− | '''תאונות דרכים בישראל''' גורמות נזק אנושי וכלכלי משמעותי. מאז קום מדינת ישראל ועד סוף 2015 נהרגו בתאונות דרכים מעל 32 אלף בני אדם. {{הערה|שם=מבקר2016|[http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_552/f23ae92d-db44-4ee0-9311-ed96d5d453d6/502-roads-safety.pdf המאבק בתאונות הדרכים ותפקוד הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים], דו"ח מבקר המדינה, 2016}} - יותר מאשר סך ההרוגים בכל מלחמות ישראל ובכל פיגועי הטרור. בכל שנה תאונות דרכים בישראל הורגת 300-350 בני אדם, פוצעות כ-140 אלף בני אדם, וגורמות למשק נזקים של כ-15 מיליארד ש"ח . הנזקים הכלכליים הינם ישירים ועקיפים והם נגרמים עקב פציעה, תמותה, היעדרויות מעבודה, שיקום רפואי, נזקים לקרובי הנפגעים, וכן עלויות למוסדות כמו עלויות מניעה, אכיפה, תיקון, חקירה וענישה. בשנת 2015 נהרגו 357 בני אדם בתאונות דרכים בישראל, מתוכם 114 [[הולכי רגל בישראל|הולכי רגל]] (32%) ו-15 [[תחבורת אופניים בישראל|רוכבי אופניים]] (4%).[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4746874,00.html] | + | '''תאונות דרכים בישראל''' גורמות נזק אנושי וכלכלי משמעותי. מאז קום מדינת ישראל ועד סוף 2015 נהרגו בתאונות דרכים מעל 32 אלף בני אדם. {{הערה|שם=מבקר2016|[http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_552/f23ae92d-db44-4ee0-9311-ed96d5d453d6/502-roads-safety.pdf המאבק בתאונות הדרכים ותפקוד הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים], דו"ח מבקר המדינה, 2016}} - יותר מאשר סך ההרוגים בכל מלחמות ישראל ובכל פיגועי הטרור. בכל שנה תאונות דרכים בישראל הורגת 300-350 בני אדם, פוצעות כ-140 אלף בני אדם, וגורמות למשק נזקים של כ-22 מיליארד ש"ח . הנזקים הכלכליים הינם ישירים ועקיפים והם נגרמים עקב פציעה, תמותה, היעדרויות מעבודה, שיקום רפואי, נזקים לקרובי הנפגעים, וכן עלויות למוסדות כמו עלויות מניעה, אכיפה, תיקון, חקירה וענישה. בשנת 2015 נהרגו 357 בני אדם בתאונות דרכים בישראל, מתוכם 114 [[הולכי רגל בישראל|הולכי רגל]] (32%) ו-15 [[תחבורת אופניים בישראל|רוכבי אופניים]] (4%).[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4746874,00.html] |
| [[תאונות דרכים]] הן רק סוג אחד של [[השפעות בריאותיות של מכוניות|נזק בריאותי של מכוניות וכלי רכב ממונעים]] שכוללות גם: [[זיהום אוויר מתחבורה]] (הגורר מחלות לב, שבץ, [[סרטן]], ומחלות נוספות); [[אורח חיים יושבני]] (שתורם לתחלואה נוספת); תרומה ל[[מתח נפשי]], [[זיהום רעש]], [[זיהום מים]], ותרומה ל[[אי שוויון בריאותי]]. זאת לצד [[השפעות חיצוניות של מכוניות|עלויות נוספות של תחבורה]] כגון [[פקקי תנועה]], [[חנייה]], [[פרבור]] ועוד. | | [[תאונות דרכים]] הן רק סוג אחד של [[השפעות בריאותיות של מכוניות|נזק בריאותי של מכוניות וכלי רכב ממונעים]] שכוללות גם: [[זיהום אוויר מתחבורה]] (הגורר מחלות לב, שבץ, [[סרטן]], ומחלות נוספות); [[אורח חיים יושבני]] (שתורם לתחלואה נוספת); תרומה ל[[מתח נפשי]], [[זיהום רעש]], [[זיהום מים]], ותרומה ל[[אי שוויון בריאותי]]. זאת לצד [[השפעות חיצוניות של מכוניות|עלויות נוספות של תחבורה]] כגון [[פקקי תנועה]], [[חנייה]], [[פרבור]] ועוד. |
| + | בישראל אין תכנית לאומית להפחתת תאונות דרכים ואין שיתוף פעולה בין משרדים שונים. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שהיתה אמורה להיות הגוף שמרכז את המאמץ מצד כלל משרדי הממשלה, עוסקת בעיקר בהסברה לציבור. להמלצות הרשות אין מעמד מחייב כלפי משרד התחבורה או כלפי גורמים אחרים. משרדים וגופים שונים פועלים בלי תאום - משרד התחבורה, נתיבי ישראל (לשעבר מע"ץ), מנהל התכנון, מנהלי תכנון ברשויות מקומיות, המשטרה, משרד החינוך עובדים ללא תאום ביניהם וללא תכנית לאומית. בעבר הוזמנו מספר דוחות מוועדות שונות להמלצות להפחתת מספר ההרוגים בתאונות אבל רוב המלצות אלה לא מיושמות. בגלל בעיות מדידה (לדוגמה של כמות הולכי הרגל או כמות רוכבי האופניים), כאשר יש עליה או ירידה בכמות ההרוגים או הפצועים בתאונות - קשה לדעת מה הגורמים שהשפיעו על שינויים אלה. |