שורה 1: |
שורה 1: |
− | [[מטבוליזם]] ('''Metabolism'''; ב[[עברית]]: '''חילוף חומרים''') הוא תהליך, המתרחש ב[[יצור|יצורים חיים]], של קליטת [[חומר|חומרים]] מהסביבה, עיבודם, הפקת [[אנרגיה]] וחומרי בניין מהם ופליטת הפסולת. | + | [[מטבוליזם]] הוא תהליך, המתרחש ב[[יצור|יצורים חיים]], של קליטת [[חומר|חומרים]] מהסביבה, עיבודם, הפקת [[אנרגיה]] וחומרי בניין מהם ופליטת הפסולת. |
| | | |
| + | יש דמיון רב בין תהליך המטבוליזם הביולגי לבין תהליך הייצור , צריכה, זריקה המתרחש בכלכלה האנושית. |
| == התהליך בביולוגיה== | | == התהליך בביולוגיה== |
− | | + | {[הפניה לערך מורחב|מטבוליזם}} |
− | מטבוליזם הינו אחד המושגים הבסיסיים ביותר ב[[ביולוגיה]], והוא מהווה את אחד התנאים להגדרת יצור חי (התנאי החשוב האחר הינו יכולת [[רבייה]]). חילוף החומרים מתרחש תמיד בסדר שלהלן: | |
− | | |
| * '''קליטת חומרים מהסביבה''': החומרים הנקלטים מהסביבה משמשים לשתי מטרות: כחומרי בניין לאלפים הרבים של ה[[תרכובת|תרכובות]] המרכיבות את היצור, ולשם הפקת אנרגיה. | | * '''קליטת חומרים מהסביבה''': החומרים הנקלטים מהסביבה משמשים לשתי מטרות: כחומרי בניין לאלפים הרבים של ה[[תרכובת|תרכובות]] המרכיבות את היצור, ולשם הפקת אנרגיה. |
| * '''קטבוליזם''' ('''Catabolism'''): בתהליך זה מתפרקים החומרים שנקלטו מהסביבה ליחידותיהם הבסיסיות. [[חלבון|חלבונים]], למשל, מתפרקים ל[[חומצת אמינו|חומצות אמינו]]; [[שומן|שומנים]] - ל[[חומצת שומן|חומצות שומן]]; [[פחמימה|סוכרים]] - ל[[חד-סוכר|חד-סוכרים]]; [[חומצת גרעין|חומצות גרעין]] - ל[[נוקלאוטיד|נוקלאוטידים]]. תהליך הקטבוליזם בבעלי חיים, ובמיוחד שלביו הראשונים, מכונה '''[[עיכול]]'''. | | * '''קטבוליזם''' ('''Catabolism'''): בתהליך זה מתפרקים החומרים שנקלטו מהסביבה ליחידותיהם הבסיסיות. [[חלבון|חלבונים]], למשל, מתפרקים ל[[חומצת אמינו|חומצות אמינו]]; [[שומן|שומנים]] - ל[[חומצת שומן|חומצות שומן]]; [[פחמימה|סוכרים]] - ל[[חד-סוכר|חד-סוכרים]]; [[חומצת גרעין|חומצות גרעין]] - ל[[נוקלאוטיד|נוקלאוטידים]]. תהליך הקטבוליזם בבעלי חיים, ובמיוחד שלביו הראשונים, מכונה '''[[עיכול]]'''. |
שורה 13: |
שורה 12: |
| * המולקולות שנצרכות במזון אינן בהכרח זהות למולקולות הנדרשות לבניין הגוף. לדוגמה, רוב הסוכר שאנו צורכים במזון מגיע בצורת [[סוכרוז]], הסוכר השולחני הלבן המוכר לכולנו. לגופנו אין שימוש ממשי לסוכרוז, ולכן הוא מפרק אותו לאבני הבניין שלו - [[גלוקוז]] ו[[פרוקטוז]] - ולאחר מכן מאחד אותם לבניית סוכרים אחרים ([[גליקוגן]], למשל), החיוניים לבניין הגוף. דוגמה קיצונית יותר היא בני אדם [[צמחונות|צמחוניים]]: הללו מקבלים את כל החלבונים שלהם מ[[צמחים]], כשברור שחלבוני הצמחים אינם זהים לחלבוני גוף האדם. הגוף מתמודד עם בעיה זו באמצעות תהליכי הפירוק והבנייה מחדש - הקטבוליזם והאנבוליזם. | | * המולקולות שנצרכות במזון אינן בהכרח זהות למולקולות הנדרשות לבניין הגוף. לדוגמה, רוב הסוכר שאנו צורכים במזון מגיע בצורת [[סוכרוז]], הסוכר השולחני הלבן המוכר לכולנו. לגופנו אין שימוש ממשי לסוכרוז, ולכן הוא מפרק אותו לאבני הבניין שלו - [[גלוקוז]] ו[[פרוקטוז]] - ולאחר מכן מאחד אותם לבניית סוכרים אחרים ([[גליקוגן]], למשל), החיוניים לבניין הגוף. דוגמה קיצונית יותר היא בני אדם [[צמחונות|צמחוניים]]: הללו מקבלים את כל החלבונים שלהם מ[[צמחים]], כשברור שחלבוני הצמחים אינם זהים לחלבוני גוף האדם. הגוף מתמודד עם בעיה זו באמצעות תהליכי הפירוק והבנייה מחדש - הקטבוליזם והאנבוליזם. |
| | | |
− | * פירוק תרכובות אורגניות רבות מביא לשחרור אנרגיה. האנרגיה אצורה ב[[קשר כימי|קשרים הכימיים]] שבין [[אטום|אטומי]] המולקולות, וניתוק קשרים אלו מביא להפקת האנרגיה הדרושה לגוף על-מנת לקיים את כל תהליכי החיים. החומר הבסיסי ביותר המשמש להפקת אנרגיה ברוב היצורים החיים הוא '''[[גלוקוז]]''', והתהליך בו מופקת האנרגיה ממנו נקרא '''[[גליקוליזה]]'''. תהליך הקטבוליזם, כאמור, מביא ל'''שחרור אנרגיה'''; לעומתו, תהליך האנבוליזם מצריך '''השקעת אנרגיה'''. | + | * פירוק תרכובות אורגניות רבות מביא לשחרור אנרגיה. האנרגיה אצורה בקשרים הכימיים שבין אטומי המולקולות, וניתוק קשרים אלו מביא להפקת האנרגיה הדרושה לגוף על-מנת לקיים את כל תהליכי החיים. החומר הבסיסי ביותר המשמש להפקת אנרגיה ברוב היצורים החיים הוא '''[[גלוקוז]]''', והתהליך בו מופקת האנרגיה ממנו נקרא '''[[גליקוליזה]]'''. תהליך הקטבוליזם, כאמור, מביא ל'''שחרור אנרגיה'''; לעומתו, תהליך האנבוליזם מצריך '''השקעת אנרגיה'''. |
| | | |
| ==מטבוליזם בכלכלה== | | ==מטבוליזם בכלכלה== |
| אם נאמר שהכלכלה או החברה כולה דומה במובן זה לייצור ביולוגי, הרי שאותם תהליכים בדיוק מתרחשים גם בכלכלה, לא כמשל אלא כתאור של אותם תהליכים בסדרי גודל אחרים (תהליכי המטבוליזם בגוף ובחברה שואבים מאותו אובייקט אב): | | אם נאמר שהכלכלה או החברה כולה דומה במובן זה לייצור ביולוגי, הרי שאותם תהליכים בדיוק מתרחשים גם בכלכלה, לא כמשל אלא כתאור של אותם תהליכים בסדרי גודל אחרים (תהליכי המטבוליזם בגוף ובחברה שואבים מאותו אובייקט אב): |
| * קליטת חומרים מהסביבה - אלו הם פעולות של כריית מינרלים, שאיבת דלקים, חטיבת עצים, חקלאות בעל. | | * קליטת חומרים מהסביבה - אלו הם פעולות של כריית מינרלים, שאיבת דלקים, חטיבת עצים, חקלאות בעל. |
− | * קטבוליזם -פרוק החומרים שנקלטו מהסביבה ליחידותיהם הבסיסיות. תהליך זה מתרחש כאשר מפיקים חומרי גלם שונים - דלק מזוקק, ברזל, פלסטיק גולמי, עץ, נייר וכו'. | + | * קטבוליזם -פרוק החומרים שנקלטו מהסביבה ליחידותיהם הבסיסיות. תהליך זה מתרחש כאשר מפיקים חומרי גלם שונים - דלק מזוקק, ברזל, פלסטיק גולמי, עץ, נייר וכו'. בניגוד לגוף לא מתקבלת בשלב זה אנרגיה. |
| * אנבוליזם - בניה מחדש - בנייה של תרכובות מורכבות - בכלכלה מדובר בבנית מבנים, מכונות, מוצרים והספקה של שרותים, תוך שימוש בחומרי הגלם והמערכות הקיימות בכלכלה. שלב זה כולל בחובו גם את שלב השימוש והצריכה של המוצרים, שמשמשים בעצמם לצורך בניה של מערכות מורכבות אחרות - בין אם הם חברתיות, פיזיות (חיצוניות לגוף), נפשיות או בריאותיות (תוך קישור למטבוליזם הפנימי). | | * אנבוליזם - בניה מחדש - בנייה של תרכובות מורכבות - בכלכלה מדובר בבנית מבנים, מכונות, מוצרים והספקה של שרותים, תוך שימוש בחומרי הגלם והמערכות הקיימות בכלכלה. שלב זה כולל בחובו גם את שלב השימוש והצריכה של המוצרים, שמשמשים בעצמם לצורך בניה של מערכות מורכבות אחרות - בין אם הם חברתיות, פיזיות (חיצוניות לגוף), נפשיות או בריאותיות (תוך קישור למטבוליזם הפנימי). |
| * הפרשת הפסולת - זריקת המוצרים ותוצרי הביניים כ"פסולת" שהכלכלה לא נזקקת לה, בתקווה שהביוספרה תטפל בתוצרים אלה או "תעלים" אותם כשם שהביוספרה "מעלימה" (ולמעשה מכניסה מחדש למחזור) את תוצרי הפסולת של גוף ביולוגי. | | * הפרשת הפסולת - זריקת המוצרים ותוצרי הביניים כ"פסולת" שהכלכלה לא נזקקת לה, בתקווה שהביוספרה תטפל בתוצרים אלה או "תעלים" אותם כשם שהביוספרה "מעלימה" (ולמעשה מכניסה מחדש למחזור) את תוצרי הפסולת של גוף ביולוגי. |
שורה 28: |
שורה 27: |
| התהליך של אנבוליזם (שאולי ניתן לפרקו לכמה תהליכי משנה) הוא תהליך של העלאת אנטרופיה. כד מצויר הוא בעל אנטרופיה גבוה יותר מאשר גוש חומר. הסיבה היא שלמערכות (גוף האדם, או קהילה כלשהיא) יש "עניין" באינטרקאציה עם מערכות מורכבות אחרות, ולא עם תרכובות הומוגניות בעלות אנטרופיה מינימלית. גוש החומר הוא בעל '''פוטנציאל''' להפוך לסוגים שונים של כלים או מערכות - צלחת, ספל או קערת מרק. אבל הוא חסר '''תועלת''' למערכות שלנו כל עוד הוא במצבו הפוטנציאלי, כדי להפוך לבעל ערך בתוך המערכות, עליו לוותר על פוטנציאל האפשרויות שלו ולבחור באחת מהן (תוך הגדלת האנטרופיה) עליו להיות בעל '''צורה ייחודית'''. | | התהליך של אנבוליזם (שאולי ניתן לפרקו לכמה תהליכי משנה) הוא תהליך של העלאת אנטרופיה. כד מצויר הוא בעל אנטרופיה גבוה יותר מאשר גוש חומר. הסיבה היא שלמערכות (גוף האדם, או קהילה כלשהיא) יש "עניין" באינטרקאציה עם מערכות מורכבות אחרות, ולא עם תרכובות הומוגניות בעלות אנטרופיה מינימלית. גוש החומר הוא בעל '''פוטנציאל''' להפוך לסוגים שונים של כלים או מערכות - צלחת, ספל או קערת מרק. אבל הוא חסר '''תועלת''' למערכות שלנו כל עוד הוא במצבו הפוטנציאלי, כדי להפוך לבעל ערך בתוך המערכות, עליו לוותר על פוטנציאל האפשרויות שלו ולבחור באחת מהן (תוך הגדלת האנטרופיה) עליו להיות בעל '''צורה ייחודית'''. |
| | | |
− | באנבוליזם בגוף המולקולות הפשוטות מקבלות צורה של חלבונים מורכבים על פי צרכי הגוף, דבר דומה קורה לחומרי הגלם הפשוטים יחסית בכלכלה או בחברה האנושית. | + | באנבוליזם בגוף המולקולות הפשוטות מקבלות צורה של חלבונים מורכבים על פי צרכי הגוף, דבר דומה קורה לחומרי הגלם הפשוטים יחסית בכלכלה או בחברה האנושית, חומרי הגלם מוכנסים למוצרים על פי דרישות הכלכלה. |
| | | |
− | השלב האחרון הוא הגדלה נוספת של האנטרופיה - כד שבור הוא פחות מוארגן מאשר כד בלתי שבור. התרכובת המורכבת מאבדת את הצורה הייחודית שהיתה לה, ומגדילה את האנטרופיה שיש לה. במצב זה היא מאבדת את משמעותה לגוף או לכלכלה (מובן שנעשה נסיון לתחזק או לתקן מבנה שבור). לאחר מכן היא נזרקת החוצה. | + | השלב האחרון הוא הגדלה נוספת של האנטרופיה - כד שבור הוא פחות מאורגן מאשר כד בלתי שבור. התרכובת המורכבת מאבדת את הצורה הייחודית שהיתה לה, ומגדילה את האנטרופיה שיש לה. במצב זה היא מאבדת את משמעותה לגוף או לכלכלה (מובן שנעשה נסיון לתחזק או לתקן מבנה שבור). לאחר מכן היא נזרקת החוצה. |
| | | |
− | בשני המקרים , במקרה הטוב יצורים אחרים בביוספרה יבצעו מטבוליזם חדש לפסולת הנזרקת. באמצעות אנרגיית השמש של הצמחים, תוכשר במקרה הביולוגי מחזור נוסף של מטבוליזם, במקרה האנושי, הדבר מובצע על ידי מחזור ושימוש חוזר (בהשקעת אנרגיה), או שהוא אינו מבוצע והתהליך הוא קווי. | + | בשני המקרים, במקרה הטוב יצורים אחרים בביוספרה יבצעו מטבוליזם חדש לפסולת הנזרקת. באמצעות אנרגיית השמש של הצמחים, תוכשר במקרה הביולוגי מחזור נוסף של מטבוליזם, במקרה האנושי, הדבר מובצע על ידי מחזור ושימוש חוזר (בהשקעת אנרגיה), או שהוא אינו מבוצע והתהליך הוא קווי. |
| | | |
| ==מטבוליזם והתמחות== | | ==מטבוליזם והתמחות== |
שורה 41: |
שורה 40: |
| לגבי שאר היצורים - יש נושא של התמחות. עלות הפעלת תגובה כימית המייצרת חומרים הינה בשימור הידע הדרוש לקיום תגובות אלו (בגנים), עלות אנרגטית של שימור ידע זה, ועלות האנרגטית של ההקמה והתחזוקה (הדורשת ידע נוסף ואנרגיה נוספת) של התגובה. בתחילה כל תגובה כימית (ששרדה את מבחן האבולוציה), היא מועילה, ויש "תפוקה שולית עולה" - יש הוצאות קבועות על קיומן של מערכות הגנה, השגת חומר בידוד וכו', והוצאה קטנה להוספת טיפול בעוד תגובה כימית דומה. לאחר מכן, כאשר יש צורך להוסיף תגובות כימיות נוספות הדורשות תנאים כימייים שונים, העלות השולית של הוספת תגובה עשויה להיות קטנה (אם התגובה קרובה) אבל עשויה להיות גבוהה למדי - ייתכן כי אפשרי להשיג את אותם תוצרים בדרכים אחרות, לדוגמה על ידי יחסי סמביוזה עם יצורים אחרים (בתוך הגוף או מחוצה לו), או על ידי אכילה של אוכל מגוון יותר. | | לגבי שאר היצורים - יש נושא של התמחות. עלות הפעלת תגובה כימית המייצרת חומרים הינה בשימור הידע הדרוש לקיום תגובות אלו (בגנים), עלות אנרגטית של שימור ידע זה, ועלות האנרגטית של ההקמה והתחזוקה (הדורשת ידע נוסף ואנרגיה נוספת) של התגובה. בתחילה כל תגובה כימית (ששרדה את מבחן האבולוציה), היא מועילה, ויש "תפוקה שולית עולה" - יש הוצאות קבועות על קיומן של מערכות הגנה, השגת חומר בידוד וכו', והוצאה קטנה להוספת טיפול בעוד תגובה כימית דומה. לאחר מכן, כאשר יש צורך להוסיף תגובות כימיות נוספות הדורשות תנאים כימייים שונים, העלות השולית של הוספת תגובה עשויה להיות קטנה (אם התגובה קרובה) אבל עשויה להיות גבוהה למדי - ייתכן כי אפשרי להשיג את אותם תוצרים בדרכים אחרות, לדוגמה על ידי יחסי סמביוזה עם יצורים אחרים (בתוך הגוף או מחוצה לו), או על ידי אכילה של אוכל מגוון יותר. |
| | | |
− | דבר זה מעלה את השאלה של התמחות ותרמודינמיקה. שאלה זו נכונה גם לגבי פירמות אנושיות. מדוע לעסוק בפעילות אחת, ולקבל שרותים בתוך הפירמה (לדוגמה שרותי מזכירות). ואילו מוצרים אחרים הפירמה מעדיפה לקנות או, לשכור או להעביר לקבלני משנה. הסבר אחד לדבר זה הן [[עליות עסקה]]. אם בכל פעם שהבוס צריך לכתוב מכתב עליו לחפש מזכירה ולחתום על חוזה הדבר הזה הן עלויות עסקה, ולכן הוא יעדיף להעסיק מזכירה בתוך הפירמה. | + | דבר זה מעלה את השאלה של התמחות ותרמודינמיקה. שאלה זו נכונה גם לגבי פירמות אנושיות. מדוע לעסוק בפעילות אחת, ולקבל שרותים בתוך הפירמה (לדוגמה שרותי מזכירות). ואילו מוצרים אחרים הפירמה מעדיפה לקנות או, לשכור או להעביר לקבלני משנה. הסבר אחד לדבר זה הן [[עליות עסקה]]. אם בכל פעם שהבוס צריך לכתוב מכתב עליו לחפש מזכירה ולחתום על חוזה איתה הדבר הזה כרוך בעלויות עסקה, ולכן הוא יעדיף להעסיק מזכירה בתוך הפירמה. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |