47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 14:
שורה 14: − + − + − בין מספר הצווים שניתן לשקול:+ + + − + + + + − * טיפול בבעיות התחבורה הקשות והנערמות בישראל ביחס לגודל האוכלוסיה הנוכחי והמשוער בעתיד - [[תחבורה ציבורית בישראל|היעדר תחבורה ציבורית יעילה בישראל]] לצד [[פקקי תנועה בישראל]] ו[[בעיות חנייה בישראל|בעיות החנייה הגבוהות בישראל]]: לדוגמה - הקמת [[נתיב תחבורה ציבורית|נת"צים]] והקמת עוד תחנות אוטובוס בכלל הרחובות המרכזיים של כלל ערי ישראל ותפעול אוטובוסים מצד כל [[חברות אוטובוסים בישראל|חברות האוטובוסים בישראל]] תוך חודש בלבד בכל הקווים הללו, זאת תוך סבסוד הוצאותיהן של החברות השונות והטלת קנסות על חברות שיפגרו בהשלמת התכנית (לאחר הקמת הנת"צים ניתן לעדכן נוסעים על קווים אלה במהירות דרך עדכון [[בסיס נתונים|בסיסי נתונים]] של אפליקציות). סייג למימוש זה הוא רחובות שבהן מתוכננת או נבנית רכבת קלה. בנוסף לכך הכנסה מיידית של עובדים זרים ורובוטיקה לענף פיתוח התחבורה הציבורית בישראל בכדי להמהיר את הקמת הרכבת הקלה בכלל ערי המרכז בישראל ובכדי להתחיל לעבוד במקביל על עבודות פיתוח דומות בצפון ודרום הארץ וכן בכדי להפוך תכניות גרנזדיוזיות יותר לישימות וגם גידור כביש 6 באופן מלא מתחילתו ועד סופו (נכון לשנת 2019 חלקים נרחבים וגבוהים מכביש ארוך זה אינם מגודרים וכך גדל הסיכוי שסטייה ממנו תגרום למוות).+
←הצורך בצווי חירום ממשלתיים במדינת ישראל
* "החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי": שנחקק ביוזמת הממשל הנאצי וגרר פיטורין של כל ה"לא אריים" ממשרות ציבוריות - כלל היהודים בתפקידים אלה פוטרו באופן מיידי ממשרותיהם בלחץ סמכות, רוב מעסיקיהם הפכו קרים כלפיהם ורבים שעבדו עימם במשך שנים הפכו מתנכלים להם<ref>בגרמנית: Gesetz zur Wiederherstellung des Berufsbeamtentums</ref>.
* "החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי": שנחקק ביוזמת הממשל הנאצי וגרר פיטורין של כל ה"לא אריים" ממשרות ציבוריות - כלל היהודים בתפקידים אלה פוטרו באופן מיידי ממשרותיהם בלחץ סמכות, רוב מעסיקיהם הפכו קרים כלפיהם ורבים שעבדו עימם במשך שנים הפכו מתנכלים להם<ref>בגרמנית: Gesetz zur Wiederherstellung des Berufsbeamtentums</ref>.
==הצורך בצווי חירום ממשלתיים במדינת ישראל==
==רצון בצווי חירום ממשלתיים במדינת ישראל==
נכון לשנת 2019 החברה הישראלית סובלת ממספר בעיות כלכליות-חברתיות ואקולוגיות קשות הגורמות ייאוש ו[[שחיקה]] לאזרחים רבים במדינה ומשקפות שפל תרבותי וכלכלי אליו צועדת ישראל כבר מראשית שנות ה-90 לפחות (ולפי דעה רווחת אף מאז שעברה מארגון כלכלי סוציאל-דמוקרטי לארגון כלכלי נאו-ליברלי באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20); בעיות הפוגעות בחברה הישראלית כמערכת באופן קשה ושסביר להניח כי הטיפול לפחות בחלקן יצריך שימוש בצווי חירום ממשלתיים.
נכון לשנת 2019 החברה הישראלית סובלת ממספר בעיות כלכליות-חברתיות ואקולוגיות קשות הגורמות ייאוש ו[[שחיקה]] לאזרחים רבים במדינה ומשקפות שפל תרבותי וכלכלי אליו צועדת ישראל כבר מראשית שנות ה-90 לפחות (ולפי דעה אף מאז שעברה מארגון כלכלי סוציאל-דמוקרטי לארגון כלכלי נאו-ליברלי באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20); בעיות הפוגעות בחברה הישראלית כמערכת באופן קשה.
יש אנשים שסבורים כי טיפול בבעיות קשות אלה יצריך שימוש בצווי חירום ממשלתיים, משום שהדבר נראה כמו פתרון מהיר וקל. דוגמאות לבעיות אלה כוללות:
* טיפול או הכנה לטיפול בכל הבעיות שגרמו ל[[התדרדרות המערכת הרפואית בישראל]].
* טיפול בבעיות התחבורה הקשות והנערמות בישראל ביחס לגודל האוכלוסיה הנוכחי והמשוער בעתיד - [[תחבורה ציבורית בישראל|היעדר תחבורה ציבורית יעילה בישראל]] לצד [[פקקי תנועה בישראל]] ו[[בעיות חנייה בישראל|בעיות החנייה הגבוהות בישראל]]: לדוגמה - הקמת [[נתיב תחבורה ציבורית|נת"צים]] והקמת עוד תחנות אוטובוס בכלל הרחובות המרכזיים של כלל ערי ישראל ותפעול אוטובוסים מצד כל [[חברות אוטובוסים בישראל|חברות האוטובוסים בישראל]] תוך חודש בלבד בכל הקווים הללו, זאת תוך סבסוד הוצאותיהן של החברות השונות והטלת קנסות על חברות שיפגרו בהשלמת התכנית (לאחר הקמת הנת"צים ניתן לעדכן נוסעים על קווים אלה במהירות דרך עדכון [[בסיס נתונים|בסיסי נתונים]] של אפליקציות). סייג למימוש זה הוא רחובות שבהן מתוכננת או נבנית רכבת קלה. בנוסף לכך הכנסה מיידית של עובדים זרים ורובוטיקה לענף פיתוח התחבורה הציבורית בישראל בכדי להמהיר את הקמת הרכבת הקלה בכלל ערי המרכז בישראל ובכדי להתחיל לעבוד במקביל על עבודות פיתוח דומות בצפון ודרום הארץ וכן בכדי להפוך תכניות גרנזדיוזיות יותר לישימות וגם גידור כביש 6 באופן מלא מתחילתו ועד סופו (נכון לשנת 2019 חלקים נרחבים וגבוהים מכביש ארוך זה אינם מגודרים וכך גדל הסיכוי שסטייה ממנו תגרום למוות).
* טיפול או הכנה לטיפול בכל הבעיות שגרמו ל[[התדרדרות המערכת הרפואית בישראל]].
עם זאת מתן צווי חירום היא צעד קיצוני שיש לו בעיות רבות הכרוכות בו:
* רוב הציבור בישראל חי בתודעה דמוקרטית ויסלוד מצווים דרקוניים, גם אם הם ניתנים לשם ביצוע מטרה חיובית לכאורה. אנשים שמצייתים לצו תחת כפייה קיצונית לא מתפקדים היטב במיוחד כאשר מדובר במערכות מורכבות וצורך ביחסי אמון. הגישה של "הנחתה מלמעלה" במיוחד כאשר היא מול אנשים מקצועיים ובעלי נסיון עלולה לגרור גישה צינית ו"ראש קטן" מצד אנשים רבים.
* צו חירום כזה עלול להפר זכויות יסוד רבות כמו זכויות קניין או חופש העיסוק - דברים שנחשבים לזכויות אדם בסיסיות. דבר זה עלול לגרום לעיכובים רבים על ידי ערעורים לבתי משפט וכן לסערה ציבורית. אם ההתנגדויות יתקבלו הדבר יעקר את הצווים מתוכן, ואם הממשלה תנצח הדבר יגרום לפגיע קשה בזכויות אזרח דבר שעלולות להיות לו השלכות בתחומים רבים אחרים.
* קושי לטפל במערכות מורכבות בצורה ריכוזית - מערכות כמו [[מערכת הבריאות]] או [[מערכת תחבורה]] הן בהיבטים רבים [[מערכות מורכבות]] כלומר מערכות שקשה לחזות את ההתנהגות שלהן ולפעמים התערבות גורמת תוצאה לא-אינטואטיבית. במערכת כזו קשה למקבל החלטות הנמצא בראש לדעת מה מתרחש בתוך המערכת ואת כל ההיבטים שלה. משום כך יש דרגי ביניים של ניהול ובקרה. במערכת דמוקרטית ולפעמים גם במערכת עסקית אנשים שנמצאים בחלקים נמוכים יותר של המערכת יכולים להביאה התנגדות ולהעביר אותה כלפי מעלה. דרג ניהולי ברמת ביניים או אפילו מקבלי החלטות בראש יכולים לתקן החלטות לאור ממצאים אלה ולפעמים גם להעביר חלק מהסמכות כלפי מטה. במערכת נוקשה של צווים, השלטון מנסה לאמץ תדמית של "[[ידע מלא|יודע כל]]" כדי לא לערער את הסמכות שלו ולכן לא פתוח לביקורת.
קיימות דוגמאות לשינוים חברתיים נרחבים ללא צורך בצווים כאלה. דוגמה אחת לכך היא השינוי של [[עירוניות מתחדשת]] או [[תחבורת אופניים באירופה]] בהקשר של תחבורה ודיור. מערכת הבריאות היא מערכת שמבוססת בצורה נרחבת על [[אמפתיה]] ואמון. השיקום שלה ידרוש שיתופי פעולה מצד גורמים רבים בחברה - כולל רופאים, כלכלנים, סוציולוגים ועוד. בנוסף לכך היבטים כמו [[קידום בריאות]] דורשים [[שינוי תרבותי]] והרתמות של חלקים גדולים באוכלוסיה - ודברים אלה נוצרים בצורה טובה יותר על ידי שכנוע ו[[שינוי שורשי]] מאשר על ידי צווים ממשלתיים.
==ראו גם==
==ראו גם==