47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 12:
שורה 12: − + − + שורה 20:
שורה 20: − + + + + + + +
←נזקים אפשריים
רפואה מתגוננת אינה מוגבלת בהכרח רק לרופאים, היא עלולה להתקיים במקצועות רפואיים אחרים. לדוגמה מומחים למדידת פרוטזות שעלולים לא לסייע למדידה של פרוטזה למטופל מחשש לתביעה.
רפואה מתגוננת אינה מוגבלת בהכרח רק לרופאים, היא עלולה להתקיים במקצועות רפואיים אחרים. לדוגמה מומחים למדידת פרוטזות שעלולים לא לסייע למדידה של פרוטזה למטופל מחשש לתביעה.
==נזקים אפשריים==
==נזקים כלכלים ובריאותיים==
רפואה מתגוננת עלולה לגרום סיכונים חמורים למטופלים רפואיים. במקרים אחרים המטופל עצמו לא נמצא בסיכון אבל נגרם נזק למטופלים אחרים בשל בזבוז של משאבי זמן, כסף, ציוד, וכוח אדם.
רפואה מתגוננת עלולה לגרום סיכונים חמורים למטופלים רפואיים. במקרים אחרים המטופל עצמו לא נמצא בסיכון אבל נגרם נזק לכלל המערכת הרפואית ומטופלים אחרים בשל בזבוז של משאבי זמן, כסף, ציוד, וכוח אדם. הדבר מתקיים דרך מספר אפיקים:
* חולים בסיכון גבוה, עלולים שלא לקבל טיפול רפואי או לא לקבל מידע על טיפול רפואי שיכול לסייע להם.
* חולים בסיכון גבוה, עלולים שלא לקבל טיפול רפואי או לא לקבל מידע על טיפול רפואי שיכול לסייע להם.
* חלק מהבדיקות, התייעצויות והטיפולים מהוות צווארי בקבוק במערכת - כך שעומס על מערכות אלה עלול לגרום להתארכות תורים, ולפגוע בחולים שבאמת זקוקים לבדיקה או לטיפול, אבל מקומות אלה נמצאים בעומס יתר עקב מטופלים שנשלחו לשם עקב רפואה מתגוננת. כך שחולים שבאמת זקוקים לטיפול לא יקבלו אותו בזמן.
* חלק מהבדיקות, התייעצויות והטיפולים מהוות צווארי בקבוק במערכת - כך שעומס על מערכות אלה עלול לגרום להתארכות תורים, ולפגוע בחולים שבאמת זקוקים לבדיקה או לטיפול, אבל מקומות אלה נמצאים בעומס יתר עקב מטופלים שנשלחו לשם עקב רפואה מתגוננת. כך שחולים שבאמת זקוקים לטיפול לא יקבלו אותו בזמן.
* עומס הבדיקות והחולים עלול לגרור [[שחיקה]] בקרב אנשי מקצוע, במיוחד בקרב רופאים או מומחים שמקבלים יותר ויותר חולים שלא באמת צריכים להגיע אליהם. הדבר עלול לפגוע בביצועי הרופא. בנוסף הדבר עלול ליצור אפקט "זאב זאב" כאשר רופאים עלולים לפספס מטופלים עם בעיות אמיתיות בגלל הטיה קוגניטבית.
* עומס הבדיקות והחולים עלול לגרור [[שחיקה]] בקרב אנשי מקצוע, במיוחד בקרב רופאים או מומחים שמקבלים יותר ויותר חולים שלא באמת צריכים להגיע אליהם. הדבר עלול לפגוע בביצועי הרופא. בנוסף הדבר עלול ליצור אפקט "זאב זאב" כאשר רופאים עלולים לפספס מטופלים עם בעיות אמיתיות בגלל הטיה קוגניטבית.
* עלול להגרם נזק גדול לכלל מערכת הבריאות עקב ייקור המערכת וביצוע בדיקות וטיפולים מיותרים - יש למערכת מגבלות תקציב והגדלת ההשקעה בבדיקות מיותרות פרושה פחות כסף לטיפולים אחרים.
* נזק לכלל מערכת הבריאות ביצוע בדיקות וטיפולים מיותרים וייקור המערכת - יש למערכת מגבלות תקציב והגדלת ההשקעה בבדיקות מיותרות פרושה פחות כסף לטיפולים אחרים. כמו כן חלק מן ההוצאה הלאומית לבריאות מוקצה להוצאות משפטיות במקום לבריאות.
החלטות רפואית הגנתיות התפשטו לתחומים רבים של הרפואה הקלינית, ונחשבות כגורם מרכזי בגידול העלויות של מערכות הבריאות. בארצות הברית העלויות הפיננסיות של התופעה נעמדות בעשרות מיליארדי דולרים בשנה . {{הערה|Anderson R. E. (1999). "Billions for defense: the pervasive nature of defensive medicine". Archives of Internal Medicine. 159 (20): 2399–2402. doi:10.1001/archinte.159.20.2399.}}
בנוסף ניתן להעריך עלויות של תביעות על רקע רפואי. ניתוח של מדגם אקראי של 1452 תביעות רשלנות סגורות של 5 חברות ביטוח בארה"ב הראה שהזמן הממוצע בין פגיעה להחלטה בתיק היה 5 שנים. עלויות השיפוי היו 376 מיליון דולר, ועלות ההגנה המשפטית עלה 73 מיליון דולר, וסך עלויות של 449 מיליון דולר. עלויות התקורה של המערכת היו מופרזות: 35% מתשלומי השיפוי הועברו לעורכי התובעים, וביחד עם עלויות ההגנה המשפטית, סך עלויות התביעה הגיע ל 54% - מהתמורה ששולמה לתובעים.
חישובים תיאורטיים המבוססים על תועלתנות מסיקים כי הרפואה ההגנתית פוגעת, בממוצע, בחולים. {{הערה| DeKay ML, Asch DA. "Is the defensive use of diagnostic tests good for patients, or bad?". Med Decis Making. 18: 19–28. doi:10.1177/0272989x9801800105. PMID 9456202.}} תביעות רשלנות נחשבות לעתים קרובות כמנגנון לשיפור איכות הטיפול, אך עם אחריות מותאמת אישית, הן למעשה מעכבות את תהליך האנליזה שאמור לתרגם ראיות שונות לכדי טיפול, ובכך גורמות להרעת הטיפול. דיני נזיקין במדינות ובמחוזות רבים לא רק מעודדים אלא מענישים באופן אקטיבי רופאים העוסקים ב"רפואה מבוססת ראיות". {{הערה| Monahan J (2007). "Statistical literacy. A prerequisite for evidence-based medicine". Psychological Science in the Public Interest. 8: i-ii. doi:10.1111/j.1539-6053.2008.00033_1}}
==ניתוח כלכלי-חברתי==
==ניתוח כלכלי-חברתי==