שינויים

יש הסבורים ששחיקה ודחק (או לחץ - "סטרס") הם אותו הדבר אך בפועל שחיקה היא תסמין (סימפטום) של התנהגות כללית שנובעת בעצמה מתחושת דחק מתמשכת מתמשכת שלא הייתה ממנה התאוששות ראויה, או מהצטברות של תחושות דחק כאלה.  

יש הסבורים ששחיקה ודחק (או לחץ - "סטרס") הם אותו הדבר אך בפועל שחיקה היא תסמין (סימפטום) של התנהגות כללית שנובעת בעצמה מתחושת דחק מתמשכת מתמשכת שלא הייתה ממנה התאוששות ראויה, או מהצטברות של תחושות דחק כאלה.  

שחיקה מוקרנת לרוב לתחומי חיים רבים כמו חינוך הילדים (להורים לילדים), למידה כללית, תפקוד יום יומי, תחביבים ועוד ומשפיעה עליהם לרעה ובכך מסכנת את החברה כולה.

שחיקה מוקרנת לרוב לתחומי חיים רבים כמו חינוך הילדים (להורים לילדים), למידה כללית, תפקוד יום יומי, תחביבים ועוד ומשפיעה עליהם לרעה ובכך מסכנת את החברה כולה.

==מודל השחיקה לפי מסלאח==

 

 

סביר להניח כי החשש מ[[אבטלה טכנולוגית]] מגביר שחיקה אם כי אבטלה טכנולוגית דווקא אמורה להקטין דרסטית את כמות השחיקה בקרב בני האדם (פחות זמן לעבודה ויותר זמן ללמידה על היקום, הסביבה הטבעית, יותר זמן איכות עם המשפחה, יותר זמן ללמידה כללית, תחביבים, התאוששות ממכאובים ועוד). 

 

סינדרום השחיקה לפי המודל של מסלאח (Maslach){{הערה|[http://maslach.socialpsychology.org/ אתר socialpsycholgy.org] {{אנגלית}}}}, כולל בתוכו שלושה מרכיבים:

סינדרום השחיקה לפי המודל של מסלאח (Maslach){{הערה|[http://maslach.socialpsychology.org/ אתר socialpsycholgy.org] {{אנגלית}}}}, כולל בתוכו שלושה מרכיבים:

# ירידה ביעילות העבודה או פיחות בהישגים אישיים, אשר מתבטא ב[[הערכה עצמית|הערכה]] שלילית של העובד את עצמו{{הערה|1=Maslach, C. (1982). The Burnout: The Cost of Caring. Engelwood Cliffs: Prentice Hall. }}{{הערה|1=Maslach, C., Jackson, S. E. (1986). The Maslach Burnout Inventory (2nd ed.). Palo Alto, CA: Consulting Psychologists Press.}}

# ירידה ביעילות העבודה או פיחות בהישגים אישיים, אשר מתבטא ב[[הערכה עצמית|הערכה]] שלילית של העובד את עצמו{{הערה|1=Maslach, C. (1982). The Burnout: The Cost of Caring. Engelwood Cliffs: Prentice Hall. }}{{הערה|1=Maslach, C., Jackson, S. E. (1986). The Maslach Burnout Inventory (2nd ed.). Palo Alto, CA: Consulting Psychologists Press.}}

מאפיין נוסף של שחיקה הוא ניוון לפחות זמני של ה[[שפה]], כלומר מצב בו האדם מרוכז פחות ומשיב יותר באמרות אוטומטיות (ראו [[נוירון מראה]]) או במונחים ומשפטים לא מספיק [[דיוק ונכונות|מדויקים]].

בהתאם למודל מסלאח נדגיש מאפיין שחיקה של ניוון לפחות זמני של ה[[שפה]], כלומר מצב בו האדם מרוכז פחות ומשיב יותר באמרות אוטומטיות (ראו [[נוירון מראה]]) או במונחים ומשפטים לא מספיק [[דיוק ונכונות|מדויקים]].

 

 

 

 

הורה שחוק (בפרט עם שחיקה מוחרפת) ככלל יהיה פחות סבלני לחינוך ילדיו, יהיה טכני יותר וסרקסטי יותר בחינוכם ואף יברור פחות איזה מזון הוא נותן להם (ראו [[זיהום מזון]]) ויהיה נתון יותר לתעמולה תקשורתית של גופי תקשורת מסחריים הקשורים בדרך כלל בקשרי [[הון-שלטון]] המסכנים את האזרח.

הורה שחוק ככלל יהיה פחות סבלני לחינוך ילדיו, יהיה טכני יותר וסרקסטי יותר בחינוכם ואף יברור פחות איזה מזון הוא נותן להם (ראו [[זיהום מזון]]) ויהיה נתון יותר לתעמולה תקשורתית של גופי תקשורת מסחריים הקשורים בדרך כלל בקשרי [[הון-שלטון]] המסכנים את האזרח.

סביר להניח כי החשש מ[[אבטלה טכנולוגית]] מגביר שחיקה אם כי אבטלה טכנולוגית דווקא אמורה להקטין דרסטית את כמות השחיקה בקרב בני האדם (פחות זמן לעבודה ויותר זמן ללמידה על היקום, הסביבה הטבעית, יותר זמן איכות עם המשפחה, יותר זמן ללמידה כללית, תחביבים, התאוששות ממכאובים ועוד).

== ראו גם ==

== ראו גם ==