שינויים

לדוגמה, כאשר מציעים לאנשים את הברירה בין 50 ש"ח היום לבין 100 ש"ח בעוד שנה, רוב האנשים מעדיפים את הסכום המיידי של 50  ש"ח. אבל, כאשר מציעים את הברירה בין 50 ש"ח בעוד חמש שנים, לבין 100 ש"ח בעוד שש שנים, רוב האנשים מעדיפים את 100 הש"ח בעוד שש שנים. בנוסף, כאשר מציעים את הברירה בין 50 ש"ח היום, לבין 100 ש"ח מחר, רוב האנשים מעדיפים 100 ש"ח מחר.  

לדוגמה, כאשר מציעים לאנשים את הברירה בין 50 ש"ח היום לבין 100 ש"ח בעוד שנה, רוב האנשים מעדיפים את הסכום המיידי של 50  ש"ח. אבל, כאשר מציעים את הברירה בין 50 ש"ח בעוד חמש שנים, לבין 100 ש"ח בעוד שש שנים, רוב האנשים מעדיפים את 100 הש"ח בעוד שש שנים. בנוסף, כאשר מציעים את הברירה בין 50 ש"ח היום, לבין 100 ש"ח מחר, רוב האנשים מעדיפים 100 ש"ח מחר.  

שימו לב שהשאלה האם לבצע היוון של רווח עתידי הינה נכונה או לא מבחינה לוגית, או לשאלה באיזה קצב יש להוון רווחים כאלה, תלויה באופן כללי בנסיבות. יש דוגמאות רבות בעולם הפיננסי, לדוגמה, שבהן הגיוני להניח שקיים סיכון למצב בו לא יהיה תגמול בתאריך העתידי, ויותר מכך, שהסיכון הזה מתגבר עם הזמן. לדוגמה: תשלום עבור הארוחה של סועד היום בסך 50 ש"ח, או תשלום בעוד 60 שנה של 100,000 ש"ח. במקרה זה המסעדן הוא זה שיהוון את הערך העתידי המובטח היות וקיים סיכון משמעותי שהתשלום לא יתבצע (בגלל מוות של הסועד, מוות של המסעדן וכו').  

השאלה האם לבצע היוון של רווח עתידי הינה נכונה או לא נכונה מבחינה לוגית, או השאלה באיזה קצב יש להוון רווחים כאלה, תלויה באופן כללי בנסיבות. יש דוגמאות רבות בעולם הפיננסי, לדוגמה, שבהן הגיוני להניח שקיים סיכון למצב בו לא יהיה תגמול בתאריך העתידי, ויותר מכך, שהסיכון הזה מתגבר עם הזמן. לדוגמה: תשלום עבור הארוחה של סועד היום בסך 50 ש"ח, או תשלום בעוד 60 שנה של 100,000 ש"ח. במקרה זה המסעדן הוא זה שיהוון את הערך העתידי המובטח היות וקיים סיכון משמעותי שהתשלום לא יתבצע (בגלל מוות של הסועד, מוות של המסעדן וכו').  

כדי להסביר את תופעת ההיוון ההיפרבולי, הועלתה השערה שפונקציית ההיוון נראית כמו היפרבולה ביחס לציר הזמן. במילים אחרות, אנשים אנשים "יזניחו" או ימעיטו בחשיבותו של העתיד כדי לקבל תשלום מוקדם יותר (בטווח הקרוב) בקצב גדול יותר, אבל בקצב נמוך יותר בטווח הארוך יותר.  

כדי להסביר את תופעת ההיוון ההיפרבולי, הועלתה השערה שפונקציית ההיוון נראית כמו היפרבולה ביחס לציר הזמן. במילים אחרות, אנשים אנשים "יזניחו" או ימעיטו בחשיבותו של העתיד כדי לקבל תשלום מוקדם יותר (בטווח הקרוב) אבל יעשו זאת בקצב נמוך יותר בטווח הארוך יותר.

 

דיוויד לייבסון כתב מאמר בשם "גולדן אגס" (ביצי זהב) בו הוא מנתח את נושא של היוון היפרבולי ופנסיה. המסקנה שלו היא שבגלל ההיוון ההיפרובלי אנשים יעיריכו את ההווה "יותר מידי" ויצטערו על כך בהמשך. מנגנון דומה מתרחש לדוגמה כאשר דוחים את ההתכוננות למבחן למחר. אם יהיה מכשיר חיצוני שיאלץ את ההאנשים לחסוך (או ללמוד למבחן), הם בסופו של דבר יהנו מרווחה כוללת גבוהה יותר. המסקה של לייבסון היא שיש טעם בדרישות להפרשות פנסיה חובה, כחלק מביטוח לאומי.  

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

http://en.wikipedia.org/wiki/Hyperbolic_discounting בוויקיפדיה האנגלית

*[http://en.wikipedia.org/wiki/Hyperbolic_discounting בוויקיפדיה האנגלית]

[[קטגוריה:כסף]]

[[קטגוריה:כסף]]

[[קטגוריה:כלכלה התנהגותית]]

[[קטגוריה:כלכלה התנהגותית]]