזון גדלה באופן ליניארי, בעוד אוכלוסיית העולם מתרבה באופן מעריכי, במצב כזה אין לאדם ברירה אלא להילחם עם האחר למחייתו, כאשר הכשיר ביותר ישרוד. האדם שידע לתפקד באופן המתוחכם ביותר או המותאם ביותר למצב, יצליח להתקיים. דרווין קרא בעיון רב את התאוריה הזאת, ולימים אמר שממנה שאב את רעיון מאבק הקיום. | + | * 1798- הכלכלן '''[[תומאס מלתוס]]''' מפרסם את את "[[מסה על עיקרון האוכלוסייה]]" (An Essay on the Principle of Population). מלתוס טען שכמות המזון גדלה באופן ליניארי, בעוד אוכלוסיית העולם מתרבה באופן מעריכי, במצב כזה אין לאדם ברירה אלא להילחם עם האחר למחייתו, כאשר הכשיר ביותר ישרוד. האדם שידע לתפקד באופן המתוחכם ביותר או המותאם ביותר למצב, יצליח להתקיים. דרווין קרא בעיון רב את התאוריה הזאת, ולימים אמר שממנה שאב את רעיון מאבק הקיום. |
| + | |
| ==המאה ה-19== | | ==המאה ה-19== |
| * 1824 - '''סאדי קרנו''' מפרסם את הספר "הרהורים על כוחה המניע של האש", שדן במנועי קיטור. החלק החשוב ביותר בספר הוא הצגה מופשטת של מנוע אידיאלי שניתן יהיה להשתמש בו כדי להבין ולהבהיר את העקרונות יסודיים שמוחלים באופן כללי על כל מנועי החום ללא קשר לתכנון ולעיצוב שלהם. עבודתו של קרנו לא משכה תשומת לב רבה במהלך חייו, אולם לאחר מכן השתמשו בה רודולף קלאוזיוס ו'''ויליאם תומסון''' כדי לנסח את '''[[החוק השני של התרמודינמיקה]]''' וכדי להגדיר את המושג [[אנטרופיה]]. לדבר זה חשיבות גבוה בהקשרים רבים כמו פיסיקה ומערכות אקולוגיות ו[[תהליך בלתי הפיך]]. | | * 1824 - '''סאדי קרנו''' מפרסם את הספר "הרהורים על כוחה המניע של האש", שדן במנועי קיטור. החלק החשוב ביותר בספר הוא הצגה מופשטת של מנוע אידיאלי שניתן יהיה להשתמש בו כדי להבין ולהבהיר את העקרונות יסודיים שמוחלים באופן כללי על כל מנועי החום ללא קשר לתכנון ולעיצוב שלהם. עבודתו של קרנו לא משכה תשומת לב רבה במהלך חייו, אולם לאחר מכן השתמשו בה רודולף קלאוזיוס ו'''ויליאם תומסון''' כדי לנסח את '''[[החוק השני של התרמודינמיקה]]''' וכדי להגדיר את המושג [[אנטרופיה]]. לדבר זה חשיבות גבוה בהקשרים רבים כמו פיסיקה ומערכות אקולוגיות ו[[תהליך בלתי הפיך]]. |