שינויים

על פי התאוריה הנאו קלאסית, מספר המועסקים בפירמה כלשהי נקבע על פי התפוקה השולית של כל עובד. התפוקה השולית היא התוספת לתפוקה שכל פועל מוסיף בשוליים, כלומר הנגזרת של התפוקה כאשר מגדילים את מספר העובדים, כאשר גודל כל שאר הגורמים הוא קבוע (למען דיוק היה צריך לדבר מצב ולא על גדלים). באופן כללי ההנחה היא שהתפוקה הזאת עולה ולאחר מכן יורדת ככל שמספר הפועלים גדל.  

ב[[התאוריה הנאו קלאסית|כלכלה נאו קלאסית]], '''[[תפוקה שולית]]''' היא התוספת לתפוקה שכל פועל או "גורם ייצור" (כמו מכונה) מוסיף בשוליים לתהליך הייצור. ההנחה היא שהתפוקה הזאת עולה ולאחר מכן יורדת ככל שמספר הפועלים גדל. ולכן כלכלנים נאו קלאסיים מדברים על '''תפוקה שולית פוחתת'''.  

לדוגמה מדברים על פועלים בפרדס, המבצעים קטיף בעזרת סולמות. הסלומות מייצגים הון, והפועלים מיוצגים על ידי המונח עבודה (המודל מתעלם מכך שהון טבעי כמו שמש, שטח מינרלים או אדמה מעורבים בייצור). איך מודדים את התפוקה השולית של עובד? שומרים על מספר סולמות קבוע (לדוגמה 5 סולמות) ובודקים מה התפוקה הכוללת אם מעסיקים שני עובדים, שלושה עובדים וכן הלאה. התפוקה השולית של עובד 6 לדוגמה היא, התפוקה של 6 עובדים פחות התפוקה של 5 עובדים.

תפוקה שולית (של גורם ייצור) היא הנגזרת של התפוקה על פני שינוי בכמות של גורם הייצור. לדוגמה הגדלה של מספר העובדים בעובד אחד, כאשר גודל כל שאר גורמי הייצור הוא קבוע.  

[[סטיב קין]] מסביר את ההגיון של רעיון זה (לפני שהוא תוקף אותו), בספרו [[הכלכלה במערומיה]]. ניתן למצוא את ההסבר בערך [[קביעת כמויות הייצור בפירמה במודל הנאו קלאסי]]

 

 

 

 

[[סטיב קין]] מסביר את ההגיון של רעיון זה (לפני שהוא תוקף אותו), בספרו [[הכלכלה במערומיה]]. ניתן למצוא את ההסבר בערך [[קביעת כמויות הייצור בפירמה במודל הנאו קלאסי]].

==הנחות יסוד קשורות ==

==הנחות יסוד קשורות ==

יש מספר הנחות שמתבצעות לצורך המודל שמנסה להראות מדוע כמות העובדים שהפירמה בוחרת להעסיק נקבעת על ידי התפוקה השולית של העובד האחרון.  

יש מספר הנחות שמתבצעות לצורך המודל שמנסה להראות מדוע כמות העובדים שהפירמה בוחרת להעסיק נקבעת על ידי התפוקה השולית של העובד האחרון.  

* [[תהליך הייצור מתבצע במקביל]] הדוגמה המפורסמת להדגמת תפוקה שולית פוחתת היא של פועלים בפרדס המבצעים קטיף עם סולמות. תהליך זה אם עובד אחד חסר הוא אינו מפריע לאחרים, אבל הדבר נובע מכך שתהליך הקטיף מתבצע בנפרד ובמקביל על ידי כל עובד. ברוב התעשיות יש תלות בסדר ובכישורים בין עובדים שונים- כאשר פס ייצור של עובדים מיומנים הוא הדוגמה הקיצונית ביותר. אם מפעיל מכונת הבצק לא מגיע , והוא היחיד היודע להפעיל את המכונה(והנחה זו נכונה עוד יותר בכל מה שנוגע לתפוקה שולית של מכונות), אזי כל קו הייצור מושבת. מסיבה זו פירמות מעוניינות שההתמחות של כל עובד לא תהיה מושלמת, אלא שיהיו תחומי חפיפה ויתרות של עובדים וציוד. אבל זה מקשה מאוד לדבר על תרומה שולית של עובד, ועוד יותר על קביעת כמות הייצור על פי גורם זה.  

* [[תהליך הייצור מתבצע במקביל]] הדוגמה המפורסמת להדגמת תפוקה שולית פוחתת היא של פועלים בפרדס המבצעים קטיף עם סולמות. תהליך זה אם עובד אחד חסר הוא אינו מפריע לאחרים, אבל הדבר נובע מכך שתהליך הקטיף מתבצע בנפרד ו'''במקביל''' על ידי כל עובד. ברוב התעשיות יש תלות בסדר ובכישורים בין עובדים שונים- כאשר פס ייצור של עובדים מיומנים הוא הדוגמה הקיצונית ביותר. אם מפעיל מכונת הבצק לא מגיע, והוא היחיד היודע להפעיל את המכונה (והנחה זו נכונה עוד יותר בכל מה שנוגע לתפוקה שולית של מכונות), אזי כל קו הייצור מושבת. מסיבה זו פירמות מעוניינות שההתמחות של כל עובד לא תהיה מושלמת, אלא שיהיו תחומי חפיפה ויתרות של עובדים וציוד. אבל זה מקשה מאוד לדבר על תרומה שולית של עובד, ועוד יותר על קביעת כמות הייצור על פי גורם זה.  

*[[הומוגניות בכישורי העובדים]] יש להניח שכל עובד תורם באותה המידה, אחרת הזהות של 19 העובדים הראשונים, לדומגא, תקבע את התפוקה לפני הצרוף של העובד ה-20. התפוקה השולית של העובד ה-20 תקבע איפה על פי הכישורים שלו, ועל פי הזהות של 19 העובדים שנבחרו לפניו. אם נשנה את הסדר של בחירת העובדים, ונניח שיש להם כישורים שונים, אזי לעובד ה-20 (שהוא כעת עובד אחר) תהיה תפוקה שולית שונה.  

*[[הומוגניות בכישורי העובדים]] יש להניח שכל עובד תורם באותה המידה, אחרת הזהות של 19 העובדים הראשונים, לדוגמה תקבע את התפוקה לפני הצרוף של העובד ה-20. התפוקה השולית של העובד ה-20 תקבע על פי הכישורים שלו, ועל פי הזהות של 19 העובדים שנבחרו לפניו. אם נשנה את הסדר של בחירת העובדים, ונניח שיש להם כישורים שונים, אזי לעובד ה-20 (שהוא כעת עובד אחר) תהיה תפוקה שולית שונה.  

* [[הומגניות של הטכנולוגיה]] יש הנחה שכל המפעלים המוכרים לאותו שוק, משתמשים באותה טכנולוגיה, כך ש[[פונקציית הייצור שלהם היא זהה]], ולכן התפוקה השולית של העובדים היא זהה. אם הטכנולוגיה שונה, אזי התפוקה השולית של עובד מספר 20 לדוגמה, הינה שונה בשני מפעלים המוכרים לאותו שוק.  

* [[הומגניות של הטכנולוגיה]] יש הנחה שכל המפעלים המוכרים לאותו שוק, משתמשים באותה טכנולוגיה, כך ש[[פונקציית הייצור שלהם היא זהה]], ולכן התפוקה השולית של העובדים היא זהה. אם הטכנולוגיה שונה, אזי התפוקה השולית של עובד מספר 20 לדוגמה, הינה שונה בשני מפעלים המוכרים לאותו שוק.  

*[[הומגניות של הפירמות]] יש הנחה שכל הפירמות בעלות רווחים זהים ומכירות זהות. אם דברים כמו מיקום הפירמה, עלויות הובלה, עלויות שיווק, עלויות מימון נכנסים לתמונה, (כמו גם היכולת לקנות מכונות טובות יותר לפירמות שיש להן יותר כסף , בהנחה שאין הומגניות בטכנולוגיה), אזי התפוקה השולית בין פירמות שונות, של אותו פועל תהיה שונה.  

*[[הומגניות של הפירמות]] יש הנחה שכל הפירמות בעלות רווחים זהים ומכירות זהות. אם דברים כמו מיקום הפירמה, עלויות הובלה, עלויות שיווק, עלויות מימון נכנסים לתמונה, (כמו גם היכולת לקנות מכונות טובות יותר לפירמות שיש להן יותר כסף , בהנחה שאין הומגניות בטכנולוגיה), אזי התפוקה השולית בין פירמות שונות, של אותו פועל תהיה שונה.  

[[קטגוריה:מושגים בכלכלה נאו קלאסית]]

[[קטגוריה:מושגים בכלכלה נאו קלאסית]]

[[קטגוריה:ייצור]]

[[קטגוריה:ייצור]]

[[קטגוריה:עובדים ועבודה]]

[[קטגוריה:עובדים ועבודה]]