שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  00:18, 18 בפברואר 2019
מ
שורה 24: שורה 24:  
ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] ובתחילת [[המאה ה-20]] אירעו רציחות רבות של מנהיגים פוליטיים, ביניהן [[רצח הנשיא מקינלי]] ב[[ארצות הברית]] בשנת [[1901]]. מעשים אלו היוו את הביטוי המעשי לדוקטרינה אנרכיסטית המכונה "תעמולה על פי המעשה". דוקטרינה זו תמכה בפעולות החלטיות ומרהיבות של יחידים, כגון התנקשויות פוליטיות, שיהוו השראה לפעולות נוספות ולהצתת מהפכה בקרב מעמד העובדים.
 
ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] ובתחילת [[המאה ה-20]] אירעו רציחות רבות של מנהיגים פוליטיים, ביניהן [[רצח הנשיא מקינלי]] ב[[ארצות הברית]] בשנת [[1901]]. מעשים אלו היוו את הביטוי המעשי לדוקטרינה אנרכיסטית המכונה "תעמולה על פי המעשה". דוקטרינה זו תמכה בפעולות החלטיות ומרהיבות של יחידים, כגון התנקשויות פוליטיות, שיהוו השראה לפעולות נוספות ולהצתת מהפכה בקרב מעמד העובדים.
   −
לקראת סוף המאה ה-19 כבר היה ברור שהדוקטרינה היא אסטרטגיה כושלת, ורוב האנרכיסטים הרחיקו עצמם מהרעיון. מיעוט המשיך את המעשים עוד מספר שנים. היום, פעולות אלימות של אנרכיסטים כלפי בני אדם הם אירוע נדיר ביותר, אף על פי שרובם אינם [[פציפיזם|פציפיסטים]] במובן הנוקשה של המילה. למרות זאת, רבים עדיין מקשרים את האנרכיזם עם אלימות ו[[כאוס]], לעתים בגלל השימוש במילה 'אנרכיה' בתקשורת במשמעות של אי-סדר פוליטי או חברתי, על אף שאין הכוונה לאנרכיזם במובנו הפוליטי<ref>לדוגמה כאשר פלגים פלסטינים ירו זה על זה, 'מעריב' פרסם זאת תחת הכותרת "אנרכיה ברצועה: חמושים ירו על רכבו של הנייה" [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/494/328.html nrg 20/10/2006]</ref>.
+
לקראת סוף המאה ה-19 כבר היה ברור שהדוקטרינה היא אסטרטגיה כושלת, ורוב האנרכיסטים הרחיקו עצמם מהרעיון. מיעוט המשיך את המעשים עוד מספר שנים. היום, פעולות אלימות של אנרכיסטים כלפי בני אדם הם אירוע נדיר ביותר, אף על פי שרובם אינם [[פציפיזם|פציפיסטים]] במובן הנוקשה של המילה. למרות זאת, רבים עדיין מקשרים את האנרכיזם עם אלימות ו[[כאוס]], לעתים בגלל השימוש במילה 'אנרכיה' בתקשורת במשמעות של אי-סדר פוליטי או חברתי, על אף שאין הכוונה לאנרכיזם במובנו הפוליטי<ref>לדוגמה כאשר פלגים פלסטינים ירו זה על זה, 'מעריב' פרסם זאת תחת הכותרת "אנרכיה ברצועה: חמושים ירו על רכבו של הנייה" [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/494/328.html nrg 20.10.2006]</ref>.
    
[[פיוטר אלכסייביץ' קְרוֹפּוֹטְקִין]] היה, אחרי מות באקונין, התאורטיקן הראשי של האנרכו-קומוניזם. גם הוא שלל כל צורה של מרות כפויה – של מדינה וממשל ריכוזי, של שלטון כלכלי או כנסייתי, אבל שלילתו נבעה בעיקר מראייתו את הקבוצות הקטנות והמהודקות כקרקע נוחה להתפתחותן של הנטיות הטבעיות באדם לעזרה הדדית, כיבוד הזולת ודמוקרטיה צומחת מלמטה, מתוך תאי היסוד של החברה. קרופוטקין תמך במלאכה, להבדיל מן התעשייה, מתוך ההעדפה של התא המצומצם על פני הגוף הגדול, ואף כי ראה את התפתחות המכונה ועתידה, הטיף לניצולה למען המלאכה בצוותים קטנים. הוא האמין כי בתנאים מסויימם יכולה לצמוח דמוקרטיה פדרליסטית מלמטה. קולקטיבים חקלאיים רבים בספרד הושפעו רבות מתאוריה זו. קרופוטקין רחוק מן הקיצוניות האופיינית בדרך כלל לתעמולה האנרכיסטית. לדוגמה בימי מלחמת העולם הראשונה תמך במדינות ההסכמה נגד גרמניה, ואחרי מהפכת פברואר, עם חזרתו לרוסיה, קרא לחידוש בריתה של רוסיה עם המערב נגד הקואליציה הגרמנית. עקב התנגדותו לדיקטטורה וטרור סירב, אחרי מהפכת אוקטובר, לתמוך במשטר הבולשביקי.
 
[[פיוטר אלכסייביץ' קְרוֹפּוֹטְקִין]] היה, אחרי מות באקונין, התאורטיקן הראשי של האנרכו-קומוניזם. גם הוא שלל כל צורה של מרות כפויה – של מדינה וממשל ריכוזי, של שלטון כלכלי או כנסייתי, אבל שלילתו נבעה בעיקר מראייתו את הקבוצות הקטנות והמהודקות כקרקע נוחה להתפתחותן של הנטיות הטבעיות באדם לעזרה הדדית, כיבוד הזולת ודמוקרטיה צומחת מלמטה, מתוך תאי היסוד של החברה. קרופוטקין תמך במלאכה, להבדיל מן התעשייה, מתוך ההעדפה של התא המצומצם על פני הגוף הגדול, ואף כי ראה את התפתחות המכונה ועתידה, הטיף לניצולה למען המלאכה בצוותים קטנים. הוא האמין כי בתנאים מסויימם יכולה לצמוח דמוקרטיה פדרליסטית מלמטה. קולקטיבים חקלאיים רבים בספרד הושפעו רבות מתאוריה זו. קרופוטקין רחוק מן הקיצוניות האופיינית בדרך כלל לתעמולה האנרכיסטית. לדוגמה בימי מלחמת העולם הראשונה תמך במדינות ההסכמה נגד גרמניה, ואחרי מהפכת פברואר, עם חזרתו לרוסיה, קרא לחידוש בריתה של רוסיה עם המערב נגד הקואליציה הגרמנית. עקב התנגדותו לדיקטטורה וטרור סירב, אחרי מהפכת אוקטובר, לתמוך במשטר הבולשביקי.
שורה 36: שורה 36:  
[[מוריי בוקצ'ין]]  היה סופר ונואם סוציאליסט ליברטרי אמריקאי, והמייסד של זרם ה"אקולוגיה החברתית" הקשור לזרמי המחשבה של הסוציאליזם הליברטרי וה[[סביבתנות]]. הוא כתבל פוליטיקה, פילוסופיה, היסטוריה ותכנון עירוני ו[[אקולוגיה]]. ספרו משנת 1982, "האקולוגיה של החופש", היה בעל השפעה גדולה על התנועה האקולוגית המתפתחת, הן בארצות הברית והן במדינות אחרות. הוא היה שותף בארגון האנטי-גרעיני "התאגדות קלמשל" בניו אינגלנד וההרצאות שלו בגרמניה השפיעו על כמה מהמייסדים של [[מפלגת הירוקים הגרמנית]]. במאמר [[אנרכיה לאחר מחסור]] בוקצ'ין מקשר בין דיכוי חברתי לבין [[סביבתנות|בעיות סביבה]] הוא קובע כי תופעות כמו [[זיהום]], [[חקלאות תעשייתית]], הרס הטבע על ידי [[פרבור]]. בוקצ'ין טוען כי גם האדם הופך להיות מעין מוצר צריכה - "העושר של החוויה החברתית אשר סימן תקופות היסטוריות מוקדמות יותר, אבד, ומשאיר את אדם כחפץ, כמוצר של ייצור המוני". וקובל כי "חיי היום-יום לעסק, נישואין לשיתוף-פעולה, ילדים להשקעה .אנו מודדים זמן וחוסכים מקום. הסיבות להפשטתו של עולם הטבע, לקיומה של העיר, ולמעשה לכל אופי החוויה עצמה, מתבהרות, אם אנו לוקחים בחשבון, שתמציתה של החברה הבורגנית היא שליטה על הקשרים החברתיים באמצעות חפצים, צמצום האיכות לכדי כמות וצמצום האדם עצמו לסחורה."  
 
[[מוריי בוקצ'ין]]  היה סופר ונואם סוציאליסט ליברטרי אמריקאי, והמייסד של זרם ה"אקולוגיה החברתית" הקשור לזרמי המחשבה של הסוציאליזם הליברטרי וה[[סביבתנות]]. הוא כתבל פוליטיקה, פילוסופיה, היסטוריה ותכנון עירוני ו[[אקולוגיה]]. ספרו משנת 1982, "האקולוגיה של החופש", היה בעל השפעה גדולה על התנועה האקולוגית המתפתחת, הן בארצות הברית והן במדינות אחרות. הוא היה שותף בארגון האנטי-גרעיני "התאגדות קלמשל" בניו אינגלנד וההרצאות שלו בגרמניה השפיעו על כמה מהמייסדים של [[מפלגת הירוקים הגרמנית]]. במאמר [[אנרכיה לאחר מחסור]] בוקצ'ין מקשר בין דיכוי חברתי לבין [[סביבתנות|בעיות סביבה]] הוא קובע כי תופעות כמו [[זיהום]], [[חקלאות תעשייתית]], הרס הטבע על ידי [[פרבור]]. בוקצ'ין טוען כי גם האדם הופך להיות מעין מוצר צריכה - "העושר של החוויה החברתית אשר סימן תקופות היסטוריות מוקדמות יותר, אבד, ומשאיר את אדם כחפץ, כמוצר של ייצור המוני". וקובל כי "חיי היום-יום לעסק, נישואין לשיתוף-פעולה, ילדים להשקעה .אנו מודדים זמן וחוסכים מקום. הסיבות להפשטתו של עולם הטבע, לקיומה של העיר, ולמעשה לכל אופי החוויה עצמה, מתבהרות, אם אנו לוקחים בחשבון, שתמציתה של החברה הבורגנית היא שליטה על הקשרים החברתיים באמצעות חפצים, צמצום האיכות לכדי כמות וצמצום האדם עצמו לסחורה."  
   −
[[בוב בלאק]] הוא אנרכיסט אמריקאי ועורך דין. בלאק כתב את [[ביטול העבודה]] ומאמרים אחרים,  כמו אנרכיה לאחר השמאל. בלאק תומך בגישה של [[פשטות מרצון]] וטוען כי חלק ניכר מהעבודות בחיים המודרניים הוא מיותר ואף מזיק - לדגומה ייצור של מוצרים קטלניים כמו כלי נשק, [[מזון מהיר]] או [[מכוניות]] וכי משרות אחרות - בעיקר בתחום של שירותים, הן מיותרות, שכן תחליתן העיקרי הוא לשמור על הסדר החברתי הקיים.  
+
[[בוב בלאק]] הוא אנרכיסט אמריקאי ועורך דין. בלאק כתב את [[ביטול העבודה]] ומאמרים אחרים,  כמו אנרכיה לאחר השמאל. בלאק תומך בגישה של [[פשטות מרצון]] וטוען כי חלק ניכר מהעבודות בחיים המודרניים הוא מיותר ואף מזיק - לדוגמה ייצור של מוצרים קטלניים כמו כלי נשק, [[מזון מהיר]] או [[מכוניות]] וכי משרות אחרות - בעיקר בתחום של שירותים, הן מיותרות, שכן תחליתן העיקרי הוא לשמור על הסדר החברתי הקיים.  
    
כיום האנרכיסטים פעילים בעיקר במאבקים הקשורים ל[[זכויות אדם]], [[זכויות בעלי חיים]], [[אנטי-גלובליזציה]] ומאבקים כלליים המתנגדים לדיכוי עמים, תרבויות, קבוצות, מיעוטים ויחידים. גם כיום ממשיכים הפעילים האנרכיסטים להיחשב במדינות רבות כקיצוניים וכמוקצים. האנרכיסטים, בתגובה, טוענים כי מדינות אלו הן "מערכות דיכוי היפר קפיטליסטיות".
 
כיום האנרכיסטים פעילים בעיקר במאבקים הקשורים ל[[זכויות אדם]], [[זכויות בעלי חיים]], [[אנטי-גלובליזציה]] ומאבקים כלליים המתנגדים לדיכוי עמים, תרבויות, קבוצות, מיעוטים ויחידים. גם כיום ממשיכים הפעילים האנרכיסטים להיחשב במדינות רבות כקיצוניים וכמוקצים. האנרכיסטים, בתגובה, טוענים כי מדינות אלו הן "מערכות דיכוי היפר קפיטליסטיות".

תפריט ניווט