שינויים

==יסודות המדע==

==יסודות המדע==

* המאה ה-6 עד למאה ה-4 לפני הספירה - גילוי ההדרגתי של טבעם האמיתי של הכוכבים והייקום על ידי הפילוסופים הפרה-אפלטונים מהמסורת האיונית בתקופה שבין . חלק מהפילוסופים שגרו באיי יוון העתיקה ( תָאלֵס איש מילֵטוֹס, אנכסימנדרוס, תאודורוס מסמאמוס, אמפדוקלס, [[דמוקריטוס]], אריסטרכוס מסאמוס), רדפו באופן חופשי אחר ידע מדעי, לטענת [[קרל סייגן]] הם רצו להנחיל אותו להמונים. ראו [[קוסמוס (סדרת טלוויזיה)]]

* המאה ה-6 עד למאה ה-4 לפני הספירה - גילוי ההדרגתי של טבעם האמיתי של הכוכבים והייקום על ידי '''[[הפילוסופים הפרה-אפלטונים]]''' מהמסורת האיונית בתקופה זו. חלק מהפילוסופים שגרו באיי יוון העתיקה ( תָאלֵס איש מילֵטוֹס, אנכסימנדרוס, תאודורוס מסמאמוס, אמפדוקלס, [[דמוקריטוס]], אריסטרכוס מסאמוס), רדפו באופן חופשי אחר ידע מדעי. תאלס נתן הסבר להווצרות היבשה.  למרות שההסבר שלו מוטעה, הוא היה האדם הראשון עליו אנחנו יודעים. שהסביר את התנהגות העולם באמצעות חוקים פנימיים משל עצמו ולא באמצעות התערבות של אלים כל יכולים מבחוץ. לראשונה מוסברים חוקים לטענת [[קרל סייגן]] הם רצו להנחיל אותו להמונים. ראו [[קוסמוס (סדרת טלוויזיה)]][https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3353]

* המאה השלישית לפני הספירה - המתמטיקאי ההלניסטי אוקלידס מאלכסנדריה כותב את הספר "יסודות" (ביוונית: Στοιχεῖα, סְטוֹיכֵיַא). בספר מאורגנים באופן שיטתי הגדרות, אקסיומות ומשפטים בגאומטריה, בתורת המספרים ובאלגברה בסיסית. "יסודות" הוא הספר הקדום ביותר מסוג זה ששרד עד ימינו, והייתה לו השפעה מכרעת על התפתחותם של הלוגיקה, המתמטיקה והמדע בכלל. במשך מאות שנים, כאשר חטיבת הלימודים העליונה באוניברסיטאות של אירופה הייתה הקואדריוויום (לימודי אריתמטיקה, גאומטריה, מוזיקה ואסטרונומיה), היה "יסודות" חלק מהידע הנדרש מכל סטודנט.  בזכות הספר נחשב אוקלידס לאב המכונן - "המייסד" - של הגישה האקסיומטית במתמטיקה בפרט ובמדע בכלל.

* המאה השלישית לפני הספירה - המתמטיקאי ההלניסטי '''אוקלידס''' מאלכסנדריה כותב את הספר '''"יסודות"''' (ביוונית: Στοιχεῖα, סְטוֹיכֵיַא). בספר מאורגנים באופן שיטתי הגדרות, אקסיומות ומשפטים בגאומטריה, בתורת המספרים ובאלגברה בסיסית. "יסודות" הוא הספר הקדום ביותר מסוג זה ששרד עד ימינו, והייתה לו השפעה מכרעת על התפתחותם של הלוגיקה, המתמטיקה והמדע בכלל. במשך מאות שנים, כאשר חטיבת הלימודים העליונה באוניברסיטאות של אירופה הייתה הקואדריוויום (לימודי אריתמטיקה, גאומטריה, מוזיקה ואסטרונומיה), היה "יסודות" חלק מהידע הנדרש מכל סטודנט.  בזכות הספר נחשב אוקלידס לאב המכונן - "המייסד" - של הגישה האקסיומטית במתמטיקה בפרט ובמדע בכלל.

* שקיעת המדע - ראשית באתונה (הצמדות לפילוסיפיה ללא ניסויים) ואחר כך [[הכנסיה הקתולית]] - הרעיון של האמת שנמצאת אצל הנביאים ורעיון של אנטי קדמה - העולם הולך ושוקע ואנחנו שוכחים כל הזמן את חוכמת הקדמונים.  

* שקיעת המדע - דחיקת הניסויים מפני הלוגיקה בקרב הפילוסופים האפלוטנים-  למרות החשיבות העצומה של הפילוסופים האתונאים כמו סוקרטס, אפלטון, הם מקדשים את הלוגיקה על פני הניסוי ומתרחקים מהרעיונות של המסורת האיונית. לפי [[קרל סייגן]] הדבר נובע גם מהכפפת המדע לפוליטיקה - אתונה מבוססת על כלכלת עבדים וצריכה להצדיק [[הפרדה מעמדית]] וגזנית של עמים עליונים ש"נועדו" לשלוט ושל אנשים ש"נועדו" להיות עבדים.

* 1088 - מוקמת אוניברסיטת בולוניה בצפון איטליה. זו האוניברסיטה העתיקה ביותר בעולם המערבי, והיא נוסדה מהתארגנות חופשית וחילונית (מנותקת משליטת הכנסייה או כל חצר מלוכה שהיא) של סטודנטים שבחרו ומימנו את הפרופסורים שלהם מכיסם. התארגנות הסטודנטים פעלה בדרך של עזרה הדדית, וחולקה לפי לאומים לשתי קבוצות עיקריות. אוניברסיטת בולוניה הייתה היפוכה של אוניברסיטת סורבון, שהמרצים שלה השתייכו וממומנו על ידי הכנסייה או/ו בית המלוכה. לאחר מכן מימנה העירייה את המרצים של אוניברסיטת בולוניה.

* המשך שקיעת המדע בזמן בימי הביניים - בעיקר על ידי [[הכנסיה הקתולית]] - רעיונות ה [[אנטי קדמה]]. לפי רעיון זה העולם בעבר היה מושלם, עולם עם ידע עצום - גן עדן שבו הכל היה טוב, והאל-יודע הכל- דיבר לאנשים באמצעות הנביאים וחולל ניסים. לפי רעיונות אלה הבסיס לאמת הוא בדברי הנביאים, החכמים העתיקים, והניסים שהם כולם גילוי אלוהים. לכן כדי להבין דברים נוספים על העולם מה שצריך הוא לחפש את הדברים בקרב כתבים עתיקים. עם הזמן אנחנו מאבדים מידע שכן ספרים עתיקים הולכים לאיבוד. לפי תאור זה,  העולם הולך ושוקע, הולך ומתדרדר לקראת ניוון מוסרי,  ואנחנו שוכחים כל הזמן את חוכמת הקדמונים. רעיון זה מוצג בין היתר בספר "שם הוורד" , שבו הנזירים מנסים לשמור על הידע העתיק. מול זה מוצגת תפיסה אחרת לגמרי שמבססת את הבנת העולם על שילוב של לוגיקה וניסויים.  

* 1257 - מוקמת מכללת הסורבון - מה שיהפוך לימים לאוניברסיטת פריז - הסורבון (בצרפתית: La Sorbonne). המכללה הוקמה על ידי רובר דה סורבון (Robert de Sorbon).

* 1088 - מוקמת '''אוניברסיטת בולוניה''' בצפון איטליה. זו האוניברסיטה העתיקה ביותר בעולם המערבי, והיא נוסדה מהתארגנות חופשית וחילונית (מנותקת משליטת הכנסייה או כל חצר מלוכה שהיא) של סטודנטים שבחרו ומימנו את הפרופסורים שלהם מכיסם. התארגנות הסטודנטים פעלה בדרך של עזרה הדדית, וחולקה לפי לאומים לשתי קבוצות עיקריות. אוניברסיטת בולוניה הייתה היפוכה של אוניברסיטת סורבון, שהמרצים שלה השתייכו וממומנו על ידי הכנסייה או/ו בית המלוכה. לאחר מכן מימנה העירייה את המרצים של אוניברסיטת בולוניה.

* [[התער של אוקהם]] - מיוחס לוויליאם איש אוקאם, נזיר פרנציסקני אנגלי בן המאה ה-14. ומלומדים בימי הביניים, התפתחות הממתיקה, פיזיקה של אריסטו, אלכימיה.  

* 1257 - מוקמת מכללת הסורבון - מה שיהפוך לימים לאוניברסיטת פריז - '''הסורבון''' (בצרפתית: La Sorbonne). המכללה הוקמה על ידי רובר דה סורבון (Robert de Sorbon).

* 1260 - המסע הראשון של מרקו פולו לסין. המסע מדרבן בהמשך מסעות אחרים כולל קולומבוס

* '''[[התער של אוקהם]]''' - מיוחס לוויליאם איש אוקאם, נזיר פרנציסקני אנגלי בן המאה ה-14. ומלומדים בימי הביניים, התפתחות הממתיקה, פיזיקה של אריסטו, אלכימיה.  

* 1452 - נולד לאונרדו דה וינצ'י, התפתחות הרנסאס,

* 1260 - המסע הראשון של '''מרקו פולו''' לסין. המסע מדרבן בהמשך מסעות אחרים כולל קולומבוס.

* 1492 גילוי אמריקה על ידי האדם הלבן, בראש משלחת של קריסטופר קולומבוס

* 1452 - נולד '''לאונרדו דה וינצ'י''', התפתחות הרנסאס,

* 1492 גילוי אמריקה על ידי האדם הלבן, בראש משלחת של '''קריסטופר קולומבוס'''.

==תחילת המדע המודרני==

==תחילת המדע המודרני==

* 1543 - תחילת '''המהפכה הקופריאנית''' עם פרסום ספרו של ניקולאוס קופרניקוס '''"על תנועת גרמי השמים"''' . עיקרה של מהפכה זו הוא השינוי בתפיסת תנועת גרמי השמיים מתפיסה גאוצנטרית, שלפיה כדור הארץ נמצא במרכזו של היקום ואותו מקיפים גרמי השמיים פעם ביום בערך, לתפיסה הליוצנטרית, לפיה כדור הארץ סובב סביב צירו במשך יממה וגם מקיף במהלך שנה את השמש, שנחה במרכז מערכת השמש. עד פרסום ספרו של קופרניקוס הגישה הרווחת באסטרונומיה המערבית הייתה זו שהתבססה בימי יוון העתיקה. המהפכה הקופרניקאית חוללה טלטלה ברחבי אירופה, והובילה, לצד גורמים אחרים, לשינוי תפיסתי נרחב. כוחה של הכנסייה התערער, ונפתח הפתח לתקופה חדשה- העת החדשה. המהפכה הקופרניקאית נחשבת לחלק מרכזי מאוד במהפכה המדעית, ומקובל לקבוע את שנת 1543 (שנת פרסום ספרו של קופרניקוס) כנקודת הפתיחה של המהפכה. אישים -  קופרניקוס, קפלר, גליאלו, התפתחות הטלסקופים, קשר בין מתמיטקה לפיזיקה ואסטרונומיה.

* 1543 - תחילת '''המהפכה הקופריאנית''' עם פרסום ספרו של '''ניקולאוס קופרניקוס''' -  '''"על תנועת גרמי השמים"''' . עיקרה של מהפכה זו הוא השינוי בתפיסת תנועת גרמי השמיים מתפיסה גאוצנטרית, שלפיה כדור הארץ נמצא במרכזו של היקום ואותו מקיפים גרמי השמיים פעם ביום בערך, לתפיסה הליוצנטרית, לפיה כדור הארץ סובב סביב צירו במשך יממה וגם מקיף במהלך שנה את השמש, שנחה במרכז מערכת השמש. עד פרסום ספרו של קופרניקוס הגישה הרווחת באסטרונומיה המערבית הייתה זו שהתבססה בימי יוון העתיקה. המהפכה הקופרניקאית חוללה טלטלה ברחבי אירופה, והובילה, לצד גורמים אחרים, לשינוי תפיסתי נרחב. כוחה של הכנסייה התערער, ונפתח הפתח לתקופה חדשה- העת החדשה. המהפכה הקופרניקאית נחשבת לחלק מרכזי מאוד במהפכה המדעית, ומקובל לקבוע את שנת 1543 (שנת פרסום ספרו של קופרניקוס) כנקודת הפתיחה של המהפכה. אישים -  קופרניקוס, קפלר, גליאלו, התפתחות הטלסקופים, קשר בין מתמיטקה לפיזיקה ואסטרונומיה.

* 1609 - פרסום '''חוקי קפלר'''.  שלושה חוקים המתארים את תנועתם של כוכבי הלכת סביב השמש. את החוקים ניסח המתמטיקאי, האסטרונום הגרמני יוהאנס קפלר (1571–1630), שבחן את תצפיותיו של האסטרונום הדני טיכו ברהה. בערך בשנת 1605 הבין קפלר שהתצפיות התאימו לשני חוקים מתמטיים פשוטים יחסית, וחוק נוסף הקשור לאותן תצפיות התגלה על ידו כעשר שנים מאוחר יותר. החוקים האלה השפיעו על ניוטון והדבר שהראה בהמשך כי הם נובעים מחוקי התנועה והכבידה שלו. שני החוקים הראשונים פורסמו בספרו של קפלר "Astronomia nova" ("האסטרונומיה החדשה") ב-1609 והשלישי פורסם עשר שנים מאוחר יותר בסםפרו "Harmonices Mundi" ("ההרמוניה של העולמות").  

* 1609 - פרסום '''חוקי קפלר'''.  שלושה חוקים המתארים את תנועתם של כוכבי הלכת סביב השמש. את החוקים ניסח המתמטיקאי, האסטרונום הגרמני '''יוהאנס קפלר''' (1571–1630), שבחן את תצפיותיו של האסטרונום הדני טיכו ברהה. בערך בשנת 1605 הבין קפלר שהתצפיות התאימו לשני חוקים מתמטיים פשוטים יחסית, וחוק נוסף הקשור לאותן תצפיות התגלה על ידו כעשר שנים מאוחר יותר. החוקים האלה השפיעו על ניוטון והדבר שהראה בהמשך כי הם נובעים מחוקי התנועה והכבידה שלו. שני החוקים הראשונים פורסמו בספרו של קפלר "Astronomia nova" ("האסטרונומיה החדשה") ב-1609 והשלישי פורסם עשר שנים מאוחר יותר בסםפרו "Harmonices Mundi" ("ההרמוניה של העולמות").

* 1646 מוקמת '''"החברה המלכותית" בלונדון''' - או בשמה המלה "החברה המלכותית של לונדון לשיפור הידע במדעי הטבע". מייסדי החברה המלכותית היו חברים באגודה חשאית שעסקה מאז 1646 בקידום דעותיו של פרנסיס בייקון. בין מייסדיה הבולטים היו כריסטופר רן, רוברט בויל ורוברט מוריי. האגודה נהנתה מתמיכתו הרשמית של בית-המלוכה האנגלי ששוקם באותה שנה, ומטרתה הרשמית הייתה לקדם את הלימוד הניסיוני במדעי הטבע. האגודה פועלת כאגודה מדעית הפעילה ברציפות מאז שנת 1660, ומשמשת כאקדמיה למדעים של בריטניה. היא מהווה את אחת האגודות המדעיות הוותיקות והמשפיעות ביותר בעולם.

* 1672 - בשנה זו כותב לראשונה '''אנטוני ואן לוונהוק''' לחברה המלכותית בלונדון (דרך רגנייר דה גראף) על הממצאים שראה במיקרוסקופ שבנה. הסיבה המקורית לבניית המיקרוסקופ היא כנראה לשם בחינת איכות בדים. . לינבהוק כתב לחברה מעל 300 מכתבים.  החברה המלכותית סיפקה ללוונהוק תמיכה ועידוד להמשיך בעבודתו וכן הדריכה אותו לגבי כיוונים שכדאי לחקור. בשנת 1674 ראה לוונהוק יצורים חיים במי ביצה שראה במיקרוסקופ שלו ובשנת 1676 הוא שלח את המכתב השמיני שלו לחברה המלכותית בו תיאר את היצורים החיים שראה. בשנת 1680 זכה להתקבל כחבר בחברה המלכותית. לקראת מותו שלח לחברה הוראות לבניית מיקרוסקופ. יסודות '''[[המהפכה המיקרוביולוגית]]'''.  

* 1632 - '''גלילאו גליליי''' מפרסם את ספרו "דיאלוג על שתי מערכות העולם המרכזיות" (באיטלקית: Dialogo sopra i due massimi sistemi del mondo).  הספר עוסק באסטרונומיה ובפרט בשאלת נכונות המודל הגיאוצנטרי או ההליוצנטרי. הספר פורסם בפירנצה תחת רישיון רשמי מהאינקוויזיציה. ב-1633 הורשע גלילאו ב"חשד כבד לכפירה", בהתבסס על הכתוב בספר, שלאחר מכן הוכרז ב"רשימת הספרים האסורים", ממנה לא הוסר עד 1835.  

* 1646 - מוקמת '''"החברה המלכותית" בלונדון''' - או בשמה המלה "החברה המלכותית של לונדון לשיפור הידע במדעי הטבע". מייסדי החברה המלכותית היו חברים באגודה חשאית שעסקה מאז 1646 בקידום דעותיו של '''פרנסיס בייקון'''. בין מייסדיה הבולטים היו כריסטופר רן, רוברט בויל ורוברט מוריי. האגודה נהנתה מתמיכתו הרשמית של בית-המלוכה האנגלי ששוקם באותה שנה, ומטרתה הרשמית הייתה לקדם את הלימוד הניסיוני במדעי הטבע. האגודה פועלת כאגודה מדעית הפעילה ברציפות מאז שנת 1660, ומשמשת כאקדמיה למדעים של בריטניה. היא מהווה את אחת האגודות המדעיות הוותיקות והמשפיעות ביותר בעולם.

* 1672 - בשנה זו כותב לראשונה '''אנטוני ואן לוונהוק''' לחברה המלכותית בלונדון (דרך רגנייר דה גראף) על הממצאים שראה במיקרוסקופ שבנה. הסיבה המקורית לבניית המיקרוסקופ היא כנראה לשם בחינת איכות בדים. לינבהוק כתב לחברה מעל 300 מכתבים.  החברה המלכותית סיפקה ללוונהוק תמיכה ועידוד להמשיך בעבודתו וכן הדריכה אותו לגבי כיוונים שכדאי לחקור. בשנת 1674 ראה לוונהוק יצורים חיים במי ביצה שראה במיקרוסקופ שלו ובשנת 1676 הוא שלח את המכתב השמיני שלו לחברה המלכותית בו תיאר את היצורים החיים שראה. בשנת 1680 זכה להתקבל כחבר בחברה המלכותית. לקראת מותו שלח לחברה הוראות לבניית מיקרוסקופ. יסודות '''[[המהפכה המיקרוביולוגית]]'''.  

* 1687 - '''המהפכה הניוטונית''' - פרסום הספר "עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע" של אייזק ניוטון, (בהשפעת רוברט הוק). הספר כלל תיאור של מחקריו הפיזיקליים, כגון: קינמטיקה ושלושת חוקי התנועה וכוח הכבידה, והניח את הבסיס למכניקה הקלאסית, אשר שלטה בראייה המדעית של הפיזיקה בעולם במשך כשלוש מאות שנים, ויצרה את הבסיס להנדסה המודרנית.  

* 1687 - '''המהפכה הניוטונית''' - פרסום הספר "עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע" של אייזק ניוטון, (בהשפעת רוברט הוק). הספר כלל תיאור של מחקריו הפיזיקליים, כגון: קינמטיקה ושלושת חוקי התנועה וכוח הכבידה, והניח את הבסיס למכניקה הקלאסית, אשר שלטה בראייה המדעית של הפיזיקה בעולם במשך כשלוש מאות שנים, ויצרה את הבסיס להנדסה המודרנית.  

==המשך התפתחות המדע==

==המשך התפתחות המדע==