שינויים

מחקרים רבים נעשו על התנהגויות אמפתיות בקרב פילים, קופים, כלבים ובעלי חיים נוספים. מושא האמפתיה הוא בעל חיים נוסף מאותו מין. בשנת 2011 התפרסם מחקר במגזין המדעי Science המתאר ניסוי שנעשה באוניברסיטת שיקגו על אמפתיה בקרב חולדות. בניסוי זה, הוכנסו זוגות של חולדות לתוך תאים, כאשר אחת מהחולדות כלואה בתוך כלוב קטן ללא יכולת לצאת. החולדה החופשיה אינה נרגעת, עד אשר היא מצליחה לפתוח את הכלוב ולשחרר את החולדה הכלואה. לאחר השחרור מראות החולדות גינוני השמחה. רק לאחר מכן ניגשות שתי החולדות יחד לכרסם מנת שוקולד מפתה שהייתה מונחת במשך כל הזמן כפיתוי עוצמתי עבור החולדה הראשונה. שוב ושוב, עם זוגות מתחלפים, חזרה התופעה של עזרה לחולדה במצוקה לפני מילוי תענוגות וצרכים של עצמה. <ref>Inbal Ben-Ami Bartal, Jean Decety Peggy Mason, [http://science.sciencemag.org/content/334/6061/1427 Empathy and Pro-Social Behavior in Rats], Science 334; 6061 2011</ref>

מחקרים רבים נעשו על התנהגויות אמפתיות בקרב פילים, קופים, כלבים ובעלי חיים נוספים. מושא האמפתיה הוא בעל חיים נוסף מאותו מין. בשנת 2011 התפרסם מחקר במגזין המדעי Science המתאר ניסוי שנעשה באוניברסיטת שיקגו על אמפתיה בקרב חולדות. בניסוי זה, הוכנסו זוגות של חולדות לתוך תאים, כאשר אחת מהחולדות כלואה בתוך כלוב קטן ללא יכולת לצאת. החולדה החופשיה אינה נרגעת, עד אשר היא מצליחה לפתוח את הכלוב ולשחרר את החולדה הכלואה. לאחר השחרור מראות החולדות גינוני השמחה. רק לאחר מכן ניגשות שתי החולדות יחד לכרסם מנת שוקולד מפתה שהייתה מונחת במשך כל הזמן כפיתוי עוצמתי עבור החולדה הראשונה. שוב ושוב, עם זוגות מתחלפים, חזרה התופעה של עזרה לחולדה במצוקה לפני מילוי תענוגות וצרכים של עצמה. <ref>Inbal Ben-Ami Bartal, Jean Decety Peggy Mason, [http://science.sciencemag.org/content/334/6061/1427 Empathy and Pro-Social Behavior in Rats], Science 334; 6061 2011</ref>

קיימות עדויות שונות לגילוי אמפתיה של בעלי חיים (ממשפחת היונקים) כלפי בעלי חיים אחרים - בדרך כלל יונקים אחרים. היבט אחד הוא מקרים של אימוץ גורים על ידי בוגרים (בדרך כלל אמהות) ממין אחר. לדוגמה נמרה שאימצה גור קוף-בבון לאחר שטרפה את אימו [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1022359], טיגריסית שאימצה חזירים [http://www.dailymail.co.uk/news/article-498789/The-tiger-adopted-litter-piglets-tale-porkies.html], אורנג-אוטנג שאימץ וטיפל בגורי נמרים [http://www.pitria.com/orangutan-and-three-tiger-cubs], כלבים שמאמצים גורים נמרים [https://www.youtube.com/watch?v=qHsknIjfqs4],[https://www.youtube.com/watch?v=sZAmNh631A4] ועוד.  

קיימות עדויות שונות לגילוי אמפתיה של בעלי חיים (ממשפחת היונקים) כלפי בעלי חיים אחרים - בדרך כלל יונקים אחרים. היבט אחד הוא מקרים של אימוץ גורים על ידי בוגרים (בדרך כלל אמהות) ממין אחר. לדוגמה נמרה שאימצה גור קוף-בבון לאחר שטרפה את אמו [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1022359], טיגריסית שאימצה חזירים [http://www.dailymail.co.uk/news/article-498789/The-tiger-adopted-litter-piglets-tale-porkies.html], אורנג-אוטנג שאימץ וטיפל בגורי נמרים [http://www.pitria.com/orangutan-and-three-tiger-cubs], כלבים שמאמצים גורים נמרים [https://www.youtube.com/watch?v=qHsknIjfqs4],[https://www.youtube.com/watch?v=sZAmNh631A4] ועוד.  

היבט נוסף הוא סיוע של דולפינים לבני אדם ולבעלי חיים אחרים במצוקה - על ידי הגנה מפני טביעה, סיוע בניווט, או מתן הגנה מכרישים. קיימות עדויות רבות בנושא עוד מיוון העתיקה. מקרים מודרניים מתועדים בסיפורי חדשות ובצילומים. מקרה אחד הוא הצלת כלב מטביעה [https://www.youtube.com/watch?v=-4_wS-c7ExY] מקרים נוספים הם הצלה של בני אדם שהיו בסכנת טביעה וכן הגנה על בני אדם מפני תקיפה של כרישים על ידי שחיה מסביב לאדם. לדוגמה הצלם Hardy Jones ניצל ממתקפת כרישים על ידי דולפינים. בשנת 2004 הביא עיתון הגרדיאן סיפור על קבוצה של 4 שחיינים מניו זילנד שניצלו מתקיפה של כריש לבן על ידי להקת דולפינים ששחתה סביבם במשך 40 דקות עד שהכריש איבד עניין. לדולפינים יש סונאר ולכן הם מסוגלים לחוש במצב האיברים הפנימיים כמו לב, ריאות וכו'. לדברי חוקרת הדולפינים ד"ר Diana Reiss, התנהגות הצלה של דולפינים היא לא אוטומטית ולא נובעת רק מאינסטינקטים. לדבריה דולפינים מקבלים החלטה מודעת בשאלה למי הם מוכנים לעזור ובאיזה נסיבות. [http://www.afd.org.au/images-and-videos/extraordinary-stories/mans-real-best-friend-stories-of-dolphins-rescuing-humans] במקרה נוסף קבוצה של 12 צוללים בים האדום אבדו במשך מעל 13 שעות ובכל הזמן הזה קבוצה של דולפינים הגנה עליהם מפני כרישים בסביבה וסייעה למחלצים למצוא אותם. [http://www.dolphins-world.com/dolphins-rescuing-humans/]

היבט נוסף הוא סיוע של דולפינים לבני אדם ולבעלי חיים אחרים במצוקה - על ידי הגנה מפני טביעה, סיוע בניווט, או מתן הגנה מכרישים. קיימות עדויות רבות בנושא עוד מיוון העתיקה. מקרים מודרניים מתועדים בסיפורי חדשות ובצילומים. מקרה אחד הוא הצלת כלב מטביעה [https://www.youtube.com/watch?v=-4_wS-c7ExY] מקרים נוספים הם הצלה של בני אדם שהיו בסכנת טביעה וכן הגנה על בני אדם מפני תקיפה של כרישים על ידי שחיה מסביב לאדם. לדוגמה הצלם Hardy Jones ניצל ממתקפת כרישים על ידי דולפינים. בשנת 2004 הביא עיתון הגרדיאן סיפור על קבוצה של 4 שחיינים מניו זילנד שניצלו מתקיפה של כריש לבן על ידי להקת דולפינים ששחתה סביבם במשך 40 דקות עד שהכריש איבד עניין. לדולפינים יש סונאר ולכן הם מסוגלים לחוש במצב האיברים הפנימיים כמו לב, ריאות וכו'. לדברי חוקרת הדולפינים ד"ר Diana Reiss, התנהגות הצלה של דולפינים היא לא אוטומטית ולא נובעת רק מאינסטינקטים. לדבריה דולפינים מקבלים החלטה מודעת בשאלה למי הם מוכנים לעזור ובאיזה נסיבות. [http://www.afd.org.au/images-and-videos/extraordinary-stories/mans-real-best-friend-stories-of-dolphins-rescuing-humans] במקרה נוסף קבוצה של 12 צוללים בים האדום אבדו במשך מעל 13 שעות ובכל הזמן הזה קבוצה של דולפינים הגנה עליהם מפני כרישים בסביבה וסייעה למחלצים למצוא אותם. [http://www.dolphins-world.com/dolphins-rescuing-humans/]

מחקר משנת 2008 בחן עדויות על פני תקופה של 35 שנה לגבי התנהגות של פילים בהקשרים של יצירת קואליציות, הגנה על אחרים, חילוץ ושמרטפות על גורים, סיוע לפילים שמתקשים לזוז והסרה של גופים זרים. הממצאים מצביעים על כך שפילים מסוגלים לזהות חיות ותחושת כיוון, ומסוגלים להבין את היכולת הפיזית והמצב הנפשי של פילים אחרים. החוקרים טוענים כי הבנה אמפתית היא ההסבר הפשוט ביותר להתנהגות זו.  <ref>Byrne, Richard et al [http://www.ingentaconnect.com/content/imp/jcs/2008/00000015/f0020010/art00008 Do Elephants Show Empathy?] Journal of Consciousness Studies, Volume 15, Numbers 10-11, 2008, pp. 204-225(22)</ref>

מחקר משנת 2008 בחן עדויות על פני תקופה של 35 שנה לגבי התנהגות של פילים בהקשרים של יצירת קואליציות, הגנה על אחרים, חילוץ ושמרטפות על גורים, סיוע לפילים שמתקשים לזוז והסרה של גופים זרים. הממצאים מצביעים על כך שפילים מסוגלים לזהות חיות ותחושת כיוון, ומסוגלים להבין את היכולת הפיזית והמצב הנפשי של פילים אחרים. החוקרים טוענים כי הבנה אמפתית היא ההסבר הפשוט ביותר להתנהגות זו.  <ref>Byrne, Richard et al [http://www.ingentaconnect.com/content/imp/jcs/2008/00000015/f0020010/art00008 Do Elephants Show Empathy?] Journal of Consciousness Studies, Volume 15, Numbers 10-11, 2008, pp. 204-225(22)</ref>

ספרו של חוקר הפרימטים De Waal, עידן האמפתיה ("The Age of Empathy") שיצא לאור בשנת 2008, סוקר מחקרים שונים של אמפתיה בקרב יונקים ועוסק גם בהשלכות הדבר לגבי ההשקפה האנושית אודות המין האנושי. [https://www.amazon.com/Age-Empathy-Natures-Lessons-Society/dp/0307407772]

ספרו של חוקר הפרימטים De Waal, עידן האמפתיה ("The Age of Empathy") שיצא לאור בשנת 2008, סוקר מחקרים שונים של אמפתיה בקרב יונקים ועוסק גם בהשלכות הדבר לגבי ההשקפה האנושית אודות המין האנושי. [https://www.amazon.com/Age-Empathy-Natures-Lessons-Society/dp/0307407772]

==מושא האמפתיה==

==מושא האמפתיה==

ה"אחר" איתו חשים אמפתיה יכול להשתנות בהתאם לרקע התרבותי והאידאולוגי של בני אדם. בני אדם מדחיקים סוגים שונים של אמפתיה בטענות וצידוקים שונים. בקרב [[זכויות בעלי חיים|פעילי זכויות בעלי חיים]], [[טבעונים]] ו[[צמחונים]] קיימת בדרך כלל אמפתיה כלפי סבלם של בעלי חיים. אפתיה זו חזקה יותר כלפי בעלי חיים דומים לאדם כמו יונקים. אמפתיה זו מתפתחת גם עקב חשיפה לסרטים על סבלם של בעלי החיים בבתי מטבחיים וכן כחלק מתהליכי הגידול שלהם ב[[תעשיית המזון מהחי]] הכוללת פרקטיקות שונות של הטלת מומים, הרג זכרים בילדותם, עיקור, הפרדת הורים מילדיהם וכו'.  

ה"אחר" איתו חשים אמפתיה יכול להשתנות בהתאם לרקע התרבותי והאידאולוגי של בני אדם. בני אדם מדחיקים סוגים שונים של אמפתיה בטענות וצידוקים שונים. בקרב [[זכויות בעלי חיים|פעילי זכויות בעלי חיים]], [[טבעונים]] ו[[צמחונים]] קיימת בדרך כלל אמפתיה כלפי סבלם של בעלי חיים. אפתיה זו חזקה יותר כלפי בעלי חיים דומים לאדם כמו יונקים. אמפתיה זו מתפתחת גם עקב חשיפה לסרטים על סבלם של בעלי החיים בבתי מטבחיים וכן כחלק מתהליכי הגידול שלהם ב[[תעשיית המזון מהחי]] הכוללת פרקטיקות שונות של הטלת מומים, הרג זכרים בילדותם, עיקור, הפרדת הורים מילדיהם וכו'.  

בקרב פעילי [[זכויות אדם]], [[הומניזם|הומניסטים]], חלק מהזרמים ב[[בודהיזם]] המושא לאמפתיה הוא בדרך כלל [[בני אדם|כלל המיון האנושי]] - כל אדם באשר הוא בלי הבדל דת, לאום, גזע, או מגדר. בקרב אנשי [[קיימות]], [[סביבתנות]] האמפתיה מורחבת לא רק לדור הנוכחי אלא גם לדורות הבאים וכן אמפתיה כלפי מינים אחרים. בקרב קבוצות לאומיות ולאומניות יש דגש על אמפתיה גדולה יותר כלפי בני גזע/לאום/דת שהם שייכים אליו כאשר לעיתים קרובות אמפתיה זו משולה לאמפתיה כלפי בני משפחה ("אח שלי", כולנו אחים וכו') והיא יכולה לבוא על חשבון אמפתיה לבני לאום אחר ועל חשבון אמפתיה לבעלי חיים אחרים.  

בקרב פעילי [[זכויות אדם]], [[הומניזם|הומניסטים]], חלק מהזרמים ב[[בודהיזם]] המושא לאמפתיה הוא בדרך כלל [[בני אדם|כלל המיון האנושי]] - כל אדם באשר הוא בלי הבדל דת, לאום, גזע, או מגדר. בקרב אנשי [[קיימות]], [[סביבתנות]] האמפתיה מורחבת לא רק לדור הנוכחי אלא גם לדורות הבאים וכן אמפתיה כלפי מינים אחרים. בקרב קבוצות לאומיות ולאומניות יש דגש על אמפתיה גדולה יותר כלפי בני גזע/לאום/דת שהם שייכים אליו כאשר לעיתים קרובות אמפתיה זו משולה לאמפתיה כלפי בני משפחה ("אח שלי", כולנו אחים וכו') והיא יכולה לבוא על חשבון אמפתיה לבני לאום אחר ועל חשבון אמפתיה לבעלי חיים אחרים.

חלק מה[[ליברליזם|ליברלים]] חווים אמפתיה כלפי כלל המין האנושי (בדרך כלל בדור הזה בלבד). הליברליזם יכול גם להתנגד לאמפתיה בניסיון להגיד שבני אדם הם [[אדם כלכלי]] ו[[אנוכי]] ולכן אין מקום לאמפתיה משום סוג שהוא. זה דוגמה למתח עצמי בליברליזם - בין הטענה שאנשים הם יצורים [[רציונליזם]] (וזיהוי בין רציונליזם לאנוכיות) לבין הטענה ש[[קפיטליזם]] ו[[ליברליזם]] מובילים ל[[רווחה חברתית]] שטובה לכלל בני האדם, וכן שהגבול של החופש של האדם הוא בפגיעה בחופש של אנשים אחרים (אבל לא בחופש של יצורים חיים אחרים).

חלק מה[[ליברליזם|ליברלים]] חווים אמפתיה כלפי כלל המין האנושי (בדרך כלל בדור הזה בלבד). הליברליזם יכול גם להתנגד לאמפתיה בניסיון להגיד שבני אדם הם [[אדם כלכלי]] ו[[אנוכי]] ולכן אין מקום לאמפתיה משום סוג שהוא. זה דוגמה למתח עצמי בליברליזם - בין הטענה שאנשים הם יצורים [[רציונליזם]] (וזיהוי בין רציונליזם לאנוכיות) לבין הטענה ש[[קפיטליזם]] ו[[ליברליזם]] מובילים ל[[רווחה חברתית]] שטובה לכלל בני האדם, וכן שהגבול של החופש של האדם הוא בפגיעה בחופש של אנשים אחרים (אבל לא בחופש של יצורים חיים אחרים).

==שיבוש של אמפתיה ואלימות==

==שיבוש של אמפתיה ואלימות==

חוקרים שונים מתחום מדעי המוח, פסיכולוגיה ואנתרופולוגים חוקרים תהליכים של פגיעה במנגנוני אמפתיה.  

חוקרים שונים מתחום מדעי המוח, פסיכולוגיה ואנתרופולוגים חוקרים תהליכים של פגיעה במנגנוני אמפתיה.

המקרים הקיצוניים של חקר שחיקת אמפתיה הם מקרים שמאפשרים לאנשים להשתתף באירועים אלימים כגון לינץ', מלחמה או [[רצח עם]]. בדרך כלל מדובר בתהליכים תרבותיים כגון הסתה, כעס וזעם ששוחקים אמפתיה. חוקר המוח יצחק פריד בדק קבוצת אנשים מילואים גרמנים שהיו חלק מצבא היבשה של גרמניה, והשתתפו ברצח יהודים במהלך הפלישה לרוסיה. פריד מתאר תהליך של דיכוי הרגש שבו בתחילה חלק מהאנשים מזועזעים ממה שנדרש מהם לעשות ובהמשך הם מדכאים כל תחושה או רגש. לדברי פריד היכולת להיות מעורב ברצח כזה לא נובעת מרגש חזק של שנאה אלא מיכולת ניתוק והכחשה של רגשות. [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2701120 ] היבט נוסף שקשור לדבר זה הוא [[פסיכולוגיה חברתית|הניסוי של מילגרם בציות לדמויות סמכותיות]] שהראה כי כ-60% מהאנשים הרגילים מוכנים להשתתף בניסוי שבו הם כיבכול מסכנים חיים של אדם אחר, וזאת במסגרת כניעה לסמכות.  

המקרים הקיצוניים של חקר שחיקת אמפתיה הם מקרים שמאפשרים לאנשים להשתתף באירועים אלימים כגון לינץ', מלחמה או [[רצח עם]]. בדרך כלל מדובר בתהליכים תרבותיים כגון הסתה, כעס וזעם ששוחקים אמפתיה. חוקר המוח יצחק פריד בדק קבוצת אנשים מילואים גרמנים שהיו חלק מצבא היבשה של גרמניה, והשתתפו ברצח יהודים במהלך הפלישה לרוסיה. פריד מתאר תהליך של דיכוי הרגש שבו בתחילה חלק מהאנשים מזועזעים ממה שנדרש מהם לעשות ובהמשך הם מדכאים כל תחושה או רגש. לדברי פריד היכולת להיות מעורב ברצח כזה לא נובעת מרגש חזק של שנאה אלא מיכולת ניתוק והכחשה של רגשות. [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2701120 ] היבט נוסף שקשור לדבר זה הוא [[פסיכולוגיה חברתית|הניסוי של מילגרם בציות לדמויות סמכותיות]] שהראה כי כ-60% מהאנשים הרגילים מוכנים להשתתף בניסוי שבו הם כבכול מסכנים חיים של אדם אחר, וזאת במסגרת כניעה לסמכות.

פגיעה נוספת באמפתיה עלולה להתרחש במצבים של [[מתח נפשי|עומס נפשי]] - לדוגמה בקרב רופאים או אנשי צוות רפואי שנשחקים בבתי חולים עמוסים מידי,[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5413860,00.html?utm_source=Taboola_internal&utm_medium=organic] מטפלות שמטלפות בילדים רבים מידי, או הורים שנמצאים במצב רגשי לא טוב עקב עומס עבודה, עומס אירועים או עומס חפצים (סידור מתמיד של הבית). דברים אלה עלולים להחריף עקב [[גידול אוכלוסין]]. מחקרים בחולדות ובבני אדם הראו עליה באלימות עקב הגדלת צפיפות אוכלוסין.  

פגיעה נוספת באמפתיה עלולה להתרחש במצבים של [[מתח נפשי|עומס נפשי]] - לדוגמה בקרב רופאים או אנשי צוות רפואי שנשחקים בבתי חולים עמוסים מידי,[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5413860,00.html] מטפלות שמטפלות בילדים רבים מידי, או הורים שנמצאים במצב רגשי לא טוב עקב עומס עבודה, עומס אירועים או עומס חפצים (סידור מתמיד של הבית). דברים אלה עלולים להחריף עקב [[גידול אוכלוסין]]. מחקרים בחולדות ובבני אדם הראו עליה באלימות עקב הגדלת צפיפות אוכלוסין.

בעיה זו עלולה להיות חמורה יותר על ידי הרגשה של עומס נפשי גדול יותר - לדוגמה מחקרים בקרב עניים מצאו כי הם מגלים קשיי ריכוז גדולים יותר במטלות אחרות בגלל שבעיות כלכליות (לדוגמה מתח בעניין תשלום לבעל הבית) - בעיה זו מוזכרת בהקשר של אינטליגציה אבל עלולה להתקיים גם ביחס להיבטים נפשיים.  

בעיה זו עלולה להיות חמורה יותר על ידי הרגשה של עומס נפשי גדול יותר - לדוגמה מחקרים בקרב עניים מצאו כי הם מגלים קשיי ריכוז גדולים יותר במטלות אחרות בגלל שבעיות כלכליות (לדוגמה מתח בעניין תשלום לבעל הבית) - בעיה זו מוזכרת בהקשר של אינטליגנציה אבל עלולה להתקיים גם ביחס להיבטים נפשיים.

האנתרופולוג השימוש תמיר ליאון מתאר את הבעיות בקשרים האישיים הנוצרים עקב [[התמכרות לסמארטפון|שימוש גדול מידי בסמרטפונים]] ופגיעה באיכות התקשורת, עקב כך. השימוש הגדול בסמרטפונים לרשותות חבריות גורר תופעה של FOMO - פחד החמצה - שעלול לגרור פגיעה בקשרים משמעותיים יותר בחיינו. לפי ליאון, מחקר שנעשה בוושינגטון די.סי וטוען כי מחקשר זה מצביע כי שימוש תכוף בסמארטפון הורס את הקשרים החברתיים. החוקרים ניגשו לאנשים שישבו יחד בבתי קפה. הם ביקשו מחלק מהם לסגור את הטלפון הנייד ולשים אותו בתיק. החלק השני של הזוגות לא שינה דבר. אחרי שיחה של עשר דקות שאלו אותם על רמת האמפתיה בשיחה, על כמה בני הזוג שלהם הקשיבו למה שאמרו, כמה התייחסו אליהם. לפי ליאון ההבדל בין התחושות של הזוגות שתוך כדי שיחה התעסקו בטלפון לאלו שקיבלו את תשומת הלב המלאה של בני הזוג שלהם היה עצום. הם חשו פחות אמפתיה בצורה מובהקת.[https://www.mako.co.il/weekend-articles/Article-0307cbffc7ac741006.htm]

האנתרופולוג השימוש תמיר ליאון מתאר את הבעיות בקשרים האישיים הנוצרים עקב [[התמכרות לסמארטפון|שימוש גדול מידי בסמרטפונים]] ופגיעה באיכות התקשורת, עקב כך. השימוש הגדול בסמרטפונים לרשתות חבריות גורר תופעה של FOMO - פחד החמצה - שעלול לגרור פגיעה בקשרים משמעותיים יותר בחיינו. לפי ליאון, מחקר שנעשה בוושינגטון די.סי וטוען כי מחקר זה מצביע כי שימוש תכוף בסמארטפון הורס את הקשרים החברתיים. החוקרים ניגשו לאנשים שישבו יחד בבתי קפה. הם ביקשו מחלק מהם לסגור את הטלפון הנייד ולשים אותו בתיק. החלק השני של הזוגות לא שינה דבר. אחרי שיחה של עשר דקות שאלו אותם על רמת האמפתיה בשיחה, על כמה בני הזוג שלהם הקשיבו למה שאמרו, כמה התייחסו אליהם. לפי ליאון ההבדל בין התחושות של הזוגות שתוך כדי שיחה התעסקו בטלפון לאלו שקיבלו את תשומת הלב המלאה של בני הזוג שלהם היה עצום. הם חשו פחות אמפתיה בצורה מובהקת.[https://www.mako.co.il/weekend-articles/Article-0307cbffc7ac741006.htm]

==הבאת עדות והדחקה של אמפתיה==

==הבאת עדות והדחקה של אמפתיה==

כדי לחוש אמפתיה יש להכיר את סבלו של האחר. הכרה זו יכולה להיות דרך חוויה רגשית כגון צפיה בסרט, או עדות אישית. הכרה חלשה וקוגניטיבית יותר היא דרך חשיפה לספרים, עדויות וידאו או אודיו של עדים. עם זאת חוויה כזו מובילה לסבל עבור מי שחווים אותה ולכן אנשים רבים מנסים להתחמק מחשיפה כזו - לדוגמה להימנע מלראות סרטים על השואה או להימנע מלראות סרטים על הנעשה בבתי מטבחיים.  

כדי לחוש אמפתיה יש להכיר את סבלו של האחר. הכרה זו יכולה להיות דרך חוויה רגשית כגון צפיה בסרט, או עדות אישית. הכרה חלשה וקוגניטיבית יותר היא דרך חשיפה לספרים, עדויות וידאו או אודיו של עדים. עם זאת חוויה כזו מובילה לסבל עבור מי שחווים אותה ולכן אנשים רבים מנסים להתחמק מחשיפה כזו - לדוגמה להימנע מלראות סרטים על השואה או להימנע מלראות סרטים על הנעשה בבתי מטבחיים.

בנצרות יש ערך של "הבאת עדות" והצבעה על הרוע. הדבר נועד כדי להתגבר על מנגנון של הדחקה והכחשה של מנגנוני אלימות שונים שגורמים לחסימת אמפתיה על ידי החברה. הבאת עדות כזו היא כיום פרקטיקה נפוצה בקרב פעילים למען זכויות בעלי חיים או זכויות אדם, אבל מנגד היא נתקלת בהכחשה על ידי גורמים המעוניינים להסתיר ולהכחיש את הפגיעה באחר, להצדיק את הפגיעה בו מסיבות שונות.  

בנצרות יש ערך של "הבאת עדות" והצבעה על הרוע. הדבר נועד כדי להתגבר על מנגנון של הדחקה והכחשה של מנגנוני אלימות שונים שגורמים לחסימת אמפתיה על ידי החברה. הבאת עדות כזו היא כיום פרקטיקה נפוצה בקרב פעילים למען זכויות בעלי חיים או זכויות אדם, אבל מנגד היא נתקלת בהכחשה על ידי גורמים המעוניינים להסתיר ולהכחיש את הפגיעה באחר, להצדיק את הפגיעה בו מסיבות שונות.

כדי להצדיק הרג וגרימת סבל לחיות לשם שימושים שונים, בעיקר לשם מאכל, יש צידוקים שונים. הצידוק המודרני שהובא על ידי הפילוסוף דקראט ראה בחיות סוג של אוטומטים הדומים לשעון. רוב המבוגרים לא חווים אמפתיה כלפי חפצים דוממים (אם כי ילדים קטנים חווים אמפתיה כלפי חפצים דוממים כגון בובות, צעצועים אהובים וכו') ולכן ראיה של בעלי חיים כסוג של חפץ דומם נוחה לשם דיכוי של רגשות אמפתיים. פעילי זכויות בעלי חיים מציינים כי בני אדם אחרים מסרבים להכיר בסבל של בעלי חיים וכן הם נמנעים מהתבוננות בסרטים המתארים סבל זה. אנשים שמצדיקים הרג של חיות לשם מאכל משתמשים בטיעונים כגון "כך טבע העולם" וכן משתמשים בהדגשת ההבדלים בין בעלי חיים אחרים לבין האדם כדי להצדיק ניתוק אמפתיה.  

כדי להצדיק הרג וגרימת סבל לחיות לשם שימושים שונים, בעיקר לשם מאכל, יש צידוקים שונים. הצידוק המודרני שהובא על ידי הפילוסוף דקראט ראה בחיות סוג של אוטומטים הדומים לשעון. רוב המבוגרים לא חווים אמפתיה כלפי חפצים דוממים (אם כי ילדים קטנים חווים אמפתיה כלפי חפצים דוממים כגון בובות, צעצועים אהובים וכו') ולכן ראיה של בעלי חיים כסוג של חפץ דומם נוחה לשם דיכוי של רגשות אמפתיים. פעילי זכויות בעלי חיים מציינים כי בני אדם אחרים מסרבים להכיר בסבל של בעלי חיים וכן הם נמנעים מהתבוננות בסרטים המתארים סבל זה. אנשים שמצדיקים הרג של חיות לשם מאכל משתמשים בטיעונים כגון "כך טבע העולם" וכן משתמשים בהדגשת ההבדלים בין בעלי חיים אחרים לבין האדם כדי להצדיק ניתוק אמפתיה.

הצדקה של פרקטיקות של אלימות שונות כמו אונס, לינץ' נגד שחורים, [[עבדות]], התעללות או קשירה של אנשים עם פגיעות נפשיות או עם מומים, וכפייה מסוגים שונים נגד ילדים, שחורים ונשים לוותה בעבר בהצדקות להפחתת אמפתיה - כמו ששחורים הם דומים לקופים. בדרך כלל יש תהליך חברתי של הדחקת הסבל שעובר האחר ולפעמים יש טאבו חברתי נגד ציון הסבל הזה. לדוגמה בפרלמנט האמריקאי היה טאבו נגד המילה עבדות.  

הצדקה של פרקטיקות של אלימות שונות כמו אונס, לינץ' נגד שחורים, [[עבדות]], התעללות או קשירה של אנשים עם פגיעות נפשיות או עם מומים, וכפייה מסוגים שונים נגד ילדים, שחורים ונשים לוותה בעבר בהצדקות להפחתת אמפתיה - כמו ששחורים הם דומים לקופים. בדרך כלל יש תהליך חברתי של הדחקת הסבל שעובר האחר ולפעמים יש טאבו חברתי נגד ציון הסבל הזה. לדוגמה בפרלמנט האמריקאי היה טאבו נגד המילה עבדות.

אישים וארגונים שמנסים לעודד אמפתיה וחמלה כלפי בעלי חיים או כלפי אנשים שסובלים עלולים להירדף על ידי השלטונות או על ידי קבוצות שמנסות להכחיש את קיומו של הסבל הזה. במדינות רבות הממשלה מנסה להסתיר ולהכחיש פעילות שלה או של גורמים אחרים הגורמים לפגיעה ב[[זכויות אדם]]. ארגונים כמו [[אמנסטי אינטרנשיונל]] המנסים לחשוף פגיעה כזו עלולים לסבול מרדיפה פוליטית ואיומים שונים על ידי השלטונות או גורמים לאומיים. מסיבה זו פעילי הארגון בדרך כלל חוקרים הפרה של זכויות במדינות אחרות ולא במדינות האם שלהם. אחד הפעילים הבולטים למען זכויות אדם וזכויות של שחורים, [[מרטין לותר קינג]], נרדף על יד השלטונות, הוכה ונאסר בנסיבות שונות, ובסופו של דבר נרצח. מקרים דומים של אלימות חוו פעילים שונים למען זכויות של שחורים ושל מיעוטים אחרים בארצות הברית. ארגוני זכויות אדם בישראל כמו "בצלם", "יש דין", ועוד נרדפים ומוצגים לעיתים קרובות כארגונים של בוגדים שמעוניינים בהרס המדינה.  

אישים וארגונים שמנסים לעודד אמפתיה וחמלה כלפי בעלי חיים או כלפי אנשים שסובלים עלולים להירדף על ידי השלטונות או על ידי קבוצות שמנסות להכחיש את קיומו של הסבל הזה. במדינות רבות הממשלה מנסה להסתיר ולהכחיש פעילות שלה או של גורמים אחרים הגורמים לפגיעה ב[[זכויות אדם]]. ארגונים כמו [[אמנסטי אינטרנשיונל]] המנסים לחשוף פגיעה כזו עלולים לסבול מרדיפה פוליטית ואיומים שונים על ידי השלטונות או גורמים לאומיים. מסיבה זו פעילי הארגון בדרך כלל חוקרים הפרה של זכויות במדינות אחרות ולא במדינות האם שלהם. אחד הפעילים הבולטים למען זכויות אדם וזכויות של שחורים, [[מרטין לותר קינג]], נרדף על יד השלטונות, הוכה ונאסר בנסיבות שונות, ובסופו של דבר נרצח. מקרים דומים של אלימות חוו פעילים שונים למען זכויות של שחורים ושל מיעוטים אחרים בארצות הברית. ארגוני זכויות אדם בישראל כמו "בצלם", "יש דין", ועוד נרדפים ומוצגים לעיתים קרובות כארגונים של בוגדים שמעוניינים בהרס המדינה.

תעשיות שונות מדחיקות היבטים פוגעניים של המוצרים שלהם וחוסמים עדות על הקשר בין הפעילות שלהם לבין הנזק והסבל שנגרם לבני אדם או ליצורים אחרים. [[זיהום תעשייתי|תעשיות מזהמות]] מכחישות ומדחיקות את הסבל הנגרם בשל [[זיהום]] ועוסקות ב[[הדחקת זיהום]]. [[חברות הסיגריות]] עסקו במשך שנים ועדיין עוסקות היום ב[[הסתרת נזקי העישון]] כגון התמכרות לסיגריות ו[[עישון|נזקים בריאותיים של מוצרי טבק]] כגון [[סיגריות]], [[נרגילות]] וכו'. [[חברות מזון]] מדחיקות נהגים של [[כלכלת השמנה]] ובעיות בריאות הנובעות מתזונה לקויה, בדרך כלל עקב צריכה גדולה מידי של [[מזון תעשייתי]]. חברות נשק מכחישות את הסבל הנגרם בשל [[נשק קל]] שנמכר ללא פיקוח, [[חברות מכוניות]] מכחישות את הקשר בין [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור]] לבין הגדלת השימוש במכוניות ואת [[השפעות בריאותיות של מכוניות|נזקים של מכוניות לבריאות]] כמו [[תאונות דרכים]], [[זיהום מתחבורה]], [[אורח חיים יושבני]], [[זיהום רעש]] ועוד. [[חברות התרופות]] מנסות לטשטש מידע על הקשר בין פרקטיקות שלהן שנועדו להשיא רווחים כמו הארכת פטנטים או שיווק של תרופות לבין פגיעה בבריאות הציבור.

תעשיות שונות מדחיקות היבטים פוגעניים של המוצרים שלהם וחוסמים עדות על הקשר בין הפעילות שלהם לבין הנזק והסבל שנגרם לבני אדם או ליצורים אחרים. [[זיהום תעשייתי|תעשיות מזהמות]] מכחישות ומדחיקות את הסבל הנגרם בשל [[זיהום]] ועוסקות ב[[הדחקת זיהום]]. [[חברות הסיגריות]] עסקו במשך שנים ועדיין עוסקות היום ב[[הסתרת נזקי העישון]] כגון התמכרות לסיגריות ו[[עישון|נזקים בריאותיים של מוצרי טבק]] כגון [[סיגריות]], [[נרגילות]] וכו'. [[חברות מזון]] מדחיקות נהגים של [[כלכלת השמנה]] ובעיות בריאות הנובעות מתזונה לקויה, בדרך כלל עקב צריכה גדולה מידי של [[מזון תעשייתי]]. חברות נשק מכחישות את הסבל הנגרם בשל [[נשק קל]] שנמכר ללא פיקוח, [[חברות מכוניות]] מכחישות את הקשר בין [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור]] לבין הגדלת השימוש במכוניות ואת [[השפעות בריאותיות של מכוניות|נזקים של מכוניות לבריאות]] כמו [[תאונות דרכים]], [[זיהום מתחבורה]], [[אורח חיים יושבני]], [[זיהום רעש]] ועוד. [[חברות התרופות]] מנסות לטשטש מידע על הקשר בין פרקטיקות שלהן שנועדו להשיא רווחים כמו הארכת פטנטים או שיווק של תרופות לבין פגיעה בבריאות הציבור.