47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 114:
שורה 114: + + + + + + + + + + + + שורה 138:
שורה 150: +
←שיקום קרקע, מניעה והפחתה של אובדן קרקע: מעט על ההשלכות - העתקה מהערך סחף קרקע
* שחיקת קרקע ושינויי אקלים צפויים לגרום ל 50 - 700 מיליון [[פליטים סביבתיים]] עד שנת 2050.
* שחיקת קרקע ושינויי אקלים צפויים לגרום ל 50 - 700 מיליון [[פליטים סביבתיים]] עד שנת 2050.
* שיקום קרקע הכרחי כדי להגיע [[יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות|ליעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות]].
* שיקום קרקע הכרחי כדי להגיע [[יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות|ליעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות]].
==השפעות של אובדן קרקע על המזון==
[[תמונה:Linxia-County-Xihe-township-canyon.jpg|שמאל|ממוזער|400px|ערוץ של נהר Daxia River שזורם אל הנהר הצהוב ומדגים בליית קרקע נרחבת ברמות הלס של סין.]]
בספר [[התמוטטות]] מציין [[ג'ארד דיימונד]] כי בדומה ל[[השמדת יערות]] גם בעיות סחף קרקע תרמו להתמוטטות של כל חברות העבר המתוארות בספר כולל [[בני המאיה]], [[האנסאזי]], שוכני [[איי הפסחא]], בני האי מנגארווה ועוד. לדוגמה, באי מנגארווה הובילה כריתת יערות לאובדן היכולת לבנות סירות עץ לשם דיג, וכן לבליית קרקע חמורה שהובילה להרס ה[[חקלאות]] באי, דבר שהוביל ל[[רעב]] ולמלחמת אזרחים בניסיון להשתלט על האדמות המעטות שנותרו. מלחמות אלה התדרדרו לקניבליות קיצונית בניסיון להוסיף חלבון לתזונה. דיימונד טוען שבליית הקרקע ונזקים לקרקעות היא אחת מ-12 [[השפעות סביבתיות|הסכנות הסביבתיות]] המרכזיות [[קיימות|המאיימות על עתיד האנושות]].
על פי מכון מחקר של האו"ם הממוקם בגנה שאפריקה, אם ימשכו המגמות הנוכחיות של בליית הקרקע, יבשת זו תוכל להזין רק 25% מהאוכלוסייה שלה עד שנת 2025. <ref>[http://news.mongabay.com/2006/1214-unu.html Africa may be able to feed only 25% of its population by 2025]</ref>
אחת הבעיות החמורות של בליית קרקע בעולם, הנובעת משילוב של מים זורמים, רעיית יתר וחקלאות לא מקיימת, מתרחשת ב[[סין]], ביובלים האמצעיים של הנהר הצהוב, (שם התבלו 70% מרמת הלס הסינית) וביובלים העליונים של נהר היאנג-צה שמוביל כמות סחופת גדולה יותר מסך כמות הסחף שמובילים נהרות אמזונס והנילוס גם יחד. מעל 1.6 מיליארד טונות של משקעי אדמה זורמים לאוקיינוס בכל שנה מהנהר הצהוב. על פי דיימונד, בליית קרקע משפיעה על 19% משטחה היבשתי של [[סין]] שמאבדת מידי שנה חמישה מיליארד טונות של עפר.<ref name="dimond326"/>
בליית הקרקע גורמת לצמצום שטחי החקלאות הסינית וזאת יחד עם [[תהליך ארוך טווח|תהליכים אחרים]] של [[המלחת קרקע]] (שפוגעת ב-9% משטחי החקלאות בסין), [[זיהום קרקע|זיהום קרקעות]] והקטנת [[פריון חקלאי|הפוריות]] שלהן, ו[[מדבור]] (שהרס כ-15% משטחי החקלאות והרעייה בצפון סין). כלל התהליכים האלה מייצר עבור סין בעיית מזון קשה.<ref name="dimond326">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], עמוד 326.</ref>
בשנת 2011 כתב ג'רמי גרנתהם, משקיע בריטי שעומד בראש פירמת השקעות ענק בשם GMO, דו"ח על [[סיכונים סביבתיים]] לאנושות. הסכנה העיקרית אותה מזהה גרנתהם היא בעיה של [[בטחון תזונתי]] עקב שילוב של מחסור ב[[אשלג]] וב[[שיא תפוקת הזרחן|פוספט]] וסחף קרקע. הוא חוזה שדלדול משאבים אלה תתרום לכך שיהיה בלתי אפשרי להאכיל את אוכלוסייה עולמית בת כ-10 מיליארד בני אדם שצפויה להיות בתוך 50 שנה, וכי משבר כזה לא יהיה בעתיד הרחוק אלא בימי חיינו. גרנתהם מדגיש כי משבר כזה אינו בלתי-נמנע אלא יכול לקבל מענה על ידי התכוננות נכונה, לדוגמה על ידי חקלאות שלא הופכת את הקרקע ובכך מקטינה מאד את סחף הקרקע.[http://davidruyet.files.wordpress.com/2011/08/jgletter_resourcelimitations2_2q11.pdf]
==שיקום קרקע, מניעה והפחתה של אובדן קרקע==
==שיקום קרקע, מניעה והפחתה של אובדן קרקע==
בישראל נפוצה היום המגמה להפסיק את ריסוס העשבים ב [[חומרי הדברה]] במטעים ולתת לעשבים לצמוח חופשי לפחות לזמן מה. הדבר מונע את הזיהום מייצור חומרי ההדברה ואת פליטות גזי חממה מתהליך זה, ומונע [[סחף קרקע]]. לדברי אסף צור מנהל המטעים של קיבוץ צרעה בו משתמשים בשיטה מ 2010: ״התחלתי להשתמש בשיטה הזו בראש ובראשונה למטרה של שמירה על הקרקעות כנגד סחף קרקע, בכל שנה נפתחו לי חריצים ותעלות בקרקע המטע כתוצאה מגשמים. מה שעושים במקרה כזה זה כיסוי של השטח בעפר, ונראה לי ממש מטופש וסיזיפי ללכת ולהביא למטע במיוחד בכל שנה ערימות של עפר, לבזבז ימי עבודה של טרקטורים ושופלים – רק בשביל לפגוש שוב את התעלה הזו בשנה הבאה. הדבר הכי הגיוני היה נראה לי למנוע מלכתחילה את סחף הקרקע – והשיטה הזו עונה על הבעיה: ברגע שיש כיסוי צמחי יש שורשים שמייצבים את הקרקע, ואז זה (הסחף) פשוט לא קורה. וזה הולך ומשתפר עם השנים – ככל שהצמחייה מתבססת, הקרקע סופגת את המים בצורה הרבה יותר טובה. הכיסוי הצמחי מחזיק את הקרקע ב-100 אחוז, ומונע את הסחף. את זה אפשר לראות כבר בתחילת התהליך. הפחתת השימוש בחומרי הדברה הסתברה בהמשך כתוצר לוואי מבורך של השיטה״ {{הערה|1=מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6736&mytemplate=tp2 הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה] 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}.
בישראל נפוצה היום המגמה להפסיק את ריסוס העשבים ב [[חומרי הדברה]] במטעים ולתת לעשבים לצמוח חופשי לפחות לזמן מה. הדבר מונע את הזיהום מייצור חומרי ההדברה ואת פליטות גזי חממה מתהליך זה, ומונע [[סחף קרקע]]. לדברי אסף צור מנהל המטעים של קיבוץ צרעה בו משתמשים בשיטה מ 2010: ״התחלתי להשתמש בשיטה הזו בראש ובראשונה למטרה של שמירה על הקרקעות כנגד סחף קרקע, בכל שנה נפתחו לי חריצים ותעלות בקרקע המטע כתוצאה מגשמים. מה שעושים במקרה כזה זה כיסוי של השטח בעפר, ונראה לי ממש מטופש וסיזיפי ללכת ולהביא למטע במיוחד בכל שנה ערימות של עפר, לבזבז ימי עבודה של טרקטורים ושופלים – רק בשביל לפגוש שוב את התעלה הזו בשנה הבאה. הדבר הכי הגיוני היה נראה לי למנוע מלכתחילה את סחף הקרקע – והשיטה הזו עונה על הבעיה: ברגע שיש כיסוי צמחי יש שורשים שמייצבים את הקרקע, ואז זה (הסחף) פשוט לא קורה. וזה הולך ומשתפר עם השנים – ככל שהצמחייה מתבססת, הקרקע סופגת את המים בצורה הרבה יותר טובה. הכיסוי הצמחי מחזיק את הקרקע ב-100 אחוז, ומונע את הסחף. את זה אפשר לראות כבר בתחילת התהליך. הפחתת השימוש בחומרי הדברה הסתברה בהמשך כתוצר לוואי מבורך של השיטה״ {{הערה|1=מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6736&mytemplate=tp2 הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה] 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}.
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[קרקע]]
* [[קרקע]]