שינויים

האנתרופולוג השימוש תמיר ליאון מתאר את הבעיות בקשרים האישיים הנוצרים עקב [[התמכרות לסמארטפון|שימוש גדול מידי בסמרטפונים]] ופגיעה באיכות התקשורת, עקב כך. השימוש הגדול בסמרטפונים לרשתות חבריות גורר תופעה של FOMO - פחד החמצה - שעלול לגרור פגיעה בקשרים משמעותיים יותר בחיינו. לפי ליאון, מחקר שנעשה בוושינגטון די.סי וטוען כי מחקר זה מצביע כי שימוש תכוף בסמארטפון הורס את הקשרים החברתיים. החוקרים ניגשו לאנשים שישבו יחד בבתי קפה. הם ביקשו מחלק מהם לסגור את הטלפון הנייד ולשים אותו בתיק. החלק השני של הזוגות לא שינה דבר. אחרי שיחה של עשר דקות שאלו אותם על רמת האמפתיה בשיחה, על כמה בני הזוג שלהם הקשיבו למה שאמרו, כמה התייחסו אליהם. לפי ליאון ההבדל בין התחושות של הזוגות שתוך כדי שיחה התעסקו בטלפון לאלו שקיבלו את תשומת הלב המלאה של בני הזוג שלהם היה עצום. הם חשו פחות אמפתיה בצורה מובהקת.[https://www.mako.co.il/weekend-articles/Article-0307cbffc7ac741006.htm]

האנתרופולוג השימוש תמיר ליאון מתאר את הבעיות בקשרים האישיים הנוצרים עקב [[התמכרות לסמארטפון|שימוש גדול מידי בסמרטפונים]] ופגיעה באיכות התקשורת, עקב כך. השימוש הגדול בסמרטפונים לרשתות חבריות גורר תופעה של FOMO - פחד החמצה - שעלול לגרור פגיעה בקשרים משמעותיים יותר בחיינו. לפי ליאון, מחקר שנעשה בוושינגטון די.סי וטוען כי מחקר זה מצביע כי שימוש תכוף בסמארטפון הורס את הקשרים החברתיים. החוקרים ניגשו לאנשים שישבו יחד בבתי קפה. הם ביקשו מחלק מהם לסגור את הטלפון הנייד ולשים אותו בתיק. החלק השני של הזוגות לא שינה דבר. אחרי שיחה של עשר דקות שאלו אותם על רמת האמפתיה בשיחה, על כמה בני הזוג שלהם הקשיבו למה שאמרו, כמה התייחסו אליהם. לפי ליאון ההבדל בין התחושות של הזוגות שתוך כדי שיחה התעסקו בטלפון לאלו שקיבלו את תשומת הלב המלאה של בני הזוג שלהם היה עצום. הם חשו פחות אמפתיה בצורה מובהקת.[https://www.mako.co.il/weekend-articles/Article-0307cbffc7ac741006.htm]

==הבאת עדות והדחקה של אמפתיה==

 

 

 

 

 

 

 

==הבאת עדות בנסיון למנוע הדחקה של אמפתיה==

כדי לחוש אמפתיה יש להכיר את סבלו של האחר. הכרה זו יכולה להיות דרך חוויה רגשית כגון צפיה בסרט, או עדות אישית. הכרה חלשה וקוגניטיבית יותר היא דרך חשיפה לספרים, עדויות וידאו או אודיו של עדים. עם זאת חוויה כזו מובילה לסבל עבור מי שחווים אותה ולכן אנשים רבים מנסים להתחמק מחשיפה כזו - לדוגמה להימנע מלראות סרטים על השואה או להימנע מלראות סרטים על הנעשה בבתי מטבחיים.

כדי לחוש אמפתיה יש להכיר את סבלו של האחר. הכרה זו יכולה להיות דרך חוויה רגשית כגון צפיה בסרט, או עדות אישית. הכרה חלשה וקוגניטיבית יותר היא דרך חשיפה לספרים, עדויות וידאו או אודיו של עדים. עם זאת חוויה כזו מובילה לסבל עבור מי שחווים אותה ולכן אנשים רבים מנסים להתחמק מחשיפה כזו - לדוגמה להימנע מלראות סרטים על השואה או להימנע מלראות סרטים על הנעשה בבתי מטבחיים.

הצדקה של פרקטיקות של אלימות שונות כמו אונס, לינץ' נגד שחורים, [[עבדות]], התעללות או קשירה של אנשים עם פגיעות נפשיות או עם מומים, וכפייה מסוגים שונים נגד ילדים, שחורים ונשים לוותה בעבר בהצדקות להפחתת אמפתיה - כמו ששחורים הם דומים לקופים. בדרך כלל יש תהליך חברתי של הדחקת הסבל שעובר האחר ולפעמים יש טאבו חברתי נגד ציון הסבל הזה. לדוגמה בפרלמנט האמריקאי היה טאבו נגד המילה עבדות.

הצדקה של פרקטיקות של אלימות שונות כמו אונס, לינץ' נגד שחורים, [[עבדות]], התעללות או קשירה של אנשים עם פגיעות נפשיות או עם מומים, וכפייה מסוגים שונים נגד ילדים, שחורים ונשים לוותה בעבר בהצדקות להפחתת אמפתיה - כמו ששחורים הם דומים לקופים. בדרך כלל יש תהליך חברתי של הדחקת הסבל שעובר האחר ולפעמים יש טאבו חברתי נגד ציון הסבל הזה. לדוגמה בפרלמנט האמריקאי היה טאבו נגד המילה עבדות.

אישים וארגונים שמנסים לעודד אמפתיה וחמלה כלפי בעלי חיים או כלפי אנשים שסובלים עלולים להירדף על ידי השלטונות או על ידי קבוצות שמנסות להכחיש את קיומו של הסבל הזה. במדינות רבות הממשלה מנסה להסתיר ולהכחיש פעילות שלה או של גורמים אחרים הגורמים לפגיעה ב[[זכויות אדם]]. ארגונים כמו [[אמנסטי אינטרנשיונל]] המנסים לחשוף פגיעה כזו עלולים לסבול מרדיפה פוליטית ואיומים שונים על ידי השלטונות או גורמים לאומיים. מסיבה זו פעילי הארגון בדרך כלל חוקרים הפרה של זכויות במדינות אחרות ולא במדינות האם שלהם. אחד הפעילים הבולטים למען זכויות אדם וזכויות של שחורים, [[מרטין לותר קינג]], נרדף על יד השלטונות, הוכה ונאסר בנסיבות שונות, ובסופו של דבר נרצח. מקרים דומים של אלימות חוו פעילים שונים למען זכויות של שחורים ושל מיעוטים אחרים בארצות הברית. ארגוני זכויות אדם בישראל כמו "בצלם", "יש דין", ועוד נרדפים ומוצגים לעיתים קרובות כארגונים של בוגדים שמעוניינים בהרס המדינה.

אישים וארגונים שמנסים לעודד אמפתיה וחמלה כלפי בעלי חיים או כלפי אנשים שסובלים עלולים להירדף על ידי השלטונות או על ידי קבוצות שמנסות להכחיש את קיומו של הסבל הזה.  

 

במדינות רבות הממשלה מנסה להסתיר ולהכחיש פעילות שלה או של גורמים אחרים הגורמים לפגיעה ב[[זכויות אדם]] במיוחד על רקע [[גזענות]]. ארגונים כמו [[אמנסטי אינטרנשיונל]] המנסים לחשוף פגיעה כזו עלולים לסבול מרדיפה פוליטית ואיומים שונים על ידי השלטונות או גורמים לאומיים. בתרבויות עם גזענות טוענים בדרך כלל כי האלימות והפליה נגד ציבורים חלשים (כמו מיעוטים אתניים) הן "דברים טבעים" או נובעים מאיזה חטא קדמון או נחיתות כביכול של הקבוצה המותקפת. מסיבה זו פעילי הארגון בדרך כלל חוקרים הפרה של זכויות במדינות אחרות ולא במדינות האם שלהם. אחד הפעילים הבולטים למען זכויות אדם וזכויות של שחורים, [[מרטין לותר קינג]], נרדף על יד השלטונות, הוכה ונאסר בנסיבות שונות, ובסופו של דבר נרצח. מקרים דומים של אלימות חוו פעילים שונים למען זכויות של שחורים ושל מיעוטים אחרים בארצות הברית. ארגוני זכויות אדם בישראל כמו "בצלם", "יש דין", ועוד נרדפים ומוצגים לעיתים קרובות כארגונים של בוגדים שמעוניינים בהרס המדינה.

תעשיות שונות מדחיקות היבטים פוגעניים של המוצרים שלהם וחוסמים עדות על הקשר בין הפעילות שלהם לבין הנזק והסבל שנגרם לבני אדם או ליצורים אחרים. [[זיהום תעשייתי|תעשיות מזהמות]] מכחישות ומדחיקות את הסבל הנגרם בשל [[זיהום]] ועוסקות ב[[הדחקת זיהום]]. [[חברות הסיגריות]] עסקו במשך שנים ועדיין עוסקות היום ב[[הסתרת נזקי העישון]] כגון התמכרות לסיגריות ו[[עישון|נזקים בריאותיים של מוצרי טבק]] כגון [[סיגריות]], [[נרגילות]] וכו'. [[חברות מזון]] מדחיקות נהגים של [[כלכלת השמנה]] ובעיות בריאות הנובעות מתזונה לקויה, בדרך כלל עקב צריכה גדולה מידי של [[מזון תעשייתי]]. חברות נשק מכחישות את הסבל הנגרם בשל [[נשק קל]] שנמכר ללא פיקוח, [[חברות מכוניות]] מכחישות את הקשר בין [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור]] לבין הגדלת השימוש במכוניות ואת [[השפעות בריאותיות של מכוניות|נזקים של מכוניות לבריאות]] כמו [[תאונות דרכים]], [[זיהום מתחבורה]], [[אורח חיים יושבני]], [[זיהום רעש]] ועוד. [[חברות התרופות]] מנסות לטשטש מידע על הקשר בין פרקטיקות שלהן שנועדו להשיא רווחים כמו הארכת פטנטים או שיווק של תרופות לבין פגיעה בבריאות הציבור.

[[תעשיות פוגעניות]], ממשלות וארגוני פשיעה או טרור מדחיקים לעיתים קרובות היבטים פוגעניים של הפעילות או המוצרים שלהם וחוסמים עדות על הקשר בין הפעילות שלהם לבין הנזק והסבל שנגרם לבני אדם או ליצורים אחרים. [[זיהום תעשייתי|תעשיות מזהמות]] מכחישות ומדחיקות את הסבל הנגרם בשל [[זיהום]] ועוסקות ב[[הדחקת זיהום]]. [[חברות הסיגריות]] עסקו במשך שנים ועדיין עוסקות היום ב[[הסתרת נזקי העישון]] כגון התמכרות לסיגריות ו[[עישון|נזקים בריאותיים של מוצרי טבק]] כגון [[סיגריות]], [[נרגילות]] וכו'. [[חברות מזון]] מדחיקות נהגים של [[כלכלת השמנה]] ובעיות בריאות הנובעות מתזונה לקויה, בדרך כלל עקב צריכה גדולה מידי של [[מזון תעשייתי]]. חברות נשק מכחישות את הסבל הנגרם בשל [[נשק קל]] שנמכר ללא פיקוח, [[חברות מכוניות]] מכחישות את הקשר בין [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור]] לבין הגדלת השימוש במכוניות ואת [[השפעות בריאותיות של מכוניות|נזקים של מכוניות לבריאות]] כמו [[תאונות דרכים]], [[זיהום מתחבורה]], [[אורח חיים יושבני]], [[זיהום רעש]] ועוד. [[חברות התרופות]] מנסות לטשטש מידע על הקשר בין פרקטיקות שלהן שנועדו להשיא רווחים כמו הארכת פטנטים או שיווק של תרופות לבין פגיעה בבריאות הציבור. ארגוני טרור טוענים כי המטרה מקדשת את האמצעים, וארגוני פשיעה טוענים כי אין להם ברירה אלא לעסוק בפשיעה.

==ראו גם==

==ראו גם==