47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 6:
שורה 6: − + − + + שורה 24:
שורה 25: − + − + שורה 33:
שורה 34: − + − + שורה 43:
שורה 44: + + + + + + + + + + + + + + − + שורה 57:
שורה 72: − ==הבאת עדות בנסיון למנוע הדחקה של אמפתיה== − כדי לחוש אמפתיה יש להכיר את סבלו של האחר. הכרה זו יכולה להיות דרך חוויה רגשית כגון צפיה בסרט, או עדות אישית. הכרה חלשה וקוגניטיבית יותר היא דרך חשיפה לספרים, עדויות וידאו או אודיו של עדים. עם זאת חוויה כזו מובילה לסבל עבור מי שחווים אותה ולכן אנשים רבים מנסים להתחמק מחשיפה כזו - לדוגמה להימנע מלראות סרטים על השואה או להימנע מלראות סרטים על הנעשה בבתי מטבחיים. − − בנצרות יש ערך של "הבאת עדות" והצבעה על הרוע. הדבר נועד כדי להתגבר על מנגנון של הדחקה והכחשה של מנגנוני אלימות שונים שגורמים לחסימת אמפתיה על ידי החברה. הבאת עדות כזו היא כיום פרקטיקה נפוצה בקרב פעילים למען זכויות בעלי חיים או זכויות אדם, אבל מנגד היא נתקלת בהכחשה על ידי גורמים המעוניינים להסתיר ולהכחיש את הפגיעה באחר, להצדיק את הפגיעה בו מסיבות שונות. − − כדי להצדיק הרג וגרימת סבל לחיות לשם שימושים שונים, בעיקר לשם מאכל, יש צידוקים שונים. הצידוק המודרני שהובא על ידי הפילוסוף דקראט ראה בחיות סוג של אוטומטים הדומים לשעון. רוב המבוגרים לא חווים אמפתיה כלפי חפצים דוממים (אם כי ילדים קטנים חווים אמפתיה כלפי חפצים דוממים כגון בובות, צעצועים אהובים וכו') ולכן ראיה של בעלי חיים כסוג של חפץ דומם נוחה לשם דיכוי של רגשות אמפתיים. פעילי זכויות בעלי חיים מציינים כי בני אדם אחרים מסרבים להכיר בסבל של בעלי חיים וכן הם נמנעים מהתבוננות בסרטים המתארים סבל זה. אנשים שמצדיקים הרג של חיות לשם מאכל משתמשים בטיעונים כגון "כך טבע העולם" וכן משתמשים בהדגשת ההבדלים בין בעלי חיים אחרים לבין האדם כדי להצדיק ניתוק אמפתיה. − − הצדקה של פרקטיקות של אלימות שונות כמו אונס, לינץ' נגד שחורים, [[עבדות]], התעללות או קשירה של אנשים עם פגיעות נפשיות או עם מומים, וכפייה מסוגים שונים נגד ילדים, שחורים ונשים לוותה בעבר בהצדקות להפחתת אמפתיה - כמו ששחורים הם דומים לקופים. בדרך כלל יש תהליך חברתי של הדחקת הסבל שעובר האחר ולפעמים יש טאבו חברתי נגד ציון הסבל הזה. לדוגמה בפרלמנט האמריקאי היה טאבו נגד המילה עבדות. − − אישים וארגונים שמנסים לעודד אמפתיה וחמלה כלפי בעלי חיים או כלפי אנשים שסובלים עלולים להירדף על ידי השלטונות או על ידי קבוצות שמנסות להכחיש את קיומו של הסבל הזה. − במדינות רבות הממשלה מנסה להסתיר ולהכחיש פעילות שלה או של גורמים אחרים הגורמים לפגיעה ב[[זכויות אדם]] במיוחד על רקע [[גזענות]]. ארגונים כמו [[אמנסטי אינטרנשיונל]] המנסים לחשוף פגיעה כזו עלולים לסבול מרדיפה פוליטית ואיומים שונים על ידי השלטונות או גורמים לאומיים. בתרבויות עם גזענות טוענים בדרך כלל כי האלימות והפליה נגד ציבורים חלשים (כמו מיעוטים אתניים) הן "דברים טבעים" או נובעים מאיזה חטא קדמון או נחיתות כביכול של הקבוצה המותקפת. מסיבה זו פעילי הארגון בדרך כלל חוקרים הפרה של זכויות במדינות אחרות ולא במדינות האם שלהם. אחד הפעילים הבולטים למען זכויות אדם וזכויות של שחורים, [[מרטין לותר קינג]], נרדף על יד השלטונות, הוכה ונאסר בנסיבות שונות, ובסופו של דבר נרצח. מקרים דומים של אלימות חוו פעילים שונים למען זכויות של שחורים ושל מיעוטים אחרים בארצות הברית. ארגוני זכויות אדם בישראל כמו "בצלם", "יש דין", ועוד נרדפים ומוצגים לעיתים קרובות כארגונים של בוגדים שמעוניינים בהרס המדינה. − − [[תעשיות פוגעניות]], ממשלות וארגוני פשיעה או טרור מדחיקים לעיתים קרובות היבטים פוגעניים של הפעילות או המוצרים שלהם וחוסמים עדות על הקשר בין הפעילות שלהם לבין הנזק והסבל שנגרם לבני אדם או ליצורים אחרים. [[זיהום תעשייתי|תעשיות מזהמות]] מכחישות ומדחיקות את הסבל הנגרם בשל [[זיהום]] ועוסקות ב[[הדחקת זיהום]]. [[חברות הסיגריות]] עסקו במשך שנים ועדיין עוסקות היום ב[[הסתרת נזקי העישון]] כגון התמכרות לסיגריות ו[[עישון|נזקים בריאותיים של מוצרי טבק]] כגון [[סיגריות]], [[נרגילות]] וכו'. [[חברות מזון]] מדחיקות נהגים של [[כלכלת השמנה]] ובעיות בריאות הנובעות מתזונה לקויה, בדרך כלל עקב צריכה גדולה מידי של [[מזון תעשייתי]]. חברות נשק מכחישות את הסבל הנגרם בשל [[נשק קל]] שנמכר ללא פיקוח, [[חברות מכוניות]] מכחישות את הקשר בין [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור]] לבין הגדלת השימוש במכוניות ואת [[השפעות בריאותיות של מכוניות|נזקים של מכוניות לבריאות]] כמו [[תאונות דרכים]], [[זיהום מתחבורה]], [[אורח חיים יושבני]], [[זיהום רעש]] ועוד. [[חברות התרופות]] מנסות לטשטש מידע על הקשר בין פרקטיקות שלהן שנועדו להשיא רווחים כמו הארכת פטנטים או שיווק של תרופות לבין פגיעה בבריאות הציבור. ארגוני טרור טוענים כי המטרה מקדשת את האמצעים, וארגוני פשיעה טוענים כי אין להם ברירה אלא לעסוק בפשיעה.
אין תקציר עריכה
מקור המושג "אמפתיה" הוא במילה היוונית ἐμπάθεια) empatheia,"אמפתיה"), שפירושו המילולי "קרבה גופנית". המושג אומץ בסוף המאה ה-19 על ידי הפילוסוף הגרמני תיאודור ליפס, תחת המינוח בגרמנית Einfühlung, שפירושו "להרגיש כלפי", או "להרגיש לתוך". ליפס ביקש להשתמש במושג כדי לתאר את החוויה האסתטית באומנות, מזווית המבט של הצופה ביצירה. רק מאוחר יותר קיבל המושג את משמעותו המקובלת היום, בתחום מדעי-החברה, בעיקר בעקבות עבודתו של וילהלם דילתיי.
מקור המושג "אמפתיה" הוא במילה היוונית ἐμπάθεια) empatheia,"אמפתיה"), שפירושו המילולי "קרבה גופנית". המושג אומץ בסוף המאה ה-19 על ידי הפילוסוף הגרמני תיאודור ליפס, תחת המינוח בגרמנית Einfühlung, שפירושו "להרגיש כלפי", או "להרגיש לתוך". ליפס ביקש להשתמש במושג כדי לתאר את החוויה האסתטית באומנות, מזווית המבט של הצופה ביצירה. רק מאוחר יותר קיבל המושג את משמעותו המקובלת היום, בתחום מדעי-החברה, בעיקר בעקבות עבודתו של וילהלם דילתיי.
המנגנון הרגשי של אמפתיה הוא מנגנון שנתגלה לראשונה אצל קופים, והוא קיים גם בקרב בני אדם וכנראה גם בקרב יונקים אחרים. מנגנון זה קשור ל"נוירוני מראה" - כאשר רואים מישהו חובה סבל או מצוקה (לדוגמה נחתך ביד, בוכה, וכו') יש נוירונים במוח שמחקים חוויה דומה אך חלשה יותר במוח שלנו, כאילו אנו עצמנו עברנו את הסבל הזה. משום כך בקרב רוב בני האדם צפיה באדם אחר סובל מובילה לתחושה של סבל. תהליך זה הוא אינסטינקטיבי ומולד. [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2969450 ]
המנגנון הרגשי של אמפתיה הוא מנגנון שנתגלה לראשונה אצל קופים, והוא קיים גם בקרב בני אדם וכנראה גם בקרב יונקים אחרים. מנגנון זה קשור ל"נוירוני מראה" - כאשר רואים מישהו חובה סבל או מצוקה (לדוגמה נחתך ביד, בוכה, וכו') יש נוירונים במוח שמחקים חוויה דומה אך חלשה יותר במוח שלנו, כאילו אנו עצמנו עברנו את הסבל הזה. משום כך בקרב רוב בני האדם צפיה באדם אחר סובל מובילה לתחושה של סבל. תהליך זה הוא אינסטינקטיבי ומולד. {{הערה|שם=efrati2016|עידו אפרתי, [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2969450 מה קורה במוח שלנו כשאנחנו עושים לינץ'] ראיון עם פרופ' תלמה הנדלר, מוסף הארץ 08.06.2016}}
המנגנון המחשבתי-תפיסתי של אמפתיה מופיע בבני אדם רק בגיל 3-4 שנים, הוא קשור לאונה הקדמית במוח ויכול להתפתח עם התבגרות האדם וצבירת חוויות וכן עקב לימוד והבנה. המהות של המנגנון הזה היא היכולת לשים את עצמנו בנעליים של מישהו אחר ולהבין מה עובר עליו.[http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2969450 ]
המנגנון המחשבתי-תפיסתי של אמפתיה מופיע בבני אדם רק בגיל 3-4 שנים, הוא קשור לאונה הקדמית במוח ויכול להתפתח עם התבגרות האדם וצבירת חוויות וכן עקב לימוד והבנה. המהות של המנגנון הזה היא היכולת לשים את עצמנו בנעליים של מישהו אחר ולהבין מה עובר עליו.{{הערה|שם=efrati2016}}
==אמפתיה בקרב בעלי חיים==
==אמפתיה בקרב בעלי חיים==
==מושא האמפתיה==
==מושא האמפתיה==
אמפתיה היא חזקה במיוחד כאשר חווים אותה כלפי בני משפחה או חברים. בניסויים של המנגנון הרגשי של אמפתיה רואים כי נוירוני מראה פועלים חזק יותר כאשר אנו עדים לסבל של אדם קרוב לנו. אמפתיה כזו יכולה להתרחש גם כלפי אנשים שמזכירים לנו קרוב משפחה. לדוגמה אמא של פרופ' תלמה הנדלר ניצלה בשואה עקב סיוע של רופאה שחשבה שהיא דומה לבתה שלה. [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2969450]
אמפתיה היא חזקה במיוחד כאשר חווים אותה כלפי בני משפחה או חברים. בניסויים של המנגנון הרגשי של אמפתיה רואים כי נוירוני מראה פועלים חזק יותר כאשר אנו עדים לסבל של אדם קרוב לנו. אמפתיה כזו יכולה להתרחש גם כלפי אנשים שמזכירים לנו קרוב משפחה. לדוגמה אמא של פרופ' תלמה הנדלר ניצלה בשואה עקב סיוע של רופאה שחשבה שהיא דומה לבתה שלה. {{הערה|שם=efrati2016}}
ה"אחר" איתו חשים אמפתיה יכול להשתנות בהתאם לרקע התרבותי והאידאולוגי של בני אדם. בני אדם מדחיקים סוגים שונים של אמפתיה בטענות וצידוקים שונים. בקרב [[זכויות בעלי חיים|פעילי זכויות בעלי חיים]], [[טבעונים]] ו[[צמחונים]] קיימת בדרך כלל אמפתיה כלפי סבלם של בעלי חיים. אפתיה זו חזקה יותר כלפי בעלי חיים דומים לאדם כמו יונקים. אמפתיה זו מתפתחת גם עקב חשיפה לסרטים על סבלם של בעלי החיים בבתי מטבחיים וכן כחלק מתהליכי הגידול שלהם ב[[תעשיית המזון מהחי]] הכוללת פרקטיקות שונות של הטלת מומים, הרג זכרים בילדותם, עיקור, הפרדת הורים מילדיהם וכו'.
ה"אחר" איתו חשים אמפתיה יכול להשתנות בהתאם לרקע התרבותי ו[[אידאולוגיה|האידאולוגי]] של בני אדם. בני אדם מדחיקים סוגים שונים של אמפתיה בטענות וצידוקים שונים. בקרב [[זכויות בעלי חיים|פעילי זכויות בעלי חיים]], [[טבעונים]] ו[[צמחונים]] קיימת בדרך כלל אמפתיה כלפי סבלם של בעלי חיים. אפתיה זו חזקה יותר כלפי בעלי חיים דומים לאדם כמו יונקים. אמפתיה זו מתפתחת גם עקב חשיפה לסרטים על סבלם של בעלי החיים בבתי מטבחיים וכן כחלק מתהליכי הגידול שלהם ב[[תעשיית המזון מהחי]] הכוללת פרקטיקות שונות של הטלת מומים, הרג זכרים בילדותם, עיקור, הפרדת הורים מילדיהם וכו'.
בקרב פעילי [[זכויות אדם]], [[הומניזם|הומניסטים]], חלק מהזרמים ב[[בודהיזם]] המושא לאמפתיה הוא בדרך כלל [[בני אדם|כלל המיון האנושי]] - כל אדם באשר הוא בלי הבדל דת, לאום, גזע, או מגדר. בקרב אנשי [[קיימות]], [[סביבתנות]] האמפתיה מורחבת לא רק לדור הנוכחי אלא גם לדורות הבאים וכן אמפתיה כלפי מינים אחרים. בקרב קבוצות לאומיות ולאומניות יש דגש על אמפתיה גדולה יותר כלפי בני גזע/לאום/דת שהם שייכים אליו כאשר לעיתים קרובות אמפתיה זו משולה לאמפתיה כלפי בני משפחה ("אח שלי", כולנו אחים וכו') והיא יכולה לבוא על חשבון אמפתיה לבני לאום אחר ועל חשבון אמפתיה לבעלי חיים אחרים.
בקרב פעילי [[זכויות אדם]], [[הומניזם|הומניסטים]], חלק מהזרמים ב[[בודהיזם]] המושא לאמפתיה הוא בדרך כלל [[בני אדם|כלל המיון האנושי]] - כל אדם באשר הוא בלי הבדל דת, לאום, גזע, או מגדר. בקרב אנשי [[קיימות]], [[סביבתנות]] האמפתיה מורחבת לא רק לדור הנוכחי אלא גם לדורות הבאים וכן אמפתיה כלפי מינים אחרים. בקרב קבוצות לאומיות ולאומניות יש דגש על אמפתיה גדולה יותר כלפי בני גזע/לאום/דת שהם שייכים אליו כאשר לעיתים קרובות אמפתיה זו משולה לאמפתיה כלפי בני משפחה ("אח שלי", כולנו אחים וכו') והיא יכולה לבוא על חשבון אמפתיה לבני לאום אחר ועל חשבון אמפתיה לבעלי חיים אחרים.
==שיבוש של אמפתיה ואלימות==
==שיבוש של אמפתיה ואלימות==
חוקרים שונים מתחום מדעי המוח, פסיכולוגיה ואנתרופולוגים חוקרים תהליכים של פגיעה במנגנוני אמפתיה.
חוקרים שונים מתחום מדעי המוח, פסיכולוגיה (כולל [[פסיכולוגיה חברתית]]), ואנתרופולוגים חוקרים תהליכים של פגיעה במנגנוני אמפתיה.
המקרים הקיצוניים של חקר שחיקת אמפתיה הם מקרים שמאפשרים לאנשים להשתתף באירועים אלימים כגון לינץ', מלחמה או [[רצח עם]]. בדרך כלל מדובר בתהליכים תרבותיים כגון הסתה, כעס וזעם ששוחקים אמפתיה. חוקר המוח יצחק פריד בדק קבוצת אנשים מילואים גרמנים שהיו חלק מצבא היבשה של גרמניה, והשתתפו ברצח יהודים במהלך הפלישה לרוסיה. פריד מתאר תהליך של דיכוי הרגש שבו בתחילה חלק מהאנשים מזועזעים ממה שנדרש מהם לעשות ובהמשך הם מדכאים כל תחושה או רגש. לדברי פריד היכולת להיות מעורב ברצח כזה לא נובעת מרגש חזק של שנאה אלא מיכולת ניתוק והכחשה של רגשות. [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2701120 ] היבט נוסף שקשור לדבר זה הוא [[פסיכולוגיה חברתית|הניסוי של מילגרם בציות לדמויות סמכותיות]] שהראה כי כ-60% מהאנשים הרגילים מוכנים להשתתף בניסוי שבו הם כבכול מסכנים חיים של אדם אחר, וזאת במסגרת כניעה לסמכות.
המקרים הקיצוניים של חקר שחיקת אמפתיה הם מקרים שמאפשרים לאנשים להשתתף באירועים אלימים כגון לינץ', מלחמה או [[רצח עם]]. בדרך כלל מדובר בתהליכים תרבותיים כגון הסתה, כעס וזעם ששוחקים אמפתיה. חוקר המוח יצחק פריד בדק קבוצת אנשים מילואים גרמנים שהיו חלק מצבא היבשה של גרמניה, והשתתפו ברצח יהודים במהלך הפלישה לרוסיה. פריד מתאר תהליך של דיכוי הרגש שבו בתחילה חלק מהאנשים מזועזעים ממה שנדרש מהם לעשות ובהמשך הם מדכאים כל תחושה או רגש. לדברי פריד היכולת להיות מעורב ברצח כזה לא נובעת מרגש חזק של שנאה אלא מיכולת ניתוק והכחשה של רגשות. [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2701120 ] היבט נוסף שקשור לדבר זה הוא [[פסיכולוגיה חברתית|הניסוי של מילגרם בציות לדמויות סמכותיות]] שהראה כי כ-60% מהאנשים הרגילים מוכנים להשתתף בניסוי שבו הם כבכול מסכנים חיים של אדם אחר, וזאת במסגרת כניעה לסמכות.
פגיעה נוספת באמפתיה עלולה להתרחש במצבים של [[מתח נפשי|עומס נפשי]] - לדוגמה בקרב רופאים או אנשי צוות רפואי שנשחקים בבתי חולים עמוסים מידי,[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5413860,00.html] מטפלות שמטפלות בילדים רבים מידי, או הורים שנמצאים במצב רגשי לא טוב עקב עומס עבודה, עומס אירועים או עומס חפצים (סידור מתמיד של הבית). דברים אלה עלולים להחריף עקב [[גידול אוכלוסין]]. מחקרים בחולדות ובבני אדם הראו עליה באלימות עקב הגדלת צפיפות אוכלוסין.
פגיעה נוספת באמפתיה עלולה להתרחש במצבים של [[מתח נפשי|עומס נפשי]] - לדוגמה בקרב רופאים או אנשי צוות רפואי שעוברים [[שחיקה]] בבתי חולים עמוסים מידי,[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5413860,00.html] מטפלות שמטפלות בילדים רבים מידי, או הורים שנמצאים במצב רגשי לא טוב עקב עומס עבודה, עומס אירועים או [[עומס חפצים]] (סידור מתמיד של הבית). דברים אלה עלולים להחריף עקב [[גידול אוכלוסין]]. מחקרים בחולדות ובבני אדם הראו עליה באלימות עקב הגדלת צפיפות אוכלוסין.
בעיה זו עלולה להיות חמורה יותר על ידי הרגשה של עומס נפשי גדול יותר - לדוגמה מחקרים בקרב עניים מצאו כי הם מגלים קשיי ריכוז גדולים יותר במטלות אחרות בגלל שבעיות כלכליות (לדוגמה מתח בעניין תשלום לבעל הבית) - בעיה זו מוזכרת בהקשר של אינטליגנציה אבל עלולה להתקיים גם ביחס להיבטים נפשיים.
בעיה זו עלולה להיות חמורה יותר על ידי הרגשה של עומס נפשי גדול יותר - לדוגמה מחקרים בקרב עניים מצאו כי הם מגלים קשיי ריכוז גדולים יותר במטלות אחרות בגלל שבעיות כלכליות (לדוגמה מתח בעניין תשלום לבעל הבית) - בעיה זו מוזכרת בהקשר של אינטליגנציה אבל עלולה להתקיים גם ביחס להיבטים נפשיים.
האנתרופולוג השימוש תמיר ליאון מתאר את הבעיות בקשרים האישיים הנוצרים עקב [[התמכרות לסמארטפון|שימוש גדול מידי בסמרטפונים]] ופגיעה באיכות התקשורת, עקב כך. השימוש הגדול בסמרטפונים לרשתות חבריות גורר תופעה של FOMO - פחד החמצה - שעלול לגרור פגיעה בקשרים משמעותיים יותר בחיינו. לפי ליאון, מחקר שנעשה בוושינגטון די.סי וטוען כי מחקר זה מצביע כי שימוש תכוף בסמארטפון הורס את הקשרים החברתיים. החוקרים ניגשו לאנשים שישבו יחד בבתי קפה. הם ביקשו מחלק מהם לסגור את הטלפון הנייד ולשים אותו בתיק. החלק השני של הזוגות לא שינה דבר. אחרי שיחה של עשר דקות שאלו אותם על רמת האמפתיה בשיחה, על כמה בני הזוג שלהם הקשיבו למה שאמרו, כמה התייחסו אליהם. לפי ליאון ההבדל בין התחושות של הזוגות שתוך כדי שיחה התעסקו בטלפון לאלו שקיבלו את תשומת הלב המלאה של בני הזוג שלהם היה עצום. הם חשו פחות אמפתיה בצורה מובהקת.[https://www.mako.co.il/weekend-articles/Article-0307cbffc7ac741006.htm]
האנתרופולוג השימוש תמיר ליאון מתאר את הבעיות בקשרים האישיים הנוצרים עקב [[התמכרות לסמארטפון|שימוש גדול מידי בסמרטפונים]] ופגיעה באיכות התקשורת, עקב כך. השימוש הגדול בסמרטפונים לרשתות חבריות גורר תופעה של FOMO - פחד החמצה - שעלול לגרור פגיעה בקשרים משמעותיים יותר בחיינו. לפי ליאון, מחקר שנעשה בוושינגטון די.סי וטוען כי מחקר זה מצביע כי שימוש תכוף בסמארטפון הורס את הקשרים החברתיים. החוקרים ניגשו לאנשים שישבו יחד בבתי קפה. הם ביקשו מחלק מהם לסגור את הטלפון הנייד ולשים אותו בתיק. החלק השני של הזוגות לא שינה דבר. אחרי שיחה של עשר דקות שאלו אותם על רמת האמפתיה בשיחה, על כמה בני הזוג שלהם הקשיבו למה שאמרו, כמה התייחסו אליהם. לפי ליאון ההבדל בין התחושות של הזוגות שתוך כדי שיחה התעסקו בטלפון לאלו שקיבלו את תשומת הלב המלאה של בני הזוג שלהם היה עצום. הם חשו פחות אמפתיה בצורה מובהקת.[https://www.mako.co.il/weekend-articles/Article-0307cbffc7ac741006.htm]
==הבאת עדות בנסיון למנוע הדחקה של אמפתיה==
כדי לחוש אמפתיה יש להכיר את סבלו של האחר. הכרה זו יכולה להיות דרך חוויה רגשית כגון צפיה בסרט, או עדות אישית. הכרה חלשה וקוגניטיבית יותר היא דרך חשיפה לספרים, עדויות וידאו או אודיו של עדים. עם זאת חוויה כזו מובילה לסבל עבור מי שחווים אותה ולכן אנשים רבים מנסים להתחמק מחשיפה כזו - לדוגמה להימנע מלראות סרטים על השואה או להימנע מלראות סרטים על הנעשה בבתי מטבחיים.
בנצרות יש ערך של "הבאת עדות" והצבעה על הרוע. הדבר נועד כדי להתגבר על מנגנון של הדחקה והכחשה של מנגנוני אלימות שונים שגורמים לחסימת אמפתיה על ידי החברה. הבאת עדות כזו היא כיום פרקטיקה נפוצה בקרב פעילים למען זכויות בעלי חיים או זכויות אדם, אבל מנגד היא נתקלת בהכחשה על ידי גורמים המעוניינים להסתיר ולהכחיש את הפגיעה באחר, להצדיק את הפגיעה בו מסיבות שונות.
כדי להצדיק הרג וגרימת סבל לחיות לשם שימושים שונים, בעיקר לשם מאכל, יש צידוקים שונים. הצידוק המודרני שהובא על ידי הפילוסוף דקראט ראה בחיות סוג של אוטומטים הדומים לשעון. רוב המבוגרים לא חווים אמפתיה כלפי חפצים דוממים (אם כי ילדים קטנים חווים אמפתיה כלפי חפצים דוממים כגון בובות, צעצועים אהובים וכו') ולכן ראיה של בעלי חיים כסוג של חפץ דומם נוחה לשם דיכוי של רגשות אמפתיים. פעילי זכויות בעלי חיים מציינים כי בני אדם אחרים מסרבים להכיר בסבל של בעלי חיים וכן הם נמנעים מהתבוננות בסרטים המתארים סבל זה. אנשים שמצדיקים הרג של חיות לשם מאכל משתמשים בטיעונים כגון "כך טבע העולם" וכן משתמשים בהדגשת ההבדלים בין בעלי חיים אחרים לבין האדם כדי להצדיק ניתוק אמפתיה.
הצדקה של פרקטיקות של אלימות שונות כמו אונס, לינץ' נגד שחורים, [[עבדות]], התעללות או קשירה של אנשים עם פגיעות נפשיות או עם מומים, וכפייה מסוגים שונים נגד ילדים, שחורים ונשים לוותה בעבר בהצדקות להפחתת אמפתיה - כמו ששחורים הם דומים לקופים. בדרך כלל יש תהליך חברתי של הדחקת הסבל שעובר האחר ולפעמים יש טאבו חברתי נגד ציון הסבל הזה. לדוגמה בפרלמנט האמריקאי היה טאבו נגד המילה עבדות.
אישים וארגונים שמנסים לעודד אמפתיה וחמלה כלפי בעלי חיים או כלפי אנשים שסובלים עלולים להירדף על ידי השלטונות או על ידי קבוצות שמנסות להכחיש את קיומו של הסבל הזה.
במדינות רבות הממשלה מנסה להסתיר ולהכחיש פעילות שלה או של גורמים אחרים הגורמים לפגיעה ב[[זכויות אדם]] במיוחד על רקע [[גזענות]]. ארגונים כמו [[אמנסטי אינטרנשיונל]] המנסים לחשוף פגיעה כזו עלולים לסבול מרדיפה פוליטית ואיומים שונים על ידי השלטונות או גורמים לאומיים. בתרבויות עם גזענות טוענים בדרך כלל כי האלימות והפליה נגד ציבורים חלשים (כמו מיעוטים אתניים) הן "דברים טבעים" או נובעים מאיזה חטא קדמון או נחיתות כביכול של הקבוצה המותקפת. מסיבה זו פעילי הארגון בדרך כלל חוקרים הפרה של זכויות במדינות אחרות ולא במדינות האם שלהם. אחד הפעילים הבולטים למען זכויות אדם וזכויות של שחורים, [[מרטין לותר קינג]], נרדף על יד השלטונות, הוכה ונאסר בנסיבות שונות, ובסופו של דבר נרצח. מקרים דומים של אלימות חוו פעילים שונים למען זכויות של שחורים ושל מיעוטים אחרים בארצות הברית. ארגוני זכויות אדם בישראל כמו "בצלם", "יש דין", ועוד נרדפים ומוצגים לעיתים קרובות כארגונים של בוגדים שמעוניינים בהרס המדינה.
[[תעשיות פוגעניות]], ממשלות וארגוני פשיעה או טרור מדחיקים לעיתים קרובות היבטים פוגעניים של הפעילות או המוצרים שלהם וחוסמים עדות על הקשר בין הפעילות שלהם לבין הנזק והסבל שנגרם לבני אדם או ליצורים אחרים. [[זיהום תעשייתי|תעשיות מזהמות]] מכחישות ומדחיקות את הסבל הנגרם בשל [[זיהום]] ועוסקות ב[[הדחקת זיהום]]. [[חברות הסיגריות]] עסקו במשך שנים ועדיין עוסקות היום ב[[הסתרת נזקי העישון]] כגון התמכרות לסיגריות ו[[עישון|נזקים בריאותיים של מוצרי טבק]] כגון [[סיגריות]], [[נרגילות]] וכו'. [[חברות מזון]] מדחיקות נהגים של [[כלכלת השמנה]] ובעיות בריאות הנובעות מתזונה לקויה, בדרך כלל עקב צריכה גדולה מידי של [[מזון תעשייתי]]. חברות נשק מכחישות את הסבל הנגרם בשל [[נשק קל]] שנמכר ללא פיקוח, [[חברות מכוניות]] מכחישות את הקשר בין [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור]] לבין הגדלת השימוש במכוניות ואת [[השפעות בריאותיות של מכוניות|נזקים של מכוניות לבריאות]] כמו [[תאונות דרכים]], [[זיהום מתחבורה]], [[אורח חיים יושבני]], [[זיהום רעש]] ועוד. [[חברות התרופות]] מנסות לטשטש מידע על הקשר בין פרקטיקות שלהן שנועדו להשיא רווחים כמו הארכת פטנטים או שיווק של תרופות לבין פגיעה בבריאות הציבור. ארגוני טרור טוענים כי המטרה מקדשת את האמצעים, וארגוני פשיעה טוענים כי אין להם ברירה אלא לעסוק בפשיעה.
==לימוד אמפתיה==
==לימוד וטיפוח של אמפתיה==
אשת החינוך הקנדית מרי גורדון יזמה בשנת 1996 תכנית חינוכית בשם "שורשי האמפתיה" שבה תינוק והורה מגיעים לביקור חודש בכיתה בבית ספר. בשיעור שבועי בין המפגשים האלה היחדים משוחחים על התינוק. בעקיפין השיחה היא גם על עצמם בהקשר של [[אינטליגנציה נפשית]] - מה עושים כאשר מישהו בסביבה שלנו עצוב? איך להתייחס למישהו פגיע? המטרה קצרת הטווח של תכנית זו היא לשפר את האווירה בבית הספר ולהפחית תופעות של בריונות ואלימות בכיתה. מטרה ארוכת טווח היא לגרום לילדים להיות מבוגרים אחראים ואכפתיים יותר. תכנית זו היא חלק מאוסף של יוזמות ומחקרים שנועדו לשפר היבטים כמו אמפתיה וחברוּת, איך מחנכים לשיתוף פעולה בין־אישי וכיצד מפחיתים [[התמכרות למסכים]] ו[[התמכרות לרשותות חברתיות]]. {{הערה|שם=ovadya|שירה קדרי-עובדיה, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.6955963 5 יחידות מתמטיקה? מה שמפתח ילדים זה שיעורי אמפתיה], הארץ, 20.02.2019}} [https://youtu.be/e4cgG9Thxs8]
אשת החינוך הקנדית מרי גורדון יזמה בשנת 1996 תכנית חינוכית בשם "שורשי האמפתיה" שבה תינוק והורה מגיעים לביקור חודש בכיתה בבית ספר. בשיעור שבועי בין המפגשים האלה היחדים משוחחים על התינוק. בעקיפין השיחה היא גם על עצמם בהקשר של [[אינטליגנציה נפשית]] - מה עושים כאשר מישהו בסביבה שלנו עצוב? איך להתייחס למישהו פגיע? המטרה קצרת הטווח של תכנית זו היא לשפר את האווירה בבית הספר ולהפחית תופעות של בריונות ואלימות בכיתה. מטרה ארוכת טווח היא לגרום לילדים להיות מבוגרים אחראים ואכפתיים יותר. תכנית זו היא חלק מאוסף של יוזמות ומחקרים שנועדו לשפר היבטים כמו אמפתיה וחברוּת, איך מחנכים לשיתוף פעולה בין־אישי וכיצד מפחיתים [[התמכרות למסכים]] ו[[התמכרות לרשותות חברתיות]]. {{הערה|שם=ovadya|שירה קדרי-עובדיה, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.6955963 5 יחידות מתמטיקה? מה שמפתח ילדים זה שיעורי אמפתיה], הארץ, 20.02.2019}} [https://youtu.be/e4cgG9Thxs8]
מחקר אחר של שונרט־רייכל, מצא כי מעשים קטנים של נדיבות משפיעים על תחושת האושר של התלמידים. הם חשו תחושות טובות כמו תלמידים אחרים שדיווחו על מקומות בהם ביקרו, אבל ניקדו יותר חברים במקום גבוה יותר במדד סוציומטרי. מחקרים אחרים שלה מצביעים על שיפור במדדים בריאותיים בעקבות גילויי אמפתיה ונדיבות. {{הערה|שם=ovadya}} ממצאים לפיהם סיוע לאחרים משפר את ההרגשה הנפשית מופיעים גם בדוח הציבורי הבריטי [[חמישה דרכים לרווחה]].
מחקר אחר של שונרט־רייכל, מצא כי מעשים קטנים של נדיבות משפיעים על תחושת האושר של התלמידים. הם חשו תחושות טובות כמו תלמידים אחרים שדיווחו על מקומות בהם ביקרו, אבל ניקדו יותר חברים במקום גבוה יותר במדד סוציומטרי. מחקרים אחרים שלה מצביעים על שיפור במדדים בריאותיים בעקבות גילויי אמפתיה ונדיבות. {{הערה|שם=ovadya}} ממצאים לפיהם סיוע לאחרים משפר את ההרגשה הנפשית מופיעים גם בדוח הציבורי הבריטי [[חמישה דרכים לרווחה]].
==ראו גם==
==ראו גם==