שינויים

[[קובץ:Palmachim beach 5, Israel.jpg|ממוזער|500px|חוף פלמחים. לאחר מאבקים ציבוריים, הוכרז אזור החוף כגן לאומי.]]

[[קובץ:Palmachim beach 5, Israel.jpg|ממוזער|500px|חוף פלמחים. לאחר מאבקים ציבוריים, הוכרז אזור החוף כגן לאומי.]]

'''המאבק על חופי-הים בישראל''' נוגע למאבקים של [[ארגוני סביבה בישראל|ארגונים סביבתיים]], [[ארגוני חברה בישראל|ארגונים חברתיים]] ופעילים שונים בעד שמירת [[חופי ישראל]] כ[[מוצר ציבורי]] איכותי ונגיש לכל בני האדם, ובעד שמירתו כ[[מערכת אקולוגית]] בריאה ומתפקדת. חופי הים של [[ישראל]] נתונים תחת סיכונים שונים: בניית מרינות ושוברי גלים, הפקעה לצורך תשתיות לאומיות נמלים וצרכים צבאיים, [[דיור בישראל|בניית בנייני מגורים]] ותיירות, הפרטת הגישה לים וגביית תשלום על גישה אליו, [[זיהום ימי]], פסולת [[פלסטיק]] ו[[מיקרו-פלסטיק]], [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]] ו[[זיהום נחלים בישראל|זיהום נחלים]] שפוגעים בסביבה הימית ועוד.  

'''המאבק על חופי-הים בישראל''' נוגע למאבקים של [[ארגוני סביבה בישראל|ארגונים סביבתיים]], [[ארגוני חברה בישראל|ארגונים חברתיים]] ופעילים שונים בעד שמירת [[חופי ישראל]] כ[[מוצר ציבורי]] איכותי ונגיש לכל בני האדם, ובעד שמירתו כ[[מערכת אקולוגית]] בריאה ומתפקדת. חופי הים של [[ישראל]] נתונים תחת סיכונים שונים: בניית [[מרינות בישראל|מרינות]] ושוברי גלים, הפקעה לצורך תשתיות לאומיות נמלים וצרכים צבאיים, [[דיור בישראל|בניית בנייני מגורים]] ותיירות, הפרטת הגישה לים וגביית תשלום על גישה אליו, [[זיהום ימי]], פסולת [[פלסטיק]] ו[[מיקרו-פלסטיק]], [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]] ו[[זיהום נחלים בישראל|זיהום נחלים]] שפוגעים בסביבה הימית ועוד.  

חופי ישראל כוללים את החופים לאורך הים התיכון - 196 ק"מ, חופי הכנרת - 56 ק"מ, החוף המערבי של ים המלח וחופי מפרץ אילת - 14 ק"מ. מרבית שטחי החופים בישראל הם בבעלות ציבורית. שטח הסביבה החופית בישראל, שנותר לרווחת התושב - למטרות נופש, חינוך, מדע ומחקר, לאחר שהופקעו ממנו שטחים לצורכי תשתיות וצורכי ביטחון הוא מן המצומצמים בעולם, כדי 2 ס"מ לתושב. [[גידול אוכלוסין במדינת ישראל]] יחד עם מגמות [[הפרטה בישראל]] מייצרים שני כוחות חשובים בהגדלת מיזמי בניה והפקעת שטחים לטובת תשתיות ומיזמים מסחריים שונים. חופי ישראל מצטיינים ברבגוניות ביוטית ובמערכות טבעיות ייחודיות, בנופים תת-ימיים מרשימים בעלי ערכים אקולוגיים ואסתטיים.

חופי ישראל כוללים את החופים לאורך הים התיכון - 196 ק"מ, חופי הכנרת - 56 ק"מ, החוף המערבי של ים המלח וחופי מפרץ אילת - 14 ק"מ. מרבית שטחי החופים בישראל הם בבעלות ציבורית. שטח הסביבה החופית בישראל, שנותר לרווחת התושב - למטרות נופש, חינוך, מדע ומחקר, לאחר שהופקעו ממנו שטחים לצורכי תשתיות וצורכי ביטחון הוא מן המצומצמים בעולם, כדי 2 ס"מ לתושב. [[גידול אוכלוסין במדינת ישראל]] יחד עם מגמות [[הפרטה בישראל]] מייצרים שני כוחות חשובים בהגדלת מיזמי בניה והפקעת שטחים לטובת תשתיות ומיזמים מסחריים שונים. חופי ישראל מצטיינים ברבגוניות ביוטית ובמערכות טבעיות ייחודיות, בנופים תת-ימיים מרשימים בעלי ערכים אקולוגיים ואסתטיים.

מספר [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] גורמים להחרפת הלחצים על חופי הים בישראל. תהליך אחד מרכזי הוא [[גידול אוכלוסיית ישראל]]. תהליך זה גורם לתהליכי משנה רבים שמגבירים את העומס על החופים - ביקושים רבים יותר לדיור ולתשתיות, ביקוש ליותר [[משק המים בישראל|מים]] מהנחלים ומי התהום וכן החמרת הבעיה של [[זיהום נחלים בישראל]]. האוכלוסיה הגדלה גורמת גם לעומס גדול יותר של מבקרים בים דבר שיוצר בעיות עומס בהקשרים של חניה, מים, שירותים, צל ועוד - היבטים אלה דורשים השקעה כספית ודבר זה מצריך פתרון על ידי הרשויות או הממשלה או פתרון על ידי גורמים מסחריים - דבר שעלול לעודד סגירה של חופים והפקעת החופים לטובת גורמים מסחריים. גידול האוכלוסיה מגדיל גם בעיות של זריקת [[פסולת]] ולכלוך הן בחוף הים והן במזבלות ובאתרים סמוכים ליד שעלולים להגיע לים עם הרוח או עם הנחלים. היבט נוסף שמחריף את בעיית הבנייה בחופים הוא תהליך של [[פרבור בישראל]] ובנייה לא צפופה על פני שטח רב במקום בנייה של ערים צפופות כחלק מ[[עירוניות מתחדשת]]. היבט נוסף הוא תהליך [[הפרטת התכנון]] בישראל והגדלת ההשפעה של גורמים פרטיים ופוליטיים על מוסדות התכנון והקטנת היכולת של הציבור ושל ארגוני סביבה להשפיע על תהליכי תכנון. תהליך נוסף שמגדיל את הבעיות הוא גידול בצריכה הפרטית במיוחד של דברים שיוצרים פסולת כמו כלים חד פעמים או שקיות חד פעמיות.  

מספר [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] גורמים להחרפת הלחצים על חופי הים בישראל. תהליך אחד מרכזי הוא [[גידול אוכלוסיית ישראל]]. תהליך זה גורם לתהליכי משנה רבים שמגבירים את העומס על החופים - ביקושים רבים יותר לדיור ולתשתיות, ביקוש ליותר [[משק המים בישראל|מים]] מהנחלים ומי התהום וכן החמרת הבעיה של [[זיהום נחלים בישראל]]. האוכלוסייה הגדלה גורמת גם לעומס גדול יותר של מבקרים בים דבר שיוצר בעיות עומס בהקשרים של חניה, מים, שירותים, צל ועוד - היבטים אלה דורשים השקעה כספית ודבר זה מצריך פתרון על ידי הרשויות או הממשלה או פתרון על ידי גורמים מסחריים - דבר שעלול לעודד סגירה של חופים והפקעת החופים לטובת גורמים מסחריים. גידול האוכלוסייה מגדיל גם בעיות של זריקת [[פסולת]] ולכלוך הן בחוף הים והן במזבלות ובאתרים סמוכים ליד שעלולים להגיע לים עם הרוח או עם הנחלים. היבט נוסף שמחריף את בעיית הבנייה בחופים הוא תהליך של [[פרבור בישראל]] ובנייה לא צפופה על פני שטח רב במקום בנייה של ערים צפופות כחלק מ[[עירוניות מתחדשת]]. היבט נוסף הוא תהליך [[הפרטת התכנון]] בישראל והגדלת ההשפעה של גורמים פרטיים ופוליטיים על מוסדות התכנון והקטנת היכולת של הציבור ושל ארגוני סביבה להשפיע על תהליכי תכנון. תהליך נוסף שמגדיל את הבעיות הוא גידול בצריכה הפרטית במיוחד של דברים שיוצרים פסולת כמו כלים חד פעמים או שקיות חד פעמיות.  

המאבק עם החופים בישראל הוא חלק ממאבק של [[שמירת טבע]] בישראל וכן ממאבק [[סביבתנות|סביבתי]] שנועד לא רק להגן על הטבע אלא לאפשר [[צדק חברתי]] כך שכלל האוכלוסיה תוכל להנות מהחופים. היבט נוסף הוא [[צדק בין דורי]] שיאפשר גם לדורות הבאים להנות מיופיו של החוף ומהמערכות האקולוגיות של החופים והים. מבחינה [[חקר הכלכלה|כלכלית]] ופוליטית, היבטים רבים של מאבק על החופים נוגעים ל[[הטרגדיה של נחלת הכלל|הטרגדיה של נחללת הכלל]] ולקושי של שמירה על [[מוצר ציבורי]].  

המאבק עם החופים בישראל הוא חלק ממאבק של [[שמירת טבע]] בישראל וכן ממאבק [[סביבתנות|סביבתי]] שנועד לא רק להגן על הטבע אלא לאפשר [[צדק חברתי]] כך שכלל האוכלוסיה תוכל להנות מהחופים. היבט נוסף הוא [[צדק בין דורי]] שיאפשר גם לדורות הבאים להנות מיופיו של החוף ומהמערכות האקולוגיות של החופים והים. מבחינה [[חקר הכלכלה|כלכלית]] ופוליטית, היבטים רבים של מאבק על החופים נוגעים ל[[הטרגדיה של נחלת הכלל|הטרגדיה של נחללת הכלל]] ולקושי של שמירה על [[מוצר ציבורי]].  

הפסיקה בפרשת החוף בהרצליה הפכה, לתקדים משפטי שעיגן את זכות הציבור לגישה חופשית אל הים. לדברי עורך הדין [[עמית ברכה]], מנכ"ל [[אדם טבע ודין]] התקדים הוביל לחקיקת חוק הסדרת מקומות רחצה, האוסר על גביית דמי כניסה לחופים הניתנים בהם שירותים בסיסיים בלבד (מותר לגבות עבור שירותי חניה בכניסה לחופים). כמו כן היא גם הובילה להחלטת בג"ץ בעתירה שהגישה "אדם טבע ודין" נגד משרד הפנים בתחילת שנות ה-2000, המחייב את המשרד להורות לרשויות המקומיות לקיים את החוק ולהימנע מגביית דמי כניסה בחופים שבהם ניתנים שירותי רחצה בסיסיים בלבד.{{הערה|שם=rinat2016}}  

הפסיקה בפרשת החוף בהרצליה הפכה, לתקדים משפטי שעיגן את זכות הציבור לגישה חופשית אל הים. לדברי עורך הדין [[עמית ברכה]], מנכ"ל [[אדם טבע ודין]] התקדים הוביל לחקיקת חוק הסדרת מקומות רחצה, האוסר על גביית דמי כניסה לחופים הניתנים בהם שירותים בסיסיים בלבד (מותר לגבות עבור שירותי חניה בכניסה לחופים). כמו כן היא גם הובילה להחלטת בג"ץ בעתירה שהגישה "אדם טבע ודין" נגד משרד הפנים בתחילת שנות ה-2000, המחייב את המשרד להורות לרשויות המקומיות לקיים את החוק ולהימנע מגביית דמי כניסה בחופים שבהם ניתנים שירותי רחצה בסיסיים בלבד.{{הערה|שם=rinat2016}}  

לאחר הסדרת הגישה החופשית לחופים בים התיכון החלה להווצר בעיה אחרת - בעיה של בנייה הולכת ומתגברת של מגדלי מגורים, אתרי נופש, מלונות ומרינות לאורך החוף דבר שצמצם את מצאי החוף לציבור הרחב וגרם פגיעות אקולוגיות שונות.  

לאחר הסדרת הגישה החופשית לחופים בים התיכון החלה להיווצר בעיה אחרת - בעיה של בנייה הולכת ומתגברת של מגדלי מגורים, אתרי נופש, מלונות ו[[מרינות בישראל|מרינות]] לאורך החוף דבר שצמצם את מצאי החוף לציבור הרחב וגרם פגיעות אקולוגיות שונות.  

===המאבק על גישה חופשית לחופי הכנרת===

===המאבק על גישה חופשית לחופי הכנרת===

===חוף בצת===

===חוף בצת===

חוף בצת שמדרום לראש הנקרה, הוא חוף שקט נשמר במצבו הטבעי ובו צמחיית חולות עשירה.  לחוף יש חשיבות אקולוגית גבוהה בשל היותו אתר הטלה חשוב של צבי ים.  

חוף בצת שמדרום לראש הנקרה, הוא חוף שקט נשמר במצבו הטבעי ובו צמחיית חולות עשירה.  לחוף יש חשיבות אקולוגית גבוהה בשל היותו אתר הטלה חשוב של צבי ים.  

בשלהי 2007 זכו יזמים פרטיים במכרז של מנהל מקרקעי ישראל, הכולל שטח של 206 דונם בתחומי החוף ובסמיכות לים, לצורך הקמת ארבעה כפרי נופש בהיקף של עשרות אלפי מ"ר בניה ואגם מלאכותי. לפי החברה להנגת הטבע התכנית מאיימת על התפקוד האקולוגי של החוף ועל גישת הציבור לחוף פתוח.  בשנים 2008 – 2009 מאבק ציבורי רחב אשר הובילו תושבים מן הגליל המערבי וארגוני סביבה נגד התכנית. והתקיימו הפגנות עם אלפי תושבים. [https://www.mako.co.il/news-israel/health/Article-bef49d624103e11004.htm] לאור ההתנגדות הציבורית היזמים החליטו לסגת מן המכרז ולקבל פיצוי ממנהל מקרקעי ישראל באמצעות קרקע חליפית. דבר זה לא התאפשר והמינהל התיר להם לכל היותר להשיב להם את כספם בלוית ריבית והצמדה ולשחררם מן המכרז. בשנת 2011 החליט השר להגנת הסביבה ליזום מהלך שבסופו ישקל שינוי ייעודה של הקרקע בחוף בצת מתיירות לייעוד ציבורי ופתוח של הקרקע. התקיים מפגש בין המועצה האזורית מטה-אשר והשר להגנת הסביבה שבו הוחלט לקדם תכנון מחודש של מרחב חוף בצת בהתאם למדיניות הסביבתית העדכנית וחוק הסביבה החופית אשר ימנע את הפגיעה הצפויה מביצוע התכנית המאושרת. {{הערה|1=[https://www.teva.org.il/?CategoryID=367&ArticleID=23456 חוף בצת - מלונאות], החברה להגנת הטבע,  דוח האיומים שנתי 2011 , הצפון והסביבה}}

בשלהי 2007 זכו יזמים פרטיים במכרז של מנהל מקרקעי ישראל, הכולל שטח של 206 דונם בתחומי החוף ובסמיכות לים, לצורך הקמת ארבעה כפרי נופש בהיקף של עשרות אלפי מ"ר בניה ואגם מלאכותי. לפי החברה להגנת הטבע התכנית מאיימת על התפקוד האקולוגי של החוף ועל גישת הציבור לחוף פתוח.  בשנים 2008 – 2009 מאבק ציבורי רחב אשר הובילו תושבים מן הגליל המערבי וארגוני סביבה נגד התכנית. והתקיימו הפגנות עם אלפי תושבים. [https://www.mako.co.il/news-israel/health/Article-bef49d624103e11004.htm] לאור ההתנגדות הציבורית היזמים החליטו לסגת מן המכרז ולקבל פיצוי ממנהל מקרקעי ישראל באמצעות קרקע חליפית. דבר זה לא התאפשר והמינהל התיר להם לכל היותר להשיב להם את כספם בלוית ריבית והצמדה ולשחררם מן המכרז. בשנת 2011 החליט השר להגנת הסביבה ליזום מהלך שבסופו יישקל שינוי ייעודה של הקרקע בחוף בצת מתיירות לייעוד ציבורי ופתוח של הקרקע. התקיים מפגש בין המועצה האזורית מטה-אשר והשר להגנת הסביבה שבו הוחלט לקדם תכנון מחודש של מרחב חוף בצת בהתאם למדיניות הסביבתית העדכנית וחוק הסביבה החופית אשר ימנע את הפגיעה הצפויה מביצוע התכנית המאושרת. {{הערה|1=[https://www.teva.org.il/?CategoryID=367&ArticleID=23456 חוף בצת - מלונאות], החברה להגנת הטבע,  דוח האיומים שנתי 2011, הצפון והסביבה}}

==מאבקים על נקיון החופים מול פסולת מוצקה==

==מאבקים על ניקיון החופים מול פסולת מוצקה==

[[פסולת בחופי הים]] כוללת [[שקיות פלסטיק]], בקבוקי פלסטיק, פילטרים של [[סיגריות]], וכן שאריות של אריזות מזון כולל עטיפות פלסטיק, פקקי מתכת של בקבוקים, קופסאות וכו. כ–90% מכמות הפסולת בחופים הם מפלסטיק. {{הערה|שם=haaretz2016|צפריר רינת, [https://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2935786 ים הפלסטיק: הפסולת בחופי ישראל מסכנת את הים התיכון], הארץ, 06.05.2016}}

[[פסולת בחופי הים]] כוללת [[שקיות פלסטיק]], בקבוקי פלסטיק, פילטרים של [[סיגריות]], וכן שאריות של אריזות מזון כולל עטיפות פלסטיק, פקקי מתכת של בקבוקים, קופסאות וכו'. כ–90% מכמות הפסולת בחופים הם מפלסטיק. {{הערה|שם=haaretz2016|צפריר רינת, [https://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2935786 ים הפלסטיק: הפסולת בחופי ישראל מסכנת את הים התיכון], הארץ, 06.05.2016}}

הדבר מהווה קודם כל פגיעה אסטית בהנאת המתרחצים והשוהים בחוף. כמו כן הדבר עלול להיות פגיעה בבריאות עקב חשש לפצעיה משברי זכוכית, מתכת או מגע בחומרים מסוכנים. היבט חשוב נוסף הוא שהפסולת עלולה לפגוע בבעלי חיים - לדוגמה בליעה של שקיות וחומרי פלסטיק על ידי דגים, צבי-ים, דולפינים ועוד. כמו כן הפסולת עלולה לפגוע בכלי שיט. {{הערה|שם=teva_psolet|1=[https://www.teva.org.il/?CategoryID=367&ArticleID=210 פסולת בחופים], [[החברה להגנת הטבע]]}}  

הדבר מהווה קודם כל פגיעה אסתטית בהנאת המתרחצים והשוהים בחוף. כמו כן הדבר עלול להיות פגיעה בבריאות עקב חשש לפצעיה משברי זכוכית, מתכת או מגע בחומרים מסוכנים. היבט חשוב נוסף הוא שהפסולת עלולה לפגוע בבעלי חיים - לדוגמה בליעה של שקיות וחומרי פלסטיק על ידי דגים, צבי-ים, דולפינים ועוד. כמו כן הפסולת עלולה לפגוע בכלי שיט. {{הערה|שם=teva_psolet|1=[https://www.teva.org.il/?CategoryID=367&ArticleID=210 פסולת בחופים], [[החברה להגנת הטבע]]}}  

על פי החוק, האחריות לשמירת הניקיון על פי החוק מוטלת על כל רשות מקומית בשטח שיפוטה. האחריות המשפטית נובעת הן מפקודת העיריות והן מחוק הניקיון. בפועל, רשויות רבות אינן מנקות חופים לא מוכרזים מסיבות של סדר עדיפויות תקציבי. על אף שיש גופים רבים, ממשלתיים ופרטיים, שיש להם עניין מובהק בשמירת החופים, עד לשנים האחרונות  אף גורם לא לקח את נושא ניקיון החופים הבלתי מוכרזים תחת אחריותו. כך נוצר מצב שחופים פתוחים, לא מוכרזים ושאינם משמשים לתשתיות, סובלים מהזנחה והצטברות של פסולת.{{הערה|שם=teva_psolet}}

על פי החוק, האחריות לשמירת הניקיון על פי החוק מוטלת על כל רשות מקומית בשטח שיפוטה. האחריות המשפטית נובעת הן מפקודת העיריות והן מחוק הניקיון. בפועל, רשויות רבות אינן מנקות חופים לא מוכרזים מסיבות של סדר עדיפויות תקציבי. על אף שיש גופים רבים, ממשלתיים ופרטיים, שיש להם עניין מובהק בשמירת החופים, עד לשנים האחרונות  אף גורם לא לקח את נושא ניקיון החופים הבלתי מוכרזים תחת אחריותו. כך נוצר מצב שחופים פתוחים, לא מוכרזים ושאינם משמשים לתשתיות, סובלים מהזנחה והצטברות של פסולת.{{הערה|שם=teva_psolet}}

==זיהום חופים וים בביוב==

==זיהום חופים וים בביוב==

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[זיהום מים בישראל]], [[זיהום נחלים בישראל]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[זיהום מים בישראל]], [[זיהום נחלים בישראל]]}}

בישראל קיימת בעיה של הזרמת ביוב אל חופי הים. רוב מקרי הזיהום מתרחשים במהלך החורף משום שאז כמות מים גדולה של מי גשם יוצרת עומס על מערכת הניקוז העירונית. הניקוז עולה על גדותיו ומאתערבב עם מערכת הביוב, עקב בעיות שונות. כאשר הניקוז מגיע לחופי הם הוא עלול להכיל מי ביוב המכילים חיידקים מסוכנים. בנוסף הגשמים שוטפים החוצה לכלוך וזיהום שצטבר בנחלים במהלך הקיץ וזה מגיע לים. דבר זה כולל גם שאריות ביוב. [http://www.zavit.org.il/%D7%96%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9D/] במקרים אלה אסור להכנס לים, יש לעיתים קרובות ריח רע ממנו והדבר גם גורם לפגיעה ב

בישראל קיימת בעיה של הזרמת ביוב אל חופי הים. רוב מקרי הזיהום מתרחשים במהלך החורף משום שאז כמות מים גדולה של מי גשם יוצרת עומס על מערכת הניקוז העירונית. הניקוז עולה על גדותיו ומאתערבב עם מערכת הביוב, עקב בעיות שונות. כאשר הניקוז מגיע לחופי הם הוא עלול להכיל מי ביוב המכילים חיידקים מסוכנים. בנוסף הגשמים שוטפים החוצה לכלוך וזיהום שצטבר בנחלים במהלך הקיץ וזה מגיע לים. דבר זה כולל גם שאריות ביוב. [http://www.zavit.org.il/%D7%96%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9D/] במקרים אלה אסור להיכנס לים, יש לעיתים קרובות ריח רע ממנו והדבר גם גורם לפגיעה ב

מקרים של תקלות כאלה נפוצים למדי ומתרחשים במקומות שונים לאורך החופים כמו חוף דור, קיסריה, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5007212,00.html] הרצליה, נהריה ועוד משרד הבריאות דוגם את המים בחופים מוכרזים ובמקרה של בעיה מזהיר את הציבור , במקרה של חוף בלתי מוכרז המים אינם נבדקים וייתכנו תקלות לא מדווחות. [[זיהום נחלים בישראל|זיהום נחלים]] גורר בעיות אקולוגיות שונות וכך גם הזרמת ביוב לים-  בני אדם עלולים לבלוע את המים ולחלות, וחומרי הדשן שבהם יכולים לגרום לפריחת אצות ולתמותת דגים.  [http://www.zavit.org.il/%D7%96%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9D/]

מקרים של תקלות כאלה נפוצים למדי ומתרחשים במקומות שונים לאורך החופים כמו חוף דור, קיסריה, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5007212,00.html] הרצליה, נהריה ועוד משרד הבריאות דוגם את המים בחופים מוכרזים ובמקרה של בעיה מזהיר את הציבור, במקרה של חוף בלתי מוכרז המים אינם נבדקים וייתכנו תקלות לא מדווחות. [[זיהום נחלים בישראל|זיהום נחלים]] גורר בעיות אקולוגיות שונות וכך גם הזרמת ביוב לים-  בני אדם עלולים לבלוע את המים ולחלות, וחומרי הדשן שבהם יכולים לגרום לפריחת אצות ולתמותת דגים.  [http://www.zavit.org.il/%D7%96%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9D/]

בדצמבר 2015 קיים ארגון [[צלול]] יחד עם מתנדבים וגולשים מהרצליה ומתל אביב הפגנה בתל אביב נגד הזרמת ביוב לים. זאת עקב עבודות תחזוקה ברשת הביוב, שגרמו להזרמת ביוב גולמי בהיקף של  200 מיליון קוב, וסגירת החופים למשך ארבעה ימים. מפגינים קראו ל[[איגודן]] (איגוד המים והביוב של גוש דן) להפסיק את ההזרמה, ולמשרד להגנת הסביבה ולוועדה למתן היתרי הזרמה לאסור הזרמת ביוב לים גם בעת עבודות על מערכת הביוב. לדברי הארגון קיימות חלופות להזרמה כזו גם אם היא עולה יותר כסף - עבודה רק בלילה כאשר הזרמת השפכים נמוכה הרבה יותר, שינוי כיוון הזרימה ושימוש בצינורות חלופיים, הקמת צינורות עוקפים ועוד. {{הערה|1=[http://www.zalul.org.il/?p=9454 הפגנה כנגד הזרמת הביוב: ים תיכון, ים סרחון], ארגון [[צלול]], 2015}}, {{הערה|עמית קוטלר, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4733357,00.html ביוב זורם לים בת"א: "מחרבנים לאנשים על הראש"], ynet, 01.12.15}}

בדצמבר 2015 קיים ארגון [[צלול]] יחד עם מתנדבים וגולשים מהרצליה ומתל אביב הפגנה בתל אביב נגד הזרמת ביוב לים. זאת עקב עבודות תחזוקה ברשת הביוב, שגרמו להזרמת ביוב גולמי בהיקף של  200 מיליון קוב, וסגירת החופים למשך ארבעה ימים. מפגינים קראו ל[[איגודן]] (איגוד המים והביוב של גוש דן) להפסיק את ההזרמה, ולמשרד להגנת הסביבה ולוועדה למתן היתרי הזרמה לאסור הזרמת ביוב לים גם בעת עבודות על מערכת הביוב. לדברי הארגון קיימות חלופות להזרמה כזו גם אם היא עולה יותר כסף - עבודה רק בלילה כאשר הזרמת השפכים נמוכה הרבה יותר, שינוי כיוון הזרימה ושימוש בצינורות חלופיים, הקמת צינורות עוקפים ועוד. {{הערה|1=[http://www.zalul.org.il/?p=9454 הפגנה כנגד הזרמת הביוב: ים תיכון, ים סרחון], ארגון [[צלול]], 2015}}, {{הערה|עמית קוטלר, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4733357,00.html ביוב זורם לים בת"א: "מחרבנים לאנשים על הראש"], ynet, 01.12.15}}

==חשש מפני עליית מפלס מי הים==

==חשש מפני עליית מפלס מי הים==

{{הפניה לערך מורחב|עליית מפלס פני הים}}

{{הפניה לערך מורחב|עליית מפלס פני הים}}

מפלס פני הים התיכון בישראל עולה, והעליה מתרחשת בקצב איטי, החל משנות ה-1990. קצב זה גדל עם השנים. {{הערה|דב צביאלי [http://cgate.co.il/archeology/pnei_haiam.pdf פני הים - לאן?] המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי, אוניברסיטת חיפה}}. דב רוזן, מנהל המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים, חקר ימים ואגמים לישראל, מרכז נתונים ומחקרים בנושא. לפי רוזן, עד שנות ה-90 של המאה ה-20 עלה מפלס פני הים בקצב של 1-2 מ"מ בשנה בממוצע. שעלה לקצב של 5 מ"מ בשנה בשנים 1998 ל-2003.  {{הערה|דב ס. רוזן, [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/10.pdf שינוי מפלס הים ובחינת ההשלכות על מצב חופי הים התיכון של ישראל], המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים, חקר ימים ואגמים לישראל, 2003}} בחופי ישראל, משרעת הגאות והשפל היא 30-20 ס"מ בממוצע, והמקסימום הוא כ-40 ס"מ. המפלס משנת 1992 ועד 2008 עלה ב-8.5 ס"מ, כלומר כשליש מן המשרעת הממוצעת בתוך 15 שנה. {{הערה|1=גיל רילוב וחיים טרבס, [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=6 השפעות שינוי אקלים גלובלי על מערכות אקולוגיות ימיות: תמונת מצב עולמית והשלכות על הסביבה הימית בישראל], "אקולוגיה וסביבה", ינואר 2010, גליון 1, (עמ' 65-57)}} לפי הנתונים מ-2013 נמדדה עלייה של 12.9 ס"מ ב-21 השנים האחרונות  - או קצב של 6 מילימטר בשנה. קצב העליה גדול מהערך הממוצע העולמי {{הערה|1=גלוב בלוג [http://globeblog.co.il/2013/09/23/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94?param=811 עלייה לצורך עלייה] גלוב בלוג}}. ככל נהראה עקב תעלת סואץ דרכה חודרת לים התיכון כמות גדולה של מים מלוחים וחמים. {{הערה|נשיונל ג'אוגרפיק [http://pluto.huji.ac.il/~msdfels/pdf/National%20Geographic%202015.pdf מפלס ים תיכוני] פברואר 2015}} רוזן משער שעד 2040 הים עלול לעלות ב 40 סנטימטר ועד סוף המאה ה-21 העליה עלולה להגיע למטר אחד או אף יותר. {{הערה|שם=paz2007|שלומית פז, אורן קידר, [http://earthweb.tau.ac.il/.upload/mashber%20-%20atmosphera/aklim%5B1%5D.pdf שינויי אקלים, השלכות חזויות ותופעות נצפות: רקע גלובלי ומבט ישראלי]. קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה. אפריל 2007}} פרוש הדבר אובדן שטחי חוף שונים שיוצפו.

מפלס פני הים התיכון בישראל עולה, והעליה מתרחשת בקצב איטי, החל משנות ה-1990. קצב זה גדל עם השנים. {{הערה|דב צביאלי [http://cgate.co.il/archeology/pnei_haiam.pdf פני הים - לאן?] המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי, אוניברסיטת חיפה}}. דב רוזן, מנהל המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים, חקר ימים ואגמים לישראל, מרכז נתונים ומחקרים בנושא. לפי רוזן, עד שנות ה-90 של המאה ה-20 עלה מפלס פני הים בקצב של 1-2 מ"מ בשנה בממוצע. שעלה לקצב של 5 מ"מ בשנה בשנים 1998 ל-2003.  {{הערה|דב ס. רוזן, [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/10.pdf שינוי מפלס הים ובחינת ההשלכות על מצב חופי הים התיכון של ישראל], המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים, חקר ימים ואגמים לישראל, 2003}} בחופי ישראל, משרעת הגאות והשפל היא 30-20 ס"מ בממוצע, והמקסימום הוא כ-40 ס"מ. המפלס משנת 1992 ועד 2008 עלה ב-8.5 ס"מ, כלומר כשליש מן המשרעת הממוצעת בתוך 15 שנה. {{הערה|1=גיל רילוב וחיים טרבס, [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=6 השפעות שינוי אקלים גלובלי על מערכות אקולוגיות ימיות: תמונת מצב עולמית והשלכות על הסביבה הימית בישראל], "אקולוגיה וסביבה", ינואר 2010, גליון 1, (עמ' 65-57)}} לפי הנתונים מ-2013 נמדדה עלייה של 12.9 ס"מ ב-21 השנים האחרונות  - או קצב של 6 מילימטר בשנה. קצב העליה גדול מהערך הממוצע העולמי {{הערה|1=גלוב בלוג [http://globeblog.co.il/2013/09/23/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94?param=811 עלייה לצורך עלייה] גלוב בלוג}}. ככל הנראה עקב תעלת סואץ דרכה חודרת לים התיכון כמות גדולה של מים מלוחים וחמים. {{הערה|נשיונל ג'אוגרפיק [http://pluto.huji.ac.il/~msdfels/pdf/National%20Geographic%202015.pdf מפלס ים תיכוני] פברואר 2015}} רוזן משער שעד 2040 הים עלול לעלות ב 40 סנטימטר ועד סוף המאה ה-21 העליה עלולה להגיע למטר אחד או אף יותר. {{הערה|שם=paz2007|שלומית פז, אורן קידר, [http://earthweb.tau.ac.il/.upload/mashber%20-%20atmosphera/aklim%5B1%5D.pdf שינויי אקלים, השלכות חזויות ותופעות נצפות: רקע גלובלי ומבט ישראלי]. קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה. אפריל 2007}} פרוש הדבר אובדן שטחי חוף שונים שיוצפו.

==הצעות חוק להגנת הים==

==הצעות חוק להגנת הים==

==תהליכים שמשפיעים על מאבק החופים==

==תהליכים שמשפיעים על מאבק החופים==

{{הפניה לערך מורחב|גידול אוכלוסיית ישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|גידול אוכלוסיית ישראל}}

מספר [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] גורמים להחרפת הלחץ סביב נושא החופים, בהיבט של גישה חופשית לחופים, [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכלוסין]] יוצר ביקוש גדל לחופים. לעומת זאת היצע החופים, ברובו הגדול נשאר קבוע או יורד. יוצאי הדופן הם מספר חופים שהיו פרטיים או סגורים עקב תשתיות שהתפנו. ואילו במקרים רבים יותר חופים שהיו פתוחים כבר אינם משמשים כחופי רחצה עקב בניית מרינות, דיור ומלונות. בשנת 1960 חיו במדינת ישראל 2 מיליון אנשים, עד 1982 היו במדינה 4 מיליון ועד שנת 2013 חיו במדינה 8 מיליון בני אדם. [https://www.google.co.il/search?q=%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&oq=%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&aqs=chrome..69i57j0l5.2303j0j8&sourceid=chrome&es_sm=93&ie=UTF-8&safe=active] המשך הגידול של האוכלוסיה גורם להגברת הביקוש לחופי רחצה - דבר שבא לידי ביטוי בעיקר בחופשות כמו חופשת הפסח ובעיקר בחופי הכנרת. האוכלוסיה הגדלה גורמת גם לעומס גדול יותר של מבקרים בים דבר שיוצר בעיות עומס בהקשרים של חניה, מים, נקיון שירותים, צל ועוד.  

מספר [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] גורמים להחרפת הלחץ סביב נושא החופים, בהיבט של גישה חופשית לחופים, [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכלוסין]] יוצר ביקוש גדל לחופים. לעומת זאת היצע החופים, ברובו הגדול נשאר קבוע או יורד. יוצאי הדופן הם מספר חופים שהיו פרטיים או סגורים עקב תשתיות שהתפנו. ואילו במקרים רבים יותר חופים שהיו פתוחים כבר אינם משמשים כחופי רחצה עקב בניית מרינות, דיור ומלונות. בשנת 1960 חיו במדינת ישראל 2 מיליון אנשים, עד 1982 היו במדינה 4 מיליון ועד שנת 2013 חיו במדינה 8 מיליון בני אדם. [https://www.google.co.il/search?q=%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&oq=%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&aqs=chrome..69i57j0l5.2303j0j8&sourceid=chrome&es_sm=93&ie=UTF-8&safe=active] המשך הגידול של האוכלוסייה גורם להגברת הביקוש לחופי רחצה - דבר שבא לידי ביטוי בעיקר בחופשות כמו חופשת הפסח ובעיקר בחופי הכנרת. האוכלוסייה הגדלה גורמת גם לעומס גדול יותר של מבקרים בים דבר שיוצר בעיות עומס בהקשרים של חניה, מים, ניקיון שירותים, צל ועוד.  

בעיית הלכלוך בחופים מושפעת גם היא מגידול האוכלוסיה שכן הדבר מגדיל בעיות של זריקת [[פסולת]] ולכלוך הן בחוף הים והן במזבלות ובאתרים סמוכים לים שעלולים להגיע לים עם הרוח או עם הנחלים. תהליך נוסף שמגדיל את הבעיות הוא גידול בצריכה הפרטית במיוחד של דברים שיוצרים פסולת כמו [[כלים חד פעמים]] או [[שקיות חד פעמיות]].  

בעיית הלכלוך בחופים מושפעת גם היא מגידול האוכלוסייה שכן הדבר מגדיל בעיות של זריקת [[פסולת]] ולכלוך הן בחוף הים והן במזבלות ובאתרים סמוכים לים שעלולים להגיע לים עם הרוח או עם הנחלים. תהליך נוסף שמגדיל את הבעיות הוא גידול בצריכה הפרטית במיוחד של דברים שיוצרים פסולת כמו [[כלים חד פעמים]] או [[שקיות חד פעמיות]].  

היבטים אלה דורשים השקעה כספית ודבר זה מצריך פתרון על ידי הרשויות או הממשלה או פתרון על ידי גורמים מסחריים - דבר שעלול לעודד סגירה של חופים והפקעת החופים לטובת גורמים מסחריים.

היבטים אלה דורשים השקעה כספית ודבר זה מצריך פתרון על ידי הרשויות או הממשלה או פתרון על ידי גורמים מסחריים - דבר שעלול לעודד סגירה של חופים והפקעת החופים לטובת גורמים מסחריים.

תהליך גידול האוכלוסיה גורר גם תהליך נוסף שמשפיע על החופים והוא הלחץ לבנות עוד ועוד דירות ותשתיות אחרות, שחלקן נבנות על חופים או בקרבתם. דוגמה לכך היא התרחבות הבנייה של העיר נתניה לאורך חוף הים צפונה ודרומה. היבט נוסף שמחריף את בעיית הבנייה בחופים הוא תהליך של [[פרבור בישראל]] ובנייה לא צפופה על פני שטח רב במקום בנייה של ערים צפופות כחלק מ[[עירוניות מתחדשת]]. היבט נוסף הוא תהליך [[הפרטת התכנון]] בישראל והגדלת ההשפעה של גורמים פרטיים ופוליטיים על מוסדות התכנון והקטנת היכולת של הציבור ושל ארגוני סביבה להשפיע על תהליכי תכנון.

תהליך גידול האוכלוסייה גורר גם תהליך נוסף שמשפיע על החופים והוא הלחץ לבנות עוד ועוד דירות ותשתיות אחרות, שחלקן נבנות על חופים או בקרבתם. דוגמה לכך היא התרחבות הבנייה של העיר נתניה לאורך חוף הים צפונה ודרומה. היבט נוסף שמחריף את בעיית הבנייה בחופים הוא תהליך של [[פרבור בישראל]] ובנייה לא צפופה על פני שטח רב במקום בנייה של ערים צפופות כחלק מ[[עירוניות מתחדשת]]. היבט נוסף הוא תהליך [[הפרטת התכנון]] בישראל והגדלת ההשפעה של גורמים פרטיים ופוליטיים על מוסדות התכנון והקטנת היכולת של הציבור ושל ארגוני סביבה להשפיע על תהליכי תכנון.

גידול האוכלוסיה יוצר בעיה נוספת עבור החופים ביקוש ליותר [[משק המים בישראל|מים]] מהנחלים ומי התהום דבר שמקטין זרימה של מים מתוקים וכן החמרת הבעיה של [[זיהום נחלים בישראל]].

גידול האוכלוסייה יוצר בעיה נוספת עבור החופים ביקוש ליותר [[משק המים בישראל|מים]] מהנחלים ומי התהום דבר שמקטין זרימה של מים מתוקים וכן החמרת הבעיה של [[זיהום נחלים בישראל]].

==ראו גם==

==ראו גם==

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מוצר ציבורי]]

[[קטגוריה:מוצר ציבורי]]

[[קטגוריה: זיהום בישראל]]

[[קטגוריה:זיהום בישראל]]

[[קטגוריה: מים בישראל]]

[[קטגוריה:מים בישראל]]

[[קטגוריה:מאבקים סביבתיים בישראל]]

[[קטגוריה:מאבקים סביבתיים בישראל]]

[[קטגוריה:שמירת טבע בישראל]]

[[קטגוריה:שמירת טבע בישראל]]

[[קטגוריה:מחאה]]

[[קטגוריה:מחאה]]