שינויים

כך למשל, חוסר איזון בין מספר רב של דרישות בשילוב עם מחסור במשאבים והתנגשות בין הערכים האישיים של העובדים לערכים המגולמים בארגון, גורמים לשחיקה{{הערה|שם=הערה מספר 20180919112926:0}}. סקרים מצביעים על כך ש-40% מהעובדים בארצות-הברית מושפע באופן שלילי מלחץ וכי מרבית העובדים מאמינים כי הם חווים יותר לחצים בעבודה, בהשוואה לדור הקודם{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=National Institute for Occupational Safety and Health|שם=Stress at work.|כתב עת=Publication no. 99-101|שנת הוצאה=1999-01-01|קישור=http://dx.doi.org/10.26616/nioshpub99101}}}}. לחצים אלו מובילים עובדים רבים לחוות תחושות מוגברות של שחיקה, במיוחד כאשר משאביהם להתמודדות עם מצבי לחץ מוגבלים. מצב זה של שחיקה גווה מחיר הן מעובדים והן מארגונים{{הערה|שם=הערה מספר 20180919112926:0}}.

כך למשל, חוסר איזון בין מספר רב של דרישות בשילוב עם מחסור במשאבים והתנגשות בין הערכים האישיים של העובדים לערכים המגולמים בארגון, גורמים לשחיקה{{הערה|שם=הערה מספר 20180919112926:0}}. סקרים מצביעים על כך ש-40% מהעובדים בארצות-הברית מושפע באופן שלילי מלחץ וכי מרבית העובדים מאמינים כי הם חווים יותר לחצים בעבודה, בהשוואה לדור הקודם{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=National Institute for Occupational Safety and Health|שם=Stress at work.|כתב עת=Publication no. 99-101|שנת הוצאה=1999-01-01|קישור=http://dx.doi.org/10.26616/nioshpub99101}}}}. לחצים אלו מובילים עובדים רבים לחוות תחושות מוגברות של שחיקה, במיוחד כאשר משאביהם להתמודדות עם מצבי לחץ מוגבלים. מצב זה של שחיקה גווה מחיר הן מעובדים והן מארגונים{{הערה|שם=הערה מספר 20180919112926:0}}.

שחיקה של צוותים רפואיים גורמת לשחיקה ב[[אמפתיה]], טיפול לקוי באנשים שפונים לרופא, בדיקות מיותרות (טרטורים) מתוך [[רפואה מתגוננת]], רשלנות רפואית והעלאת הסיכוי לסיכון חיי המטופל, סיכון בתחלואה או נכות וסיכון הבריאות הנפשית או גרימת נזק לשפיות המטופל (טראומה נפשית) וכן גם לקרוביו.

==שחיקה מקצועית בקרב רופאים ובצוותי רפואה==

 

השחיקה עלולה לגורר טעויות, הערכות מוטעות, דילוג על בדיקות, ו[[שחיקת אמפתיה]] כלפי מטופלים או אנשי צוות אחר. [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4918892,00.html] כמו כן שחיקה עלולה להתדרדר למצבים מסוכנים יותר כמו [[דיכאון]] או התחלת נטילת [[סמי פנאי|סמים או תרופות]] בנסיון להקלה זמנית בנושא. [http://www.cure-medicine.co.il/top/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%97%D7%92%D7%99-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95/] שחיקת [[אמפתיה]] עלולה לגרור טיפול לקוי באנשים שפונים לרופא, בדיקות מיותרות מתוך [[רפואה מתגוננת]], רשלנות רפואית והעלאת הסיכוי לסיכון חיי המטופל וכן טראומה נפשית ועוד.

 

 

סקר של האיגוד הישראלי לרפואת ילדים בשנת 2017, מצביע על שחיקה בקרב 33% מרופאי הילדים. השחיקה היא גבוה יותר בקרב מי שאינם מומחים או שהם שכירים. רופאים צעירים יותר ורופאים שעובדים שעות מרובות יותר שחוקים יותר. {{הערה|[https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3738456,00.html סקר האיגוד הישראלי לרפואת ילדים 2017: שחיקה בקרב 33% מהרופאים], יונתן סידון, כלכליסט 26.06.18}}

בשנת 2018 פורסם סקר מקיף ביוזמת משרד הבריאות, על בעיית [[שחיקה|השחיקה בעבודה]] שנעשה בקרב עובדי מערכת הבריאות. במילוי הסקר השתתפו יותר מ-40,000 עובדים שמילאו שאלונים. למרות שמדובר בכמות גבוה של עונים, מדובר בכ-30% מהעובדים במערכת הבריאות שענו לסקר. {{הערה|שם=shika1|[http://www.cure-medicine.co.il/top/%D7%A1%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%A4%D7%A1%D7%A4/ סקר השחיקה של משרד הבריאות – מה אנו מפספסים כאן?], 21 באוקטובר 2018}}

 

עם זאת הענות כזו לסקר היא בעייתית מבחינה סטטיסטית כי היא לא מהווה מדגם מייצג - ייתכן שעובדים שחוקים יותר כלל לא טרחו לענות, או שבעיקר עובדים שחוקים מילאו את הסקר. דווקא סקר עם מדגם מייצג קטן יותר היה יכול לספק תמונה טובה יותר. מבין העונים לסקר מדד השחיקה מדד השחיקה עומד על 3.4 בסולם שבין 1 ל-7. סקר דומה שנערך בישראל בקרב 20,000 עובדים במגזר הפרטי והציבורי, שאינם במערכת הבריאות, מצא כי ממוצע מדד השחיקה עמד על 2.2 המסקנה היא שמדד השחיקה במערכת הבריאות הוא גבוה יותר לעומת מקצועות אחרים. במחקרים שנעשו במערכות בריאות שונות בעולם, ציון שחיקה גבוה מ-3.0 נחשב כציון גבוה, שיש לטפל בו מיידית. לפיכך ניתן להסיק כי חלק גבוה מבין עובדי מערכת הבריאות נמצאים במצב של שחיקה מסוכנת. {{הערה|שם=shika1|}}

 

לפי הסקר, מבין עובדי קופות החולים, רמת השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה בקרב עובדים במרפאות. מבין בתי החולים עלה מהסקר כי אצל עובדים בבתי החולים הגריאטריים מדד השחיקה הוא הגבוה ביותר, אחריהם עובדי בתי החולים הכלליים. השחיקה הנמוכה ביותר נמצאה בבתי החולים הפסיכיאטריים. השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה בקרב עובדי סקטור הרפואה והסיעוד אחיות בבתי החולים ובקרב הרוקחים וטכנאי הרנטגן. כל שעובדים שעות רבות יותר – כן רמת השחיקה גבוהה יותר. כמו כן נמצאה רמת שחיקה גבוהה יותר בקרב עובדי משמרות הלילה לעומת מי שלא עובדים במשמרות אלה, כאשר השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה דווקא בקרב העובדים הצעירים יותר שהם בעלי ותק נמוך במערכת. רמת השחיקה הגבוהה ביותר מתוך כלל עובדי מערכת הבריאות נמצאה בקרב רופאים מתמחים עם ציון שחיקה של 4.3, הסטז'רים דיווחו על רמות שחיקה של 3.9. {{הערה|שם=shika1|}}

==הקצנת שחיקה==

==הקצנת שחיקה==