שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,449 בתים ,  09:50, 28 באוגוסט 2007
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:  
# דבר שניתן לכמת אותו (כשם שמכמתים את כמות גרגרי חול, ניתן לכמת את כמות ההון).  
 
# דבר שניתן לכמת אותו (כשם שמכמתים את כמות גרגרי חול, ניתן לכמת את כמות ההון).  
 
# דבר המורכב מיחידות שאין להן מבנה ואין קשר בינהן (כשם שגרגירי חול שונים אינם קשורים זה לזה).  
 
# דבר המורכב מיחידות שאין להן מבנה ואין קשר בינהן (כשם שגרגירי חול שונים אינם קשורים זה לזה).  
# דבר שאין לו נגיעה לזמן ולמרחב
+
# דבר שאין לו נגיעה לזמן ולמרחב. (כשם שניתן להעביר את גרגרי החול ממקום למקום והם לא ישתנו).
   −
כנ"ק מבלבלים בדרך כלל בין כמות ההון לבית ההון עצמו. או בין כסף בו ניתן לקנות מכונות, או גורמי הון אחרים לבין ההון עצמו. כיצד סופרים כמה "הון" מהווים טרקטור סככה ומפתח ברגים? על ידי מחירי הסחורות שהם מאפשרים לייצר. לפיכך כדי לדעת את כמות ההון שיש לנו עלינו לסכום את מכפלת כמות המוצרים שמסייעים לייצור ולהכפיל אותם במחירהם ואז לסכום. כנ"ק כמובן לא עושים דבר כזה, אלא מסתכלים על הזרמים הכספיים ומחשבים מתוכם (בהנתן מכירות, השקעות, פחת וכו' את כמות ההון של המפעל או הפירמה).  
+
הון, בפונקציית היצור הוא "הון מכונות" ומייצג מכונות ומפעלים - דברים פיזיים שמסייעים לייצור באופן מיידי ואינם מתכלים בתהליך הייצור.
 +
 
 +
בכלכלה נאו קלאסית מחשבים את כמות ההון על ידי ערכים כספיים, דבר שמאפשר להגדיר את כמות ההון כיחידה הומוגנית אחת.  כיצד סופרים כמה "הון" מהווים טרקטור, סככה ומפתח ברגים? כלכלה נאו קלאסית עושה זאת על ידי מחירי הסחורות שהם מאפשרים לייצר. לפיכך כדי לדעת את כמות ההון שיש לנו עלינו לסכום את מכפלת כמות המוצרים שמסייעים לייצור ולהכפיל אותם במחיריהם ואז לסכום. כנ"ק כמובן לא עושים דבר כזה, אלא מסתכלים על הזרמים הכספיים ומחשבים מתוכם (בהנתן מכירות, השקעות, פחת וכו' את כמות ההון של המפעל או הפירמה).
 +
 
 +
הון מתפקד בכל מקום ובכל זמן באופן זהה. כך לדוגמה מכונה שעובדת בקנדה, תהיה בעלת אותו ערך גם באפריקה.
 +
 
 +
==ביקורת==
 +
טענה אחת היא כי כלכלנים נאו קלאסיים מבלבלים בדרך כלל בין כמות ההון לבית ההון עצמו. או בין כסף בו ניתן לקנות מכונות, או גורמי הון אחרים לבין ההון עצמו.
    
קושי משמעותי של הנחה זו בא לידי ביטוי כאשר סוכמים יחד הון משני מפעלים - לדוגמה עקב מיזוג. כמות ההון משתנה פתאום - הן באופן פיננסי והן בשטח. הון לא מציית ל"חוק שימור החומר" שחל על כמויות של גרגרי חול.  
 
קושי משמעותי של הנחה זו בא לידי ביטוי כאשר סוכמים יחד הון משני מפעלים - לדוגמה עקב מיזוג. כמות ההון משתנה פתאום - הן באופן פיננסי והן בשטח. הון לא מציית ל"חוק שימור החומר" שחל על כמויות של גרגרי חול.  
   −
הנחה שניה שמגולמת כאן היא שההון הוא תחליפי - ניתן להוריד כמות מסויימת של הון מסוג אחד, ואז להוסיף כמות זהה מסוג אחר בלא לשנות את המערכת. בניגוד לכך הון טבעי או אפילו הון של מכונות הוא בברור אינו כזה . אם נגרע שתי כמויות שווות של הון (מבחינת שווי), מאותה כמות הון כוללת של מפעל, כמות אחת יכולה לגרור את השבתת המפעל, והשניה לא תשנה כמעט כלום.  
+
הנחה שניה שמגולמת כאן היא שההון הוא תחליפי - ניתן להוריד כמות מסויימת של הון מסוג אחד, ואז להוסיף כמות זהה מסוג אחר בלא לשנות את המערכת. אלא ש"הון טבעי" או אפילו "הון מכונות" אינם מתנהגים באופן כזה. אם נגרע שתי כמויות שווות של הון (מבחינת שווי), מאותה כמות הון כוללת של מפעל, כמות אחת של מכונות יכולה לגרור את השבתת המפעל, והשניה לא תשנה כמעט כלום. דבר זה נובע מכך שהון מכונות מתפקד כמערכת שבה יש חשיבות לקשרי גומלין ויש נקודות מפתח. 
 +
 
 +
ההנחה השלישית הנגזרת מכאן נוגעת להעדר זמן במודל הנאו קלאסי. אם מוסיפים 10% מכמות ההון, אז במציאות יש תקופת הסתגלות ולמידה. הון תמיד מחייב למידה, היינו מידע וידע, ושילובו לוקח זמן. העברה של הון דורשת אנרגיה לתחבורה להתקנה ולתחזוקה - כל אלו נעדרים במודל הנאו קלאסי.  
   −
ההנחה השלישית הנגזרת מכאן נוגעת להעדר זמן במודל הנאו קלאסי. אם מורידים 10% מכמות ההון, אז במציאות יש תקופת הסתגלות ולמידה. הון תמיד מחייב למידה, היינו מידע וידע, ושילובו לוקח זמן. העברה של הון דורשת אנרגיה לתחבורה ולהתקנה (ולתחזוקה) - כל אלו נעדרים במודל הנאו קלאסי.  
+
הון מכונות לא מתפקד באותה צורה בכל מקום - מכונות ומערכות בכלל מתפקדות רק בהינתן טווח של פרמטרים, וגם בתוך טווח זה יש בדרך כלל תפקוד מקסימלי בתחום צר יותר. לדוגמה מכונות לא יעבדו כלל או יתקלקלו מהר מאוד בתנאים לא מתאימים של לחות, טמפרטורה, זרם חשמלי, ועוד. לכן התפקוד של הון הוא תלוי תנאים (שהם בדרך כלל תלויי מקום).  
   −
הנחות אלו הן בעייתיות במודל הנאו קלאסי כאשר דנים בהון מכונות. הן הופכות לעוד יותר בעייתיות כאשר דנים בהון טבעי (גם בחלק מהכלכלה האקולוגית). על פי החשיבה שהורישו הנאו קלאסיים, ניתן לחשוב על הון כעל ערמה של תפוזים, כולם זהים, יושבים זה על זה, בלי קשר של תפקוד או של סדר. להבדיל, המבנים הטבעיים הדוממים (כמו נפט או עורקי מתכת בהר) ובמיוחד המבנים בתוך הביוספרה, אינם דומים לערמת חול כלל וכלל - יש להם סדר, יש להם תפקוד וסכנה של תת תפקוד, יש חשיבות לאינטרקציה בינהם, וכו'.  
+
הון משמש כמכשיר לשינוי זרם של חומרים (מכונות) או כמעטפת מבנה למכונות כאלה (גדר, מפעל וכו'), ולכן התפקוד שלו תלוי במיקום של מכונות אחרות  - מכונה לסחיטת מיץ יכולה לעבוד בקצב הרבה יותר נמוך אם אין לפניה ואחריה מכונות שמשלימות פס ייצור, שמעביר את המוצרים מצורה אחת יציבה מבחינת אנטרופיה (כמו תפוזים) למצב יציב אחר (כמו מיכלים סגורים של משקה). התפקוד של מכונות על פני זמן תלוי גם בקיום של מעטפת הגנה מסביב (כדי לשמור על תנאי תפקוד טובים ונגד לכלוך), ובתחזוקה מתמדת.  
    +
הנחות אלו הן בעייתיות במודל הנאו קלאסי כאשר דנים בהון מכונות. הן הופכות לעוד יותר בעייתיות כאשר דנים ב"הון טבעי" (גם בחלק מה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]]). על פי החשיבה שהורישו הנאו קלאסיים, ניתן לחשוב על הון כעל ערמה של תפוזים, כולם זהים, יושבים זה על זה, בלי קשר של תפקוד או של סדר. להבדיל, המבנים הטבעיים הדוממים (כמו [[נפט]] או עורקי מתכת בהר) ובמיוחד המבנים בתוך הביוספרה, אינם דומים לערמת חול- יש להם סדר, יש להם תפקוד וסכנה של תת תפקוד, יש חשיבות לקשרי הגומלין בין הרכיבים השונים ועוד.
    
[[קטגוריה:הנחות יסוד בכלכלה נאו קלאסית]]
 
[[קטגוריה:הנחות יסוד בכלכלה נאו קלאסית]]
 
[[קטגוריה:ייצור]]
 
[[קטגוריה:ייצור]]

תפריט ניווט