שינויים

'''פקקי תנועה בישראל''' גורמים נזק של עשרות מיליארדי שקלים בשנה. בשנת 2018 העריכה נגידת בנק ישראל כי פקקי תנועה עולים למשק 35 מיליארד ש"ח בשנה, וכי ללא שינוי המצב הקיים, העלות תגיע ל-70 מיליארד ש"ח בשנה עד שנת 2040. [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3741615,00.html]  

'''פקקי תנועה בישראל''' גורמים נזק של עשרות מיליארדי שקלים בשנה. בשנת 2016 העריכו משרד האוצר, משרד התחבורה וגופי התכנון כי פקקי תנועה עולים למשק 35 מיליארד ש"ח בשנה, וכי ללא שינוי המצב הקיים, העלות תגיע ל-70 מיליארד ש"ח בשנה עד שנת 2040. {{הערה|ליאור גוטמן, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3741615,00.html פלוג: "ללא שינוי מהותי, הנזק השנתי מהפקקים יוכפל ל-70 מיליארד שקל ב-2040"], כלכליסט, 03.07.18}}

[[קובץ:נסועה מול כבישים בישראל.PNG|400px|ממוזער|כמות הנסועה בכלי רכב ממונעים (במיליוני ק"מ בשנה) לעומת אורך הכבישים בישראל (בק"מ). עם השנים יש פער גדל בין כמות הנסועה לבין כמות הכבישים. הפער גדול יותר כאשר בודקים את היחס בין כמות הנסועה במכוניות לעומת כמות הכבישים העירוניים שבהם עיקר עומסי התנועה. סלילת עוד כבישים תורמת ל[[תהליך]] ה[[פרבור]] ולהמשך [[תכנון מוטה מכוניות]], התוצאה של אלה הן הגדלת [[ביקוש מושרה]] לעוד מכוניות.]]

[[קובץ:נסועה מול כבישים בישראל.PNG|400px|ממוזער|כמות הנסועה בכלי רכב ממונעים (במיליוני ק"מ בשנה) לעומת אורך הכבישים בישראל (בק"מ). עם השנים יש פער גדל בין כמות הנסועה לבין כמות הכבישים. הפער גדול יותר כאשר בודקים את היחס בין כמות הנסועה במכוניות לעומת כמות הכבישים העירוניים שבהם עיקר עומסי התנועה. סלילת עוד כבישים תורמת ל[[תהליך]] ה[[פרבור]] ולהמשך [[תכנון מוטה מכוניות]], התוצאה של אלה הן הגדלת [[ביקוש מושרה]] לעוד מכוניות.]]

[[תהליך|התהליכים]] העיקריים להתגברות עומסי התנועה הם [[גידול אוכלוסיית ישראל]], [[צמיחה כלכלית]] ו[[תכנון מוטה מכוניות]]: הגידול ב[[אוכלוסיית ישראל]] גורר יותר משפחות והוספת עוד יעדים של בתים ומקומות עבודה. הצמיחה הכלכלית גוררת יכולת קניה גבוהה יותר של מכוניות ודלק. הגורם המרכזי לגידול בפקקים הוא [[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[פרבור בישראל]]- לדוגמה [[הפרדת שימושי קרקע]] ו[[שכונות בלון]], אלו גורמים לכך ש[[פיצול נסיעות|פיצול הנסיעות בישראל]] מוטה לכיוון של מכוניות ויש שימוש נמוך ב[[תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורה רכה]].  

[[תהליך|התהליכים]] העיקריים להתגברות עומסי התנועה הם [[גידול אוכלוסיית ישראל]], [[צמיחה כלכלית]] ו[[תכנון מוטה מכוניות]]: הגידול ב[[אוכלוסיית ישראל]] גורר יותר משפחות והוספת עוד יעדי נסיעות של בתים ומקומות עבודה ומגדיל את כמות המכוניות. הצמיחה הכלכלית גוררת יכולת קניה גבוהה יותר של מכוניות ודלק. הגורם המרכזי לגידול בפקקים הוא [[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[פרבור בישראל]]- לדוגמה [[הפרדת שימושי קרקע]] ו[[שכונות בלון]], אלו גורמים לכך ש[[פיצול נסיעות|פיצול הנסיעות בישראל]] מוטה לכיוון של מכוניות שכן שימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורה רכה]] הופכים פחות ופחות נוחים. לדוגמה בניית [[כבישים מהירים בתוך הערים]] מהווה חסם הליכה שמקשה על שימוש בתחבורה ציבורית.

תשתיות [[תחבורה ציבורית בישראל|התחבורה הציבורית בישראל]] מפגרות ביחס למדינות רבות בעולם - מחסור בקווי רכבת כבדה בין המטרופולינים, תחנות רכבת שממוקמות מחוץ לעיר, מיעוט של [[נתיבי תחבורה ציבורית]] והעדר [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]. בישראל אין כמעט [[תשתיות אופניים]] ובעשרות השנים האחרונות אין כמעט [[הליכתיות|תכנון ידידותי להולכי רגל]]. התכנון מוטה המכונית גורר מצב שגידול האוכלוסייה והצמיחה הכלכלית מחריפים את בעיית הפקקים עוד, כאשר תהליכים אלו היו יכולים להפחית את הבעיה.

תשתיות [[תחבורה ציבורית בישראל|התחבורה הציבורית בישראל]] מפגרות ביחס למדינות רבות בעולם - מחסור בקווי רכבת כבדה בין המטרופולינים, תחנות רכבת שממוקמות מחוץ לעיר, מיעוט של [[נתיבי תחבורה ציבורית]] והעדר [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]. בישראל אין כמעט [[תשתיות אופניים]] ובעשרות השנים האחרונות אין כמעט [[הליכתיות|תכנון ידידותי להולכי רגל]]. התכנון מוטה המכונית גורר מצב שגידול האוכלוסייה והצמיחה הכלכלית מחריפים את בעיית הפקקים עוד, כאשר תהליכים אלו היו יכולים להפחית את הבעיה. ערים שונות בעולם נוקטות ב[[עירוניות מתחדשת]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]  (כמו פאריס) מראות כי צפיפות אוכלוסין גבוה מסיית ליעילות של הליכה ותחבורה ציבורית אבל בישראל התכנון גורם לכך שהצפיפות מחריפה את הבעיות.

 

עומסי תנועה הן אחת [[השפעות חיצוניות של מכוניות|ההשפעות החיצוניות היקרות והנפוצות של הרכב הפרטי]], בישראל נהגים מבלים בפקקים מיליוני שעות עבודה ופנאי בשנה, דבר שפוגע הן ב[[רווחה חברתית|רווחה החברתית]] באופן ישיר, הן ב[[הון חברתי|הון החברתי]] והן בתוצר הכלכלי של המשק, בעלות של מיליארדי שקלים בשנה. בנוסף עומסי התנועה גורמים לאיחורים לא צפויים, מעלים את [[זיהום אוויר מתחבורה]] במיוחד במרכז הערים, גורמים לבלאי מואץ במכוניות ולבזבוז דלק, ותורמים לבעיות בריאות כמו [[מתח נפשי]] וגופני (סטרס), כאבי גב וצוואר, התנהגות פרועה של נהגים עצבניים (Road rage, נהגים שאיחרו ומנסים להגיע בזמן)[http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/(SICI)1098-2337(1999)25:6%3C409::AID-AB2%3E3.0.CO;2-0/abstract], ול[[אורח חיים יושבני|תת פעילות גופנית]]. באופן זה לפקקים יש השפעות גבוהות על [[רווחה חברתית]] בישראל והם מחריפים את [[משבר הבריאות בישראל]] על ידי תוספת של תחלואה , [[נכות]] ותמותה.  

==תהליכים המעודדים פקקים==

==תהליכים המעודדים פקקים==

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[פקקי תנועה]], [[תכנון מוטה מכוניות]], [[ביקוש מושרה]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[פקקי תנועה]], [[תכנון מוטה מכוניות]], [[ביקוש מושרה]]}}