6,912
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מעלה גרסה ראשונית של הערך - אנא סיקרוהו בזמנכם הפנוי. כמו כן, אנא מיחקו את טיוטה:מדבריות האורן ושיחת_טיוטה:מדבריות האורן. תודה רבה !
[[קובץ:Jerusalem forest.jpg|ממוזער|550px|קטע מיער ירושלים המלאכותי (ניתן לראות בבירור את מיעוט הצמחיה היבשה בין העצים הזהים מבחינה מינית).]]
'''מדבריות האורן''' (או לחלופין '''מדבריות הברוש''', או '''מדבריות האורן והברוש''') הם מונחים המתארים את הדעה לפיה חלק ניכר מן היערות שניטעו על ידי החברה הממשלתית קרן קיימת לישראל (קק"ל) האחראית על ייעור ארץ ישראל מטעם ממשלת ישראל, מעת הקמתה ועד לאמצע שנות ה-2000 לערך{{הבהרה}}, כוללים '''בעיקר''' רק שני סוגים של עצים - [[אורן]], בעיקר מן המין [[אורן ירושלים]] שהוא [[אנדמיות|אנדמי]] לארץ ישראל ו[[ברוש]], בעיקר מן המין "ברוש מצוי" שגם הוא אנדמי לארץ ישראל תוך זניחה לכאורה של יותר מדי מינים אנדמיים אחרים לכדי יצירת "יערות מדבריים" או "מדברים מיוערים" כלומר יערות שצמחים רבים (אנדמיים ושאינם) מתקשים לצמוח בין עציהם ("מדבר עם עצים" או "עצים על מדבר") כך שהמאפיין הטבעי העיקרי היחיד שניתן למצוא בין העצים הוא חצץ וסלעים, מה שמביא, לפי דעת המבקרים, מגוון בעיות אקולוגיות.
המונח "מדבריות האורן" נתבע על ידי מי ממבקרי קק"ל{{הבהרה|אם מישהו מהעורכים יודע מי היה ההוגה המקורי של המונח - נא להוסיף}} מן הסיבה של דיכוי אנדמיות בתוך היער. המונח עצמו בוקר על ידי הנהלת קק"ל והם השיבו לביקורת שעלתה סביבו באתר החברה במגוון מאמרים.
מין אנדמי הוא מין '''שמקורו הטבעי (האבולוציוני) ייחודי לאזור מסוים''' (למשל, מין הייחודי לאזור הלבנט בכלל ולארץ ישראל בפרט, או באותה מידה גם לאזור האי אוסטרליה או למדינת ניו זילנד); כל מין שהתפתח אבולוציונית רק בתחום מוגדר מסוים הוא אנדמי לו; דוגמה בולטת למין אנדמי הוא מין העגבנייה - העגבניות שהן מאכל נפוץ בעולם כולו הן מין אנדמי ליבשת אמריקה, כלומר התפתחו (אבולוציונית) במקור ביבשת אמריקה; גם תפוחי האדמה הם אנדמיים ליבשת אמריקה.
==גלריה==
<gallery>
Beit Keshet scenic route south 1 (9).JPG|ממוזער|קטע מיער בית קשת המלאכותי (ניתן לראות בבירור את מיעוט הצמחיה היבשה בין העצים הזהים מבחינה מינית).
Aminadav Forest-7.JPG|קטע מיער עמינדב המלאכותי (ניתן לראות כי לפחות קטע זה מורכב רובו ככולו מעצי אורן ללא צמחייה מרובה ביניהם).
Yatir Forest, Israel no.1.jpg|קטע מיער יתיר המלאכותי - הייעור הדו-מיני בעיקרו לכאורה לא מנע הימצאות מדבר בין העצים.
Yatir_Forest_IMG_7849.JPG| יער יתיר - דוגמה נוספת לשטח מדברי לכאורה בין האורנים.
Kastel_(17).JPG|קטע מיער ירושלים המלאכותי בקרבת הגן הלאומי "הקסטל"; ניתן לראות בבירור שטח אדמה יבשה בין העצים.
Roshhaajin007.jpg|קטע מיער ראש העין המלאכותי - צמחייה קוצנית יבשה וספורדית בין המחטניים.
נוף.JPG|קטע מחורשת אורנים מלאכותית בדרום ירושלים - יובש אדמה ברור בין המחטניים (רבע תחתון-שמאלי של התמונה).
PikiWiki_Israel_15085_Zipori_Forest.jpg|קטע מיער ציפורי המלאכותי (ניכר מיעוט הצמחיה היבשה בין האורנים).
Balfour_Forest_(3).jpg|קטע מיער בלפור המלאכותי (ניכר מיעוט הצמחיה היבשה בין האורנים).
SapirOut009.jpg|קטע מיער ספיר המלאכותי (ניכר מיעוט הצמחיה היבשה בין האורנים).
Horshim_wood027.jpg|קטע מיער חורשים המלאכותי הכולל אקליפטוסים במקטע חד מיני המדכא צמיחה של כמעט כל צמח סמוך במנגנון דומה לשל האורנים - ראו פירוט בהמשך הערך.
NeveCuf3.jpg|היער המלאכותי "יער חלמיש" ביהודה ושומרון - ראו פירוט על יער זה בהמשך הערך.
</gallery>
==הטענה לדיכוי אנדמיות בתוך היערות המלאכותיים בישראל==
[[קובץ:Cedars17(js).jpg|ממוזער|יער ארזים שופע מיני עצים במדינת לבנון השכנה לישראל מצפון; מדינה אשר יעריה הטבעיים נשתמרו מסיבות מגוונת; באופן כללי חלקו ישראל ולבנון מינים רבים אך בשטח ארץ ישראל אבדו רבים מפרטי מינים אלה כפי שיתואר בערך. בתמונה זו קטע מיער "ארזי האלוהים" בלבנון, אחד השרידים האחרונים ליערות העתיקים השופעים של אזור הלבנט; יערות כאלה היו נפוצים גם בתחום שטח מדינת ישראל בעבר ונשארו להם שרידים בודדים ודלילים.]]
[[קובץ:The_Cedars_of_God,_Lebanon_2002.jpeg|ממוזער|דוגמה נוספת ליער "ארזי האלוהים" בלבנון.]]
[[קובץ:Abies cilicica close-up.jpg|ממוזער|קטע מן היער הטבעי הרב-מיני "חורש אחדן" (Horsh Ehden, בערבית - حرش اهدن) אשר גם הוא בלבנון.]]
מבקרי קק"ל טוענים כי ברור באופן חד משמעי \ אמפירי שיערות מלאכותיים שהם בעיקר חד מיניים או דו מיניים כאמור כפי אלו שניטעו בארץ ישראל '''מדכאים צמיחת מינים אנדמיים בתחום היערות עצמם''' במהלך הקיץ והחורף כאחת אך בעיקר בקיץ (כלומר, לא צומחת צמחיה אנדמית '''בשטח שבתוך היער ושבין העצים''').
דיכוי האנדמיות מצמצם אוכלוסיות אחרות של צמחים אנדמיים לארץ (עצים, שיחים ופרחים כאחת) ישראל ושצמחו בה או בחלקיה השונים רבות בעבר כגון [[ארז]], [[אלת המסטיק]], [[קטלב מצוי]], [[אלון מצוי]], [[זית אירופי]], [[חרוב]], [[אדר סורי]] וייתכן שגם [[ער אציל]] ואף מינים שונים של פיקוס כגון פיקוס שקמה ופיקוס בת-שקמה וכן גם העצים הנשירים [[תאנה]] ו[[רימון]] ואחרים.
==הטענה לדיכוי המראה הטבעי של אזור הלבנט בכלל וארץ ישראל בפרט==
יערות שהם בעיקר חד-מיניים או דו-מיניים של עצים אלה אינם חורש-טבעי כפי שהיה בימי קדם בישראל וכלל עשרות מיני עצים נוספים ירוקי צמצמו למעשה את חלקות היער הטבעיות ומחקו נופים טבעיים מארץ ישראל. עלתה גם הטענה כלי העלווה של היערות המלאכותיים כהה מדי ביחס לעלווה הטבעית שהייתה יותר בגוון צהוב-ירוק וכהות כללית מעטה יותר.
==יערות חד מיניים כתמיד מדבריים==
סביר להניח שכל יער שהוא בעיקר חד מיני בעולם (ובעיקר ככל שהמין הניטע בו נמוך או בינוני בגובהו) הינו יער "מדברי". הסיבה העיקרית לכך הן שככלל אין עוד מינים (או אין מספיק מינים במידה והיער הוא בעיקר דו מיני או תלת מיני וכדומה) שמין X יוכל לקיים עימם סימביוזה ובאלגוריתם כל שהוא של דומיננטיות, ידכא כל מין אחר המנסה ללבלב בסביבתו.
כמו כן, ככל שהמין נמוך בגובהו ומועט בעלוותו כך הוא מאפשר ליותר אור שמש לייבש את הקרקע בהיעדר מספיק פרטים של מינים דומיננטיים אחרים שיחבלו בכך.
===מדבריות האקליפטוסים===
באופן אירוני וללא כל ביקורת על קק"ל (ועוד טרם הקמתה למעשה) נגרם מצב נוסף של "מדבריות עצים" שניתן לכנות "מדבריות האקליפטוסים" בשטח ארץ ישראל ובקרבתה. יערות האקליפטוס בישראל שהם ככלל חד מינים, הם יערות שנשתלו מסיבות פרקטיות עוד לפני קום המדינה ועל ידי גופים שונים שיישבו את ארץ ישראל, וזאת במטרה רפואית; בעבר ארץ ישראל הייתה רווייה בביצות שגרמו לשיעורים גבוהים של חרקים ארסיים כגון יתושים ארסיים שהתרבו באותן ביצות וגרמו למחלות שונות כגון [[מלריה]] לאוכלוסייה שהלכה וגדלה בארץ.
סוג האקליפטוס הובא לאזור הלבנט על ידי הבריטים (קיימת מחלוקת על ידי מי בדיוק ומתי) מיבשת אוסטרליה, אשר אליה הוא אנדמי.
תופעת "מדבריות האקליפטוסים" מיוחדת בישראל בשל שתילה מאסיבית חד-מינית; באוסטרליה למשל שם סוג האקליפטוס הוא רק סוג אחד מתוך סוגים רבים בחורש טבעי (ממוזג או טרופי) אין מדבריות כאלה. בישראל זה נובע למשל מקצב חילוף העלים המהיר של האקליפטוסים בעיקר בפזורה חד-מינית ([[אללופתיה]]) אשר "חונק" את הקרקע ומונע מצמחיה אחרת לצמוח בקרבת האקליפטוסים (שלא בחורף) וכן מסיבה נוספת של היותם של עצי אקליפטוס מייבשים מאד את השטח בו הם גדלים (ספיגה מרובה של מים מן הקרקע שבישראל יחסית יבשה ממילא בשל מיעוט משקעים).
==היסטוריה של היערות בארץ ישראל וסביבתה==
[[קובץ:Banias-falls-nahal-hermon.jpg|ממוזער|קטע מיער נחל חרמון (ה"בניאס"). אחד השרידים האחרונים ליערות חורש טבעי מגוונים (למעלה מ-10 מיני עצים לפחות ועשרות מיני צמחים) בארץ ישראל.]]
[[קובץ:Yagur – Nesher, the Green Path – Mount Carmel 052.JPG|ממוזער|קטע חורש טבעי ביער הכרמל; מן היערות הרב-גוניים הטבעיים האחרונים שנשארו בארץ ישראל.]]
[[קובץ:REICHANVIEW2011.jpg|ממוזער|יער ריחן הנמצא יחסית במרכז ארץ ישראל (בשטח יהודה ושומרון) הוא שריד נדיר ליער חורש טבעי רב מיני כמו אלו שהיו נפוצים בארץ בעבר וקרוב בגיוונו הביולוגי ליערות המגוונים הטבעיים של לבנון השכנה.]]
עד לפני שנת 2000 לפנה"ס לערך (או עד לתקופת המנדט המצרי-פרעוני בארץ ישראל, לערך) הייתה ארץ ישראל שופעת חורש טבעי עתיר מיני עצים ובעלי חיים; נפוצו בכל השטח הצפוני ואף ייתכן שגם בשטחה המרכזי של מדינת ישראל של ימינו עצי [[ארז]], שהם עצים ירוקי עד עתירי עלווה עם עלווה ירוקה מאד (ומשני מאפיינים אלה, ייצור רב של חמצן) וכן שאר המינים האחרים; שטח ארץ ישראל ולבנון היה שופע יערות ארז, אורן וברוש ממינים מגוונים שניתן לשער שדמו במראם ליערות האורן שנשתמרו עד ימינו במדינת [[יפן]]; היה זה אזור ייחודי במראהו באגן הים התיכון; היו אלו יערות ממוזגים (וייתכן שאף עם מאפיין לוקאלי-מינורי של יער גשם ממוזג כמו אלו המעטים שנשארו בצפון איראן, צפון טורקיה, דרום גאורגיה (היערות הממוזגים הקולכיים) ועוד.
בשל היותה של ארץ ישראל ארץ מרכזית אשר חיברה בין נתיבי מסחר ימיים ויבשתיים בין אסיה, אפריקה ואירופה עוד מן העת העתיקה וכן בשל קדושתה לדתות שונות ומלחמות שונות עליה שהושפעו מקדושה זו, ידעה הארץ תמורות רבות של ניצול משאבי הטבע שלה ובין היתר כריתת יערות מאסיבית לבניית פיגומים, מבצרים צבאיים, מקדשים, שיקום מבנים, בניית ספינות ועוד.
סביר להניח שהשימוש המאסיבי של העמים שפלשו לארץ ישראל בשטחי היער שלה (בעיקר החל מן הפלישה הרומאית) גרמו למגמה מתמשכת של כריתת יערות שצמצמה אולכוסיית צמחייה ומיני בעלי חיים רבים בארץ.
במאה ה-19 החלה מגמה של ייעור הארץ בעצי אקליפטוס לייבוש ביצות ועם הגלים השונים של ציונות ובעיקר עם קום המדינה החלה מגמה של ייעור מלאכותי כפי שתואר.
יש שחוו דעתם ששיטת הייעור בה נקטה קק"ל לאורך השנים היא שיטת "ייעור מסחרי" (שיטה בה ניטעים עצים רבים ממין אחד או שניים לצמיחת יער איתן שלבסוף ייכרת לשימוש האדם), אשר נבדלת משיטת "ייעור אקולוגי" שככלל אין לו כל אספקט כלכלי אפשרי.
[[קובץ:NeveCuf3.jpg|ממוזער|היער המלאכותי "יער חלמיש" ביהודה ושומרון; השטח בו ניטע היער הוא שטח הררי-סלעי טיפוסי לאזור זה אך אם עצי היער היו מוחלפים בעצי ארז למשל אשר להם עלווה רבה וסבוכה יחסית, ייתכן והיה צל רב יותר והאדמה הסלעית ממילא הייתה כוללת יותר צמחיה מגוונת ואנדמית.]]
==הסיבות שגרמו ל"מדבריות האורן" ו"מדבריות הברוש" לכאורה==
בכל הנוגע לאורנים, סברו תחילו כי "חומציות המחטים" (כלומר חומצות שונות שנרקבות מן המחטים אל האדמה) מדכאות צמיחה של צמחים סובבים אך טענה זו הופרכה וכיום מקובלת ההנחה ששילוב בין [[סוג אדמה]] לקצב חילוף העלים המהיר של מיני האורן ([[אללופתיה]]) שניטעו גורם לכך (בתוספת לחום ההולך וגואה בישראל בשל התחממות עולמית וכליה של משאבי טבע אחרים בארץ); בכל הנוגע לעצי ברוש ייתכן וגם כאן מדובר בשילוב עם סוג האדמה אך גם בעובדה שמין הברוש המצוי בעל עלווה פחות סבוכה (ולכן גם פחות מצלה) והכמות המעטה יותר של צל מאפשרת ליותר אור שמש לייבש את הקרקע הסמוכה לו ולאו דווקא מדובר בחילוף עלים מהיר (אללופתיה) כמו בעצי אורן.
==יערות רב מיניים בארץ ישראל==
את היערות הרב מיניים בארץ ישראל (בהגדרה סבירה, לפחות חמישה מיני עצים ואף עשרה ויותר) ניתן לחלק ליערות חורש טבעי וליערות מלאכותיים. נכון לשנת 2018 לכאורה כמעט ולא קיימים יערות מלאכותיים רב-גוניים מספיק (טבעיים-מספיק) בישראל למעט אולי יער ריחן שהוא בבסיסו יער חורש טבעי רב-גוני ויער פארק נשר בקרבת חיפה שממילא נשתל בסביבת חורש-טבעי ענף (חורש הכרמל).
===עצים המהווים חלק טבעי מיערות ישראל והמצאותם מהווה השלמה אקולוגית===
גלריה:
<gallery>
S73F2380.JPG|ארז הלבנון
Ktalav2.jpg|קטלב מצוי
Pistacia_lentiscus_sp.jpg|אלת המסטיק
Ceratonia_siliqua,_total.jpg|חרוב
Acer_obtusifolium_1c.JPG|אדר סורי
Rhamnaceae_-_Rhamnus_alaternus.JPG|אשחר רחב-עלים
KorfuÖlbaumhain.jpg|זית אירופי
Shajarat_Al_Arba%27in_2.JPG|אלון מצוי
Ficus_sycomorus_Kruger-NP.jpg|פיקוס שקמה
Ficus_palmata_01_by_Line1.JPG|פיקוס בת-שקמה
</gallery>
ניתן לדבר גם על שתילת עצי דקל אנדמיים (ספק בחלקות ייעודיות לעצי דקל) ושיחים אנדמיים ומינים קרובים שיכולים להתאים ליצירת יערות ממוזגים ולא מדבריים.
==התנהלות קק"ל לאחר הביקורות==
גורמים שונים בקק"ל התוועדו לעצם קיום הבעיה ולביקורות על קק"ל בהקשרה (יהיו ביקורות אלה מוצדקות או בלתי מוצדקות בנפשו של איש) אך לכאורה לא ננקטו פעולות לשינוי יערות קיימים (למעט חידוש יערות שנפגמו וגם אז אין לכלל אזרחי המדינה דרך להתחקות אחר הנעשה) וממילא שינוי יערות קיימים כמעט בלתי אפשרי בטכנולוגיה הנוכחית; כיום בשנת 2018 אם קק"ל נוטעת יערות חדשים (מה שכמעט ולא קורה לפחות בשל גורמים שונים בעלי אינטרס כללי המונעים זאת מקק"ל עצמה) היא ככלל מקפידה על יערות מגוונים מינית (3 מינים ויותר) במטרה לשמר את החורש הטבעי של ארץ ישראל תוך לקיחת בחשבון גורמי סיכון כמו היותו של חורש סבוך כבעל סיכון גבוה יותר לשריפות.
==מבט לעתיד==
במבט לעתיד, לערך עד שנת 2118 ניתן יהיה לשקם את כלל היערות באזור הלבנט בכלל וארץ בישראל בפרט אך הדבר ידרוש לפני הכל שיפור מערכי בטיחות קיימים אשר הצורך אודותם נלמד עוד יותר לאחר ריבוי שריפות באזורים מיושבים ומתוירים בכלל ובכל הנוגע לישראל מ[[שריפות יער בישראל]] ובמידה רבה אסון השריפה בכרמל בשנת 2010 והתופעה הנפוצה בישראל ובסביבתה בה גורמים אסלאמיים-פונדמנטליים ורדיקליים מוכנים להצית חורשים ויערות כפעולות טרור (וייתכן שחלק משריפות היערות בישראל כולל השריפה בכרמל ב-2010 היו פעולות טרור), זאת לצד הצורך בפיתוח טכנולוגיות מסייעות שיאפשרו שינוי מאסיבי של יערות קיימים על ידי החלפת מיקומם של עצים קיימים באחרים וכן ניקיון "קרחות יער" שנגרמו למשל מ[[אללופתיה]] לא טבעית והחדרת מינים חדשים אליהם (ובכך למעשה גם ללב היער).
כל אזור הלבנט שופע זיהום אוויר מתעשייה (צבאית, במידה ניכרת), ממלחמות ומצפיפות אוכלוסין רבה אך על ידי הבטחת מערך כיבוי אש יעיל במדינות האזור תוך הסתמכות על טכולוגיות עדכניות, ייבוא כח אדם והכנסת רובוטיקה, סביר כי ניתן יהיה לשחזר ואף להרחיב בדיעבד יערות ממוזגים רב מיניים (כולל מעיינות ונחלים) גם בקרבת ערים ואזורים מיושבים בלבנט בכלל ובישראל בפרט. סביר כי הדבר ידרוש עבודה של רשויות רבות בכל מדינה וייתכן שאף שיתוף פעולה בין מדינות האזור השונות.
===טיפול טכנולוגי===
נכון לטכנולוגיה הנוכחית בשנת 2018 קשה עד בלתי אפשרי לטפל בבעיה הן מבחינת הבטחת בטיחות של היערות ותושבים הדרים בקרבתם והן מבחינות פרגמטיות שמעבר לכך (ראו בהמשך על אפשרויות עתידיות).
הדרך היעילה היחדיה לכאורה למנוע לחלוטין את מדבריות האורן (לאחר הבטחת מערך בטיחות שיטרים פעולה זו) היא לפתח רחפנים מאסיביים וחשמליים בעלי יכולת טעינה עצמית-סולארית ויכולת לעקירה ונשיאה בטיחותית של עץ על ידי משיכתו מעלה והזזתו למקום אחר (לפי קואורדינטות) ובכך לעקור חלק מן העצים באופן ספורדי ולשתול מחדש את העצים שנעקרו במקומות אחרים באופן טבעי ורב-גוני תוך ריחוף הרחפן אל אתר השתילה (העברת עץ), הנחתו באתר שנחפר מבעוד מועד על ידי רחפן אחר נניח (אשר ימתין בקרבת האתר לכיסוי גזע העץ באדמה וייצוקו לקרקע (במצב בלתי סביר של היעדר שטח לשתילה העץ במדינה נתונה יוכל להישתל במדינה שכנה או במקרה נדיר לעבור התמרה ל[[קומפוסט אורגני]]).
====סיכום ומסקנות זהירות====
[[קובץ:Ghaleye Rud Khan (40) 4.jpg|ממוזער|יער ממוזג במחוז גילאן (Gilan) שבצפון איראן, בקרבת הים השחור; ניתן לתפוש תמונה זו כהדמיה לאיך בערך יראה שיקום רחב היקף הכולל רפורמה בטיחותית ואמצעית מקיפה ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות של רחפנים להחלפת מיקומי עצים, סילוק [[אללופתיה]] והחדרת מינים אנדמיים ירוקי-עד שהתמעטו (כגון ארז, קטלב, ער אציל, אלת המסטיק, אדר סורי ועוד) וביצוע פעולות אלה באופן נרחב ומאסיבי לצד פעולות נוספות, באזור הלבנט, בפרט ברצועות ההרים שאל מול חופי הים התיכון.]]
נכון לשנת 2018 טכנולוגיה כזאת איננה בנמצא והטכנולוגיות הקיימות הנוגעות לרחפנים ורובוטיקה רחוקות מאד מלאפשר לפתח רחפן חשמלי מאסיבי כזה בעל יכולת אגירת אנרגיה חשמלית והיטענות סולארית כפי הנדרש לבמצעים יעילים כאלה.
בארץ ישראל ניטעו כבר מיליוני אורנים וברושים במסגרת מה שכונה "מדבריות האורן" וניתן להעריך כי רק בסביבות שנת 2118 לערך תיתכן טכנולוגיה שתוכל להתמודד ביעילות עם תופעת מדבריות העצים השונות.
מה שכן ניתן לעשות גם כיום ללא טכנולוגיה מתקדמת לעקירה והעברת עצים כפי שתואר הוא שיקום מערכי בטיחות (כולל הכנסת רובוטיקה מסייעת קיימת או שתצא לשוק בזמן סביר וכן שיקום יערות שנשרפו על ידי מינים רבים (בהגדרה סבירה, לפחות חמישה מיני עצים ואף עשרה ויותר) כך שהחלקה המשוקמת תשקף חורש טבעי ואקולוגי לכל הדעות.
===שיקום יערות ישראל ולבנון תחילה===
בכל הנוגע לאזור הלבנט, סביר שתחילה ישוקמו יערות ישראל (כולל שטחי הרשות הפלסטינית), לבנון וירדן; ייתכן שיקום לאורך רצועות ההרים שאל מול חופי ישראל ולבנון (ליצירה מחודשת או הרחבה של יערות ממוזגים עתיקים שהתקיימו באזור, אשר יסייעו למנוע זיהום אוויר ויסייעו להרים קמעה את כמות המשקעים) והדבר יציריך שיתוף פעולה בין סמכויות הייעור של המדינות השונות, אם כי במצב היחסים הנוכחי בין המדינות (בעיקר ישראל, פלסטין ולבנון) תהליך זה נראה כחלום מתוק.
==הבהרה משפטית בעניין התמונות שבערך==
כל התמונות בערך נלקחו מויקימדיה או מויקיפדיה העברית (בתנאי ושוכפלו משרת ויקיפדיה העברית לויקימדיה וזאת מטעמים טכניים בלבד כי לעתים קישורים מויקימדיה לא נקלטים על יד מערכת אקו-ויקי); למיזם ויקימדיה, למיזם ויקיפדיה העברית ולכל מעלי התמונות ניתן ייחוס (קרדיט) אותו נותן לראות כשלוחצים על כל תמונה - מה שמוביל את הגולש לדף התמונה עצמה הכולל פרטים על העלאת היצירה ועל יוצרה. מערכת אקו-ויקי סרה לשעתק אליה תמונות על פי שימוש הוגן בלבד ומתנצלת מראש אם נפלה טעות בשיעתוק תמונה וכל תמונה שמפירה זכויות יוצרים תוסר לאלתר לאחר הודעה על כך לצוות האתר.
==ראו גם==
* [[מערכת אקולוגית]]
* [[שירותי המערכת האקולוגית]]
* [[ייצור ראשוני]]
* [[לחות]]
* [[יער ממוזג]]
* [[משקעים]]
[[קטגוריה:יערות]]
[[קטגוריה:התחממות עולמית]]
[[קטגוריה:שמירת טבע]]
[[קטגוריה:איומים ומפגעים סביבתיים]]
[[קטגוריה:ישראל]]
[[קטגוריה:לבנון]]
'''מדבריות האורן''' (או לחלופין '''מדבריות הברוש''', או '''מדבריות האורן והברוש''') הם מונחים המתארים את הדעה לפיה חלק ניכר מן היערות שניטעו על ידי החברה הממשלתית קרן קיימת לישראל (קק"ל) האחראית על ייעור ארץ ישראל מטעם ממשלת ישראל, מעת הקמתה ועד לאמצע שנות ה-2000 לערך{{הבהרה}}, כוללים '''בעיקר''' רק שני סוגים של עצים - [[אורן]], בעיקר מן המין [[אורן ירושלים]] שהוא [[אנדמיות|אנדמי]] לארץ ישראל ו[[ברוש]], בעיקר מן המין "ברוש מצוי" שגם הוא אנדמי לארץ ישראל תוך זניחה לכאורה של יותר מדי מינים אנדמיים אחרים לכדי יצירת "יערות מדבריים" או "מדברים מיוערים" כלומר יערות שצמחים רבים (אנדמיים ושאינם) מתקשים לצמוח בין עציהם ("מדבר עם עצים" או "עצים על מדבר") כך שהמאפיין הטבעי העיקרי היחיד שניתן למצוא בין העצים הוא חצץ וסלעים, מה שמביא, לפי דעת המבקרים, מגוון בעיות אקולוגיות.
המונח "מדבריות האורן" נתבע על ידי מי ממבקרי קק"ל{{הבהרה|אם מישהו מהעורכים יודע מי היה ההוגה המקורי של המונח - נא להוסיף}} מן הסיבה של דיכוי אנדמיות בתוך היער. המונח עצמו בוקר על ידי הנהלת קק"ל והם השיבו לביקורת שעלתה סביבו באתר החברה במגוון מאמרים.
מין אנדמי הוא מין '''שמקורו הטבעי (האבולוציוני) ייחודי לאזור מסוים''' (למשל, מין הייחודי לאזור הלבנט בכלל ולארץ ישראל בפרט, או באותה מידה גם לאזור האי אוסטרליה או למדינת ניו זילנד); כל מין שהתפתח אבולוציונית רק בתחום מוגדר מסוים הוא אנדמי לו; דוגמה בולטת למין אנדמי הוא מין העגבנייה - העגבניות שהן מאכל נפוץ בעולם כולו הן מין אנדמי ליבשת אמריקה, כלומר התפתחו (אבולוציונית) במקור ביבשת אמריקה; גם תפוחי האדמה הם אנדמיים ליבשת אמריקה.
==גלריה==
<gallery>
Beit Keshet scenic route south 1 (9).JPG|ממוזער|קטע מיער בית קשת המלאכותי (ניתן לראות בבירור את מיעוט הצמחיה היבשה בין העצים הזהים מבחינה מינית).
Aminadav Forest-7.JPG|קטע מיער עמינדב המלאכותי (ניתן לראות כי לפחות קטע זה מורכב רובו ככולו מעצי אורן ללא צמחייה מרובה ביניהם).
Yatir Forest, Israel no.1.jpg|קטע מיער יתיר המלאכותי - הייעור הדו-מיני בעיקרו לכאורה לא מנע הימצאות מדבר בין העצים.
Yatir_Forest_IMG_7849.JPG| יער יתיר - דוגמה נוספת לשטח מדברי לכאורה בין האורנים.
Kastel_(17).JPG|קטע מיער ירושלים המלאכותי בקרבת הגן הלאומי "הקסטל"; ניתן לראות בבירור שטח אדמה יבשה בין העצים.
Roshhaajin007.jpg|קטע מיער ראש העין המלאכותי - צמחייה קוצנית יבשה וספורדית בין המחטניים.
נוף.JPG|קטע מחורשת אורנים מלאכותית בדרום ירושלים - יובש אדמה ברור בין המחטניים (רבע תחתון-שמאלי של התמונה).
PikiWiki_Israel_15085_Zipori_Forest.jpg|קטע מיער ציפורי המלאכותי (ניכר מיעוט הצמחיה היבשה בין האורנים).
Balfour_Forest_(3).jpg|קטע מיער בלפור המלאכותי (ניכר מיעוט הצמחיה היבשה בין האורנים).
SapirOut009.jpg|קטע מיער ספיר המלאכותי (ניכר מיעוט הצמחיה היבשה בין האורנים).
Horshim_wood027.jpg|קטע מיער חורשים המלאכותי הכולל אקליפטוסים במקטע חד מיני המדכא צמיחה של כמעט כל צמח סמוך במנגנון דומה לשל האורנים - ראו פירוט בהמשך הערך.
NeveCuf3.jpg|היער המלאכותי "יער חלמיש" ביהודה ושומרון - ראו פירוט על יער זה בהמשך הערך.
</gallery>
==הטענה לדיכוי אנדמיות בתוך היערות המלאכותיים בישראל==
[[קובץ:Cedars17(js).jpg|ממוזער|יער ארזים שופע מיני עצים במדינת לבנון השכנה לישראל מצפון; מדינה אשר יעריה הטבעיים נשתמרו מסיבות מגוונת; באופן כללי חלקו ישראל ולבנון מינים רבים אך בשטח ארץ ישראל אבדו רבים מפרטי מינים אלה כפי שיתואר בערך. בתמונה זו קטע מיער "ארזי האלוהים" בלבנון, אחד השרידים האחרונים ליערות העתיקים השופעים של אזור הלבנט; יערות כאלה היו נפוצים גם בתחום שטח מדינת ישראל בעבר ונשארו להם שרידים בודדים ודלילים.]]
[[קובץ:The_Cedars_of_God,_Lebanon_2002.jpeg|ממוזער|דוגמה נוספת ליער "ארזי האלוהים" בלבנון.]]
[[קובץ:Abies cilicica close-up.jpg|ממוזער|קטע מן היער הטבעי הרב-מיני "חורש אחדן" (Horsh Ehden, בערבית - حرش اهدن) אשר גם הוא בלבנון.]]
מבקרי קק"ל טוענים כי ברור באופן חד משמעי \ אמפירי שיערות מלאכותיים שהם בעיקר חד מיניים או דו מיניים כאמור כפי אלו שניטעו בארץ ישראל '''מדכאים צמיחת מינים אנדמיים בתחום היערות עצמם''' במהלך הקיץ והחורף כאחת אך בעיקר בקיץ (כלומר, לא צומחת צמחיה אנדמית '''בשטח שבתוך היער ושבין העצים''').
דיכוי האנדמיות מצמצם אוכלוסיות אחרות של צמחים אנדמיים לארץ (עצים, שיחים ופרחים כאחת) ישראל ושצמחו בה או בחלקיה השונים רבות בעבר כגון [[ארז]], [[אלת המסטיק]], [[קטלב מצוי]], [[אלון מצוי]], [[זית אירופי]], [[חרוב]], [[אדר סורי]] וייתכן שגם [[ער אציל]] ואף מינים שונים של פיקוס כגון פיקוס שקמה ופיקוס בת-שקמה וכן גם העצים הנשירים [[תאנה]] ו[[רימון]] ואחרים.
==הטענה לדיכוי המראה הטבעי של אזור הלבנט בכלל וארץ ישראל בפרט==
יערות שהם בעיקר חד-מיניים או דו-מיניים של עצים אלה אינם חורש-טבעי כפי שהיה בימי קדם בישראל וכלל עשרות מיני עצים נוספים ירוקי צמצמו למעשה את חלקות היער הטבעיות ומחקו נופים טבעיים מארץ ישראל. עלתה גם הטענה כלי העלווה של היערות המלאכותיים כהה מדי ביחס לעלווה הטבעית שהייתה יותר בגוון צהוב-ירוק וכהות כללית מעטה יותר.
==יערות חד מיניים כתמיד מדבריים==
סביר להניח שכל יער שהוא בעיקר חד מיני בעולם (ובעיקר ככל שהמין הניטע בו נמוך או בינוני בגובהו) הינו יער "מדברי". הסיבה העיקרית לכך הן שככלל אין עוד מינים (או אין מספיק מינים במידה והיער הוא בעיקר דו מיני או תלת מיני וכדומה) שמין X יוכל לקיים עימם סימביוזה ובאלגוריתם כל שהוא של דומיננטיות, ידכא כל מין אחר המנסה ללבלב בסביבתו.
כמו כן, ככל שהמין נמוך בגובהו ומועט בעלוותו כך הוא מאפשר ליותר אור שמש לייבש את הקרקע בהיעדר מספיק פרטים של מינים דומיננטיים אחרים שיחבלו בכך.
===מדבריות האקליפטוסים===
באופן אירוני וללא כל ביקורת על קק"ל (ועוד טרם הקמתה למעשה) נגרם מצב נוסף של "מדבריות עצים" שניתן לכנות "מדבריות האקליפטוסים" בשטח ארץ ישראל ובקרבתה. יערות האקליפטוס בישראל שהם ככלל חד מינים, הם יערות שנשתלו מסיבות פרקטיות עוד לפני קום המדינה ועל ידי גופים שונים שיישבו את ארץ ישראל, וזאת במטרה רפואית; בעבר ארץ ישראל הייתה רווייה בביצות שגרמו לשיעורים גבוהים של חרקים ארסיים כגון יתושים ארסיים שהתרבו באותן ביצות וגרמו למחלות שונות כגון [[מלריה]] לאוכלוסייה שהלכה וגדלה בארץ.
סוג האקליפטוס הובא לאזור הלבנט על ידי הבריטים (קיימת מחלוקת על ידי מי בדיוק ומתי) מיבשת אוסטרליה, אשר אליה הוא אנדמי.
תופעת "מדבריות האקליפטוסים" מיוחדת בישראל בשל שתילה מאסיבית חד-מינית; באוסטרליה למשל שם סוג האקליפטוס הוא רק סוג אחד מתוך סוגים רבים בחורש טבעי (ממוזג או טרופי) אין מדבריות כאלה. בישראל זה נובע למשל מקצב חילוף העלים המהיר של האקליפטוסים בעיקר בפזורה חד-מינית ([[אללופתיה]]) אשר "חונק" את הקרקע ומונע מצמחיה אחרת לצמוח בקרבת האקליפטוסים (שלא בחורף) וכן מסיבה נוספת של היותם של עצי אקליפטוס מייבשים מאד את השטח בו הם גדלים (ספיגה מרובה של מים מן הקרקע שבישראל יחסית יבשה ממילא בשל מיעוט משקעים).
==היסטוריה של היערות בארץ ישראל וסביבתה==
[[קובץ:Banias-falls-nahal-hermon.jpg|ממוזער|קטע מיער נחל חרמון (ה"בניאס"). אחד השרידים האחרונים ליערות חורש טבעי מגוונים (למעלה מ-10 מיני עצים לפחות ועשרות מיני צמחים) בארץ ישראל.]]
[[קובץ:Yagur – Nesher, the Green Path – Mount Carmel 052.JPG|ממוזער|קטע חורש טבעי ביער הכרמל; מן היערות הרב-גוניים הטבעיים האחרונים שנשארו בארץ ישראל.]]
[[קובץ:REICHANVIEW2011.jpg|ממוזער|יער ריחן הנמצא יחסית במרכז ארץ ישראל (בשטח יהודה ושומרון) הוא שריד נדיר ליער חורש טבעי רב מיני כמו אלו שהיו נפוצים בארץ בעבר וקרוב בגיוונו הביולוגי ליערות המגוונים הטבעיים של לבנון השכנה.]]
עד לפני שנת 2000 לפנה"ס לערך (או עד לתקופת המנדט המצרי-פרעוני בארץ ישראל, לערך) הייתה ארץ ישראל שופעת חורש טבעי עתיר מיני עצים ובעלי חיים; נפוצו בכל השטח הצפוני ואף ייתכן שגם בשטחה המרכזי של מדינת ישראל של ימינו עצי [[ארז]], שהם עצים ירוקי עד עתירי עלווה עם עלווה ירוקה מאד (ומשני מאפיינים אלה, ייצור רב של חמצן) וכן שאר המינים האחרים; שטח ארץ ישראל ולבנון היה שופע יערות ארז, אורן וברוש ממינים מגוונים שניתן לשער שדמו במראם ליערות האורן שנשתמרו עד ימינו במדינת [[יפן]]; היה זה אזור ייחודי במראהו באגן הים התיכון; היו אלו יערות ממוזגים (וייתכן שאף עם מאפיין לוקאלי-מינורי של יער גשם ממוזג כמו אלו המעטים שנשארו בצפון איראן, צפון טורקיה, דרום גאורגיה (היערות הממוזגים הקולכיים) ועוד.
בשל היותה של ארץ ישראל ארץ מרכזית אשר חיברה בין נתיבי מסחר ימיים ויבשתיים בין אסיה, אפריקה ואירופה עוד מן העת העתיקה וכן בשל קדושתה לדתות שונות ומלחמות שונות עליה שהושפעו מקדושה זו, ידעה הארץ תמורות רבות של ניצול משאבי הטבע שלה ובין היתר כריתת יערות מאסיבית לבניית פיגומים, מבצרים צבאיים, מקדשים, שיקום מבנים, בניית ספינות ועוד.
סביר להניח שהשימוש המאסיבי של העמים שפלשו לארץ ישראל בשטחי היער שלה (בעיקר החל מן הפלישה הרומאית) גרמו למגמה מתמשכת של כריתת יערות שצמצמה אולכוסיית צמחייה ומיני בעלי חיים רבים בארץ.
במאה ה-19 החלה מגמה של ייעור הארץ בעצי אקליפטוס לייבוש ביצות ועם הגלים השונים של ציונות ובעיקר עם קום המדינה החלה מגמה של ייעור מלאכותי כפי שתואר.
יש שחוו דעתם ששיטת הייעור בה נקטה קק"ל לאורך השנים היא שיטת "ייעור מסחרי" (שיטה בה ניטעים עצים רבים ממין אחד או שניים לצמיחת יער איתן שלבסוף ייכרת לשימוש האדם), אשר נבדלת משיטת "ייעור אקולוגי" שככלל אין לו כל אספקט כלכלי אפשרי.
[[קובץ:NeveCuf3.jpg|ממוזער|היער המלאכותי "יער חלמיש" ביהודה ושומרון; השטח בו ניטע היער הוא שטח הררי-סלעי טיפוסי לאזור זה אך אם עצי היער היו מוחלפים בעצי ארז למשל אשר להם עלווה רבה וסבוכה יחסית, ייתכן והיה צל רב יותר והאדמה הסלעית ממילא הייתה כוללת יותר צמחיה מגוונת ואנדמית.]]
==הסיבות שגרמו ל"מדבריות האורן" ו"מדבריות הברוש" לכאורה==
בכל הנוגע לאורנים, סברו תחילו כי "חומציות המחטים" (כלומר חומצות שונות שנרקבות מן המחטים אל האדמה) מדכאות צמיחה של צמחים סובבים אך טענה זו הופרכה וכיום מקובלת ההנחה ששילוב בין [[סוג אדמה]] לקצב חילוף העלים המהיר של מיני האורן ([[אללופתיה]]) שניטעו גורם לכך (בתוספת לחום ההולך וגואה בישראל בשל התחממות עולמית וכליה של משאבי טבע אחרים בארץ); בכל הנוגע לעצי ברוש ייתכן וגם כאן מדובר בשילוב עם סוג האדמה אך גם בעובדה שמין הברוש המצוי בעל עלווה פחות סבוכה (ולכן גם פחות מצלה) והכמות המעטה יותר של צל מאפשרת ליותר אור שמש לייבש את הקרקע הסמוכה לו ולאו דווקא מדובר בחילוף עלים מהיר (אללופתיה) כמו בעצי אורן.
==יערות רב מיניים בארץ ישראל==
את היערות הרב מיניים בארץ ישראל (בהגדרה סבירה, לפחות חמישה מיני עצים ואף עשרה ויותר) ניתן לחלק ליערות חורש טבעי וליערות מלאכותיים. נכון לשנת 2018 לכאורה כמעט ולא קיימים יערות מלאכותיים רב-גוניים מספיק (טבעיים-מספיק) בישראל למעט אולי יער ריחן שהוא בבסיסו יער חורש טבעי רב-גוני ויער פארק נשר בקרבת חיפה שממילא נשתל בסביבת חורש-טבעי ענף (חורש הכרמל).
===עצים המהווים חלק טבעי מיערות ישראל והמצאותם מהווה השלמה אקולוגית===
גלריה:
<gallery>
S73F2380.JPG|ארז הלבנון
Ktalav2.jpg|קטלב מצוי
Pistacia_lentiscus_sp.jpg|אלת המסטיק
Ceratonia_siliqua,_total.jpg|חרוב
Acer_obtusifolium_1c.JPG|אדר סורי
Rhamnaceae_-_Rhamnus_alaternus.JPG|אשחר רחב-עלים
KorfuÖlbaumhain.jpg|זית אירופי
Shajarat_Al_Arba%27in_2.JPG|אלון מצוי
Ficus_sycomorus_Kruger-NP.jpg|פיקוס שקמה
Ficus_palmata_01_by_Line1.JPG|פיקוס בת-שקמה
</gallery>
ניתן לדבר גם על שתילת עצי דקל אנדמיים (ספק בחלקות ייעודיות לעצי דקל) ושיחים אנדמיים ומינים קרובים שיכולים להתאים ליצירת יערות ממוזגים ולא מדבריים.
==התנהלות קק"ל לאחר הביקורות==
גורמים שונים בקק"ל התוועדו לעצם קיום הבעיה ולביקורות על קק"ל בהקשרה (יהיו ביקורות אלה מוצדקות או בלתי מוצדקות בנפשו של איש) אך לכאורה לא ננקטו פעולות לשינוי יערות קיימים (למעט חידוש יערות שנפגמו וגם אז אין לכלל אזרחי המדינה דרך להתחקות אחר הנעשה) וממילא שינוי יערות קיימים כמעט בלתי אפשרי בטכנולוגיה הנוכחית; כיום בשנת 2018 אם קק"ל נוטעת יערות חדשים (מה שכמעט ולא קורה לפחות בשל גורמים שונים בעלי אינטרס כללי המונעים זאת מקק"ל עצמה) היא ככלל מקפידה על יערות מגוונים מינית (3 מינים ויותר) במטרה לשמר את החורש הטבעי של ארץ ישראל תוך לקיחת בחשבון גורמי סיכון כמו היותו של חורש סבוך כבעל סיכון גבוה יותר לשריפות.
==מבט לעתיד==
במבט לעתיד, לערך עד שנת 2118 ניתן יהיה לשקם את כלל היערות באזור הלבנט בכלל וארץ בישראל בפרט אך הדבר ידרוש לפני הכל שיפור מערכי בטיחות קיימים אשר הצורך אודותם נלמד עוד יותר לאחר ריבוי שריפות באזורים מיושבים ומתוירים בכלל ובכל הנוגע לישראל מ[[שריפות יער בישראל]] ובמידה רבה אסון השריפה בכרמל בשנת 2010 והתופעה הנפוצה בישראל ובסביבתה בה גורמים אסלאמיים-פונדמנטליים ורדיקליים מוכנים להצית חורשים ויערות כפעולות טרור (וייתכן שחלק משריפות היערות בישראל כולל השריפה בכרמל ב-2010 היו פעולות טרור), זאת לצד הצורך בפיתוח טכנולוגיות מסייעות שיאפשרו שינוי מאסיבי של יערות קיימים על ידי החלפת מיקומם של עצים קיימים באחרים וכן ניקיון "קרחות יער" שנגרמו למשל מ[[אללופתיה]] לא טבעית והחדרת מינים חדשים אליהם (ובכך למעשה גם ללב היער).
כל אזור הלבנט שופע זיהום אוויר מתעשייה (צבאית, במידה ניכרת), ממלחמות ומצפיפות אוכלוסין רבה אך על ידי הבטחת מערך כיבוי אש יעיל במדינות האזור תוך הסתמכות על טכולוגיות עדכניות, ייבוא כח אדם והכנסת רובוטיקה, סביר כי ניתן יהיה לשחזר ואף להרחיב בדיעבד יערות ממוזגים רב מיניים (כולל מעיינות ונחלים) גם בקרבת ערים ואזורים מיושבים בלבנט בכלל ובישראל בפרט. סביר כי הדבר ידרוש עבודה של רשויות רבות בכל מדינה וייתכן שאף שיתוף פעולה בין מדינות האזור השונות.
===טיפול טכנולוגי===
נכון לטכנולוגיה הנוכחית בשנת 2018 קשה עד בלתי אפשרי לטפל בבעיה הן מבחינת הבטחת בטיחות של היערות ותושבים הדרים בקרבתם והן מבחינות פרגמטיות שמעבר לכך (ראו בהמשך על אפשרויות עתידיות).
הדרך היעילה היחדיה לכאורה למנוע לחלוטין את מדבריות האורן (לאחר הבטחת מערך בטיחות שיטרים פעולה זו) היא לפתח רחפנים מאסיביים וחשמליים בעלי יכולת טעינה עצמית-סולארית ויכולת לעקירה ונשיאה בטיחותית של עץ על ידי משיכתו מעלה והזזתו למקום אחר (לפי קואורדינטות) ובכך לעקור חלק מן העצים באופן ספורדי ולשתול מחדש את העצים שנעקרו במקומות אחרים באופן טבעי ורב-גוני תוך ריחוף הרחפן אל אתר השתילה (העברת עץ), הנחתו באתר שנחפר מבעוד מועד על ידי רחפן אחר נניח (אשר ימתין בקרבת האתר לכיסוי גזע העץ באדמה וייצוקו לקרקע (במצב בלתי סביר של היעדר שטח לשתילה העץ במדינה נתונה יוכל להישתל במדינה שכנה או במקרה נדיר לעבור התמרה ל[[קומפוסט אורגני]]).
====סיכום ומסקנות זהירות====
[[קובץ:Ghaleye Rud Khan (40) 4.jpg|ממוזער|יער ממוזג במחוז גילאן (Gilan) שבצפון איראן, בקרבת הים השחור; ניתן לתפוש תמונה זו כהדמיה לאיך בערך יראה שיקום רחב היקף הכולל רפורמה בטיחותית ואמצעית מקיפה ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות של רחפנים להחלפת מיקומי עצים, סילוק [[אללופתיה]] והחדרת מינים אנדמיים ירוקי-עד שהתמעטו (כגון ארז, קטלב, ער אציל, אלת המסטיק, אדר סורי ועוד) וביצוע פעולות אלה באופן נרחב ומאסיבי לצד פעולות נוספות, באזור הלבנט, בפרט ברצועות ההרים שאל מול חופי הים התיכון.]]
נכון לשנת 2018 טכנולוגיה כזאת איננה בנמצא והטכנולוגיות הקיימות הנוגעות לרחפנים ורובוטיקה רחוקות מאד מלאפשר לפתח רחפן חשמלי מאסיבי כזה בעל יכולת אגירת אנרגיה חשמלית והיטענות סולארית כפי הנדרש לבמצעים יעילים כאלה.
בארץ ישראל ניטעו כבר מיליוני אורנים וברושים במסגרת מה שכונה "מדבריות האורן" וניתן להעריך כי רק בסביבות שנת 2118 לערך תיתכן טכנולוגיה שתוכל להתמודד ביעילות עם תופעת מדבריות העצים השונות.
מה שכן ניתן לעשות גם כיום ללא טכנולוגיה מתקדמת לעקירה והעברת עצים כפי שתואר הוא שיקום מערכי בטיחות (כולל הכנסת רובוטיקה מסייעת קיימת או שתצא לשוק בזמן סביר וכן שיקום יערות שנשרפו על ידי מינים רבים (בהגדרה סבירה, לפחות חמישה מיני עצים ואף עשרה ויותר) כך שהחלקה המשוקמת תשקף חורש טבעי ואקולוגי לכל הדעות.
===שיקום יערות ישראל ולבנון תחילה===
בכל הנוגע לאזור הלבנט, סביר שתחילה ישוקמו יערות ישראל (כולל שטחי הרשות הפלסטינית), לבנון וירדן; ייתכן שיקום לאורך רצועות ההרים שאל מול חופי ישראל ולבנון (ליצירה מחודשת או הרחבה של יערות ממוזגים עתיקים שהתקיימו באזור, אשר יסייעו למנוע זיהום אוויר ויסייעו להרים קמעה את כמות המשקעים) והדבר יציריך שיתוף פעולה בין סמכויות הייעור של המדינות השונות, אם כי במצב היחסים הנוכחי בין המדינות (בעיקר ישראל, פלסטין ולבנון) תהליך זה נראה כחלום מתוק.
==הבהרה משפטית בעניין התמונות שבערך==
כל התמונות בערך נלקחו מויקימדיה או מויקיפדיה העברית (בתנאי ושוכפלו משרת ויקיפדיה העברית לויקימדיה וזאת מטעמים טכניים בלבד כי לעתים קישורים מויקימדיה לא נקלטים על יד מערכת אקו-ויקי); למיזם ויקימדיה, למיזם ויקיפדיה העברית ולכל מעלי התמונות ניתן ייחוס (קרדיט) אותו נותן לראות כשלוחצים על כל תמונה - מה שמוביל את הגולש לדף התמונה עצמה הכולל פרטים על העלאת היצירה ועל יוצרה. מערכת אקו-ויקי סרה לשעתק אליה תמונות על פי שימוש הוגן בלבד ומתנצלת מראש אם נפלה טעות בשיעתוק תמונה וכל תמונה שמפירה זכויות יוצרים תוסר לאלתר לאחר הודעה על כך לצוות האתר.
==ראו גם==
* [[מערכת אקולוגית]]
* [[שירותי המערכת האקולוגית]]
* [[ייצור ראשוני]]
* [[לחות]]
* [[יער ממוזג]]
* [[משקעים]]
[[קטגוריה:יערות]]
[[קטגוריה:התחממות עולמית]]
[[קטגוריה:שמירת טבע]]
[[קטגוריה:איומים ומפגעים סביבתיים]]
[[קטגוריה:ישראל]]
[[קטגוריה:לבנון]]