שינויים

כאשר בעולם החלו להשתמש בהמון נפט וגז להפקת חשמל ודלק חברות הנפט והגז רצו להשתמש בחומרים האלה בצורה יעילה יותר ולכן ניסו לייצר מהם לא רק חומרי דלק אלה גם חפצים, כמו שקיות, צלחות ועוד. הם רצו למכור כמה שיותר ותהליך הייצור היה זול יחסית ולכן הציפו את השוק בכמות אדירה של מוצרים. לכן החלו להשתמש בהם רק פעם אחת ואחר כך לזרוק. פלסטיק כזה נקרא ''פלסטיק חד פעמי'' והרוב המכריע של נזקי הפלסטיק באים ממנו. מנגד '''פלסטיק רב פעמי''' לפעמים יכול להיות יותר מועיל מאשר מזיק: לדוגמה היריעות מפוליאתילן אשר משתמשים בו לכסות יבולים כאשר בחוץ קר מידי. הפופולריות שלו נובעת בעיקר מקלות ייצור, זמינות של [[חומרי גלם]], עמידות במים, הקלות שבה ניתן לעצב פלסטיק, והיכולת להרכיב אותו עם חומרים אחרים כך שישמש במגוון רחב של צורות למגוון רחב מאד של מוצרים - החל באטבי נייר משרדיים ועד חלקים לרכבי חלל. הפלסטיק כבר החליף בשימושים רבים [[חומרי גלם]] מסורתיים יותר כמו [[עץ]], אבן, שנהב, עור, נייר, מתכת, זכוכית וחמר.

כאשר בעולם החלו להשתמש בהמון נפט וגז להפקת חשמל ודלק חברות הנפט והגז רצו להשתמש בחומרים האלה בצורה יעילה יותר ולכן ניסו לייצר מהם לא רק חומרי דלק אלה גם חפצים, כמו שקיות, צלחות ועוד. הם רצו למכור כמה שיותר ותהליך הייצור היה זול יחסית ולכן הציפו את השוק בכמות אדירה של מוצרים. לכן החלו להשתמש בהם רק פעם אחת ואחר כך לזרוק. פלסטיק כזה נקרא ''פלסטיק חד פעמי'' והרוב המכריע של נזקי הפלסטיק באים ממנו. מנגד '''פלסטיק רב פעמי''' לפעמים יכול להיות יותר מועיל מאשר מזיק: לדוגמה היריעות מפוליאתילן אשר משתמשים בו לכסות יבולים כאשר בחוץ קר מידי. הפופולריות שלו נובעת בעיקר מקלות ייצור, זמינות של [[חומרי גלם]], עמידות במים, הקלות שבה ניתן לעצב פלסטיק, והיכולת להרכיב אותו עם חומרים אחרים כך שישמש במגוון רחב של צורות למגוון רחב מאד של מוצרים - החל באטבי נייר משרדיים ועד חלקים לרכבי חלל. הפלסטיק כבר החליף בשימושים רבים [[חומרי גלם]] מסורתיים יותר כמו [[עץ]], אבן, שנהב, עור, נייר, מתכת, זכוכית וחמר.

הפלסטיק החד פעמי הוא מקרה קיצוני של [[מחסור ועודף|תרבות הצריכה]]. נזקי הפלסטיק גדולים ועצומים כך שהוא הפך להיות אחד הבעיות הקשות ביותר של העולם שלנו, כאשר רובם נובעים מהפלסטיק החד פעמי בגלל המספרים העצומים בהם מיוצרים המוצרים האלה- ללא צורך בהם. כך לדוגמה לפי הערכות ארגוני הסביבה נכון ל 2004 כל שנה יוצרו חצי טריליון עד טריליון שקיות פלסטיק חד פעמיות{{הערה|JOAN LOWY, SCRIPPS HOWARD NEWS SERVICE [http://www.seattlepi.com/national/article/Plastic-left-holding-the-bag-as-environmental-1149802.php Plastic left holding the bag as environmental plague] 20.7.2014, Seatlepi}}. לפי הערכת הארגון World watch יוצרו כ-4-5 טריליון{{הערה|THE WORLDWATCH INSTITUTE [http://www.greeneconomics.net/StateOfWorld-2004.pdf STATE OF THE WORLD 20o4]}}.

הפלסטיק החד פעמי הוא מקרה קיצוני של [[מחסור ועודף|תרבות הצריכה]]. נזקי הפלסטיק גדולים ועצומים כך שהוא הפך להיות אחד הבעיות הקשות ביותר של העולם שלנו, כאשר רובם נובעים מהפלסטיק החד פעמי בגלל המספרים העצומים בהם מיוצרים המוצרים האלה- ללא צורך בהם. כך לדוגמה לפי הערכות ארגוני הסביבה נכון ל 2004 כל שנה יוצרו חצי טריליון עד טריליון [[שקיות פלסטיק חד פעמיות]]{{הערה|JOAN LOWY, SCRIPPS HOWARD NEWS SERVICE [http://www.seattlepi.com/national/article/Plastic-left-holding-the-bag-as-environmental-1149802.php Plastic left holding the bag as environmental plague] 20.7.2014, Seatlepi}}. לפי הערכת הארגון World watch יוצרו כ-4-5 טריליון{{הערה|THE WORLDWATCH INSTITUTE [http://www.greeneconomics.net/StateOfWorld-2004.pdf STATE OF THE WORLD 20o4]}}.

    

    

בעבר כאשר רצו לשאת מוצרים מן השדה או השוק השתמשו בשקים או סלים רב פעמיים שהחזיקו מעמד שנים. אדם אחד לא היה צריך יותר משק אחד כזה. זה בנפרד מתיקים או תרמילים ששמשו למטרות אחרות כמו לאיפור לדוגמה. את השקים או הסלים לנשיאת מוצרים בדרך כלל לא קישטו והם היו עשויים מחומר חזק יחסית. אם לשער שאורך החיים של סל או שק כזה הוא 10 שנים כך שהצריכה של שקים כאלה צריכה להיות 0.1 שקים לשנה. מספר בני האדם על כדור ארץ נכון ל-2017 הוא 7.6 מיליארד{{הערה|Worldometers [http://www.worldometers.info/world-population/ Current World Population]}}לכן כמות השקים המיוצרים אמורה להיות 7.6 מיליון לשנה. על כן ניתן להניח שמיוצרים יותר מפי 1,000 שקיות ממה שהציבור צריך.

בעבר כאשר רצו לשאת מוצרים מן השדה או השוק השתמשו בשקים או סלים רב פעמיים שהחזיקו מעמד שנים. אדם אחד לא היה צריך יותר משק אחד כזה. זה בנפרד מתיקים או תרמילים ששמשו למטרות אחרות כמו לאיפור לדוגמה. את השקים או הסלים לנשיאת מוצרים בדרך כלל לא קישטו והם היו עשויים מחומר חזק יחסית. ניתן לשער שאורך החיים של סל או שק כזה הוא 10 שנים כך שהצריכה של שקים כאלה צריכה להיות 0.1 שקים לשנה. מספר בני האדם על כדור ארץ נכון ל-2017 הוא 7.6 מיליארד{{הערה|Worldometers [http://www.worldometers.info/world-population/ Current World Population]}}לכן כמות השקים המיוצרים אמורה להיות 7.6 מיליון לשנה. על כן ניתן להניח שמיוצרים יותר מפי 1,000 שקיות ממה שהציבור צריך.

במקום השני אחרי השקיות, בפיגור קל, הולכים בקבוקי הפלסטיק. ב-2006 כל שנה יוצרו כ-300 מיליארד בקבוקים. ב-2016 יוצרו 480 מיליארד בקבוקים. לפי ההערכות עד 2021 זה צפוי להגיע ל-500 מיליארד - חצי טריליון בשנה. מייצרים מיליון בקבוקים בדקה כאשר בקבוק אחד בדרך כלל לא משמש יותר מיום - יומיים{{הערה|Sandra Laville and Matthew Taylor [https://www.theguardian.com/environment/2017/jun/28/a-million-a-minute-worlds-plastic-bottle-binge-as-dangerous-as-climate-change A million bottles a minute: world's plastic binge 'as dangerous as climate change'] 28.06.2017, The Guardian}}. יש לציין שלפני המהפכה התעשייתית הבקבוקים היו רכוש יקר למשפחה ושרתו דורות שלמים. היו עמים שעשו את הכלים האלה מחומרים מתכלים - לדוגמה האינדיאנים עשו בקבוקים מדלעות.

במקום השני אחרי השקיות, בפיגור קל, הולכים בקבוקי הפלסטיק. ב-2006 כל שנה יוצרו כ-300 מיליארד בקבוקים. ב-2016 יוצרו 480 מיליארד בקבוקים. לפי ההערכות עד 2021 זה צפוי להגיע ל-500 מיליארד - חצי טריליון בשנה. מייצרים מיליון בקבוקים בדקה כאשר בקבוק אחד בדרך כלל לא משמש יותר מיום - יומיים{{הערה|Sandra Laville and Matthew Taylor [https://www.theguardian.com/environment/2017/jun/28/a-million-a-minute-worlds-plastic-bottle-binge-as-dangerous-as-climate-change A million bottles a minute: world's plastic binge 'as dangerous as climate change'] 28.06.2017, The Guardian}}. יש לציין שלפני המהפכה התעשייתית הבקבוקים היו רכוש יקר למשפחה ושרתו דורות שלמים. היו עמים שעשו את הכלים האלה מחומרים מתכלים - לדוגמה האינדיאנים עשו בקבוקים מדלעות.