שינויים

היערות בישראל השתנו על פני שנים ארוכות - יש תיעוד של היערות עוד מזמן התנ"ך. במשך השנים השתנו - הן האקלים בישראל וסביבתה (האזור הפך יבש יותר) והשתנו גם סוגי העצים והיחס אליהם.

היערות בישראל השתנו על פני שנים ארוכות - יש תיעוד של היערות עוד מזמן התנ"ך. במשך השנים השתנו - הן האקלים בישראל וסביבתה (האזור הפך יבש יותר) והשתנו גם סוגי העצים והיחס אליהם.

עד לפני שנת 2000 לפנה"ס לערך (או עד לתקופת המנדט המצרי-פרעוני בארץ ישראל, לערך) הייתה ארץ ישראל שופעת חורש טבעי עתיר מיני עצים ובעלי חיים; נפוצו בכל השטח הצפוני ואף ייתכן שגם בשטחה המרכזי של מדינת ישראל של ימינו עצי ארז, שהם עצים ירוקי עד עתירי עלווה עם עלווה ירוקה מאד (ומשני מאפיינים אלה, ייצור רב של חמצן) וכן מיני עצים ירוקי-עד רבים נוספים אשר כיום ואינם זמינים בארץ; שטח ארץ ישראל ולבנון היה שופע יערות ארז, אורן ברוש ואף ייתכן שגם ער אציל, שקמה ואשוח ועוד. ניתן לשער שדמו במראם ליערות האורן הממוזגים שנשתמרו עד ימינו במדינת יפן; היה זה אזור ייחודי במראהו באגן הים התיכון; היו אלו יערות ממוזגים (וייתכן שאף עם מאפיינים לוקאליים-מינוריים של יער גשם ממוזג) כמו אלו המעטים שנשארו בצפון איראן, צפון טורקיה, דרום גאורגיה (היערות הממוזגים-גשמיים הקולכיים) ועוד.

עד לפני שנת 2000 לפנה"ס לערך (או עד לתקופת המנדט המצרי-פרעוני בארץ ישראל, לערך) הייתה ארץ ישראל שופעת חורש טבעי עתיר מיני עצים ובעלי חיים; נפוצו בכל השטח הצפוני ואף ייתכן שגם בשטחה המרכזי של מדינת ישראל של ימינו עצי ארז, שהם עצים ירוקי עד עתירי עלווה עם עלווה ירוקה מאד (ומשני מאפיינים אלה, ייצור רב של חמצן) וכן מיני עצים ירוקי-עד רבים נוספים אשר כיום ואינם זמינים בארץ; שטח ארץ ישראל ולבנון היה שופע יערות ארז, אורן ברוש ואף ייתכן שגם ער אציל, שקמה ואשוח ועוד. ניתן לשער שדמו במראם ליערות האורן הממוזגים שנשתמרו עד ימינו במדינת יפן; היה זה אזור ייחודי במראהו באגן הים התיכון; היו אלו יערות ממוזגים (וייתכן שאף עם מאפיינים לוקאליים-מינוריים של יער גשם ממוזג) כמו אלו המעטים שנשארו בצפון איראן, צפון טורקיה, דרום גאורגיה (היערות הממוזגים-גשמיים הקולכיים) ועוד.

בשל היותה של ארץ ישראל ארץ מרכזית אשר חיברה בין נתיבי מסחר ימיים ויבשתיים בין אסיה, אפריקה ואירופה עוד מן העת העתיקה וכן בשל קדושתה לדתות שונות ומלחמות שונות עליה שהושפעו מקדושה זו, ידעה הארץ תמורות רבות של ניצול [[משאבי טבע בישראל|משאבי הטבע שלה]] ובין היתר [[כריתת יערות]] מאסיבית לבניית פיגומים, מבצרים צבאיים, מקדשים, שיקום מבנים, בניית ספינות ועוד. סביר להניח שהשימוש המאסיבי של העמים שפלשו לארץ ישראל בשטחי היער שלה (בעיקר החל מן הפלישה הרומאית) גרמו למגמה מתמשכת של כריתת יערות שצמצמה אולכוסיית צמחייה ומיני בעלי חיים רבים בארץ.  

בשל היותה של ארץ ישראל ארץ מרכזית אשר חיברה בין נתיבי מסחר ימיים ויבשתיים בין אסיה, אפריקה ואירופה עוד מן העת העתיקה וכן בשל קדושתה לדתות שונות ומלחמות שונות עליה שהושפעו מקדושה זו, ידעה הארץ תמורות רבות של ניצול [[משאבי טבע בישראל|משאבי הטבע שלה]] ובין היתר [[כריתת יערות]] מאסיבית לבניית פיגומים, מבצרים צבאיים, מקדשים, שיקום מבנים, בניית ספינות ועוד. סביר להניח שהשימוש המאסיבי של העמים שפלשו לארץ ישראל בשטחי היער שלה (בעיקר החל מן הפלישה הרומאית) גרמו למגמה מתמשכת של כריתת יערות שצמצמה אולכוסיית צמחייה ומיני בעלי חיים רבים בארץ.  

בזמן הטורקים בוצעה כריתה גדולה של יערות בישראל לצורכי הסקה ושימושים אחרים בעץ. הצורך לכרות עצים החריף במיוחד במהלך המאה ה-19 עקב [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכלוסין]] חד שהיה בתקופה זו. במשך התקופה הממלוכית, וכך גם בימי העות'מאנים, נע מספרם של תושבי הארץ, לפי האומדנים, בין 160,000 ל- 225,000. הקיפאון הדמוגרפי (שנגרם בשל עוני ותנאים קשים) נמשך עד לשנת 1840. אז, תוך כ- 100 שנה - פרק זמן קצר יחסית, כמעט ששולש מספר התושבים, והגיע עד 700,000. לדבר זה היתה השפעה גדולה על הביקוש לעץ. בארץ ישראל, בה לא מצויים מחצבי [[פחם|פחם אבן]] ו[[נפט]], המשיכו להשתמש בפחמי עץ לצרכים תעשייתיים, כגון עיבוד ברזל או תעשיית זכוכית, עד לסוף המאה ה- 19. משפחה יהודית במושבות הייתה משתמשת בכטונה פחמים בשנה, ולהכנתה של זו נדרשו כשלוש טונות עצי חורש. לאלה, נוסף גם השימוש ב"חטאב" - עצים להסקה, לאפייה, לחימום ולבישול. משפחת פלאחים ערביים, בת חמש-שש נפשות, צרכה, לפי האומדן, כשלוש טונות עצי הסקה לשנה. אומדן אחר "מסתפק" בכ- 150 ק"ג פחם לנפש בשנה באזורים קרים, כלומר "רק" כטונה עצים למשפחה בשנה. בכפרים רבים המשיכו להשתמש בעץ לבישול ולאפיית לחם עד לשנות ה- 80, ויש כפריים מעטים המתמידים בכך עד היום. {{הערה|שם=lib|ד"ר עוזי פז, ד"ר מחמוד זחאלקה[https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3936 היה היה יער: על אזור רמת מנשה], הספרייה הוירטואלית של מט"ח}}

בזמן הטורקים בוצעה כריתה גדולה של יערות בישראל לצורכי הסקה ושימושים אחרים בעץ. הצורך לכרות עצים החריף במיוחד במהלך המאה ה-19 עקב [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכלוסין]] חד שהיה בתקופה זו. במשך התקופה הממלוכית, וכך גם בימי העות'מאנים, נע מספרם של תושבי הארץ, לפי האומדנים, בין 160,000 ל- 225,000. הקיפאון הדמוגרפי (שנגרם בשל עוני ותנאים קשים) נמשך עד לשנת 1840. אז, תוך כ- 100 שנה - פרק זמן קצר יחסית, כמעט ששולש מספר התושבים, והגיע עד 700,000. לדבר זה היתה השפעה גדולה על הביקוש לעץ. בארץ ישראל, בה לא מצויים מחצבי [[פחם|פחם אבן]] ו[[נפט]], המשיכו להשתמש בפחמי עץ לצרכים תעשייתיים, כגון עיבוד ברזל או תעשיית זכוכית, עד לסוף המאה ה- 19. משפחה יהודית במושבות הייתה משתמשת בכטונה פחמים בשנה, ולהכנתה של זו נדרשו כשלוש טונות עצי חורש. לאלה, נוסף גם השימוש ב"חטאב" - עצים להסקה, לאפייה, לחימום ולבישול. משפחת פלאחים ערביים, בת חמש-שש נפשות, צרכה, לפי האומדן, כשלוש טונות עצי הסקה לשנה. אומדן אחר "מסתפק" בכ- 150 ק"ג פחם לנפש בשנה באזורים קרים, כלומר "רק" כטונה עצים למשפחה בשנה. בכפרים רבים המשיכו להשתמש בעץ לבישול ולאפיית לחם עד לשנות ה- 80, ויש כפריים מעטים המתמידים בכך עד היום. {{הערה|שם=lib|ד"ר עוזי פז, ד"ר מחמוד זחאלקה[https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3936 היה היה יער: על אזור רמת מנשה], הספרייה הוירטואלית של מט"ח}}

במאה ה-19 החלה מגמה של ייעור הארץ בעצי אקליפטוס במטרה לייבוש ביצות שהיוו בית גידול ליתושים שגרמו למחלות מסוכנות כמו מלאריה. עם זאת במלחמת העולם הראשונה היה מחסור בפחם להסקת קטרים והטורקים גדעו עצים מכל הבא ליד - דבר שהביא להרס מואץ של יערות רבים בישראל. {{הערה|שם=lib}}

בראשית המאה ה-20 עסק המדען [[אהרון אהרונסון]] בסוגריות [[יערנות]] ובניסיונות אקלום למיני עצי יער. ב-1913, הגיש למושל ביירות, את החיבור היערני "חישוף היערות בארץ-ישראל והצעה להתקנת חידושם". בדו"ח מחה אהרונסון כנגד כריתת העצים על ידי השלטון הטורקי. {{הערה|שם=kkl1|כליל אדר, [http://www.greenwin.kkl.org.il/features/forest/trees/israel_trees/oren/oranim/ מעלות טובות לנטיעת אורנים ביער ובגינון], אתר קק"ל לצעירים}} בזמן מלחמת העולם הראשונה היה מחסור ב[[פחם]] להסקת קטרים והטורקים גדעו עצים מכל הבא ליד - כולל איום על עצי מטע - דבר זה הביא להרס מואץ של יערות רבים בישראל. {{הערה|שם=lib}}

עם הגלים השונים של ציונות ובעיקר מן המאה ה-20 וקום מדינת ישראל החלה מגמה של ייעור מלאכותי בעיקר באורן וברוש  רובו כולו על ידי הקרן הקיימת בישראל. אלו הם עצי מחט שמתאימים יותר לאיזורים צפוניים יותר -[[יערות הצפון]]. יש טענה שזה קרה מפני שהגיעו הרבה עולים מארצות אירופה שהתגעגעו ליערות האלה אשר גדלים בחלק הצפוני של אירופה.

בסוף המאה ה-19 החלה מגמה של ייעור הארץ בעצי אקליפטוס במטרה לייבוש ביצות שהיוו בית גידול ליתושים שגרמו למחלות מסוכנות כמו מלאריה. {{הערה|שם=lib}} הטמפלרים היו הראשונים שנטעו עצים במושבותיהם. לאחר כיבוש ישראל על ידי הצבא הבריטי בשלהי מלחמת העולם הראשונה, הונח הבסיס לשיקום היערות בארץ ישראל. באותה תקופה חלקים גדולים מישראל היו חשופים וללא יערות. ב-1926 נחקקה "פקודת היערות" האוסרת כריתת עצים ונטילת מוצרי יער ללא אישור ומגדירה שמורות יער. הבריטים הם גם הראשונים שהחלו לנטוע עצים בכמויות גדולות בישראל.   {{הערה|שם=kkl1}}

נטיעת עצי מחט כרוכה בבעיות אקולוגיות שונות. יש ביקורת על נטיעות אלה בגלל סיבות שונות. סיבה אחת היא הקמת "[[מדבריות האורן|מדבריות אורן]]" - יערות שבהן סוג אחד או שניים של עצים שיוצרים [[מערכת אקולוגית]] בעלת [[מגוון אקולוגי]] נמוך של עצים, שיחים ובעלי חיים, שמספקת [[שירות המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] פחות איכותיים והי גם פחות נעימה לבני אדם לצרכי תיירות ונופש. בעיה נוספת לדבר זה היא [[שריפות יער בישראל|ריבוי שריפות יער]] שמתפשטות במהירות בגלל מאפיינים אקולוגיים של יערות אורן.  

 

 

נטיעת עצי מחט נתקלת בביקורת על כך שהיא שהיא גורמת בעיות אקולוגיות שונות ובעיות על רקע אסטטי. יש מבקרים הטוענים כי עצי המחט - אורן וברוש אלו הם עצי מחט שמתאימים יותר לאיזורים צפוניים יותר -[[יערות הצפון]]. יש טענה שזה קרה מפני שהגיעו הרבה עולים מארצות אירופה שהתגעגעו ליערות האלה אשר גדלים בחלק הצפוני של אירופה. סיבה אחת היא הקמת "[[מדבריות האורן|מדבריות אורן]]" - יערות שבהן סוג אחד או שניים של עצים שיוצרים [[מערכת אקולוגית]] בעלת [[מגוון אקולוגי]] נמוך של עצים, שיחים ובעלי חיים, שמספקת [[שירות המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]]. טענה נוספת נגד יערות אלה היא שיערות מחטניים כאלה תורמים להתפשטות של [[שריפות יער בישראל]] עקב מאפיינים אקולוגיים של יערות אורן. ביקורת נוספת היא שיערות אלה "לא מעניינים" והם פחות יפים מחורש טבעי ועשיר יותר במינים. דבר זה עלול לפגוע הן בחוויה של מטיילים מישראל והן בנושא של תיירות לישראל.

 

בתחילת המאה ה 21 החלה הקרן הקיימת לישראל לשתול יותר יערות המתאימים לאקלים המקומי ול[[משק המים בישראל]].

בתחילת המאה ה 21 החלה הקרן הקיימת לישראל לשתול יותר יערות המתאימים לאקלים המקומי ול[[משק המים בישראל]].