שורה 3: |
שורה 3: |
| '''בטיחות הולכי רגל בישראל''' נוגעת ל[[בטיחות בדרכים]] של [[הולכי רגל בישראל]]. [[הולכי רגל]] נחשבים משתמשי דרך פגיעים, ושיעור היפגעותם ב[[תאונות דרכים בישראל]] גבוה בהשוואה לשיעור היפגעותם של משתמשי דרך אחרים. לפי הערכות משרד התחבורה, נכון לשנת 2012 כ-6,400 הולכי רגל נפגעים בשנה בתאונות דרכים. <ref name="prat2012">[http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=1603:np2006-a&catid=108:pub-memshal-c&Itemid=153 נוהל פר"ת 2012 פרק 4.4], משרד התחבורה 2012</ref> מתוכם כ-100 הרוגים בשנה<ref name="cbs_gen"/> וכ-1,000 פצועים קשה בשנה. | | '''בטיחות הולכי רגל בישראל''' נוגעת ל[[בטיחות בדרכים]] של [[הולכי רגל בישראל]]. [[הולכי רגל]] נחשבים משתמשי דרך פגיעים, ושיעור היפגעותם ב[[תאונות דרכים בישראל]] גבוה בהשוואה לשיעור היפגעותם של משתמשי דרך אחרים. לפי הערכות משרד התחבורה, נכון לשנת 2012 כ-6,400 הולכי רגל נפגעים בשנה בתאונות דרכים. <ref name="prat2012">[http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=1603:np2006-a&catid=108:pub-memshal-c&Itemid=153 נוהל פר"ת 2012 פרק 4.4], משרד התחבורה 2012</ref> מתוכם כ-100 הרוגים בשנה<ref name="cbs_gen"/> וכ-1,000 פצועים קשה בשנה. |
| | | |
− | בשנים 2008-2012 הייתה ירידה בכמות הנפגעים הולכי הרגל אבל מאז אין שינוי לטובה בכמות הנפגעים. הולכי הרגל מהווים שליש מבין ההרוגים בתאונות הדרכים בישראל. בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל בולטת לרעה בתחום זה, כאשר רק 3 מדינות נמצאות במצב גרוע ממנה. לשם השוואה ב[[הולנד]], בלגיה, קנדה ושווייץ אחוז ההרוגים מבין הולכי הרגל עומד על כ-10% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים. דבר זה בולט במיוחד על רקע שיעור נמוך יחסית של הרוגים מתאונות דרכים שיש בישראל ביחס למדינות אחרות. [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf] | + | בשנים 2008-2012 הייתה ירידה בכמות הנפגעים הולכי הרגל, מאז תקופה זו אין שינוי לטובה בכמות הנפגעים. הולכי הרגל מהווים שליש מבין ההרוגים בתאונות הדרכים בישראל. בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל בולטת לרעה בתחום זה, כאשר רק 3 מדינות נמצאות במצב גרוע ממנה. לשם השוואה ב[[הולנד]], בלגיה, קנדה ושווייץ אחוז ההרוגים מבין הולכי הרגל עומד על כ-10% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים. דבר זה בולט במיוחד על רקע שיעור נמוך יחסית של הרוגים מתאונות דרכים שיש בישראל ביחס למדינות אחרות. [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf] |
| + | |
| + | שיעור ההרוגים הולכי הרגל בישראל ביחס לאוכלוסיה גבוה פי 2 ממדינות שונות באירופה, גבוה פי 3 משוודיה וגבוה פי 4 מהולנד. זאת למרות ש[[הולכי רגל בישראל|שיעור הולכי הרגל]] בישראל (במדד של [[פיצול נסיעות]]) נמוך פי 2 לעומת מדינות אלה. חלק מהסיבות לפגיעות בהולכי רגל בישראל ידועות, אבל רובן אינן מטופלות באופן מערכתי. לדוגמה הפגעות הולכי רגל במעברי חצייה מהווה 40-60% מבין ההרוגים, וניתן להפחית דבר זה על ידי [[מעבר חצייה בטוח|מעברי חצייה בטוחים]] אבל היבט זה לא מקודם למרות המלצות של גורמי מקצוע בנושא. דוגמה נוספת היא מחסור ב[[אזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]] והעדר הכרות ויישום של [[מיתון תנועה]] באופן כללי. היבט נוסף שגורם לפגיעה בהולכי רגל בישראל הוא [[תכנון מוטה מכוניות]] ומחסור ב[[הליכתיות]] שיוצרים סביבות מסוכנות ולא נוחות להולכי רגל - לדוגמה רמזורי הולכי רגל שמאלצים הולכי רגל להמתין זמן רב - וגורמים לחצייה של הולכי רגל באור אדום. |
| | | |
| ==כמות הולכי הרגל שנפגעו בתאונות דרכים== | | ==כמות הולכי הרגל שנפגעו בתאונות דרכים== |
− | לפי נתוני הלמ"ס המבוססים על דיווחי המשטרה, בשנים 2010-2015 נפגעו בישראל בממוצע כ-3,000 הולכי רגל בתאונות דרכים בכל שנה. 102 הולכי רגל נהרגו, כ-500 הולכי רגל נפצעו באורח קשה וכ-2,400 הולכי רגל נפצעו באורח קל.<ref name="cbs_gen">[http://www.cbs.gov.il/reader/transport/accidents.html תאונות דרכים עם נפגעים - מחולל לוחות - גרסה שניה] הרשות לבטיחות בדרכים, [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]</ref> הנתונים על הפצועים מבוססים על דיווחי המשטרה, אך ממחקרי הרשות לבטיחות בדרכים עולה כי רק חלק מהפציעות בתאונות דרכים מדווח למשטרה, וכי נתונים הקיימים מאשפוזים בבתי חולים ומחברות ביטוח מצביעים על כמות פצועים גבוהה הרבה יותר. | + | לפי נתוני הלמ"ס המבוססים על דיווחי המשטרה, בין השנים 2008 ל-2018 נהרגו מעל 1150 הולכי רגל בישראל. {{הערה|דרור רשף, [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1XBeTVQ-0TgVXd9DclmvwXoGSJOERKKWYQnw7wfUmUbo/edit?userstoinvite=dmelina@gmail.com&ts=5c000622&actionButton=1#gid=1969530542 הולכי רגל הרוגים -לפי סוג הרכב הפוגע], העמותה לכלכלה בת קיימא, דצמבר 2018}} |
| + | |
| + | בשנים 2010-2015 נפגעו בישראל בממוצע כ-3,000 הולכי רגל בתאונות דרכים בכל שנה. 102 הולכי רגל נהרגו, כ-500 הולכי רגל נפצעו באורח קשה וכ-2,400 הולכי רגל נפצעו באורח קל.<ref name="cbs_gen">[http://www.cbs.gov.il/reader/transport/accidents.html תאונות דרכים עם נפגעים - מחולל לוחות - גרסה שניה] הרשות לבטיחות בדרכים, [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]</ref> הנתונים על הפצועים מבוססים על דיווחי המשטרה, אך ממחקרי הרשות לבטיחות בדרכים עולה כי רק חלק מהפציעות בתאונות דרכים מדווח למשטרה, וכי נתונים הקיימים מאשפוזים בבתי חולים ומחברות ביטוח מצביעים על כמות פצועים גבוהה הרבה יותר. |
| | | |
| [[קובץ:נפגעים בתאונות דרכים הולכי רגל.PNG|ממוזער|300px|כמות הנפגעים בתאונות דרכים מקרב הולכי הרגל בישראל בשנים 2010-2014 לפי דיווחי משטרת ישראל (דיווח חסר לגבי פצועים). ]] | | [[קובץ:נפגעים בתאונות דרכים הולכי רגל.PNG|ממוזער|300px|כמות הנפגעים בתאונות דרכים מקרב הולכי הרגל בישראל בשנים 2010-2014 לפי דיווחי משטרת ישראל (דיווח חסר לגבי פצועים). ]] |
| | | |
− | מחקר מאת מלכה אביצור, וגליה ביגמן מהמרכז לחקר טראומה ורפואה דחופה שבמכון גרטנר, פורסם על ידי עמותת "אור ירוק" בשנת 2015. המחקר מצא פערים ניכרים בין דיווחי הלמ"ס לבין כמות הפצועים בבתי חולים. בשנים 2003-2005 כלל רישום הטראומה הלאומי (ITR) אשפוזים ב-10 בתי חולים, ומספר הפצועים קשה בתאונות דרכים היה 6,302 בממוצע לשנה, ממוצע הולכי הרגל שנפצעו קשה באותה תקופה היה 1,522. בנתוני הלמ"ס לאותה תקופה – ממוצע הפצועים קשה לשנה מגיע ל-2,401 וממוצע הולכי הרגל שנפצעו קשה מגיע ל-738. מכאן שבנתוני רישום הטראומה רשומים סה"כ פי 2.6 יותר פצועים קשה בכלל סוגי התאונות, ופי 2.1 הולכי רגל פצועים קשה בהשוואה לנתוני הלמ"ס. החוקרות מציינות כי ידוע שנתוני הרישום ה חלקיים, ולפיכך זהו אפילו אומדן חסר.<ref>[http://www.oryarok.org.il/newsletter.php?p=668 פערים של 260% בין נתוני הלמ"ס ודיווחי מערכת הבריאות לגבי מספר הפצועים בתאונות דרכים]על הדרך, עלון המידע של אור ירוק, גיליון מס' 45, יוני 2015 </ref> מכאן ניתן להעריך כי לפחות 1000 הולכי נפצעו קשה בכל שנה בשנים 2010-2015, מספר הפצועים שנפגעו בצורה קלה היה לפחות 4,800 וסה"כ נפצעו לפחות 6,000 הולכי רגל בשנה. | + | מחקר מאת מלכה אביצור, וגליה ביגמן מהמרכז לחקר טראומה ורפואה דחופה שבמכון גרטנר, פורסם על ידי עמותת "אור ירוק" בשנת 2015. המחקר מצא פערים ניכרים בין דיווחי הלמ"ס לבין כמות הפצועים בבתי חולים. בשנים 2003-2005 כלל רישום הטראומה הלאומי (ITR) אשפוזים ב-10 בתי חולים, ומספר הפצועים קשה בתאונות דרכים היה 6,302 בממוצע לשנה, ממוצע הולכי הרגל שנפצעו קשה באותה תקופה היה 1,522. בנתוני הלמ"ס לאותה תקופה – ממוצע הפצועים קשה לשנה מגיע ל-2,401 וממוצע הולכי הרגל שנפצעו קשה מגיע ל-738. מכאן שבנתוני רישום הטראומה רשומים סה"כ פי 2.6 יותר פצועים קשה בכלל סוגי התאונות, ופי 2.1 הולכי רגל פצועים קשה בהשוואה לנתוני הלמ"ס. החוקרות מציינות כי ידוע שנתוני הרישום הם חלקיים, ולפיכך זהו אפילו אומדן חסר.<ref>[http://www.oryarok.org.il/newsletter.php?p=668 פערים של 260% בין נתוני הלמ"ס ודיווחי מערכת הבריאות לגבי מספר הפצועים בתאונות דרכים]על הדרך, עלון המידע של אור ירוק, גיליון מס' 45, יוני 2015 </ref> מכאן ניתן להעריך כי לפחות 1000 הולכי נפצעו קשה בכל שנה בשנים 2010-2015, מספר הפצועים שנפגעו בצורה קלה היה לפחות 4,800 וסה"כ נפצעו לפחות 6,000 הולכי רגל בשנה. |
| | | |
| בשנת 2008 נהרגו 212 הולכי רגל בתאונות דרכים בישראל, בתקופה של 2008-2012 הייתה ירידה דרסטית בכמות ההורגים הולכי הרגל, ובשנת 2012 היה כמות הנמוכה ביותר של הורגים הולכי דרך בשנים האחרונות - 92 הרוגים. מאז שנה זו יש עליה של כמות ההרוגים הולכי הרגל, ובשנת 2016 נהרגו 103 הולכי רגל. מכאן שבהשוואה לשנת 2008 יש חסכון במקרי מוות של כ-109 הולכי רגל בשנה. עיקר הירידה בכמות ההורגים הייתה בכבישים עירוניים בשנים 2008-2012 - ירידה של 86 הרוגים בשנה. בשאר סוגי הדרך הייתה ירידה קטנה של כ-10 הולכי רגל (כבישים בין עירוניים, צמתים עירוניים) או ללא שינוי בכלל (הרוגים בצומת בין עירוני) | | בשנת 2008 נהרגו 212 הולכי רגל בתאונות דרכים בישראל, בתקופה של 2008-2012 הייתה ירידה דרסטית בכמות ההורגים הולכי הרגל, ובשנת 2012 היה כמות הנמוכה ביותר של הורגים הולכי דרך בשנים האחרונות - 92 הרוגים. מאז שנה זו יש עליה של כמות ההרוגים הולכי הרגל, ובשנת 2016 נהרגו 103 הולכי רגל. מכאן שבהשוואה לשנת 2008 יש חסכון במקרי מוות של כ-109 הולכי רגל בשנה. עיקר הירידה בכמות ההורגים הייתה בכבישים עירוניים בשנים 2008-2012 - ירידה של 86 הרוגים בשנה. בשאר סוגי הדרך הייתה ירידה קטנה של כ-10 הולכי רגל (כבישים בין עירוניים, צמתים עירוניים) או ללא שינוי בכלל (הרוגים בצומת בין עירוני) |
שורה 17: |
שורה 21: |
| | | |
| ==אוכלוסיות פגיעות בקרב הולכי הרגל== | | ==אוכלוסיות פגיעות בקרב הולכי הרגל== |
− | אוכלוסיות פגיעות במיוחד לתאונות דרכים של הולכי רגל כוללות ילדים ואנשים מבוגרים. סיבה אחת היא שהם משתמשים פחות במכוניות ולכן מתניידים יותר בתחבורה ציבורית וברגל ביחס לאוכלוסיות אחרות. סיבות אחרות נוגעת לקשיים גופניים וקוגניטיביים של ילדים ואנשים מבוגרים בסביבה עירונית מוטת מכוניות פרטיות ורכב ממונע כבד. ילדים מכירים פחות טוב את כללי הבטיחות, מתקשים לאמוד את מהירות ומרחק המכונית ויש להם נראות נמוכה יותר. אנשים מעל גיל 65 שמגיבים לאט יותר, שומעים ורואים פחות טוב, מתקשים יותר להגיע אל מעבר חצייה, חוצים לאט יותר ובמקרה של תאונה הגוף שלהם פגיע יותר. | + | אוכלוסיות פגיעות במיוחד לתאונות דרכים של הולכי רגל כוללות ילדים ואנשים מבוגרים. סיבה אחת היא שהם משתמשים פחות במכוניות ולכן מתניידים יותר בתחבורה ציבורית וברגל ביחס לאוכלוסיות אחרות. סיבות אחרות נוגעת לקשיים גופניים וקוגניטיביים של ילדים ואנשים מבוגרים בסביבה עירונית מוטת מכוניות פרטיות ורכב ממונע כבד. |
| | | |
− | אוכלוסיה פגיעה נוספת בתאונות הם ערבים - ערבים נפגעים יותר בתאונות דרכים בכלל וגם בתאונות הולכי רגל - הן בגלל מחסור בתשתיות, מחסור במודעות (לדוגמה ילדים שנדרסים בנסיעה לאחור) ונהיגה פחות זהירה של נהגים ערבים - בין בגלל גיל צעיר ובין בגלל תרבות נהיגה פחות טובה. | + | מעורבותם הרבה של קשישים בתאונות דרכים מתבטאת בכל המדדים של היפגעות הולכי רגל: ביחס לשכיחות באוכלוסייה, ביחס לקילומטר הליכה וביחס למספר חציות כביש.[http://www.zahavmerkaz.edu1.org.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1654331] יש סיבות שונות להפגעות של הולכי רגל מבוגרים - אנשים מעל גיל 65 מגיבים לאט יותר, ירידה ביכולות הקוגניטיביות פרושה לפעמים הערכה לא נכונה של מרחק או מהירות, ירידה בתפקודי הראייה והשמיעה. סיבה נוספת קשורה לירידה בכושר הגופני של מבוגרים רבים (במיוחד נוכח [[אורח חיים יושבני]] ועקב מחלות שונות ונכויות) - אנשים מבוגרים מתקשים יותר להגיע למעברי חצייה מרוחקים ולכן הם עלולים לקצר את מרחק החציה. כמו כן אנשים מבוגרים ובעלי כושר נמוך חוצים לאט יותר את הכביש. סיבה נוספת לפציעות קשות ומוות בקרב מבוגרים היא שהגוף שלהם פגיע יותר למכות ועלול להקלע לכשל רב מערכתי, כך שפציעה קלה באדם צעיר עלולה להפוך לפציעה חמורה או מוות אצל אדם מבוגר. |
| + | |
| + | ילדים בגילאים 14-0 מהווים גם הם קבוצת גיל הנמצאת בסיכון גבוה להפגע בתאונות דרכים. חלק מהסיבות להפגעות דומות לכלל האוכלוסיה, ובנוסף להן יש גורמי סיכון נוספים: |
| + | ילדים לא תמיד יכולים להתנהג בבטחה כמו הולכי רגל מבוגרים בשל היעדר בשלות קוגניטיבית ובשל מאפייניהם הפיזיולוגיים. ילדים מכירים פחות טוב את כללי הבטיחות, מתקשים לאמוד את מהירות ומרחק המכונית ויש להם נראות נמוכה יותר. כמות ההשגחה של הורים, היקף הידע שלהם בהתנהגות בטוחה בדרכים היא בעלת השפעה רבה על מעורבות הולכי רגל ילדים בתאונות דרכים. בנוסף, למעמד חברתי-כלכלי והבדלי תרבות יש השפעה על הסיכוי של ילדים להיות מעורבים בתאונות דרכים - אם כי הסיבות לכך מגוונת - ונוגעות לדוגמה גם למצב התשתיות במקומות שונים - לדוגמה העדר מדרכות בחלק מהישובים הערבים. |
| + | |
| + | אוכלוסיה פגיעה נוספת בתאונות הם ערבים - ערבים נפגעים יותר בתאונות דרכים בכלל וגם בתאונות הולכי רגל - הן בגלל מחסור בתשתיות (כמו מדרכות, מעברי חצייה ועוד), מחסור במודעות (לדוגמה ילדים שנדרסים בנסיעה לאחור) ונהיגה פחות זהירה של נהגים ערבים - בין בגלל גיל צעיר ובין בגלל תרבות נהיגה פחות טובה. |
| | | |
| ==השוואה של ישראל למדינות אחרות== | | ==השוואה של ישראל למדינות אחרות== |
שורה 40: |
שורה 49: |
| * ב-3% מהמקרים לא ניתן היה להכריע מה העבירה שגרמה לתאונה. | | * ב-3% מהמקרים לא ניתן היה להכריע מה העבירה שגרמה לתאונה. |
| | | |
− | יש לציין כי חלוקה האחריות לתאונה בין הנהגים לבין הולכי הרגל מוציאה מהמשוואה היבט חשוב של תרומת המדינה והרשויות לתשתיות שתורמות להיפגעות הולכי רגל על ידי היבטים כמו יצירת סביבה מסוכנת להליכה (במסגרת [[תכנון מוטה רכב פרטי]]), אי אכיפה של מהירות מוגזמת בעיר או של עצירה במעברי חצייה ועוד. | + | יש לציין כי חלוקה האחריות לתאונה בין הנהגים לבין הולכי הרגל מוציאה מהמשוואה היבט חשוב של תרומת המדינה והרשויות לתשתיות שתורמות להיפגעות הולכי רגל על ידי היבטים כמו יצירת סביבה מסוכנת להליכה (במסגרת [[תכנון מוטה רכב פרטי]]), אי אכיפה של מהירות מוגזמת בעיר או של עצירה במעברי חצייה ועוד. על פי גישת [[חזון אפס]] בכל מקום שבו אנשים עלולים להכשל, תפקידה של המערכת הציבורית, הוא למנוע מכשל כזה להתרחש. דוגמה למצבים יוצרי סיכון: |
| + | * מרחקים גדולים מידי בין מעברי חצייה - גורמים לכך שאנשים חוצים את הכביש במקום אסור. פתרון אחד לכך הוא קנסות על הולכי רגל שלא חוצים במעברי חצייה, פתרון לפי נוסח "חזון אפס" הוא הוספת מעברי חצייה במקומות שבהם יש הולכי רגל או יצירת הסדרים שמייתרים מעברי חצייה ומאפשרים חציה בכל הכביש (ראו [[אזור מיתון תנועה]] ו[[עירוב תנועה]]). |
| + | * מהירות מהירה מידי בעיר - בערים רבות באירופה ברוב הרחובות המהירות המותרת היא 30 קמ"ש, זאת במסגרת [[איזור מיתון תנועה]]. בישראל לעומת זאת המהירות המותרת ברוב הרחובות היא 50 קמ"ש. |
| + | * זמני המתנה ארוכים ברמזורים - הגישה היא שיש להתאים את המערכת לבני האדם ולא להפך - לכן להמנע ממקומות שבהם הולך הרגל צריך לחכות זמן רב במעברי חציה עם רמזור. המתנה כזו עלולה לגרור חציה באור אדום - שגוררת הפגעות של הולכי רגל. לפי הגישה הישנה מה שנדרש הוא להגביר את האכיפה והחינוך על הולכי הרגל, אבל גישה של [[הליכתיות]] וחזון אפס טוענות כי יש להתאים את הרחוב להולכי הרגל. |
| + | * מעברי חציה לא בטוחים - ניתן לשפר את בטיחות במעברי החצייה על ידי שלל אמצעים כמו מעבר חצייה מוגבה, או הבלטת מדרכות אל הכביש. |
| + | |
| | | |
| ==תאונות דרכים עירוניות של הולכי רגל== | | ==תאונות דרכים עירוניות של הולכי רגל== |