שינויים

[[קובץ:INS Tanin (2).jpg|ממוזער|צוללת מסדרת דולפין AIP]]

[[קובץ:INS Tanin (2).jpg|ממוזער|צוללת מסדרת דולפין AIP]]

'''פרשת הצוללות''' (מכונה גם '''תיק 3000''') היא פרשה ציבורית וחקירה פלילית הנוגעת לרכישת מספר צוללות וספינות לצה"ל מ[[תאגיד נשק|תאגיד הנשק]] הגרמני [[טינסקרופ]] וחשד כי היבטים בפרשה בוצעו שלא כחוק ובניגוד לדעת הדרג המקצועי בצבא ובמשרד הבטחון. הפרשה נוגעת לרכישת 3 או 4 צוללות דולפין, 4 ספינות טילים מסוג סער 6 שנועדו להבטיח את [[גז טבעי בישראל|מאגרי הגז של ישראל]] ו-2 ספינות נגד צוללות כמו גם מכירת צוללות מתקדמות למצרים. החשד הוא כי [[קשרי הון שלטון]] בין אנשים בסביבתו הקרובה של ראש הממשלה, [[בנימין נתניהו]], גרמו להטיה בקבלת החלטות הנוגעות לעסקות הרכש. החקירה הפלילית בנושא, חוקרת חשד להטיית מכרזים הקשורים לרכש הצוללות מסדרת דולפין AIP וספינות סער 6 מחברת "טיסנקרופ" הגרמנית, קבלת שוחד וניגוד עניינים. החשודים הפליליים המרכזיים בפרשה הם עורכי הדין [[דוד שמרון]] ו[[יצחק מולכו]], איש העסקים [[מיקי גנור]] ומפקד חיל הים לשעבר, אלי "צ'ייני" מרום. בנובמבר 2018 הוחלט להגיש כתבי אישום נגד [[דוד שמרון]], [[אבריאל בר יוסף]], [[צ'ייני מרום]], [[מודי זנדברג]], [[דוד שרן]] ו[[שייקה ברוש]]. נגד [[יצחק מולכו]] לא נמצאו ראיות מספיקות והתיק נגדו נסגר. עד המדינה בפרשה הוא [[מיקי גנור]].[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5392729,00.html] היבטים ציבוריים הנוגעים לפרשה כוללים את פעולותיו של נתניהו ביחס לנושא, פעולותיו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדבליט, טענות לפגיעה בבטחון המדינה משיקולים לא מקצועיים וטענות לטיוח הפרשה ומסמוס החקירה.  

'''פרשת הצוללות''' (מכונה גם '''תיק 3000''') היא פרשה ציבורית וחקירה פלילית הנוגעת לרכישת מספר צוללות וספינות לצה"ל מ[[תאגיד נשק|תאגיד הנשק]] הגרמני [[טינסקרופ]] וחשד כי היבטים בפרשה בוצעו שלא כחוק ובניגוד לדעת הדרג המקצועי בצבא ובמשרד הבטחון. הפרשה נוגעת לרכישת 3 או 4 צוללות דולפין, 4 ספינות טילים מסוג סער 6 שנועדו להבטיח את [[גז טבעי בישראל|מאגרי הגז של ישראל]] ו-2 ספינות נגד צוללות כמו גם מכירת צוללות מתקדמות למצרים. החשד הוא כי [[קשרי הון שלטון]] בין אנשים בסביבתו הקרובה של ראש הממשלה, [[בנימין נתניהו]], גרמו להטיה בקבלת החלטות הנוגעות לעסקות הרכש. במסגרת החקירה הפלילית בנושא, נחקר החשד להטיית מכרזים הקשורים לרכש הצוללות מסדרת דולפין AIP וספינות סער 6 מחברת "טיסנקרופ" הגרמנית, קבלת שוחד וניגוד עניינים. החשודים הפליליים המרכזיים בפרשה הם עורכי הדין [[דוד שמרון]] ו[[יצחק מולכו]], איש העסקים [[מיקי גנור]] ומפקד חיל הים לשעבר, אלי "צ'ייני" מרום. בנובמבר 2018 הוחלט להגיש כתבי אישום נגד [[דוד שמרון]], [[אבריאל בר יוסף]], [[צ'ייני מרום]], [[מודי זנדברג]], [[דוד שרן]] ו[[שייקה ברוש]]. נגד [[יצחק מולכו]] לא נמצאו ראיות מספיקות והתיק נגדו נסגר. עד המדינה בפרשה הוא [[מיקי גנור]].[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5392729,00.html] היבטים ציבוריים הנוגעים לפרשה כוללים את פעולותיו של נתניהו ביחס לנושא, פעולותיו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדבליט, טענות לפגיעה בביטחון המדינה משיקולים לא מקצועיים וטענות לטיוח הפרשה ומסמוס החקירה.  

==השתלשלות הפרשה==

==השתלשלות הפרשה==

במהלך נובמבר 2016 החלה להימתח ביקורת על אופן קיום העסקה ונטען כי הדבר בוצע בצורה פזיזה ולא טובה ויתכן שגם בניגוד לדעת הדרג המקצועי של צה"ל, שהתנגד רק מספר חודשים קודם לכן לרכישת הצוללות. מחלוקת נוספת נגעה לעקיפת שר הביטחון משה יעלון בנושא. באמצע נובמבר 2016 חשף העיתונאי [[רביב דרוקר]], כי פרקליטו האישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, [[דוד שמרון]], מייצג את [[מיקי גנור]] - נציג [[טיסנקרופ]] בישראל, וכי בקיץ 2016 הובילו שמרון ומיקי גנור מהלך שנועד לשכנע שאת כלי השיט הללו צריכה לתחזק חברה שיקים גנור - ולא מספנת חיל הים{{הערה|שם=durker0711}} חשיפה זו הובילה לרעש תקשורתי רב והחלה תהליך של חשיפת פרשיות ועדויות נוספות סביב עסקאות הנשק ההתנהלות סביבן.  

במהלך נובמבר 2016 החלה להימתח ביקורת על אופן קיום העסקה ונטען כי הדבר בוצע בצורה פזיזה ולא טובה ויתכן שגם בניגוד לדעת הדרג המקצועי של צה"ל, שהתנגד רק מספר חודשים קודם לכן לרכישת הצוללות. מחלוקת נוספת נגעה לעקיפת שר הביטחון משה יעלון בנושא. באמצע נובמבר 2016 חשף העיתונאי [[רביב דרוקר]], כי פרקליטו האישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, [[דוד שמרון]], מייצג את [[מיקי גנור]] - נציג [[טיסנקרופ]] בישראל, וכי בקיץ 2016 הובילו שמרון ומיקי גנור מהלך שנועד לשכנע שאת כלי השיט הללו צריכה לתחזק חברה שיקים גנור - ולא מספנת חיל הים{{הערה|שם=durker0711}} חשיפה זו הובילה לרעש תקשורתי רב והחלה תהליך של חשיפת פרשיות ועדויות נוספות סביב עסקאות הנשק ההתנהלות סביבן.  

למרות שבתחילת הפרשה הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי אין כוונה לחקור את הפרשה, בדיקה כזו נפתחה בהמשך עקב עדויות נוספות שניתנו. בפברואר 2017 הפכה הפרשה מבדיקה משטרתית ל[[חקירה פלילית]] המנוהלת על ידי יחידת [[להב 433]], השייכת ל[[משטרת ישראל]] במסגרת מה שכונה "תיק 3000". שמו של [[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] עלה בהקשר לפרשה והוא צפוי לתת בה עדות[https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3732285,00.html], אך נכון לפברואר 2018, הוא לא לא נחקר בה, לא צפוי להיחקר תחת אזהרה ואיננו חשוד באופן רשמי.{{הערה|1=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001173430 ערוץ 10: בדיקות נוספות בעניין נתניהו - תיק 3000 ותיק 4000], באתר [[גלובס]]}}{{הערה| שרון פולבר גילי כהן [http://www.haaretz.co.il/news/law/1.3887632 פרשת הצוללות: פרקליט המדינה הורה לפתוח בחקירה פלילית, נתניהו אינו חשוד], הארץ, 27.02.2017}}. ב-27 בפברואר פרקליט המדינה שי ניצן החליט, על דעת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, להורות על מעבר מבדיקה לחקירה ב'פרשת כלי השיט'. על פי פרקליטות המדינה, ההחלטה התקבלה על רקע המידע שנאסף על ידי המשטרה במסגרת הבדיקה שהתנהלה בחודשים האחרונים ולאור איסוף ראיות שהעלו חשד סביר נגד חלק מהמעורבים בפרשה לביצוע עבירות מתחום השחיתות הציבורית. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4928351,00.html] במסגרת החקירה מסרו עדות במשטרה [[שר הביטחון]] לשעבר, [[משה יעלון]], ומנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, [[דן הראל]] {{הערה|[http://www.maariv.co.il/news/law/Article-572410 משה יעלון מסר עדות בפרשת רכישת הצוללות], באתר [[מעריב]]}} לפי הדלפות לתקשורת טען הראל כי הופעלו עליו לחצים לביטול המכרז. אישים נוספים שמסרו עדות הם היועץ המשפטי למערכת הביטחון, עו"ד אחז בן ארי וחבר הכנסת אראל מרגלית. ב-10.7.2017 נעצרו ונחקרו 6 חשודים בפרשה, ביניהם [[אבריאל בר יוסף]][http://news.walla.co.il/item/3079615][https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3716812,00.html] ו[[מיקי גנור]]. מעצרם של גנור ובר יוסף הוארך ב-4 ימים, יתר החשודים נותרו במעצר או שוחררו בתנאים מגבילים. [https://www.haaretz.co.il/news/law/1.4239842]

למרות שבתחילת הפרשה הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי אין כוונה לחקור את הפרשה, בדיקה כזו נפתחה בהמשך עקב עדויות נוספות שניתנו. בפברואר 2017 הפכה הפרשה מבדיקה משטרתית ל[[חקירה פלילית]] המנוהלת על ידי יחידת [[להב 433]], השייכת ל[[משטרת ישראל]] במסגרת מה שכונה "תיק 3000". שמו של [[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] עלה בהקשר לפרשה והוא צפוי לתת בה עדות[https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3732285,00.html], אך נכון לפברואר 2018, הוא לא לא נחקר בה, לא צפוי להיחקר תחת אזהרה ואיננו חשוד באופן רשמי.{{הערה|1=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001173430 ערוץ 10: בדיקות נוספות בעניין נתניהו - תיק 3000 ותיק 4000], באתר [[גלובס]]}}{{הערה| שרון פולבר גילי כהן [http://www.haaretz.co.il/news/law/1.3887632 פרשת הצוללות: פרקליט המדינה הורה לפתוח בחקירה פלילית, נתניהו אינו חשוד], הארץ, 27.02.2017}}. ב-27 בפברואר פרקליט המדינה שי ניצן החליט, על דעת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, להורות על מעבר מבדיקה לחקירה ב'פרשת כלי השיט'. על פי פרקליטות המדינה, ההחלטה התקבלה על רקע המידע שנאסף על ידי המשטרה במסגרת הבדיקה שהתנהלה בחודשים האחרונים ולאור איסוף ראיות שהעלו חשד סביר נגד חלק מהמעורבים בפרשה לביצוע עבירות מתחום השחיתות הציבורית. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4928351,00.html] במסגרת החקירה מסרו עדות במשטרה [[שר הביטחון]] לשעבר, [[משה יעלון]], ומנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, [[דן הראל]] {{הערה|[http://www.maariv.co.il/news/law/Article-572410 משה יעלון מסר עדות בפרשת רכישת הצוללות], באתר [[מעריב]]}} לפי הדלפות לתקשורת טען הראל כי הופעלו עליו לחצים לביטול המכרז. אישים נוספים שמסרו עדות הם היועץ המשפטי למערכת הביטחון, עו"ד אחז בן ארי וחבר הכנסת אראל מרגלית. ב-10.7.2017 נעצרו ונחקרו 6 חשודים בפרשה, ביניהם [[אבריאל בר יוסף]][http://news.walla.co.il/item/3079615][https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3716812,00.html] ו[[מיקי גנור]]. מעצרם של גנור ובר יוסף הוארך ב-4 ימים, יתר החשודים נותרו במעצר או שוחררו בתנאים מגבילים. [https://www.haaretz.co.il/news/law/1.4239842]

{{פרשת הצוללות}}

{{פרשת הצוללות}}

בעקבות החקירה נדחתה במספר חודשים חתימת מזכר ההבנות בין ישראל לגרמניה בנוגע לרכישת הצוללות, והוסכם שאם יתברר שבוצעו עבירות פליליות או מעשי שחיתות שנוגעים לרכש הצוללות העסקה תבוטל.[5] בחודש יולי 2017 הקפיאה ממשלת גרמניה את החתימה על המזכר עד הודעה חדשה.[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4990777,00.html] נתניהו התייחס להקפאה ואמר כי הוא אינו מודאג מהחלטת ממשלת גרמניה להקפיא את החתימה על מזכר ההבנות עם ישראל בנושא מכירת שלוש צוללות חדשות, ומשוכנע כי לאחר שתסתיים חקירת המשטרה העסקה תתממש. "העניינים יתבהרו ואני מאמין שהעסקה תצא לפועל", אמר נתניהו. "הם (הגרמנים) מחכים לראות איך החקירה תיגמר. אחרי שהחקירה תיגמר, זה ייחתם. יש חקירה ותנו לחקירה להתבצע". [http://www.themarker.com/hrtz/.premium-1.4276668] באוקטובר 2017 אישרה ממשלת גרמניה את העסקה, עם תנאי שלא תתגלה שחיתות בקרב מקבלי ההחלטות בישראל. מזכר ההבנות צפוי להיחתם בשבועות הקרובים. [https://www.haaretz.co.il/news/politics/1.4530155]

בעקבות החקירה נדחתה במספר חודשים חתימת מזכר ההבנות בין ישראל לגרמניה בנוגע לרכישת הצוללות, והוסכם שאם יתברר שבוצעו עבירות פליליות או מעשי שחיתות שנוגעים לרכש הצוללות העסקה תבוטל.[5] בחודש יולי 2017 הקפיאה ממשלת גרמניה את החתימה על המזכר עד הודעה חדשה.[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4990777,00.html] נתניהו התייחס להקפאה ואמר כי הוא אינו מודאג מהחלטת ממשלת גרמניה להקפיא את החתימה על מזכר ההבנות עם ישראל בנושא מכירת שלוש צוללות חדשות, ומשוכנע כי לאחר שתסתיים חקירת המשטרה העסקה תתממש. "העניינים יתבהרו ואני מאמין שהעסקה תצא לפועל", אמר נתניהו. "הם (הגרמנים) מחכים לראות איך החקירה תיגמר. אחרי שהחקירה תיגמר, זה ייחתם. יש חקירה ותנו לחקירה להתבצע". [http://www.themarker.com/hrtz/.premium-1.4276668] באוקטובר 2017 אישרה ממשלת גרמניה את העסקה, עם תנאי שלא תתגלה שחיתות בקרב מקבלי ההחלטות בישראל. מזכר ההבנות צפוי להיחתם בשבועות הקרובים. [https://www.haaretz.co.il/news/politics/1.4530155]

* 21.10.2016: העיתונאי בן כספית חושף במעריב את קיום ההסכם שאמור להיחתם ב 7 בנובמבר. לא מדובר בעסקה לקנות את הצוללות אלא בהסכם מסגרת שכולל 2 היבטים - אחד הוא המחיר - 1.2 מיליארד יורו, והשני הוא כמות הצוללות. במקביל כספית מדווח שגורמים ביטחוניים שמעדיפים לשמור על עילום שם מותחים ביקורת על ההסכם בגלל שלא נבדקו אופציות אחרות וכי מחיר הצוללות גבוה מידי. הטענה היא כי המו"מ נוהל בחובבנות ובפזיזות וכי עסקאות דומות שנעשו מול מדינות אחרות קיבלו מחיר טוב יותר. כספית מציין גם כי יש גורמים בצה"ל שלא חושבים שיש צורך לחתום כעת על חוזה רכש ל-3 צוללות. {{הערה|שם=maariv1016|בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-560839 בתום מו"מ חשאי: ישראל רוכשת שלוש צוללות דולפין חדשות מגרמניה], מעריב, 21.10.2016}}

* 21.10.2016: העיתונאי בן כספית חושף במעריב את קיום ההסכם שאמור להיחתם ב 7 בנובמבר. לא מדובר בעסקה לקנות את הצוללות אלא בהסכם מסגרת שכולל 2 היבטים - אחד הוא המחיר - 1.2 מיליארד יורו, והשני הוא כמות הצוללות. במקביל כספית מדווח שגורמים ביטחוניים שמעדיפים לשמור על עילום שם מותחים ביקורת על ההסכם בגלל שלא נבדקו אופציות אחרות וכי מחיר הצוללות גבוה מידי. הטענה היא כי המו"מ נוהל בחובבנות ובפזיזות וכי עסקאות דומות שנעשו מול מדינות אחרות קיבלו מחיר טוב יותר. כספית מציין גם כי יש גורמים בצה"ל שלא חושבים שיש צורך לחתום כעת על חוזה רכש ל-3 צוללות. {{הערה|שם=maariv1016|בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-560839 בתום מו"מ חשאי: ישראל רוכשת שלוש צוללות דולפין חדשות מגרמניה], מעריב, 21.10.2016}}

* 23.10.2016: עיתון "הארץ" מדווח על קיום המגעים לרכש הצוללות. לפי דובר הממשלה הגרמנית, המשא ומתן המתנהל בנוגע להגעת צוללות נוספות מתקיים בכמה דרגים. הצוללות החדשות, שייוצרו במספנות הגרמניות HDW בקיל, אמורות להחליף את הדגמים הקודמים של הצוללות שבידי חיל הים ולהיכנס לשירות "בעוד כעשור". הארץ טוען כי אנשי אנשי ביטחון הטילו ספק בנחיצותן של צוללות נוספות לחיל הים.{{הערה|גילי כהן, [http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.3101187 ישראל במגעים לרכישת צוללות נוספות מגרמניה שייכנסו לשירות בעוד כעשור], הארץ, 23.10.2016}}.  באותו יום מפרסם נועם אמיר מ"מעריב" הערכה לפיה "ישראל נחפזת לעסקת המיליארדים הזאת מסיבות שאינן ענייניות, ולא ביצעה עבודה מקצועית, חקר שווקים או מו"מ מסודר." {{הערה| נועם אמיר, [http://www.maariv.co.il/news/military/Article-560945 דיווחים זרים: “ישראל תוכל להתקין טילי שיוט גרעיניים בצוללות”], מעריב. 23.10.2016 }}

* 23.10.2016: עיתון "הארץ" מדווח על קיום המגעים לרכש הצוללות. לפי דובר הממשלה הגרמנית, המשא ומתן המתנהל בנוגע להגעת צוללות נוספות מתקיים בכמה דרגים. הצוללות החדשות, שייוצרו במספנות הגרמניות HDW בקיל, אמורות להחליף את הדגמים הקודמים של הצוללות שבידי חיל הים ולהיכנס לשירות "בעוד כעשור". הארץ טוען כי אנשי אנשי ביטחון הטילו ספק בנחיצותן של צוללות נוספות לחיל הים.{{הערה|גילי כהן, [http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.3101187 ישראל במגעים לרכישת צוללות נוספות מגרמניה שייכנסו לשירות בעוד כעשור], הארץ, 23.10.2016}}.  באותו יום מפרסם נועם אמיר מ"מעריב" הערכה לפיה "ישראל נחפזת לעסקת המיליארדים הזאת מסיבות שאינן ענייניות, ולא ביצעה עבודה מקצועית, חקר שווקים או מו"מ מסודר." {{הערה| נועם אמיר, [http://www.maariv.co.il/news/military/Article-560945 דיווחים זרים: “ישראל תוכל להתקין טילי שיוט גרעיניים בצוללות”], מעריב. 23.10.2016 }}

*26.10.16: הסיכום עם גרמניה מוצג בקבינט המדיני-בטחוני וזוכה לתמיכת שר הבטחון החדש ליברמן. ההסכם כולל רכש של 3 צוללות חדשות ועוד שתי ספינות נגד צוללות. הפרויקט מאושר פה אחד. {{הערה|שם=nrg1711}} {{הערה|שם=basok11}}

*26.10.16: הסיכום עם גרמניה מוצג בקבינט המדיני-בטחוני וזוכה לתמיכת שר הביטחון החדש ליברמן. ההסכם כולל רכש של 3 צוללות חדשות ועוד שתי ספינות נגד צוללות. הפרויקט מאושר פה אחד. {{הערה|שם=nrg1711}} {{הערה|שם=basok11}}

;נובמבר 2016:

;נובמבר 2016:

הטיעון של נתניהו היה שהגרמנים ייתנו לישראל הנחה. יעלון התנגד, וטען שגם אחרי ההנחה המחיר גבוה מדי. בסופו של דבר, בעקבות קיום המכרז ירדו הגרמנים במחיר וקיבלו גם את החוזה הזה לאחר שהמכרז בוטל עבורם. הסיפור נחשף על ידי רביב דרוקר בתחילת נובמבר 2016.{{הערה|שם=durker0711}}  

הטיעון של נתניהו היה שהגרמנים ייתנו לישראל הנחה. יעלון התנגד, וטען שגם אחרי ההנחה המחיר גבוה מדי. בסופו של דבר, בעקבות קיום המכרז ירדו הגרמנים במחיר וקיבלו גם את החוזה הזה לאחר שהמכרז בוטל עבורם. הסיפור נחשף על ידי רביב דרוקר בתחילת נובמבר 2016.{{הערה|שם=durker0711}}  

עסקת רכש הספינות נחתמה ב-2015 מול תאגיד [[טיסנקרופ]]. עלות העסקה הייתה 315 מיליון יורו. זאת לאחר שממשלת גרמניה העניקה מענק של 115 מיליון יורו,  כלומר כ-1.2 מיליארד ש"ח. {{הערה|שם=arlozerov1|מירב ארלוזרוב, [http://www.themarker.com/news/1.3141071 ההלוואה המוזרה של משרד הביטחון - והספינות שמאיימות להטביע את היחסים בצמרת האוצר], דה מרקר, 04.12.2016 }}

עסקת רכש הספינות נחתמה ב-2015 מול תאגיד [[טיסנקרופ]]. עלות העסקה הייתה 315 מיליון יורו. זאת לאחר שממשלת גרמניה העניקה מענק של 115 מיליון יורו,  כלומר כ-1.2 מיליארד ש"ח. {{הערה|שם=arlozerov1|מירב ארלוזרוב, [http://www.themarker.com/news/1.3141071 ההלוואה המוזרה של משרד הביטחון - והספינות שמאיימות להטביע את היחסים בצמרת האוצר], דה מרקר, 04.12.2016}}

   

   

משרד הביטחון הסביר בהודעותיו כי הרכש הוא "במסגרת תוכנית ההצטיידות שאישרה הממשלה להגנה על המים הכלכליים של מדינת ישראל — האסדות לחיפושי והפקת גז במרחב הימי הכלכלי שממערב לחופי ישראל". מנכ"ל המשרד הביטחון דאז דן הראל, טען כי "העסקה היא אירוע משמעותי ביותר, קפיצת מדרגה דרמטית ביכולות ההגנה של חיל הים על האתרים האסטרטגיים בתחום הגז, במרחק מאות קילומטרים בים".{{הערה|שם=gutman201116}}

משרד הביטחון הסביר בהודעותיו כי הרכש הוא "במסגרת תוכנית ההצטיידות שאישרה הממשלה להגנה על המים הכלכליים של מדינת ישראל — האסדות לחיפושי והפקת גז במרחב הימי הכלכלי שממערב לחופי ישראל". מנכ"ל המשרד הביטחון דאז דן הראל, טען כי "העסקה היא אירוע משמעותי ביותר, קפיצת מדרגה דרמטית ביכולות ההגנה של חיל הים על האתרים האסטרטגיים בתחום הגז, במרחק מאות קילומטרים בים".{{הערה|שם=gutman201116}}

במקביל למכירה לישראל, תאגיד הנשק [[טיסנקרופ]] מתכוון למכור ארבע צוללות מתקדמות ושתי ספינות נגד צוללות למצרים. {{הערה|שם=190717ynet}} מדובר בצוללות חדישות מסדרת 209  שעליהן התבסס הדור הראשון של צוללות הדולפין של ישראל. המצויידות בטילי טורפדו ובטילי "הרפון" נגד ספינות. דבר זה הוביל לאובדן בלבדיות של ישראל לגבי צוללות דולפין. הצוללות הראשונות הגיעו למצרים באוקטובר 2017[http://www.mako.co.il/news-military/security-q4_2017/Article-6b50d53f5043f51004.htm]  

במקביל למכירה לישראל, תאגיד הנשק [[טיסנקרופ]] מתכוון למכור ארבע צוללות מתקדמות ושתי ספינות נגד צוללות למצרים. {{הערה|שם=190717ynet}} מדובר בצוללות חדישות מסדרת 209  שעליהן התבסס הדור הראשון של צוללות הדולפין של ישראל. המצויידות בטילי טורפדו ובטילי "הרפון" נגד ספינות. דבר זה הוביל לאובדן בלבדיות של ישראל לגבי צוללות דולפין. הצוללות הראשונות הגיעו למצרים באוקטובר 2017[http://www.mako.co.il/news-military/security-q4_2017/Article-6b50d53f5043f51004.htm]  

באפריל 2017 טען רביב דרוקר, כי לפני מספר שנים אישר בנימין נתניהו לגרמניה את מכירת הצוללות למצרים, לאחר שממשלתה של אנגלה מרקל ביקשה את אישורה של ישראל לנושא. בשנים 2011 ו-2014 בוצעו שתי פניות מצד גרמניה. בכירים במשרד הביטחון, בהם שר הביטחון לשעבר משה בוגי יעלון, התנגדו למכירה. דבר זה נכלל בעדותו של יעלון למשטרה. לשכת ראש הממשלה הכחישה את הדברים. {{הערה|[http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-580309 דיווח: למרות התנגדות משרד הביטחון, נתניהו אישר מכירת צוללות למצרים], מעריב, 04/04/2017}}  

באפריל 2017 טען רביב דרוקר, כי לפני מספר שנים אישר בנימין נתניהו לגרמניה את מכירת הצוללות למצרים, לאחר שממשלתה של אנגלה מרקל ביקשה את אישורה של ישראל לנושא. בשנים 2011 ו-2014 בוצעו שתי פניות מצד גרמניה. בכירים במשרד הביטחון, בהם שר הביטחון לשעבר משה בוגי יעלון, התנגדו למכירה. דבר זה נכלל בעדותו של יעלון למשטרה. לשכת ראש הממשלה הכחישה את הדברים. {{הערה|[http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-580309 דיווח: למרות התנגדות משרד הביטחון, נתניהו אישר מכירת צוללות למצרים], מעריב, 04.04.2017}}  

להלן תיאור של מספר אירועי של אישורים והתנגדות של ישראל לעסקאות צוללות עם מצרים:

להלן תיאור של מספר אירועי של אישורים והתנגדות של ישראל לעסקאות צוללות עם מצרים:

בפגישה מה-20 בדצמבר בין היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, פרקליט המדינה שי ניצן ובכירים נוספים במשרד המשפטים, הוחלט כי בחינת הסכמי ניגוד העניינים ופרצותיהם תימשך, וכי אין מקום לערב את המשטרה, כלומר אין מקום להורות על פתיחה בבדיקה או חקירה בעניין.{{הערה|שם=segal1}}

בפגישה מה-20 בדצמבר בין היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, פרקליט המדינה שי ניצן ובכירים נוספים במשרד המשפטים, הוחלט כי בחינת הסכמי ניגוד העניינים ופרצותיהם תימשך, וכי אין מקום לערב את המשטרה, כלומר אין מקום להורות על פתיחה בבדיקה או חקירה בעניין.{{הערה|שם=segal1}}

ב-22 בדצמבר חשף רביב דרוקר, דוא"ל פנימי ששלח היועץ המשפטי של משרד הביטחון, אחז בן-ארי, למנכ"ל המשרד דן הראל. במייל נכתב כי "התקשר אליי עו"ד דוד שמרון המייצג את החברה הגרמנית, וביקש לדעת האם אנחנו עוצרים את הליכי המכרז על מנת לשאת ולתת עם לקוחותיו, כפי שנתבקשנו על ידי ראש הממשלה". {{הערה|[http://www.themarker.com/news/1.3130412 דרוקר מציג: "המייל שמוכיח את מעורבות שמרון בפרשת הצוללות"] דה מרקר, 22.11.2016 }} דבר זה סותר לכאורה את דבריו של שמרון לפיו לא דיבר עם איש מגורמי הבטחון בנוגע לסוגיה. כמו כן הדבר מצביע על כך שלפחות מנכ"ל משרד הבטחון ידע על הקשר בין שמרון לבין תאגיד טיסנקרופ. המכרז שבוטל היה המכרז שנגע לרכש ספינות הטילים. {{הערה| גילי כהן, [http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.3129275 בניגוד לטענתו, שמרון פנה למשרד הביטחון בעניין מכרז שאיים לפגוע בתאגיד הצוללות], הארץ, 21.11.2016}}

ב-22 בדצמבר חשף רביב דרוקר, דוא"ל פנימי ששלח היועץ המשפטי של משרד הביטחון, אחז בן-ארי, למנכ"ל המשרד דן הראל. במייל נכתב כי "התקשר אליי עו"ד דוד שמרון המייצג את החברה הגרמנית, וביקש לדעת האם אנחנו עוצרים את הליכי המכרז על מנת לשאת ולתת עם לקוחותיו, כפי שנתבקשנו על ידי ראש הממשלה". {{הערה|[http://www.themarker.com/news/1.3130412 דרוקר מציג: "המייל שמוכיח את מעורבות שמרון בפרשת הצוללות"] דה מרקר, 22.11.2016 }} דבר זה סותר לכאורה את דבריו של שמרון לפיו לא דיבר עם איש מגורמי הבטחון בנוגע לסוגיה. כמו כן הדבר מצביע על כך שלפחות מנכ"ל משרד הביטחון ידע על הקשר בין שמרון לבין תאגיד טיסנקרופ. המכרז שבוטל היה המכרז שנגע לרכש ספינות הטילים. {{הערה| גילי כהן, [http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.3129275 בניגוד לטענתו, שמרון פנה למשרד הביטחון בעניין מכרז שאיים לפגוע בתאגיד הצוללות], הארץ, 21.11.2016}}

שמרון הכחיש כי הזכיר את נתניהו בשיחה. כלומר, כי בן ארי השלים פרטים שלא נאמרו. ד"ר עידו באום, טוען כי גם אם שמרון צודק יש בכך בעיה מערכתית שכן בדיוק לשם כך קיימים הסדרי ניגוד עניינים, שמטרתם להבטיח שקבלת החלטות של גורמי מקצוע לא תושפע משיקולים לא ענייניים. "די בגישה הנוחה של שמרון למקבלי החלטות בדרגים המקצועיים כדי שאלה יבינו לבד שכדאי מה ראש הממשלה נתניהו רוצה. די לחכימא ברמיזה." {{הערה|עידו באום, [http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.3130642 פרשת הצוללות חושפת שחיתות ממוסדת], הארץ, 23.11.2016}} יוצא שכאשר שמרון או אנשים מטעמו פונים לאנשי מקצוע, קשה להם לדעת אם הוא דובר איתם מטעם ראש הממשלה או מטעם תאגיד טיסנקרופ או גורם עסקי אחר. לדברי באום, "פרשת הצוללות חושפת תמונת מצב שבה החלטות המיטיבות עם מקורבי נתניהו מתקבלות משום שרוח המפקד ידועה, גם כאשר המפקד מדריך את מקורביו שלא ידברו איתו על עסקיהם הפרטיים. זוהי שחיתות מוסדית שבה כבר אין צורך בהתנהגות פלילית כי המערכת כולה כבר מוטה."

שמרון הכחיש כי הזכיר את נתניהו בשיחה. כלומר, כי בן ארי השלים פרטים שלא נאמרו. ד"ר עידו באום, טוען כי גם אם שמרון צודק יש בכך בעיה מערכתית שכן בדיוק לשם כך קיימים הסדרי ניגוד עניינים, שמטרתם להבטיח שקבלת החלטות של גורמי מקצוע לא תושפע משיקולים לא ענייניים. "די בגישה הנוחה של שמרון למקבלי החלטות בדרגים המקצועיים כדי שאלה יבינו לבד שכדאי מה ראש הממשלה נתניהו רוצה. די לחכימא ברמיזה." {{הערה|עידו באום, [http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.3130642 פרשת הצוללות חושפת שחיתות ממוסדת], הארץ, 23.11.2016}} יוצא שכאשר שמרון או אנשים מטעמו פונים לאנשי מקצוע, קשה להם לדעת אם הוא דובר איתם מטעם ראש הממשלה או מטעם תאגיד טיסנקרופ או גורם עסקי אחר. לדברי באום, "פרשת הצוללות חושפת תמונת מצב שבה החלטות המיטיבות עם מקורבי נתניהו מתקבלות משום שרוח המפקד ידועה, גם כאשר המפקד מדריך את מקורביו שלא ידברו איתו על עסקיהם הפרטיים. זוהי שחיתות מוסדית שבה כבר אין צורך בהתנהגות פלילית כי המערכת כולה כבר מוטה."

ב-23 בדצמבר 2016 היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט הורה למשטרה לבצע בדיקה של פרשת הצוללות {{הערה| מור שמעוני,[http://www.maariv.co.il/news/law/Article-564464 בעקבות מידע חדש: היועמ"ש הורה למשטרה לבדוק את פרשת הצוללות], מעריב, 23.11.2016}}

ב-23 בדצמבר 2016 היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט הורה למשטרה לבצע בדיקה של פרשת הצוללות {{הערה| מור שמעוני,[http://www.maariv.co.il/news/law/Article-564464 בעקבות מידע חדש: היועמ"ש הורה למשטרה לבדוק את פרשת הצוללות], מעריב, 23.11.2016}}

ב-30 בינואר 2016 דיווח ערוץ 2 כי לפי מסמכים שנחשפו בעיתון גרמני ועל ידי צוות חוקרים אירופי, התאגיד הגרמני טיסנקרופ שילם שוחד לקצינים בחיל הים הישראלי, חלקם בכירים. בדיקה פנימית של חברת רואי חשבון גרמנית בתאגיד טיסנקרופ מצאה כי בשנת 2004 שולמו כספים לישראלים על עסקת הצוללות, תחת הסעיף "הוצאות שימושיות" - ביטוי מכובס לשוחד. {{הערה|ניר דבורי, [http://www.mako.co.il/news-military/security-q1_2017/Article-44eaf66f3b0f951004.htm פרשת הצוללות: קצינים קיבלו שוחד?], Mako, 30.01.2017}}

ב-30 בינואר 2016 דיווח ערוץ 2 כי לפי מסמכים שנחשפו בעיתון גרמני ועל ידי צוות חוקרים אירופי, התאגיד הגרמני טיסנקרופ שילם שוחד לקצינים בחיל הים הישראלי, חלקם בכירים. בדיקה פנימית של חברת רואי חשבון גרמנית בתאגיד טיסנקרופ מצאה כי בשנת 2004 שולמו כספים לישראלים על עסקת הצוללות, תחת הסעיף "הוצאות שימושיות" - ביטוי מכובס לשוחד. {{הערה|ניר דבורי, [http://www.mako.co.il/news-military/security-q1_2017/Article-44eaf66f3b0f951004.htm פרשת הצוללות: קצינים קיבלו שוחד?], Mako, 30.01.2017}}