שינויים

'''רפואה מתגוננת''' (באנגלית Defensive Medicine) הינה שינוי בהתנהגות רופאים וגורמים רפואיים בשל חשש מתביעה משפטית, באופן שאינו בהכרח לטובת המטופל או שהוא עלול לגרום נזק לכלל מערכת הבריאות. הגדרה פופלארית לרפואה מתגוננת היא הימנעות מנטילת סיכון בשל חשש מתביעה כנגד הרופא, והפחתה בנטילת סיכון מאידך.{{הערה|שם=ima|1=[https://www.ima.org.il/MainSiteNew/ViewCategory.aspx?CategoryId=889 רפואה מתגוננת (Defensive Medicine)], ההסתדרות הרפואית בישראל}} הימנעות מנטילת סיכון פרושה המנעות מקבלת חולים או ביצוע טיפולים רפואיים בסיכון גבוה, שעלולים להסתיים בכישלון ותביעה. הפחתה בנטילת סיכון הוא שליחת מטופלים לביצוע בדיקות, ייעוץ רפואי, וטיפולים רפואיים שאינם בהכרח האפשרות הטובה ביותר עבורם, במטרה להגן על הרופא מפני תביעה עתידית אפשרית.  

'''רפואה מתגוננת''' (באנגלית: '''Defensive Medicine''') הינה שינוי בהתנהגות רופאים וגורמים רפואיים בשל חשש מתביעה משפטית, באופן שאינו בהכרח לטובת המטופל או שהוא עלול לגרום נזק לכלל מערכת הבריאות. הגדרה פופולרית לרפואה מתגוננת היא הימנעות מנטילת סיכון בשל חשש מתביעה כנגד הרופא, והפחתה בנטילת סיכון מאידך.{{הערה|שם=ima|1=[https://www.ima.org.il/MainSiteNew/ViewCategory.aspx?CategoryId=889 רפואה מתגוננת (Defensive Medicine)], ההסתדרות הרפואית בישראל}} הימנעות מנטילת סיכון פירושה הימנעות מקבלת חולים או ביצוע טיפולים רפואיים בסיכון גבוה, שעלולים להסתיים בכישלון ותביעה. הפחתה בנטילת סיכון הוא שליחת מטופלים לביצוע בדיקות, ייעוץ רפואי, וטיפולים רפואיים שאינם בהכרח האפשרות הטובה ביותר עבורם, במטרה להגן על הרופא מפני תביעה עתידית אפשרית.  

רפואה הגנתית היא תגובה לחשש מפני תביעות משפטיות, וכן לעלויות העולות של פרמיות ביטוח על רשלנות רפואית, זאת על רקע העדפות מטופלים לבצע תביעה בגין אבחון או טיפול שהוחמצו או שלא אושרו, אך לא בגלל אבחנה מוגזמת. המגמה של רפואה הגנתית החלה בארצות הברית וגולשת למדינות נוספות, כולל ישראל. הרופאים בארה"ב נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לתביעה. מספר התביעות נגד רופאים בארה"ב גדל במהלך העשורים האחרונים, והשפיע באופן משמעותי על התנהגות הרופאים והפרקטיקה הרפואית. בחלק מהמקרים, הרופאים מזמינים בדיקות שהן ככל הנראה מיותרות, במקרים אחרים רופאים נמנעים מלבצע טיפול בחולים בסיכון גבוה (כאשר יש להם ברירה) כדי להקטין את חשיפתם לתביעות, או נאלצים להפסיק את הטיפול בשל פרמיות ביטוח גבוהות מדי.   

רפואה הגנתית היא תגובה לחשש מפני תביעות משפטיות, וכן לעלויות העולות של פרמיות ביטוח על רשלנות רפואית, זאת על רקע העדפות מטופלים לבצע תביעה בגין אבחון או טיפול שהוחמצו או שלא אושרו, אך לא בגלל אבחנה מוגזמת. המגמה של רפואה הגנתית החלה בארצות הברית וגולשת למדינות נוספות, כולל ישראל. הרופאים בארה"ב נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לתביעה. מספר התביעות נגד רופאים בארה"ב גדל במהלך העשורים האחרונים, והשפיע באופן משמעותי על התנהגות הרופאים והפרקטיקה הרפואית. בחלק מהמקרים, הרופאים מזמינים בדיקות שהן ככל הנראה מיותרות, במקרים אחרים רופאים נמנעים מלבצע טיפול בחולים בסיכון גבוה (כאשר יש להם ברירה) כדי להקטין את חשיפתם לתביעות, או נאלצים להפסיק את הטיפול בשל פרמיות ביטוח גבוהות מדי.   

==מימדי התופעה==

==מימדי התופעה==

מחקר נוסף משנת 1990, שנערך בקרב כ-4,600 רופאים מארצות-הברית, גילה כי 90% מרופאי המשפחה, 81% מהרופאים הכירורגיים, 71% מהרופאים הפנימיים וכ-90% מהנוירוכירורגים שם, סירבו לקבל לטיפולם חולים שנחשבו לחולים בסיכון גבוה.{{הערה|Wagner L. Defensive Medicine: Is Legal Protection the Only Motive.  Modern Healthcare, Sep 10, 1990}}

מחקר נוסף משנת 1990, שנערך בקרב כ-4,600 רופאים מארצות-הברית, גילה כי 90% מרופאי המשפחה, 81% מהרופאים הכירורגיים, 71% מהרופאים הפנימיים וכ-90% מהנוירוכירורגים שם, סירבו לקבל לטיפולם חולים שנחשבו לחולים בסיכון גבוה.{{הערה|Wagner L. Defensive Medicine: Is Legal Protection the Only Motive.  Modern Healthcare, Sep 10, 1990}}

בשנת 2008 התרפסם סקר לפיו 60% מהרופאים בישראל שלחו חולים לבדיקות מיותרות. רבע מהרופאים בישראל כבר נתבעו על ידי חולים; 40% ראו בכל חולה תובע פוטנציאלי. {{הערה|רוני לינדר-גנץ, [https://www.haaretz.co.il/misc/1.1366286 רפואה מתגוננת: 3 מכל 5 רופאים שולחים חולים לבדיקות מיותרות], 10.12.2008}}

בשנת 2008 התפרסם סקר לפיו 60% מהרופאים בישראל שלחו חולים לבדיקות מיותרות. רבע מהרופאים בישראל כבר נתבעו על ידי חולים; 40% ראו בכל חולה תובע פוטנציאלי. {{הערה|רוני לינדר-גנץ, [https://www.haaretz.co.il/misc/1.1366286 רפואה מתגוננת: 3 מכל 5 רופאים שולחים חולים לבדיקות מיותרות], 10.12.2008}}

רפואה מתגוננת אינה מוגבלת בהכרח רק לרופאים, היא עלולה להתקיים במקצועות רפואיים אחרים. לדוגמה מומחים למדידת פרוטזות שעלולים לא לסייע למדידה של פרוטזה למטופל מחשש לתביעה.  

רפואה מתגוננת אינה מוגבלת בהכרח רק לרופאים, היא עלולה להתקיים במקצועות רפואיים אחרים. לדוגמה מומחים למדידת פרוטזות שעלולים לא לסייע למדידה של פרוטזה למטופל מחשש לתביעה.  

* נזק לכלל מערכת הבריאות ביצוע בדיקות וטיפולים מיותרים וייקור המערכת - יש למערכת מגבלות תקציב והגדלת ההשקעה בבדיקות מיותרות פרושה פחות כסף לטיפולים אחרים. כמו כן חלק מן ההוצאה הלאומית לבריאות מוקצה להוצאות משפטיות במקום לבריאות.  

* נזק לכלל מערכת הבריאות ביצוע בדיקות וטיפולים מיותרים וייקור המערכת - יש למערכת מגבלות תקציב והגדלת ההשקעה בבדיקות מיותרות פרושה פחות כסף לטיפולים אחרים. כמו כן חלק מן ההוצאה הלאומית לבריאות מוקצה להוצאות משפטיות במקום לבריאות.  

החלטות רפואית הגנתיות התפשטו לתחומים רבים של הרפואה הקלינית, ונחשבות כגורם מרכזי בגידול העלויות של מערכות הבריאות. בארצות הברית העלויות הפיננסיות של התופעה נעמדות בעשרות מיליארדי דולרים בשנה . {{הערה|Anderson R. E. (1999). "Billions for defense: the pervasive nature of defensive medicine". Archives of Internal Medicine. 159 (20): 2399–2402. doi:10.1001/archinte.159.20.2399.}}  

החלטות רפואית הגנתיות התפשטו לתחומים רבים של הרפואה הקלינית, ונחשבות כגורם מרכזי בגידול העלויות של מערכות הבריאות. בארצות הברית העלויות הפיננסיות של התופעה נעמדות בעשרות מיליארדי דולרים בשנה. {{הערה|Anderson R. E. (1999). "Billions for defense: the pervasive nature of defensive medicine". Archives of Internal Medicine. 159 (20): 2399–2402. doi:10.1001/archinte.159.20.2399.}}  

בנוסף ניתן להעריך עלויות של תביעות על רקע רפואי. ניתוח של מדגם אקראי של 1452 תביעות רשלנות סגורות של 5 חברות ביטוח בארה"ב הראה שהזמן הממוצע בין פגיעה להחלטה בתיק היה 5 שנים. עלויות השיפוי היו 376 מיליון דולר, ועלות ההגנה המשפטית עלה 73 מיליון דולר, וסך עלויות של 449 מיליון דולר. עלויות התקורה של המערכת היו מופרזות: 35% מתשלומי השיפוי הועברו לעורכי התובעים, וביחד עם עלויות ההגנה המשפטית, סך עלויות התביעה הגיע ל 54% - מהתמורה ששולמה לתובעים.

בנוסף ניתן להעריך עלויות של תביעות על רקע רפואי. ניתוח של מדגם אקראי של 1452 תביעות רשלנות סגורות של 5 חברות ביטוח בארה"ב הראה שהזמן הממוצע בין פגיעה להחלטה בתיק היה 5 שנים. עלויות השיפוי היו 376 מיליון דולר, ועלות ההגנה המשפטית עלה 73 מיליון דולר, וסך עלויות של 449 מיליון דולר. עלויות התקורה של המערכת היו מופרזות: 35% מתשלומי השיפוי הועברו לעורכי התובעים, וביחד עם עלויות ההגנה המשפטית, סך עלויות התביעה הגיע ל 54% - מהתמורה ששולמה לתובעים.

==ניתוח כלכלי-חברתי==

==ניתוח כלכלי-חברתי==

מערכת היחסים בין חולה ומטופל מבוססת על [[אמון]]. החולה מאמין שהרופא יעשה כמיטב יכולתו כדי לאבחן את המחלה בצורה הטובה ביותר ולתת לה את הטיפול הנכון ביותר. לפי כללי האתיקה הרפואית. לעיתים יש בעיות שונות של רשלנות רפואית או טיפול רפואי לקוי. דבר כזה יכול להתרחש בשל מגוון סיבות - בשל בעיה פרסונלית של רופאים, שחיקה ב[[אמפתיה]] של הרופא בשל [[שחיקה]] או בעיות אחרות, גזענות, גילנות (הפליה על רקע גיל המטופל), הפלייה לרעה של מטופלים עניים, או בשל בעיות שונות הקשורות ל [[כשלי שוק בתחום הבריאות]].  

מערכת היחסים בין חולה ומטופל מבוססת על [[אמון]]. החולה מאמין שהרופא יעשה כמיטב יכולתו כדי לאבחן את המחלה בצורה הטובה ביותר ולתת לה את הטיפול הנכון ביותר. לפי כללי האתיקה הרפואית. לעיתים יש בעיות שונות של רשלנות רפואית או טיפול רפואי לקוי. דבר כזה יכול להתרחש בשל מגוון סיבות - בשל בעיה פרסונלית של רופאים, שחיקה ב[[אמפתיה]] של הרופא בשל [[שחיקה]] או בעיות אחרות, גזענות, גילנות (הפליה על רקע גיל המטופל), הפלייה לרעה של מטופלים עניים, או בשל בעיות שונות הקשורות ל [[כשלי שוק בתחום הבריאות]].  

בארצות הברית, במיוחד במסגרת [[ליברליזם של השוק]] במסגרת התפיסה ה[[ליברלית]] ו[[שמרנות|שמרנית]] , קיים נסיון לפתור את הבעיות האלה על ידי איום בתביעה משפטית במקרה של רשלנות. הדבר נובע מהנחה [[מיתוס|אידאולוגית]] ו[[ניתוח כלכלי]] נאו-ליברלי ושמרנית, לפיה פתרונות לכשלי שוק רבים הם לא במסגרת [[רגולציה]], או עיצוב שונה של השוק או ה[[חברה]] אלא על ידי תביעות בתי משפט. מגמה זו קיימת גם בהקשרים חברתיים אחרים כמו תביעות מול יצרני מזון.  

בארצות הברית, במיוחד במסגרת [[ליברליזם של השוק]] במסגרת התפיסה ה[[ליברלית]] ו[[שמרנות|שמרנית]], קיים ניסיון לפתור את הבעיות האלה על ידי איום בתביעה משפטית במקרה של רשלנות. הדבר נובע מהנחה [[מיתוס|אידאולוגית]] ו[[ניתוח כלכלי]] נאו-ליברלי ושמרנית, לפיה פתרונות לכשלי שוק רבים הם לא במסגרת [[רגולציה]], או עיצוב שונה של השוק או ה[[חברה]] אלא על ידי תביעות בתי משפט. מגמה זו קיימת גם בהקשרים חברתיים אחרים כמו תביעות מול יצרני מזון.  

המשפטיזציה של מערכת היחסים בין המטופל למטפל לא בהכרח מחזירה את האמון, ואף עלולה לגרום לעיוותים אחרים שכן הרופא מתחיל לתפקד לא כרופא אלא בתפקיד של נתבע -אפשרי בעתיד. דבר זה יכול אולי לסייע בחלק מהמקרים על ידי מניעה של רשלנות רפואית, אבל במקרים רבים אחרים עלול להגרם נזק משמעותי למטופל ולכלל מערכת הבריאות.  

המשפטיזציה של מערכת היחסים בין המטופל למטפל לא בהכרח מחזירה את האמון, ואף עלולה לגרום לעיוותים אחרים שכן הרופא מתחיל לתפקד לא כרופא אלא בתפקיד של נתבע -אפשרי בעתיד. דבר זה יכול אולי לסייע בחלק מהמקרים על ידי מניעה של רשלנות רפואית, אבל במקרים רבים אחרים עלול להיגרם נזק משמעותי למטופל ולכלל מערכת הבריאות.  

שיקום האמון ברופא ובמערכת הבריאות בכלל היא בעיה של [[מוצר ציבורי]], בעית פגיעה באמון קיימת לא רק מול רופאים אלה גם מול מערכות יחסים אחרות ב[[חברה]] כולל לדוגמה אמון ב[[עיתונאים]], פוליטיקאים, חברות ועוד. לפי הניתוח בספר [[חברת השפע]] [[חברת שוק]] או ב[[קפיטליזם]] יש שפע של מוצרים פרטי אבל פגיעה מתמשכת ומחסור במוצרים ציבוריים. הספר [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)]] מצביע על הקושי לתת פתרון לבעיות של מוצר ציבורי.  

שיקום האמון ברופא ובמערכת הבריאות בכלל היא בעיה של [[מוצר ציבורי]], בעית פגיעה באמון קיימת לא רק מול רופאים אלה גם מול מערכות יחסים אחרות ב[[חברה]] כולל לדוגמה אמון ב[[עיתונאים]], פוליטיקאים, חברות ועוד. לפי הניתוח בספר [[חברת השפע]] [[חברת שוק]] או ב[[קפיטליזם]] יש שפע של מוצרים פרטי אבל פגיעה מתמשכת ומחסור במוצרים ציבוריים. הספר [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)]] מצביע על הקושי לתת פתרון לבעיות של מוצר ציבורי.  

* [[מוצר ציבורי]], [[מידע מלא]], [[מידע א-סימטרי]]

* [[מוצר ציבורי]], [[מידע מלא]], [[מידע א-סימטרי]]

* [[בריאות הציבור]]

* [[בריאות הציבור]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:רפואה מונעת]]

[[קטגוריה:רפואה מונעת]]

[[קטגוריה:בריאות הציבור]]

[[קטגוריה:בריאות הציבור]]

[[קטגוריה:מוצר ציבורי]]

[[קטגוריה:מוצר ציבורי]]