שורה 12: |
שורה 12: |
| [[קובץ:Jan Verkolje - Antonie van Leeuwenhoek.jpg|ממוזער|250px|אנטוני ואן לוונהוק, ממציא המיקרוסקופ ומגלה החיידקים]] | | [[קובץ:Jan Verkolje - Antonie van Leeuwenhoek.jpg|ממוזער|250px|אנטוני ואן לוונהוק, ממציא המיקרוסקופ ומגלה החיידקים]] |
| * 1672 - גילוי החיידקים והמיקרו אורגזנמים ופיתוח המיקרוסקופ על ידי אנטוני ואן לוונהוק. אותו זמן היה מקובל להשתמש בזכוכית מגדלת על אריגים כדי לבחון את איכותם, לוונהוק ליטש עדשות משל עצמו. הוא כתב לחברה המלכותית למדע על תגליותיו. מאוחר יותר גילה כי חיידקים מצויים במקומות רבים כמו מי שלוליות. | | * 1672 - גילוי החיידקים והמיקרו אורגזנמים ופיתוח המיקרוסקופ על ידי אנטוני ואן לוונהוק. אותו זמן היה מקובל להשתמש בזכוכית מגדלת על אריגים כדי לבחון את איכותם, לוונהוק ליטש עדשות משל עצמו. הוא כתב לחברה המלכותית למדע על תגליותיו. מאוחר יותר גילה כי חיידקים מצויים במקומות רבים כמו מי שלוליות. |
− | * 1768 - ניבויים וראיות נגד תאורית הבריאה הספונטנית על ידי חוקר הטבע לאדזרו ספלנצאני, כנגד טיעונים בעדה מצד בופון ונידהם, הדבר הדגיש את חשיבות עריכת ניסויים בביולוגיה. | + | * 1768 - ניבויים וראיות נגד תאוריית הבריאה הספונטנית על ידי חוקר הטבע לאדזרו ספלנצאני, כנגד טיעונים בעדה מצד בופון ונידהם, הדבר הדגיש את חשיבות עריכת ניסויים בביולוגיה. |
| * 1840 הפתולוג הגרמני יאקוב הנלה מעלה את התאוריה למחלות מידבקות. | | * 1840 הפתולוג הגרמני יאקוב הנלה מעלה את התאוריה למחלות מידבקות. |
| * 1856-1854 לואי פסטר נוחל נצחונות בלוחמה במחלות חקלאיות בתחומים כמו סלק סוכר, וגידול תולעי משי, | | * 1856-1854 לואי פסטר נוחל נצחונות בלוחמה במחלות חקלאיות בתחומים כמו סלק סוכר, וגידול תולעי משי, |
שורה 19: |
שורה 19: |
| * 1882 - קוך מוצא את חיידקי השחפת. פרסום עולמי לקוך, מהפכה בעולם הרפואה בהבנת הסיבות למחלות זיהומיות, ביכולת ללחום בגורם המוות העיקרי (עד למאה ה-20 - מחלות מדבקות) מהפכה עצומה בתחום הרפואה והתקדמות עצומה בביסוס הרפואה על מיקרו-ביולוגיה. | | * 1882 - קוך מוצא את חיידקי השחפת. פרסום עולמי לקוך, מהפכה בעולם הרפואה בהבנת הסיבות למחלות זיהומיות, ביכולת ללחום בגורם המוות העיקרי (עד למאה ה-20 - מחלות מדבקות) מהפכה עצומה בתחום הרפואה והתקדמות עצומה בביסוס הרפואה על מיקרו-ביולוגיה. |
| * תחילת ההכרות עם מערכת החיסון - בשנת 1882 מגלה איליה מצ'ניקוב את תפקוד הפגוציטים שבולעים חיידקים, מזיקים וגורמי פסולת בגוף | | * תחילת ההכרות עם מערכת החיסון - בשנת 1882 מגלה איליה מצ'ניקוב את תפקוד הפגוציטים שבולעים חיידקים, מזיקים וגורמי פסולת בגוף |
− | * 1883 - אדווין קלבס מגלה את החיידק הגורם למחלת הדיפתריה. ב 1884 הצליח פרידריך לפלר לבודד ולגדל לראשונה בתרבית את החיידק. גידול החיידק בתרבית אפשר ללפלר ובמקביל למיקרוביולוגים אחרים דוגמת, אמיל רו (Émile Roux) ואלכסנדר ירסן (Alexandre Yersin) לזהות את יצורו של רעלן הדיפתריה על ידי החיידק, והיווה ציון דרך משמעותי בפיתוח חיסון כנגד הרעלן על ידי אמיל אדולף פון ברינג. בנוסף לכך פיתח לפלר שיטה מהירה לזיהוי החיידק בחולים חשודים וכן הצליח להראות לראשונה את קיום הנשאות בחיידקים אלה בקרב אוכלוסייה בריאה של ילדים. בכך היה לראשון שהציג מקרי נשאות ברורים של חיידק שמהווה סיכון פוטנציאלי באוכלוסיות בריאות. | + | * 1883 - אדווין קלבס מגלה את החיידק הגורם למחלת הדיפתריה. ב-1884 הצליח פרידריך לפלר לבודד ולגדל לראשונה בתרבית את החיידק. גידול החיידק בתרבית אפשר ללפלר ובמקביל למיקרוביולוגים אחרים דוגמת, אמיל רו (Émile Roux) ואלכסנדר ירסן (Alexandre Yersin) לזהות את יצורו של רעלן הדיפתריה על ידי החיידק, והיווה ציון דרך משמעותי בפיתוח חיסון כנגד הרעלן על ידי אמיל אדולף פון ברינג. בנוסף לכך פיתח לפלר שיטה מהירה לזיהוי החיידק בחולים חשודים וכן הצליח להראות לראשונה את קיום הנשאות בחיידקים אלה בקרב אוכלוסייה בריאה של ילדים. בכך היה לראשון שהציג מקרי נשאות ברורים של חיידק שמהווה סיכון פוטנציאלי באוכלוסיות בריאות. |
| * 1884 פרסום "העקרונות של קוך", ופיתוח שיטות מחקר נוספות כמו צביעת חיידקים, יכולת בידוד חיידקים מסוגים שונים על ידי גידולם על מצע מוצק למחצה - תפוחי אדמה ואחר מצע אגר. | | * 1884 פרסום "העקרונות של קוך", ופיתוח שיטות מחקר נוספות כמו צביעת חיידקים, יכולת בידוד חיידקים מסוגים שונים על ידי גידולם על מצע מוצק למחצה - תפוחי אדמה ואחר מצע אגר. |
− | * המשך הגילויים של חיידקים ולפעמים גם גורמי מחלות בינהם כלבת, קדחת צהובה, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 | + | * המשך הגילויים של חיידקים ולפעמים גם גורמי מחלות ביניהם כלבת, קדחת צהובה, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 |
| * 1889 החוקר האמריקאי תאובלד סמית (Theobald Smith) הצליח להראות כי קדחת הבקר הטקסנית (Babesiosis) מועברת על ידי קרציות. זו הפעם הראשונה שבה מצאו מחלה שמועברת לבעלי חיים גדולים על ידי חרקים. הדבר מוביל בהמשך לגילוי חיידקים של מחלת השנה, מלריה, קדחת צהובה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 | | * 1889 החוקר האמריקאי תאובלד סמית (Theobald Smith) הצליח להראות כי קדחת הבקר הטקסנית (Babesiosis) מועברת על ידי קרציות. זו הפעם הראשונה שבה מצאו מחלה שמועברת לבעלי חיים גדולים על ידי חרקים. הדבר מוביל בהמשך לגילוי חיידקים של מחלת השנה, מלריה, קדחת צהובה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 |
− | * גילוי עקרונות החיסון במחלות שונות כולל עבעבועות שחורות ולאחר מכן על ידי קוך ואחרים. | + | * גילוי עקרונות החיסון במחלות שונות כולל אבעבועות שחורות ולאחר מכן על ידי קוך ואחרים. |
| * פיתוח ההיגיינה לריפוי ומניעת מחלות והמתח בין ההיגיניה לבין המיקרוביולוגיה. (היריב של קוך שהתאבד) | | * פיתוח ההיגיינה לריפוי ומניעת מחלות והמתח בין ההיגיניה לבין המיקרוביולוגיה. (היריב של קוך שהתאבד) |
| * 1897 גילוי הנוגדנים על ידי פאול ארליך והמשך הבנת מערכת החיסון - ארליך ומצ'ניקוב זכו בפרס נובל לרפואה בשנת 1908 על תרומתם העצומה הגדולה להבנת יסודו מערכת החיסון | | * 1897 גילוי הנוגדנים על ידי פאול ארליך והמשך הבנת מערכת החיסון - ארליך ומצ'ניקוב זכו בפרס נובל לרפואה בשנת 1908 על תרומתם העצומה הגדולה להבנת יסודו מערכת החיסון |
− | * גילוי יהקשר בין זיהום חיידקי לבין פטירת יולדות בלידה על ידי זמוובויס. | + | * גילוי ההקשר בין זיהום חיידקי לבין פטירת יולדות בלידה על ידי זמוובויס. |
− | * [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסין המהיר]] של המאה ה-20 באירופה ולאחר מכן בשאר העולם עקב שילוב של המהפכה התעשייתית, שיפורים בהיגיינה והמהפכה המיקרוביולוגית עקב הפחתה עצומה בפטירת תינוקות והפחתה חשובה גם בפטירת אנשים צעירים (לדוגמה שחפת) ובכלל, התחלת המנגון של [[מעבר דמוגרפי]] ויציקת התהליכים שהובילו ל[[מהפכה הירוקה]] | + | * [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסין המהיר]] של המאה ה-20 באירופה ולאחר מכן בשאר העולם עקב שילוב של המהפכה התעשייתית, שיפורים בהיגיינה והמהפכה המיקרוביולוגית עקב הפחתה עצומה בפטירת תינוקות והפחתה חשובה גם בפטירת אנשים צעירים (לדוגמה שחפת) ובכלל, התחלת המנגנון של [[מעבר דמוגרפי]] ויציקת התהליכים שהובילו ל[[מהפכה הירוקה]] |
| * גילוי האנטיביוטיקה | | * גילוי האנטיביוטיקה |
− | * הכחדת החיידק של עבעבועות שחורות בטבע, ריפוי רוב המחלות הזיהומיות וצמצום שלהן ראשית בעולם הראשון ולאחר מכן במדינות העניות | + | * הכחדת החיידק של אבעבועות שחורות בטבע, ריפוי רוב המחלות הזיהומיות וצמצום שלהן ראשית בעולם הראשון ולאחר מכן במדינות העניות |
− | * פיתוח [[גלולה נגד הריון|הגלולה למניעת הריון]] על ידי רופאים חוקרים ופמינסטיות והשלכות הרבה של הגלולה על חיי האנושות. | + | * פיתוח [[גלולה נגד הריון|הגלולה למניעת הריון]] על ידי רופאים חוקרים ופמיניסטיות והשלכות הרבה של הגלולה על חיי האנושות. |
− | * גילוי ה-DNA ובמהשך הסינתזה הגדולה בין רעיונות התורשה של מנדל לבין [[אבולוציה]] כפי שפותחה על ידי דארווין. | + | * גילוי ה-DNA ובהמשך הסינתזה הגדולה בין רעיונות התורשה של מנדל לבין [[אבולוציה]] כפי שפותחה על ידי דארווין. |
− | * [[המהפכה הירוקה]] - שילוב של השבחת זנים של [[חיטה]] ו[[דגנים]] אחרים וכן צמחים ובעלי חיים ,בעיקר בהקשר של הגדלת [[פריון חקלאי]] ושימוש בחומרי הדברה ופיתוח [[דשן כימי]] דבר שאיפשר לתמוך באכולוסיה הולכת וגדלה כמעט ללא הגדלת [[שימושי קרקע|השטח החקלאי]] אבל תוך יצירת תלות בין [[החקלאות]] ו[[שוק המזון העולמי]] ב[[משאבים מתכלים]] כמו [[פופסט]], [[גז טבעי]] ו[[אשלג]] ויצירת הפרעות מהותיות ב[[מחזור הזרחן]] וה[[חנקן]]. | + | * [[המהפכה הירוקה]] - שילוב של השבחת זנים של [[חיטה]] ו[[דגנים]] אחרים וכן צמחים ובעלי חיים ,בעיקר בהקשר של הגדלת [[פריון חקלאי]] ושימוש בחומרי הדברה ופיתוח [[דשן כימי]] דבר שאיפשר לתמוך באוכלוסיה הולכת וגדלה כמעט ללא הגדלת [[שימושי קרקע|השטח החקלאי]] אבל תוך יצירת תלות בין [[החקלאות]] ו[[שוק המזון העולמי]] ב[[משאבים מתכלים]] כמו [[פופסט]], [[גז טבעי]] ו[[אשלג]] ויצירת הפרעות מהותיות ב[[מחזור הזרחן]] וה[[חנקן]]. |
| * גילוי החיסון נגד פוליו ולאחריו חיסונים של מחלות רבות אחרות. | | * גילוי החיסון נגד פוליו ולאחריו חיסונים של מחלות רבות אחרות. |
| * מיפוי הגנום של יצורים שונים | | * מיפוי הגנום של יצורים שונים |
שורה 40: |
שורה 40: |
| * המשך התפתחות התחום של דיכוי או העצמת מערכת החיסון ושימוש בכך כדי להלחם באלרגיה, במחלות אוטו-אימוניות או שימוש במערכת החיסון נגד גידולים סרטניים. | | * המשך התפתחות התחום של דיכוי או העצמת מערכת החיסון ושימוש בכך כדי להלחם באלרגיה, במחלות אוטו-אימוניות או שימוש במערכת החיסון נגד גידולים סרטניים. |
| *הנדסת רקמות והשתלת רקמות ואיברים. | | *הנדסת רקמות והשתלת רקמות ואיברים. |
− | * פיתוחים ננו טנכולוגיים שונים כולל מצלמות בתוך המעי , רובוטים זעירים ועוד. | + | * פיתוחים ננו טכנולוגיים שונים כולל מצלמות בתוך המעי , רובוטים זעירים ועוד. |
| * רעיונות על שיבוטים, פוסט הומניזם ושינויים אחרים של האדם. | | * רעיונות על שיבוטים, פוסט הומניזם ושינויים אחרים של האדם. |
| | | |