שינויים

[[קובץ:Phishing.jpg|ממוזער|עטיפת הספר תורת ההונאה בשפה האנגלית]]

[[קובץ:Phishing.jpg|ממוזער|עטיפת הספר תורת ההונאה בשפה האנגלית.]]

'''תורת ההונאה''' (באנגלית: '''Phishing for Phools''') הוא ספר עיון מאת [[חקר הכלכלה|הכלכלנים]] [[ג'ורג' אקרלוף]] ו[[רוברט שילר]], זוכי [[פרס נובל בכלכלה]], שמתאר כיצד בחלק מהענפים ב[[כלכלה]] עסקים ב[[שוק תחרותי]] שורדים על ידי רמייה מתמדת של הצרכנים וכיצד מוכרים לצרכנים מוצרים שהם אינם רוצים.  שילר ואקרלוף מפרטים את השיטות שבהן משתמשים גורמים שונים כדי לגרום ל"פראיירים" לבחור בדברים שמסבים להם נזק בתחומים שונים. הדבר כולל אנשי מכירות של מכוניות, סוכני נדל"ן ובעיקר חברות ענק כמו [[בנקים]], [[חברות תרופות]], [[חברות מזון]] ו[[מזון מהיר]], [[אלכוהול]], פוליטיקאים ועוד. כדי לרמות את הלקוחות - בשיטות חוקיות שונות ומשונות שמתבססות על חולשות אנושיות, התמכרות, הטיות קוגניטיביות ו[[מידע א-סימטרי|פערי מידע]] בין החברות לצרכנים. הספר יצא לאור בשנת 2015. בשנת 2017 תורגם הספר לעברית.

'''תורת ההונאה''' (באנגלית: '''Phishing for Phools''') הוא ספר עיון מאת [[חקר הכלכלה|הכלכלנים]] [[ג'ורג' אקרלוף]] ו[[רוברט שילר]], זוכי [[פרס נובל בכלכלה]], שמתאר כיצד בחלק מהענפים ב[[כלכלה]] עסקים ב[[שוק תחרותי]] שורדים על ידי רמייה מתמדת של הצרכנים וכיצד מוכרים לצרכנים מוצרים שהם אינם רוצים.  שילר ואקרלוף מפרטים את השיטות שבהן משתמשים גורמים שונים כדי לגרום ל"פראיירים" לבחור בדברים שמסבים להם נזק בתחומים שונים. הדבר כולל אנשי מכירות של מכוניות, סוכני נדל"ן ובעיקר חברות ענק כמו [[בנקים]], [[חברות תרופות]], [[חברות מזון]] ו[[מזון מהיר]], [[אלכוהול]], פוליטיקאים ועוד. כדי לרמות את הלקוחות - בשיטות חוקיות שונות ומשונות שמתבססות על חולשות אנושיות, התמכרות, הטיות קוגניטיביות ו[[מידע א-סימטרי|פערי מידע]] בין החברות לצרכנים. הספר יצא לאור בשנת 2015. בשנת 2017 תורגם הספר לעברית.

לדוגמה בתחום [[עישון טבק|הטבק]] מוזכר רק חלק קטן מהקרב של [[חברות הטבק]] בהכרה המדעית והציבורית ב[[נזקי העישון]] ולא כל היקף התופעה של [[הכחשת נזקי העישון]]. היבטים אחרים בנושא [[עישון טבק]] כמו [[התמכרות לעישון]], [[שיווק טבק לילדים ולנוער]], או הפצת [[דיסאינפורמציה]] במשך כמה עשורים - כמו השיווק של [[סיגריות קלות]] אינם מוזכרים כלל. המחברים מסתכלים על ארצות הברית ורואים תמונה אופטימית של ירידה בכמות המעשנים ומדברים על השפעה של מיסוי. הם לא לא מתייחסים לעישון במדינות אחרות ובמיוחד הגידול בעישון במדינות מתפתחות. המחברים מסתכלים על נושא העישון כקרב סימטרי למדי בין המסר "עישון הוא דבר טיפשי" לבין המסר "עישון זה דבר קולי". הרמייה מסתיימת לכאורה כאשר הציבור (בארצות הברית) "מבין" שמעשנים עושים דבר טיפשי, לדוגמה כאשר מעשנים מבוגרים מעשנים מחוץ למקום העבודה שלהם, ומרגישים בושה על כך שהם מעשנים, ולכאורה המצב אופטימי שכן מספר המעשנים בארה"ב (ובמדינות מערביות נוספות) יורד.  

לדוגמה בתחום [[עישון טבק|הטבק]] מוזכר רק חלק קטן מהקרב של [[חברות הטבק]] בהכרה המדעית והציבורית ב[[נזקי העישון]] ולא כל היקף התופעה של [[הכחשת נזקי העישון]]. היבטים אחרים בנושא [[עישון טבק]] כמו [[התמכרות לעישון]], [[שיווק טבק לילדים ולנוער]], או הפצת [[דיסאינפורמציה]] במשך כמה עשורים - כמו השיווק של [[סיגריות קלות]] אינם מוזכרים כלל. המחברים מסתכלים על ארצות הברית ורואים תמונה אופטימית של ירידה בכמות המעשנים ומדברים על השפעה של מיסוי. הם לא לא מתייחסים לעישון במדינות אחרות ובמיוחד הגידול בעישון במדינות מתפתחות. המחברים מסתכלים על נושא העישון כקרב סימטרי למדי בין המסר "עישון הוא דבר טיפשי" לבין המסר "עישון זה דבר קולי". הרמייה מסתיימת לכאורה כאשר הציבור (בארצות הברית) "מבין" שמעשנים עושים דבר טיפשי, לדוגמה כאשר מעשנים מבוגרים מעשנים מחוץ למקום העבודה שלהם, ומרגישים בושה על כך שהם מעשנים, ולכאורה המצב אופטימי שכן מספר המעשנים בארה"ב (ובמדינות מערביות נוספות) יורד.  

הדיון החסר על עישון מהווה פספוס מהותי של הספר. העישון הוא נושא שיש בו מידע מחקרי רב, מספר השאלות הנוגעות בו הוא קטן יחסית (האם העישון מסוכן, האם הוא ממכר, האם מוצרי טבק משווקים לבני נוער). יתרון נוסף הוא שבתחום זה, עקב התביעות נגד [[חברות הטבק]] שהובילו לחשיפת מיליוני מסמכים בנושא, יש שפע של עדויות על פעילותן של החברות נגד הציבור ועל שקרים וספינים שהופצו - פעילות שחלקה הגדול מתמשך עד היום. המקרה של טבק מדגים בעיות שונות של [[קשרי הון שלטון]], [[התמכרות]]] ואת היכולת לתחזק שקרים וניצול של צרכנים לאורך כ-80 שנה לפחות, וזאת למרות גילוי נזקי העישון ופרסומם בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20. הדיון במעשנים מבוגרים שמתביישים בעישון, ממקד נקודת המבט בהחלטה של מעשן בודד (מבוגר) בשוק - ומתעלם מההקשר החברתי של עישון והמיקוד של חברות הטבק ב[[שיווק מוצרי טבק]] - במיוחד [[עישון בקרב בני נוער|שיווק של מוצרי טבק לנוער]]. דבר זה נעשה גם בלי בלי להבין את ההקשר התרבותי והחברתי של עישון ובלי להבין היבטים של [[מניעת עישון]] וכיצד עישון מהווה "טקס חניכה" לעולם הבוגר.   

הדיון החסר על עישון מהווה פספוס מהותי של הספר. העישון הוא נושא שיש בו מידע מחקרי רב, מספר השאלות הנוגעות בו הוא קטן יחסית (האם העישון מסוכן, האם הוא ממכר, האם מוצרי טבק משווקים לבני נוער). יתרון נוסף הוא שבתחום זה, עקב התביעות נגד [[חברות הטבק]] שהובילו לחשיפת מיליוני מסמכים בנושא, יש שפע של עדויות על פעילותן של החברות נגד הציבור ועל שקרים וספינים שהופצו - פעילות שחלקה הגדול מתמשך עד היום. המקרה של טבק מדגים בעיות שונות של [[קשרי הון שלטון]], [[התמכרות]] ואת היכולת לתחזק שקרים וניצול של צרכנים לאורך כ-80 שנה לפחות, וזאת למרות גילוי נזקי העישון ופרסומם בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20. הדיון במעשנים מבוגרים שמתביישים בעישון, ממקד נקודת המבט בהחלטה של מעשן בודד (מבוגר) בשוק - ומתעלם מההקשר החברתי של עישון והמיקוד של חברות הטבק ב[[שיווק מוצרי טבק]] - במיוחד [[עישון בקרב בני נוער|שיווק של מוצרי טבק לנוער]]. דבר זה נעשה גם בלי בלי להבין את ההקשר התרבותי והחברתי של עישון ובלי להבין היבטים של [[מניעת עישון]] וכיצד עישון מהווה "טקס חניכה" לעולם הבוגר.   

במילים אחרות, המיקוד הוא יותר ברמייה נקודתית (של אדם מבוגר) ופחות ביכולת של ארגונים גדולים וחזקים להשפיע על "הסיפור הגדול" או על ה[[מסגור]] או על הבניית הרגלים -  לשנות את הדרך שבה מעוצבים התמריצים, העדפות ודרך החשיבה, התפיסה והחוויה של הציבור או חלק גדול ממנו.  

במילים אחרות, המיקוד הוא יותר ברמייה נקודתית (של אדם מבוגר) ופחות ביכולת של ארגונים גדולים וחזקים להשפיע על "הסיפור הגדול" או על ה[[מסגור]] או על הבניית הרגלים -  לשנות את הדרך שבה מעוצבים התמריצים, העדפות ודרך החשיבה, התפיסה והחוויה של הציבור או חלק גדול ממנו.