שורה 58: |
שורה 58: |
| | | |
| אסכולת שיקגו תקפה גם את הרעיון לפיו רגולטורים יודעים לנהל את השווקים וכי הם ממוקדים רק בשירות הציבור. ברוב המקרים מה שמתקבל הוא "[[רגולטור שבוי]]" - שבו הרגולטור משרת את האינטרס של הענף התעשייתי שעליו הוא אמור לפקח. לא רק שהרגולציה לא מצליחה לפתור [[כשלי שוק]] שונים לדוגמה לפקח על המחיר במקרה של מונופול ובכך למנוע מחיר מופקע - היא בדרך כלל משמשת כלי שמאפשר לשמור על [[תאגיד רב לאומי|השחקנים הגדולים]] ולמנוע כניסה של מתחרים פוטנציאליים. לדוגמה מכון התקנים בישראל, שחוסם תחרות ושומר על תעשיינים גדולים ויבואנים גדולים בטענה שהוא שומר על הצרכן. לפעמים בגלל לחץ של ארגוני צרכנים או ארגונים חברתיים, רגולטורים מנסים לקדם שינוי חברתי, אבל לעיתים רחוקות הם מצליחים בכך. מסיבות אלה גורסים הכלכלנים של אסכולת שיקגו, עדיף לצמצם את הרגולציה, שכן ממילא ההתערבות שלה אינה מועילה ואף מזיקה. {{הערה|שם=rolnik2015}} | | אסכולת שיקגו תקפה גם את הרעיון לפיו רגולטורים יודעים לנהל את השווקים וכי הם ממוקדים רק בשירות הציבור. ברוב המקרים מה שמתקבל הוא "[[רגולטור שבוי]]" - שבו הרגולטור משרת את האינטרס של הענף התעשייתי שעליו הוא אמור לפקח. לא רק שהרגולציה לא מצליחה לפתור [[כשלי שוק]] שונים לדוגמה לפקח על המחיר במקרה של מונופול ובכך למנוע מחיר מופקע - היא בדרך כלל משמשת כלי שמאפשר לשמור על [[תאגיד רב לאומי|השחקנים הגדולים]] ולמנוע כניסה של מתחרים פוטנציאליים. לדוגמה מכון התקנים בישראל, שחוסם תחרות ושומר על תעשיינים גדולים ויבואנים גדולים בטענה שהוא שומר על הצרכן. לפעמים בגלל לחץ של ארגוני צרכנים או ארגונים חברתיים, רגולטורים מנסים לקדם שינוי חברתי, אבל לעיתים רחוקות הם מצליחים בכך. מסיבות אלה גורסים הכלכלנים של אסכולת שיקגו, עדיף לצמצם את הרגולציה, שכן ממילא ההתערבות שלה אינה מועילה ואף מזיקה. {{הערה|שם=rolnik2015}} |
− |
| |
− | רוב הכלכלנים (מלבד [[מנסור אולסון]]) שתומכים בגישת הניתוח של תאוריית הבחירה הציבורית, תומכים גם בצעדים [[ימין כלכלי|ימניים כלכלית]], ב"ממשלה קטנה" וכן בהחלה של [[כלכלה נאו-קלאסית|הגיון כלכלי נאו-קלאסי]] על נושאי [[סביבה]] ו[[קיימות]]. לדוגמה ורנון סמית' הוא חלק מתכנית [[Copenhagen Consesus]] שהגה [[ביורן לומבורג]], שטענה שצריך להכיל את הניתוח של תאוריית הבחירה הציבורית על סוגיות סביבתיות כמו [[התחממות עולמית]] וכך לפתור אותן. [[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגים]] ואנשי [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] תוקפים גישה זו ומצביעים על הפערים בין ההנחות שעומדות בבסיס הגישה - כמו [[רציונליות]], הנחות על קיום של [[מידע מלא]] או העדר פערים בין דורות, לבין הניתוח הסביבתי המקובל, כולל העדר התייחסות לבעיות של [[תהליך בלתי הפיך]] ובעיות של [[תהליך ארוך טווח]]. דוגמה לכך ניתן לראות במפעלים שיצרו [[זיהום מים בישראל|זיהום של מי תהום וקרקע בישראל]] - המפעלים עצמם פעלו לפני עשרות שנים, ולרוב הזיהום לא היה ידוע לציבור הרחב. ההשפעה של הזיהום מתרחשת כיום, לאחר שהמפעלים עצמם כבר נסגרו - בתי משפט לא יכולים לסייע היות ואין את מי לתבוע. במסגרת הנחות הנאו קלאסיים מתקיימות הנחות רבות שלא בהכרח מתקיימות במציאות.
| |
| | | |
| ===ביקורת על אסכולת שיקגו=== | | ===ביקורת על אסכולת שיקגו=== |
שורה 79: |
שורה 77: |
| אם השוק לא גורם לחברות למנוע תאונות תאוריית הבחירה הציבורית טוענת כי חוזים בינן לבין העובדים או חברות הביטוח אמורים לאלץ אותן לנקוט אמצעי בטיחות. הבעיה היא שחוזים נשענים על אכיפתם בידי בתי המשפט, והאופציה של פנייה לבית המשפט עשויה להיות יקרה, לא צפויה ולא יעילה..{{הערה|שם=rolnik2015}} | | אם השוק לא גורם לחברות למנוע תאונות תאוריית הבחירה הציבורית טוענת כי חוזים בינן לבין העובדים או חברות הביטוח אמורים לאלץ אותן לנקוט אמצעי בטיחות. הבעיה היא שחוזים נשענים על אכיפתם בידי בתי המשפט, והאופציה של פנייה לבית המשפט עשויה להיות יקרה, לא צפויה ולא יעילה..{{הערה|שם=rolnik2015}} |
| | | |
− |
| |
| התמיכה של כלכלנים בבתי המשפט כדרך לתקן כשלי שוק במקום רגולציה נשענת על שלוש הנחות: 1. השופטים מוכנים לעשות מאמץ כדי לוודא שחוזים וחקיקות ייאכפו ובתי המשפט תמיד יכולים לאכוף את החוק. 2. לשופטים יש מספיק [[ידע]] כדי לברר את העובדות. 3. השופטים בלתי משוחדים ופועלים ללא משוא פנים. שלוש ההנחות האלה מוטלות בספק.{{הערה|שם=rolnik2015}} | | התמיכה של כלכלנים בבתי המשפט כדרך לתקן כשלי שוק במקום רגולציה נשענת על שלוש הנחות: 1. השופטים מוכנים לעשות מאמץ כדי לוודא שחוזים וחקיקות ייאכפו ובתי המשפט תמיד יכולים לאכוף את החוק. 2. לשופטים יש מספיק [[ידע]] כדי לברר את העובדות. 3. השופטים בלתי משוחדים ופועלים ללא משוא פנים. שלוש ההנחות האלה מוטלות בספק.{{הערה|שם=rolnik2015}} |
| | | |
שורה 95: |
שורה 92: |
| | | |
| בניגוד לשופטים, שצריכים לעסוק בשורה ארוכה של תחומים עם הבנה שטחית ברובם, רגולטורים עוסקים בתחום מסויים. ההתמחות של הרגולטורים, במיוחד בתחומים כמו פיננסים או איכות הסביבה, מובילה ליעילות גדולה יותר בסוגיות מורכבות ביותר. אם כי ההתמחות הזאת היא גם חרב פיפיות: רגולטורים רבים נוטים ליפול בידי המפוקחים שלהם בדיוק מפני שהם מומחים בתחום אחד צר - ולכן זה התחום היחיד שבו הם יכולים לעבוד לאחר שסיימו את תפקידם. | | בניגוד לשופטים, שצריכים לעסוק בשורה ארוכה של תחומים עם הבנה שטחית ברובם, רגולטורים עוסקים בתחום מסויים. ההתמחות של הרגולטורים, במיוחד בתחומים כמו פיננסים או איכות הסביבה, מובילה ליעילות גדולה יותר בסוגיות מורכבות ביותר. אם כי ההתמחות הזאת היא גם חרב פיפיות: רגולטורים רבים נוטים ליפול בידי המפוקחים שלהם בדיוק מפני שהם מומחים בתחום אחד צר - ולכן זה התחום היחיד שבו הם יכולים לעבוד לאחר שסיימו את תפקידם. |
| + | |
| + | ===ביקורת סביבתית על אסכולת שיקאגו=== |
| + | רוב הכלכלנים (מלבד [[מנסור אולסון]]) שתומכים בגישת הניתוח של תאוריית הבחירה הציבורית, תומכים גם בצעדים [[ימין כלכלי|ימניים כלכלית]], ב"ממשלה קטנה" וכן בהחלה של [[כלכלה נאו-קלאסית|הגיון כלכלי נאו-קלאסי]] על נושאי [[סביבה]] ו[[קיימות]]. לדוגמה ורנון סמית' הוא חלק מתכנית [[Copenhagen Consesus]] שהגה [[ביורן לומבורג]], שטענה שצריך להכיל את הניתוח של תאוריית הבחירה הציבורית על סוגיות סביבתיות כמו [[התחממות עולמית]] וכך לפתור אותן. |
| + | |
| + | [[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגים]] ואנשי [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] תוקפים גישה זו ומצביעים על הפערים בין ההנחות שעומדות בבסיס הגישה של הניתוח הניתוח הנאו-קלאסי - כמו [[רציונליות]], הנחות על קיום של [[מידע מלא]] או העדר פערים בין דורות, לבין הניתוח הסביבתי המקובל בביולוגיה, רפואה ותחומים נוספים. כולל העדר התייחסות לבעיות של [[תהליך בלתי הפיך]] ובעיות של [[תהליך ארוך טווח]]. |
| + | |
| + | דוגמה לכך ניתן לראות במפעלים שיצרו [[זיהום מים בישראל|זיהום של מי תהום וקרקע בישראל]] - המפעלים עצמם פעלו לפני עשרות שנים, ולרוב הזיהום לא היה ידוע לציבור הרחב. ההשפעה של הזיהום מתרחשת כיום, לאחר שהמפעלים עצמם כבר נסגרו - בתי משפט לא יכולים לסייע היות ואין את מי לתבוע. שווקים אינם יכולים לסייע בתחום כי מדובר ב[[כשל שוק בין-דורי]] - הדור שנפגע מהזיהום לא יכול לקחת מכונת זמן ולשלם ליצרנים כדי שלא יזהמו או לשלם יותר על מוצרים פחות מזהמים. במסגרת הנחות הנאו קלאסיים מתקיימות הנחות רבות שלא בהכרח מתקיימות במציאות בהקשר של בעיות [[קיימות]]. הפער בין העמדה הנאו-קאלסית לבין המציאות הוא רחב יותר ככל שמתייחסים לבעיה שהיא יותר מסוכנת לכלל האנושות, ארוכת-טווח ומסובכת - [[סיכון עולמי]] כמו [[התחממות עולמית]], [[פגיעה בשכבת האוזון]] או [[גבולות פלנטריים]] שונים. |
| | | |
| ==נטל הרגולציה על עסקים== | | ==נטל הרגולציה על עסקים== |