47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 8:
שורה 8: + + + + + + שורה 22:
שורה 28: −
←צפיפות עירוניות
רופא מדגיש כי בבנייה מרקמית מתקבל שטח פתוח דומה לזה של בנייה מקובלת בישראל, והשטח הפתוח הוא נגיש ונעים יותר לשהייה יחסית לאפשרויות האחרות - מגדלים או בניינים שמוקפים בחצרות.
רופא מדגיש כי בבנייה מרקמית מתקבל שטח פתוח דומה לזה של בנייה מקובלת בישראל, והשטח הפתוח הוא נגיש ונעים יותר לשהייה יחסית לאפשרויות האחרות - מגדלים או בניינים שמוקפים בחצרות.
==רקע==
{{הפניה לערך מורחב|מגדל מגורים}}
בערים רבות כיום יש מגמה לעודד ערים צפופות יותר. הסיבה לכך מורכבת מכמה סיבות ותהליכים. סיבה אחת היא [[תהליך|התהליך]] של [[גידול אוכלוסין]]. סיבה אחרת היא שמתכנני ערים, כלכלנים ואנשים סביבה רבים הגיעו למסקנה כי [[פרבור|פרבור משתרע]] של בתים צמודי קרקע גורם לשורה בעיות כלכליות, בריאותיות, תחבורתיות וסביבתיות - כמו הגדלת כמות הנסועה במכוניות, הגדלת [[תאונות דרכים]], הגדלת בעיה של [[אורח חיים יושבני]] ועוד. ערים צפופות יותר הן חלק מאסטרטגיה כדי לשפר את [[הליכתיות]] ו[[תחבורה בת קיימא]]. הצפיפות יכולה גם להוריד את מחירי הדיור שכן היא מורידה את מחיר הקרקע בדירות.
לכאורה החלופה הברורה ביותר היא בנייה לגובה, כאשר מגדלים אלה הם בעלי גובה הולך וגדל. חלופה זו יכולה להיות מוצדקת במקרים שונים כמו בנייה ליד צירי תחבורה ציבורית ותחנות רכבת. אבל במקומות רבים יש לה מחיר סמוי גבוה - המגורים ב[[מגדל מגורים|מגדלי מגורים]] דורשים הוצאות תחזוקה יקרות יותר (לפעמים 1000 ש"ח יותר לעומת בית דירות רגיל). בהנתן שבחלק מהמגדלים חלק מהתושבים עלולים להתקשות בתשלום, חלקם עלול לא לשלם וחלקם יעזוב דבר שעלול לדרדדר את המגדל להזנחה הולכת וגדלה. בעיה נוספת היא השפעות סביבתיות של המגדל כמו רוחות ליד המגדל ולפעמים גם צל שהוא מטיל על גינות משחק או דירות. בעיה אחרת היא תרומה של מגדלים לניכור - במיוחד בסביבה עם [[תכנון מוטה מכוניות]] שבה תושבי המגדל יורדים עם המעלית לחניון ומשם נוסעים במכונית - כך שהם כמעט לא פוגשים דיירים אחרים מאותו בניין, וממעטים לפגוש גם תושבים אחרים מהרחוב.
==צפיפות עירוניות==
==צפיפות עירוניות==
* '''בנייה של בניינים בני 5 קומות שכל אחד מהם מוקף בחצר פרטית'''. סוג כזה של בנייה מקובל בישראל כאשר הקומה הראשונה היא לרוב קומת עמודים ומשמשת לחנייה. באופן כזה השטח מסביב לבניינים אינו מנוצל כמעט בכלל ואינו מזמין פעילות ציבורית.
* '''בנייה של בניינים בני 5 קומות שכל אחד מהם מוקף בחצר פרטית'''. סוג כזה של בנייה מקובל בישראל כאשר הקומה הראשונה היא לרוב קומת עמודים ומשמשת לחנייה. באופן כזה השטח מסביב לבניינים אינו מנוצל כמעט בכלל ואינו מזמין פעילות ציבורית.
* '''בנייה מרקמית''' - בנייה בעלת חצר פנימית גדולה ובתים שיש להם "[[חזית אפס]]" אל הרחוב (ללא גינה מהצד הקדמי של הבניין). באופן כזה מתקבל שטח פתוח דומה לזה של בנייה מקובלת בישראל, אבל השטח הפתוח הוא נגיש ונעים יותר לשהייה יחסית לאפשרויות האחרות.
* '''בנייה מרקמית''' - בנייה בעלת חצר פנימית גדולה ובתים שיש להם "[[חזית אפס]]" אל הרחוב (ללא גינה מהצד הקדמי של הבניין). באופן כזה מתקבל שטח פתוח דומה לזה של בנייה מקובלת בישראל, אבל השטח הפתוח הוא נגיש ונעים יותר לשהייה יחסית לאפשרויות האחרות.
==דוגמאות לבנייה מרקמית==
==דוגמאות לבנייה מרקמית==