47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 92:
שורה 92: − לפי מחקר שפרסם דנקאן קמרון, פרופסור לקרקע וביולוגיה של הצמח, מאוניברסיטת שפילד, בשנת 2015, חריש עמוק בצרוף עם השימוש ב[[דשן כימי]] גרמו לאובדן שליש [[חקלאות|מהקרקעות החקלאיות]] באיכות בינונית או גבוהה, ב 40 השנים האחרונות. שחיקת הקרקע מתרחש בקצב מהיר פי 100 לעומת תהליך של בניית קרקע, נדרשות כ-500 שנה כדי לבנות 2.5 סנטימטרים של אדמה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ללא הפרעה. לפי קמרון אין ספק שאנו קרובים [[תהליך בלתי הפיך|לנקודת האל חזור]]{{הערה|Oliver Milman [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/02/arable-land-soil-food-security-shortage Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say] גארדיאן, 02.12.2015}}+ − − לפי [[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] (MEA) של ארגון האומות המאוחדות, כ-40% מ[[חקלאות|האדמות החקלאיות]] בעולם עברו שחיקת קרקע משמעותית. לטענתם, הסיבות הם [[בליית קרקע]] על ידי מים ורוח, חריש עמוק, והנטייה לשתול כל שנה צמחים חדשים בקרקע מה שמרוקן אותה מחומרי התזונה שבה. הם טוענים שאפשר לסכם את הסיבות בשלוש מילים: צורך, חמדנות, חוסר ידע{{הערה|Ian Sample [https://www.theguardian.com/environment/2007/aug/31/climatechange.food Global food crisis looms as climate change and population growth strip fertile land] 31.08.2017, הגארדיאן}}. − − הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] טוען בספר [[התמוטטות]] כי בין 20 ל-80 אחוזים מהאדמות החקלאיות בעולם ניזוקו בצורה קשה בגלל בליית קרקע. − הערכה עולמית של אובן קרקע החלה כבר לפני 35 שנה ויותר, אבל רק בעשור הראשון של המאה ה-21 הגיעו חוקרים לתשובה ברורה בשאלה איפה מתרחש אובדן הקרקע, מה ההשפעה שלו על האוכלוסייה ומה יהיו העלויות לממשלות ולמשתמשי האדמות אם תימשך התדדרדות משאבי הקרקע, המים והצמחייה. מחקרים זיהו [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים-כלכליים]] וסיבות [[ביופיזיקה|ביוזפיזיות]] של אובדן קרקע, אבל היו אלה בעיקר מחקרים מקומיים והם לא אוגדו במסגרת מחוזית, לאומית ואזורית. מטרת פרוייקט LADA היא לבצע הערכה כזו בשיתוף פעולה בין סוכנות הסביבה של האו"ם וארגון המזון העולמי. [http://www.fao.org/fileadmin/templates/solaw/files/thematic_reports/SOLAW_thematic_report_3_land_degradation.pdf]+ − בפברואר 2019 יצא דוח של גוף הנקרא "הפלטפורמה הבין ממשלתית למדיניות מדעית למגוון המינים ושרותי המערכת האקולוגית"{{הערה|1=Intergovernmental Science-Policy Platform on Biodiversity and+ − Ecosystem Services (IPBES) [https://www.ipbes.net/system/tdf/spm_3bi_ldr_digital.pdf?file=1&type=node&id=28335 The assessment report on − LAND − DEGRADATION AND − RESTORATION − SUMMARY FOR POLICYMAKERS] פברואר 2019}}. הדוח דומה במבנה לדוחות [[הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים]] אולי בכוונה כדי לעורר עניין. הדוח אומר: − * שחיקת הקרקע משפיעה לרעה על 3.2 מיליארד בני אדם בצורה של עוני מלחמות, זיהום מסופות חול ועוד, ועולה כ 10% מהתמ"ג העולמי.+ − * השקעות בשיקום קרקע מביא הרבה יותר רווח מהפסד - פי כמה, בדרך כלל.+ + − + + + + + − * שחיקת קרקע ושינויי אקלים צפויים לגרום ל 50 - 700 מיליון [[פליטים סביבתיים]] עד 2050.+ + + + + − * שיקום קרקע הכרחי כדי להגיע [[יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות|ליעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות]].+ − ===סחף קרקע ו"קערת האבק" בארצות הברית===+ − [[תמונה:Dust Storm Texas 1935.jpg|שמאל|ממוזער|360px|סערת אבק מתקרבת לסטארטפורד, טקסס, ב-1935 בתקופת [[קערת האבק]] בארצות הברית.]] − בשנות ה-30 של המאה ה-20, התרחשו במרכז ארצות הברית ובקנדה שורה של סופות אבק שכונו בשם [[קערת האבק]]. הסופות נגרמו בשל שילוב של פרקטיקות חקלאיות בעייתיות כמו [[חישוף קרקע|חישוף הקרקע]] מעשבים לצורך [[חריש]] של [[חיטה|שדות חיטה]], ו[[רעיית יתר]], וכן בגלל [[בצורת]] קשה, שגרמו למצב של בליית קרקע חמורה באזור המישורים הגדולים. הסופות השחירו את השמיים בשטח עצום וגרמו לכך שכמות גדולה של קרקע עפה אל האוקיינוס כשהיא קוברת בדרך חוות שלמות תחת שכבות גבוהות של חול ואבק. הסופות גרמו לנטישת חוות ולגל [[פליטי סביבה|מהגרים]] של מעל חצי מליון אנשים שאיבדו את ביתם ועזבו למדינות אחרות בחיפוש אחר עבודה.
←היקף אובדן הקרקעות בעולם
הסקר העולמי של אובדן קרקע מעשה ידי אדם נקרא GLASOD''' - (Global Assessment of Human-Induced Soil''' Degradation) והוא בוצע על ידי ISRIC ועל ידי סוכנות הסביבה של האו"ם UNEP בשנות ה-80. זהו [[מאגרי נתונים|בסיס הנתונים]] העולמי היחיד שיש על שחיקת קרקע. עם זאת קיימות השגות לגבי האיכות שלו, שאינה הומוגנית ולכן השוואת איזורים שונים היא בעייתית. (Sonneveld and Dent 2007). גרסה מעודכנת וטובה יותר היא GLADIS של [[ארגון המזון העולמי]]{{הערה|FAO - Food and Agriculture Organization of the UN / LADA - Land degradation assessment in drylands [http://www.fao.org/nr/lada/gladis/gladis/ GLADIS - Global Land Degradation Information System - Analysis]}}.
הסקר העולמי של אובדן קרקע מעשה ידי אדם נקרא GLASOD''' - (Global Assessment of Human-Induced Soil''' Degradation) והוא בוצע על ידי ISRIC ועל ידי סוכנות הסביבה של האו"ם UNEP בשנות ה-80. זהו [[מאגרי נתונים|בסיס הנתונים]] העולמי היחיד שיש על שחיקת קרקע. עם זאת קיימות השגות לגבי האיכות שלו, שאינה הומוגנית ולכן השוואת איזורים שונים היא בעייתית. (Sonneveld and Dent 2007). גרסה מעודכנת וטובה יותר היא GLADIS של [[ארגון המזון העולמי]]{{הערה|FAO - Food and Agriculture Organization of the UN / LADA - Land degradation assessment in drylands [http://www.fao.org/nr/lada/gladis/gladis/ GLADIS - Global Land Degradation Information System - Analysis]}}.
[[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] (MEA) של ארגון האומות המאוחדות, היא סקר מקיף בשיתוף אלפי מדענים מהעולם על מצבן של [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] בעולם. לפי הדו"ח הזה כ-40% מ[[חקלאות|האדמות החקלאיות]] בעולם עברו שחיקת קרקע משמעותית. לטענת הדו"ח, הסיבות הם [[בליית קרקע]] על ידי מים ורוח, חריש עמוק, והנטייה לשתול כל שנה צמחים חדשים בקרקע, מה שמרוקן אותה מחומרי התזונה שבה. הם טוענים שאפשר לסכם את הסיבות בשלוש מילים: צורך, חמדנות, חוסר ידע{{הערה|Ian Sample [https://www.theguardian.com/environment/2007/aug/31/climatechange.food Global food crisis looms as climate change and population growth strip fertile land] 31.08.2017, הגארדיאן}}.
על פי ארגון [[האומות המאוחדות]], שטח חקלאי בגודל מדינת [[אוקראינה]] (כלומר כ-600,000 קילומטר רבוע, בערך פי 27 משטחה של מדינת ישראל{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94#.D7.92.D7.90.D7.95.D7.92.D7.A8.D7.A4.D7.99.D7.94 אוקראינה, גאוגרפיה]}}) הולך לאיבוד בכל שנה בגלל [[בצורת]], [[בירוא יערות]], ו[[שינויי אקלים]]{{הערה|Sunday Herald [http://www.heraldscotland.com/news/12767615.2008__The_year_of_global_food_crisis/ 2008: The year of global food crisis] 08.03.2008 }}.
על פי ארגון [[האומות המאוחדות]], שטח חקלאי בגודל מדינת [[אוקראינה]] (כלומר כ-600,000 קילומטר רבוע, בערך פי 27 משטחה של מדינת ישראל{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94#.D7.92.D7.90.D7.95.D7.92.D7.A8.D7.A4.D7.99.D7.94 אוקראינה, גאוגרפיה]}}) הולך לאיבוד בכל שנה בגלל [[בצורת]], [[בירוא יערות]], ו[[שינויי אקלים]]{{הערה|Sunday Herald [http://www.heraldscotland.com/news/12767615.2008__The_year_of_global_food_crisis/ 2008: The year of global food crisis] 08.03.2008 }}.
לפי מחקר שפרסם דנקאן קמרון, פרופסור לקרקע וביולוגיה של הצמח, מאוניברסיטת שפילד, בשנת 2015, חריש עמוק בצרוף עם השימוש ב[[דשן כימי]] גרמו לאובדן שליש [[חקלאות|מהקרקעות החקלאיות]] באיכות בינונית או גבוהה, ב 40 השנים האחרונות. שחיקת הקרקע מתרחש בקצב מהיר פי 100 לעומת תהליך של בניית קרקע, נדרשות כ-500 שנה כדי לבנות 2.5 סנטימטרים של אדמה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ללא הפרעה. לפי קמרון אין ספק שאנו קרובים [[תהליך בלתי הפיך|לנקודת האל חזור]]{{הערה|Oliver Milman [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/02/arable-land-soil-food-security-shortage Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say] גארדיאן, 02.12.2015}}
הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] טוען בספר [[התמוטטות]] כי בין 20 ל-80 אחוזים מהאדמות החקלאיות בעולם ניזוקו בצורה קשה בגלל בליית קרקע.
הערכה עולמית של אובדן קרקע החלה כבר לפני 35 שנה ויותר, אבל רק בעשור הראשון של המאה ה-21 הגיעו חוקרים לתשובה ברורה בשאלה איפה מתרחש אובדן הקרקע, מה ההשפעה שלו על האוכלוסייה ומה יהיו העלויות לממשלות ולמשתמשי האדמות אם תימשך התדדרדות משאבי הקרקע, המים והצמחייה. מחקרים זיהו [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים-כלכליים]] וסיבות [[ביופיזיקה|ביוזפיזיות]] של אובדן קרקע, אבל היו אלה בעיקר מחקרים מקומיים והם לא אוגדו במסגרת מחוזית, לאומית ואזורית. מטרת פרוייקט LADA היא לבצע הערכה כזו בשיתוף פעולה בין סוכנות הסביבה של האו"ם וארגון המזון העולמי. [http://www.fao.org/fileadmin/templates/solaw/files/thematic_reports/SOLAW_thematic_report_3_land_degradation.pdf]
בפברואר 2019 יצא דו"ח של גוף הנקרא "[[הפלטפורמה הבין-ממשלתית למדיניות מדעית למגוון המינים ושרותי המערכת האקולוגית]]" (IPBES), {{הערה|1=Intergovernmental Science-Policy Platform on Biodiversity and Ecosystem Services (IPBES) [https://www.ipbes.net/system/tdf/spm_3bi_ldr_digital.pdf?file=1&type=node&id=28335 The assessment report on
LAND DEGRADATION AND RESTORATION SUMMARY FOR POLICYMAKERS] פברואר 2019}}. הדו"ח דומה במבנה לדו"חות [[הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים]], עיקר המסקנות שלו הן:
* שיקום קרקע יספק כשליש מהפחתת פליטות [[גזי החממה]] הנחוצה כדי לשמור על הטמפרטורה העולמית מלעלות מעבר ל 2 מעלות מעל הרמה הטרום תעשייתית.
* שחיקת הקרקע משפיעה לרעה על 3.2 מיליארד בני אדם בדרכים שונות: [[עוני]], מלחמות, זיהום מסופות חול ועוד. לפיה הדו"ח העלות היא כ 10% מהתמ"ג העולמי.
* השקעות בשיקום קרקע מביאה הרבה יותר רווח מהפסד - בדרך כלל פי כמה.
* שיקום קרקע יספק כשליש מהפחתת פליטות [[גזי החממה]] הנחוצה כדי לשמור מפני עליה הטמפרטורה העולמית מלעלות מעבר ל-2 מעלות מעל הרמה הטרום תעשייתית.
* שחיקת קרקע ושינויי אקלים צפויים לגרום ל 50 - 700 מיליון [[פליטים סביבתיים]] עד שנת 2050.
* שיקום קרקע הכרחי כדי להגיע [[יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות|ליעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות]].
===מקרים בולטים של אובדן קרקע חקלאית===
;סחף קרקע ו"קערת האבק" בארצות הברית:
{{הפניה לערך מורחב|קערת האבק}}
[[תמונה:Dust Storm Texas 1935.jpg|שמאל|ממוזער|360px|סערת אבק מתקרבת לסטארטפורד, טקסס, ב-1935 בתקופת [[קערת האבק]] בארצות הברית.]]
בשנות ה-30 של המאה ה-20, התרחשו במרכז ארצות הברית ובקנדה שורה של סופות אבק שכונו בשם [[קערת האבק]]. הסופות נגרמו בשל שילוב של פרקטיקות חקלאיות בעייתיות כמו [[חישוף קרקע|חישוף הקרקע]] מעשבים לצורך [[חריש]] של [[חיטה|שדות חיטה]], ו[[רעיית יתר]], וכן בגלל [[בצורת]] קשה, שגרמו למצב של בליית קרקע חמורה באזור המישורים הגדולים. הסופות השחירו את השמיים בשטח עצום וגרמו לכך שכמות גדולה של קרקע עפה אל האוקיינוס כשהיא קוברת בדרך חוות שלמות תחת שכבות גבוהות של חול ואבק. הסופות גרמו לנטישת חוות ולגל [[פליטי סביבה|מהגרים]] של מעל חצי מליון אנשים שאיבדו את בתיהם ואת החוות שלהם ועזבו למדינות אחרות בחיפוש אחר עבודה.
;אובדן קרקע חקלאית עקב בצורת בסוריה:
בשנים 2008-2011 התרחש אובדן קרקע חקלאית בצפון סוריה ובחלקים אחרים שלה עקב בצורת חזקה. עשרות אלפי איכרים נאלצו לנטוש את אדמותיהם. דבר זה גרם לעליה במחירי המזון ולגל של פליטים שיצרו מצוקה של דיור ואבטלה בחלקים אחרים של סוריה במיוחד בפרברי דמשק ודרום סוריה ומזרח סוריה. דברים אלה היו אחת הסיבות ל[[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה]]. לא ברור כמה קרקעות חקלאיות נפגעו והאם מדובר בנזק בלתי-הפיך לאדמות או לנזק זמני בלבד.
==שיקום קרקע, מניעה והפחתה של אובדן קרקע==
==שיקום קרקע, מניעה והפחתה של אובדן קרקע==