4,291
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חשיבותם של יערות בשמירה על הסביבה (הצגת מקור)
גרסה מ־18:05, 18 באוקטובר 2018
, 18:05, 18 באוקטובר 2018יצירת דף עם התוכן "{{הפניה לערך מורחב|שירותי המערכת האקולוגית}} קשה למצוא מערכת אקולוגית אשר יכולה להשתוות ל..."
{{הפניה לערך מורחב|שירותי המערכת האקולוגית}}
קשה למצוא מערכת אקולוגית אשר יכולה להשתוות ליער בנחיצות להמשך חיי האנושות על כדור הארץ. [[שירותי המערכת האקולוגית|השרותים העיקריים]] שיערות מספקים ל[[בני אדם]] הם:
=== יצירת חמצן ===
היערות מייצרים כשליש מהחמצן שאנו נושמים.
=== שמירה על מגוון המינים ===
כמעט חצי מכל המינים של יצורים רב-תאיים על כדור הארץ (כולל יבשתיים וימיים) חיים ביערות.
=== בית לכמות אדירה של צמחים ובעלי חיים ===
* '''75% מכלל [[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני של אנרגיה]] שנוצרת על ידי כמו צמחים ואצות בעולם נמצאים ביערות.'''{{הערה|Yude Pan,1 Richard A. Birdsey,1 Oliver L. Phillips,2
and Robert B. Jackson3 [https://www.nrs.fs.fed.us/pubs/jrnl/2013/nrs_2013_pan_001.pdf The Structure, Distribution,
and Biomass of the World’s
Forests] 9.10.2013, Annual Reviews}} מהאנרגיה הזאת ניזונים מאוחר יותר גם בעלי החיים והאדם. שם גם נמצאים 80% מכלל מסת הצומח בכדור הארץ{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Forest Forests]}}.
[[תמונה:Swedish Spruce Forest.jpg|left|thumb|500px|יערות הצפון בשוודיה]]
=== שמירה על פוריות הקרקע ===
הצללה, סיפוק מינרלים דרך ריקבון של צמחים ובעלי חיים והפרשותיהם, הגנה מפני [[סחף קרקע]], סופות חול, שיטפונות, והגנה מפני [[המלחת קרקעות]].
על פי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]](ראו בספר שלו "התמוטטות", עמוד 433), באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה באדמות יער. קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של [[פריון חקלאי|פריון האדמה]]. לעומת זאת, ביער קצב ההיווצרות של הקרקע שווה או גובר על קצב הבלייה, כי קצב הבלייה איטי מאוד. כתוצאה מכך הקרקע ביערות לא מידלדלת ולפעמים אפילו גדלה.
=== שמירה על האקלים ===
לפי הנתונים של מספר ארגוני סביבה, כ-30% מהפתרון לבעיית שינויי האקלים עד שנת 2030 תמונה בשמירה ושיקום יערות, ניהול נכון של הקרקע ומשק המזון. לטענתם אלמנט מפתח בשמירה על היערות הוא שמירה על זכויות [[ילידים|הילידים]], על האדמה שלהם כי הם יודעים היטב לשמור על היערות{{הערה| World Wildlife Fund [https://www.ecowatch.com/wwf-forests-food-land-climate-2577193861.html Better Use of Forests, Food and Land Can Deliver 30 Percent of Climate Solutions by 2030] 11.06.2018}}.
==== קליטת [[פחמן דו חמצני]] ובכך מיתון שינויי אקלים אנטרופוגניים ====
אחד הנושאים החשובים לגבי השרות הזה הוא נושא ה'''כבול'''. הכבול הוא חומר הנוצר ביערות לחים בדרך כלל בביצות. למרות שאדמות הכבול מכסות 3% משטח היבשה על כדור הארץ, הם מאכסנות 30% מכלל הפחמן שמאוכסן באדמה. רק שטחי הכבול בקונגו מאכסנות בתוכם כמות פחמן השווה לפליטות של ארצות הברית במשך 20 שנה{{הערה|1=Daisy Dunne [https://www.ecowatch.com/peatland-carbon-storage-2528855923.html?xrs=RebelMouse_fb&ts=1516983018 Climate Change and Deforestation Threaten World’s Largest Tropical Peatland] 26.01.2018, Ecowatch}}.
==== הבאת גשם ====
הצמחים ביערות פולטים לחות מהעלים אשר לאחר מכן הופכת לענני גשם - עץ בוגר יכול לפלוט מעל 1,000 ליטר של מים ביום!{{הערה|Naritaba Foundation [http://www.naritaba-foundation.at/soil_fertility_en.html Soil fertility
The importance of the forest]}}. בנוסף הם פולטים לאוויר חומרים כימיים ויצורים מיקרוסקופיים אשר עוזרים ללחות הזו להפוך לענני גשם{{הערה|David Ellison, Cindy E.Morris, Bruno Locatelli, Douglas Sheil Jane Cohenh Daniel Murdiyarsoi Victoria Gutierrez Meine van Noordwi, Irena F.Creed Jan Pokorny David Gaveau Dominick V.Spracklenp Aida Bargués Tobellaa Ulrik Ilstedta Adriaan J.Teulingq Solomon Gebreyohannis Gebrehiwotrs David C.Sandsd Bart Muyst Bruno Verbistt Elaine Springgayu Yulia Sugandiv Caroline A.Sullivanw [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0959378017300134 Trees, forests and water: Cool insights for a hot world] מרץ 2017, Global Environmental Change}}. כאשר העננים מעל ליערות הטרופיים ממטירים גשם זה מחמם את האטמוספרה. זה יוצר אזור לחץ נמוך מה שמסיע ענני גשם מהאוקיינוסים לתוך היבשת{{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}. נכון ל 2018 המדענים מעריכים שכחצי מהגשמים ביערות האמזנוס מיוצר על ידי היערות עצמם. מה שאומר שאם בגלל כריתת יערות או שינויי אקלים יותר מ 25% מהיערות שם ייעלמו זה עלול להביא לתגובת שרשרת: תיווצר בצורת שתשמיד את החלקים המזרחיים, הדרומיים והמרכזיים של היערות האלה, מה שבתורו יביא לירידה משמעותית בכמות הגשמים, התייבשות ומדבור בחלקים נרחבים בדרום אמריקה.{{הערה|Thomas E. Lovejoy and Carlos Nobre [http://advances.sciencemag.org/content/4/2/eaat2340 Amazon Tipping Point] 21.02.2018, Science Advances}}
היערות מספקים בצורה הזו גשם לא רק לעצמם אלה גם לסביבתם הקרובה והרחוקה. לדוגמה בגלל האפקט הזה יערות האמזונס חיוניים לאספקת מים לברזיל{{הערה|Jonathan Watts [https://www.theguardian.com/cities/2017/nov/28/sao-paulo-water-amazon-deforestation The Amazon effect: how deforestation is starving São Paulo of water] 28 לנובמבר 2017}}.
==== שימור מים ====
היערות משמרים מים בתוכם, כי הם נותנים צל ומונעים היווצרות טמפרטורה גבוהה מידי בעוד שיטות(ראה בהמשך הסעיף, נקודה 3)ובכך גורמים למים להתאדות פחות. בנוסף, בגלל זה ובגלל עוד תכונות של היער יש בהם שכבה עבה של קרקע והמון אורגניזמים חיים, אשר משמשים כ"ספוג" למים. זאת ועוד, היערות עוזרים ליצור ענני גשם בצורה המתוארת בנקודה 1 בסעיף זה וכאשר יש עננים, חלק מקרינת השמש נחסמת ואז יש פחות אידוי. כך שרוב מקורות המים המתוקים במצב נוזלי(כלומר לא קרחונים או אדים) נמצאים באזורים מיוערים.
לפי החוקרים מקמפוס "אוקאנאגאן" מהאוניברסיטה "בריטיש קולומביה" בקנדה, שינויים בצמחייה יכולים לשנות את כמות המים באזור בעד 31%, כאשר ב 51% מהמקרים שנבחנו שינויים בצמחייה ו[[התחממות גלובאלית|שינויי האקלים]] משפיעים אחד על השני ויכולים לגרום במקרים מסוימים לבצורות ובאחרים להצפות{{הערה| University of British Columbia [https://phys.org/news/2017-12-forests-key-fresh.html Forests are the key to fresh water] 07.12.2017, Phys.org}}.
====מיתון טמפרטורות קיצוניות ברמה המקומית====
היערות ידועים בתפקידם במיתון הטמפרטורות. כך לדוגמה [[יער הגשם|יערות הגשם הטרופיים]] כמו יערות האמזונס נמצאים קרוב יותר לקו המשווה מאשר המדבריות כמו לדוגמה מדבר סהרה. למרות זאת במדבר סהרה הטמפרטורות בקיץ במהלך היום משמעותית גבוהות יותר מאשר ביערות הגשם והטמפרטורות בלילות במיוחד בחורף משמעותית יותר נמוכות. הטמפרטורה במדבר סהרה ביום, בחודש החם, היא יותר מ 40 מעלות, ולעתים מגיעה ל 45 מעלות. זה בצל, ובשמש כמובן יותר ובמדבר אין איפה להתחבא מהשמש. הטמפרטורה בלילה נמוכה יותר ב 13-20 מעלות מהטמפרטורה ביום. בחורף, בלילות הטמפרטורה לעתים יורדת מתחת ל 0. טמפרטורת הקרקע במדבר סהרה, בשמש, לפעמים מגיעה ל 80 מעלות צלזיוס{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%94%D7%A8%D7%94#%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D סהרה-אקלים]}}{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Sahara#Temperature Sahara Temperature]}}. לעומת זאת ביערות הטרופיים(הנקראים גם ג'ונגל) הטמפרטורה יציבה מאוד ונוחה לאדם: 20-30 מעלות צלזיוס{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%A8_%D7%92%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99#%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D
יער גשם טרופי: האקלים]}}.
היערות מונעים היווצרות חום קיצוני מכמה סיבות:
[[תמונה:יער בצרפת.jpg|left|thumb|500px|יער בצרפת]]
- הצללה: הצמחים סופגים את אור השמש והופכים חלק גדול מהאנרגיה שבו באמצעות הפוטוסינטזה לחמצן ומזון. אם אין צל האנרגיה באור השמש נהפכת ברובה לחום.
- בתהליך הנשימה המים מתאדים מהעלים וזה מקרר את הסביבה (בגלל זה לאדם רטוב קר יותר -המים מתאדים מהעור שלו).
- הצמחייה יוצרת רוח באמצעות אפקט שנקרא '''בריזה עירונית''' (Urban Breeze Cycle) כי חקרו אותו בעיקר בעיר אבל הוא קיים גם ביערות רחוק מהיישובים. היערות לא צומחים באופן אחיד: במקום אחד יש מסה של עצים ובשני קרחת יער, כלומר מקום בו צומחים עשבים בעיקר. המקום הזה יתחמם יותר מהראשון כי יש בו פחות צל. כאשר בין 2 אזורים שנמצאים ליד יש הבדל בטמפרטורות, נוצר הבדל בלחץ האטמוספרי מה שיוצר רוח. האפקט הזה חזק יותר בערים בגלל שהאוויר ליד העצים מתחמם פחות האוויר ליד הבטון והאספלט יותר. אוויר חם עולה למעלה ואז למקום עם האוויר הדליל יותר שנצר למטה, נכנס האוויר מהמקומות הקרים יותר{{הערה|American Planning Association [https://www.planning.org/cityparks/briefingpapers/climatechange.htm Climate Change Management] 2007}}.
היערות מונעים היווצרות קור קיצוני מכמה סיבות:
- הצמחים ובעלי החיים הנמצאים בתוך היערות כמו כל היצורים החיים פולטים חום.
- חום נוצר גם מהריקבון של עלי שלכת, הפרשות, וגופות של בעלי חיים וצמחים.
- העצים יוצרים סוג של מחסום אשר לא נותן לחום הזה לברוח החוצה.
- העצים יוצרים מחסום בפני רוח חזקה מידי ובכך גם מונעים בריחת חום.
יש לפחות 2 מאפיינים של יער העוזרים למתן גם גלי קור וגם גלי חום:
- ביער יש הרבה מאוד צמחים ובעלי חיים כלומר הרבה מאוד חומרים אורגניים ויש בו הרבה מים. החומרים האלה הם בעלי קיבול חום גבוהה ביחס לחול והסלעים במדבר, כלומר קשה יותר לחמם ולקרר אותם.
- היערות עוזרים ליצור עננים בשיטה המתוארת בנקודה 1. העננים חוסמים חלק מקרינת השמש ובכך עוזרים למנוע התחממות יתר אבל מצד שני הם עוזרים למנוע בריחת חום מהקרקע החוצה ובכך עוזרים למנוע התקררות יתר.
לאפקטים האלה יש משמעות גדולה מאוד היום בערים - זו אחת הסיבות למה זקוקים ל[[טבע עירוני]]. בגלל [[אי החום העירוני]] לדוגמה, בטמפרטורה של 30 מעלות, העומס התרמי בעיר גדולה, בתנאי שמש מלאים יהיה 45-55 מעלות. בתל אביב, הטמפרטורה הממוצעת היא 22.8 מעלות, אבל העומס התרמי הממוצע הוא 45.8 מעלות עבור תנאי שמש מלאים, 32.1 מעלות בעבור תנאי צל חלקיים - (לדוגמה צל מעץ אחד) ו 24.1 מעלות לתנאי צל מלאים(צל מכמה עצים צמודים לדוגמה). הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי עוד יותר-ב 63%.{{הערה|אלינה ארביטמן [http://www.zavit.org.il/%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A1-%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9F/ עומס תרמי כבד] 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה}}. טמפרטורת הקרקע באזורים דרומיים בצל העצים היא 36 מעלות. בשמש היא 70 מעלות.{{הערה|Naritaba Foundation [http://www.naritaba-foundation.at/soil_fertility_en.html Soil fertility
The importance of the forest]}} כריתת יערות באזורים חמים, גורמת לעלייה בטמפרטורת האזור{{הערה|Associated Press [https://www.voanews.com/a/south-sudan-climate-change/3948614.html War-torn South Sudan at Grave Risk on Climate Change] 18.07.2017, VOA}}. לעומת זאת באזורים קרים בחורף היערות יוצרים אפקט חימום. הצמחים ובעלי החיים הנמצאים בתוך היערות כמו כל היצורים החיים פולטים חום. חום נוצר גם מהריקבון של עלי שלכת, הפרשות, וגופות של בעלי חיים וצמחים. העצים יוצרים סוג של מחסום אשר לא נותן לחום הזה לברוח החוצה. בנוסף העצים יוצרים מחסום בפני הרוח ובכך גם מונעים בריחת חום.
יש לציין שהצללה באמצעות עצים היא לא כמו הצללה באמצעות גגון או צביעת הרחוב בלבן. אם הגגון יהיה בצבע כהה ולא ישקף את הקרינה הוא יתחמם וזה יגביר את ההשלכות של שינויי האקלים ואי החום העירוני. אם הגגון יהיה בצבע בהיר או מצופה בפלסטיק זכוכית או חומר אחר המשקף את את הקרינה הוא יסנוור את אלה הנמצאים מעליו, אותו הדבר לגבי צביעת הרחוב בלבן וזה שוב פעם יגביר את האפקט של שינויי האקלים ואי החום העירוני(קרינה היא אחד המרכיבים העיקריים של מדד העומס התרמי בעיר). נוסף על כך הקרינה המשתקפת תעבור פעם נוספת באטמוספרה ויכול להיות שתהיה לזה השפעה כל שהיא, כי באטמוספרה מלבד [[גזי החממה]] הקולטים את קרינת החום הקרינה האינפרא אדומה יש עוד את הגזים הקולטים את הקרינה הניראת(בגלל זה הטמפרטורה על כדור הארץ לא מגיעה ל 120 מעלות ביום).
לעומת זאת העץ לא משקף את קרינת השמש חזרה ולא הופך חלק גדול ממנה לחום - הוא משתמש בה לייצור חמצן, קליטת פחמן דו חמצני ומזון ובכך עוזר לאקלים ולכל החיים על כדור הארץ. נוסף על כך כאשר הלחות מעלים והגבעולים מתאדה בהשפעת קרינת השמש זה יוצר אפקט מקרר לסביבה, ויוצר ענני גשם.
עוד הבדל הוא שצל מגג מבטון או ברזל הוא צל מלא כלומר הוא חוסם את כל קרינת השמש הישירה כל עוד השמש נמצאת בזווית המתאימה. החסימה המלאה הזו היא לא טובה לצמחים לבעלי החיים או לבני אדם. הצמחים לעומת זאת יוצרים צל חלקי ובדרך כלל בדיוק ברמה הנחוצה להרגשה הכי טובה של הצמחים, בעלי החיים ובני האדם.
הבדל נוסף הוא שצל מגג מבטון או ברזל הוא צל קבוע-הוא נשאר כל הזמן באותו מקום. לעומת זאת הצל מהצמחים הוא צל זז. ביער במיוחד בקומות העליונות כמעט תמיד יש רוח לפחות במידה מסוימת. כתוצאה מכך ענפי העצים והשיחים והעשבים זזים וכך כל יצור חי במשטח שהם מכסים מקבל לסירוגין שמש וצל וזה מה שנותן את התנאים הנוחים ביותר לקיומם.
==== אפקטים נוספים התורמים לשיפור האקלים ====
היערות מונעים שיטפונות, כי המים מהגשם נספגים [[קרקע|קרקע פורייה]] אשר קיימת רק עם יש בה צמחייה. כמו כן הצמחים משמשים כסוג של חומה אשר בולמת את זרם המים ומפחיתה את עוצמתו. הם מגנים מפני סופות חזקות כמו הוריקנים כי הצמחים משמשים כחומה הבולמת את זרם האוויר. אפילו להוריקן שמסוגל להרוס בית מבטון קשה להרוס יער. היערות מגנים מפני סופות אבק כי העלים סופגים את החלקיקי האבק. הם גם מונעים את היווצרותן, כי סופות אבק נוצרות כאשר ה[[קרקע|הקרקע]] מתייבשת ונהפכת לחול בהעדר צמחייה.
=== שיפור בריאות האדם ===
כאשר אדם נמצא בקרבת עצים, גם הבריאות הפיזית וגם הבריאות המנטלית משתפרת. רחצת יער משפרת את מערכת החיסון כהגנה נגד התפתחות תאי סרטן ומחלות מדבקות, מורידה את הסיכון למחלות לב, מורידה את הסיכון ל[[סוכרת]] ול[[השמנה]], משפרת את השינה ועוזרת להרגשה נמרצת, משפרת את מצב הרוח, מורידה סיכוי לדלקת, משפרת את בריאות העור, ומאפשרת לשרירים כואבים להחלים.{{הערה|שם=mamanatural|[https://www.mamanatural.com/forest-bathing/ 9 Benefits of Forest Bathing & Why You Need to Try It], mamanatural.com}} לכן היערות משמשים גם כמקום לבילוי ופנאי וגם כשיטת הבראה טבעית. השיטה של לשהות זמן מסוים בתוך יער פשוט כדי להרגיש טוב יותר נקראת [[אמבטיית יער]]. לא צריכים לרוץ בשביל זה מספיק פשוט לעשות פיקניק.{{הערה|1=Ephrat Livini [https://www.weforum.org/agenda/2017/03/the-japanese-practice-of-forest-bathing-is-scientificially-proven-to-be-good-for-you?utm_content=buffer1c549&utm_medium=social&utm_source=facebook.com&utm_campaign=buffer The Japanese practice of 'forest bathing' is scientifically proven to be good for you] 23.03.2017, World Economic Forum}}.
=== קליטת [[פחמן דו חמצני]] ובכך מיתון שינויי אקלים אנטרופוגניים ===
אחד הנושאים החשובים לגבי השרות הזה הוא נושא ה'''כבול'''. הכבול הוא חומר הנוצר ביערות לחים בדרך כלל בביצות. למרות שאדמות הכבול מכסות 3% משטח היבשה על כדור הארץ, הם מאכסנות 30% מכלל הפחמן שמאוכסן באדמה. רק שטחי הכבול בקונגו מאכסנות בתוכם כמות פחמן השווה לפליטות של ארצות הברית במשך 20 שנה{{הערה|1=Daisy Dunne [https://www.ecowatch.com/peatland-carbon-storage-2528855923.html?xrs=RebelMouse_fb&ts=1516983018 Climate Change and Deforestation Threaten World’s Largest Tropical Peatland] 26.01.2018, Ecowatch}}.
=== אספקת פרנסה ===
פרנסתם של כ 60 מיליון איש תלויה ביערות באופן מלא ו של 1.5 מיליארד חלקית.{{הערה|Lisa Hayden [http://blog.nature.org/conservancy/2010/12/04/top-ten-reasons-why-forests-matter/ Top Ten Reasons Why Forests Matter] 4.12.2010 The Nature Conservancy}}
קשה למצוא מערכת אקולוגית אשר יכולה להשתוות ליער בנחיצות להמשך חיי האנושות על כדור הארץ. [[שירותי המערכת האקולוגית|השרותים העיקריים]] שיערות מספקים ל[[בני אדם]] הם:
=== יצירת חמצן ===
היערות מייצרים כשליש מהחמצן שאנו נושמים.
=== שמירה על מגוון המינים ===
כמעט חצי מכל המינים של יצורים רב-תאיים על כדור הארץ (כולל יבשתיים וימיים) חיים ביערות.
=== בית לכמות אדירה של צמחים ובעלי חיים ===
* '''75% מכלל [[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני של אנרגיה]] שנוצרת על ידי כמו צמחים ואצות בעולם נמצאים ביערות.'''{{הערה|Yude Pan,1 Richard A. Birdsey,1 Oliver L. Phillips,2
and Robert B. Jackson3 [https://www.nrs.fs.fed.us/pubs/jrnl/2013/nrs_2013_pan_001.pdf The Structure, Distribution,
and Biomass of the World’s
Forests] 9.10.2013, Annual Reviews}} מהאנרגיה הזאת ניזונים מאוחר יותר גם בעלי החיים והאדם. שם גם נמצאים 80% מכלל מסת הצומח בכדור הארץ{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Forest Forests]}}.
[[תמונה:Swedish Spruce Forest.jpg|left|thumb|500px|יערות הצפון בשוודיה]]
=== שמירה על פוריות הקרקע ===
הצללה, סיפוק מינרלים דרך ריקבון של צמחים ובעלי חיים והפרשותיהם, הגנה מפני [[סחף קרקע]], סופות חול, שיטפונות, והגנה מפני [[המלחת קרקעות]].
על פי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]](ראו בספר שלו "התמוטטות", עמוד 433), באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה באדמות יער. קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של [[פריון חקלאי|פריון האדמה]]. לעומת זאת, ביער קצב ההיווצרות של הקרקע שווה או גובר על קצב הבלייה, כי קצב הבלייה איטי מאוד. כתוצאה מכך הקרקע ביערות לא מידלדלת ולפעמים אפילו גדלה.
=== שמירה על האקלים ===
לפי הנתונים של מספר ארגוני סביבה, כ-30% מהפתרון לבעיית שינויי האקלים עד שנת 2030 תמונה בשמירה ושיקום יערות, ניהול נכון של הקרקע ומשק המזון. לטענתם אלמנט מפתח בשמירה על היערות הוא שמירה על זכויות [[ילידים|הילידים]], על האדמה שלהם כי הם יודעים היטב לשמור על היערות{{הערה| World Wildlife Fund [https://www.ecowatch.com/wwf-forests-food-land-climate-2577193861.html Better Use of Forests, Food and Land Can Deliver 30 Percent of Climate Solutions by 2030] 11.06.2018}}.
==== קליטת [[פחמן דו חמצני]] ובכך מיתון שינויי אקלים אנטרופוגניים ====
אחד הנושאים החשובים לגבי השרות הזה הוא נושא ה'''כבול'''. הכבול הוא חומר הנוצר ביערות לחים בדרך כלל בביצות. למרות שאדמות הכבול מכסות 3% משטח היבשה על כדור הארץ, הם מאכסנות 30% מכלל הפחמן שמאוכסן באדמה. רק שטחי הכבול בקונגו מאכסנות בתוכם כמות פחמן השווה לפליטות של ארצות הברית במשך 20 שנה{{הערה|1=Daisy Dunne [https://www.ecowatch.com/peatland-carbon-storage-2528855923.html?xrs=RebelMouse_fb&ts=1516983018 Climate Change and Deforestation Threaten World’s Largest Tropical Peatland] 26.01.2018, Ecowatch}}.
==== הבאת גשם ====
הצמחים ביערות פולטים לחות מהעלים אשר לאחר מכן הופכת לענני גשם - עץ בוגר יכול לפלוט מעל 1,000 ליטר של מים ביום!{{הערה|Naritaba Foundation [http://www.naritaba-foundation.at/soil_fertility_en.html Soil fertility
The importance of the forest]}}. בנוסף הם פולטים לאוויר חומרים כימיים ויצורים מיקרוסקופיים אשר עוזרים ללחות הזו להפוך לענני גשם{{הערה|David Ellison, Cindy E.Morris, Bruno Locatelli, Douglas Sheil Jane Cohenh Daniel Murdiyarsoi Victoria Gutierrez Meine van Noordwi, Irena F.Creed Jan Pokorny David Gaveau Dominick V.Spracklenp Aida Bargués Tobellaa Ulrik Ilstedta Adriaan J.Teulingq Solomon Gebreyohannis Gebrehiwotrs David C.Sandsd Bart Muyst Bruno Verbistt Elaine Springgayu Yulia Sugandiv Caroline A.Sullivanw [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0959378017300134 Trees, forests and water: Cool insights for a hot world] מרץ 2017, Global Environmental Change}}. כאשר העננים מעל ליערות הטרופיים ממטירים גשם זה מחמם את האטמוספרה. זה יוצר אזור לחץ נמוך מה שמסיע ענני גשם מהאוקיינוסים לתוך היבשת{{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}. נכון ל 2018 המדענים מעריכים שכחצי מהגשמים ביערות האמזנוס מיוצר על ידי היערות עצמם. מה שאומר שאם בגלל כריתת יערות או שינויי אקלים יותר מ 25% מהיערות שם ייעלמו זה עלול להביא לתגובת שרשרת: תיווצר בצורת שתשמיד את החלקים המזרחיים, הדרומיים והמרכזיים של היערות האלה, מה שבתורו יביא לירידה משמעותית בכמות הגשמים, התייבשות ומדבור בחלקים נרחבים בדרום אמריקה.{{הערה|Thomas E. Lovejoy and Carlos Nobre [http://advances.sciencemag.org/content/4/2/eaat2340 Amazon Tipping Point] 21.02.2018, Science Advances}}
היערות מספקים בצורה הזו גשם לא רק לעצמם אלה גם לסביבתם הקרובה והרחוקה. לדוגמה בגלל האפקט הזה יערות האמזונס חיוניים לאספקת מים לברזיל{{הערה|Jonathan Watts [https://www.theguardian.com/cities/2017/nov/28/sao-paulo-water-amazon-deforestation The Amazon effect: how deforestation is starving São Paulo of water] 28 לנובמבר 2017}}.
==== שימור מים ====
היערות משמרים מים בתוכם, כי הם נותנים צל ומונעים היווצרות טמפרטורה גבוהה מידי בעוד שיטות(ראה בהמשך הסעיף, נקודה 3)ובכך גורמים למים להתאדות פחות. בנוסף, בגלל זה ובגלל עוד תכונות של היער יש בהם שכבה עבה של קרקע והמון אורגניזמים חיים, אשר משמשים כ"ספוג" למים. זאת ועוד, היערות עוזרים ליצור ענני גשם בצורה המתוארת בנקודה 1 בסעיף זה וכאשר יש עננים, חלק מקרינת השמש נחסמת ואז יש פחות אידוי. כך שרוב מקורות המים המתוקים במצב נוזלי(כלומר לא קרחונים או אדים) נמצאים באזורים מיוערים.
לפי החוקרים מקמפוס "אוקאנאגאן" מהאוניברסיטה "בריטיש קולומביה" בקנדה, שינויים בצמחייה יכולים לשנות את כמות המים באזור בעד 31%, כאשר ב 51% מהמקרים שנבחנו שינויים בצמחייה ו[[התחממות גלובאלית|שינויי האקלים]] משפיעים אחד על השני ויכולים לגרום במקרים מסוימים לבצורות ובאחרים להצפות{{הערה| University of British Columbia [https://phys.org/news/2017-12-forests-key-fresh.html Forests are the key to fresh water] 07.12.2017, Phys.org}}.
====מיתון טמפרטורות קיצוניות ברמה המקומית====
היערות ידועים בתפקידם במיתון הטמפרטורות. כך לדוגמה [[יער הגשם|יערות הגשם הטרופיים]] כמו יערות האמזונס נמצאים קרוב יותר לקו המשווה מאשר המדבריות כמו לדוגמה מדבר סהרה. למרות זאת במדבר סהרה הטמפרטורות בקיץ במהלך היום משמעותית גבוהות יותר מאשר ביערות הגשם והטמפרטורות בלילות במיוחד בחורף משמעותית יותר נמוכות. הטמפרטורה במדבר סהרה ביום, בחודש החם, היא יותר מ 40 מעלות, ולעתים מגיעה ל 45 מעלות. זה בצל, ובשמש כמובן יותר ובמדבר אין איפה להתחבא מהשמש. הטמפרטורה בלילה נמוכה יותר ב 13-20 מעלות מהטמפרטורה ביום. בחורף, בלילות הטמפרטורה לעתים יורדת מתחת ל 0. טמפרטורת הקרקע במדבר סהרה, בשמש, לפעמים מגיעה ל 80 מעלות צלזיוס{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%94%D7%A8%D7%94#%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D סהרה-אקלים]}}{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Sahara#Temperature Sahara Temperature]}}. לעומת זאת ביערות הטרופיים(הנקראים גם ג'ונגל) הטמפרטורה יציבה מאוד ונוחה לאדם: 20-30 מעלות צלזיוס{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%A8_%D7%92%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99#%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D
יער גשם טרופי: האקלים]}}.
היערות מונעים היווצרות חום קיצוני מכמה סיבות:
[[תמונה:יער בצרפת.jpg|left|thumb|500px|יער בצרפת]]
- הצללה: הצמחים סופגים את אור השמש והופכים חלק גדול מהאנרגיה שבו באמצעות הפוטוסינטזה לחמצן ומזון. אם אין צל האנרגיה באור השמש נהפכת ברובה לחום.
- בתהליך הנשימה המים מתאדים מהעלים וזה מקרר את הסביבה (בגלל זה לאדם רטוב קר יותר -המים מתאדים מהעור שלו).
- הצמחייה יוצרת רוח באמצעות אפקט שנקרא '''בריזה עירונית''' (Urban Breeze Cycle) כי חקרו אותו בעיקר בעיר אבל הוא קיים גם ביערות רחוק מהיישובים. היערות לא צומחים באופן אחיד: במקום אחד יש מסה של עצים ובשני קרחת יער, כלומר מקום בו צומחים עשבים בעיקר. המקום הזה יתחמם יותר מהראשון כי יש בו פחות צל. כאשר בין 2 אזורים שנמצאים ליד יש הבדל בטמפרטורות, נוצר הבדל בלחץ האטמוספרי מה שיוצר רוח. האפקט הזה חזק יותר בערים בגלל שהאוויר ליד העצים מתחמם פחות האוויר ליד הבטון והאספלט יותר. אוויר חם עולה למעלה ואז למקום עם האוויר הדליל יותר שנצר למטה, נכנס האוויר מהמקומות הקרים יותר{{הערה|American Planning Association [https://www.planning.org/cityparks/briefingpapers/climatechange.htm Climate Change Management] 2007}}.
היערות מונעים היווצרות קור קיצוני מכמה סיבות:
- הצמחים ובעלי החיים הנמצאים בתוך היערות כמו כל היצורים החיים פולטים חום.
- חום נוצר גם מהריקבון של עלי שלכת, הפרשות, וגופות של בעלי חיים וצמחים.
- העצים יוצרים סוג של מחסום אשר לא נותן לחום הזה לברוח החוצה.
- העצים יוצרים מחסום בפני רוח חזקה מידי ובכך גם מונעים בריחת חום.
יש לפחות 2 מאפיינים של יער העוזרים למתן גם גלי קור וגם גלי חום:
- ביער יש הרבה מאוד צמחים ובעלי חיים כלומר הרבה מאוד חומרים אורגניים ויש בו הרבה מים. החומרים האלה הם בעלי קיבול חום גבוהה ביחס לחול והסלעים במדבר, כלומר קשה יותר לחמם ולקרר אותם.
- היערות עוזרים ליצור עננים בשיטה המתוארת בנקודה 1. העננים חוסמים חלק מקרינת השמש ובכך עוזרים למנוע התחממות יתר אבל מצד שני הם עוזרים למנוע בריחת חום מהקרקע החוצה ובכך עוזרים למנוע התקררות יתר.
לאפקטים האלה יש משמעות גדולה מאוד היום בערים - זו אחת הסיבות למה זקוקים ל[[טבע עירוני]]. בגלל [[אי החום העירוני]] לדוגמה, בטמפרטורה של 30 מעלות, העומס התרמי בעיר גדולה, בתנאי שמש מלאים יהיה 45-55 מעלות. בתל אביב, הטמפרטורה הממוצעת היא 22.8 מעלות, אבל העומס התרמי הממוצע הוא 45.8 מעלות עבור תנאי שמש מלאים, 32.1 מעלות בעבור תנאי צל חלקיים - (לדוגמה צל מעץ אחד) ו 24.1 מעלות לתנאי צל מלאים(צל מכמה עצים צמודים לדוגמה). הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי עוד יותר-ב 63%.{{הערה|אלינה ארביטמן [http://www.zavit.org.il/%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A1-%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9F/ עומס תרמי כבד] 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה}}. טמפרטורת הקרקע באזורים דרומיים בצל העצים היא 36 מעלות. בשמש היא 70 מעלות.{{הערה|Naritaba Foundation [http://www.naritaba-foundation.at/soil_fertility_en.html Soil fertility
The importance of the forest]}} כריתת יערות באזורים חמים, גורמת לעלייה בטמפרטורת האזור{{הערה|Associated Press [https://www.voanews.com/a/south-sudan-climate-change/3948614.html War-torn South Sudan at Grave Risk on Climate Change] 18.07.2017, VOA}}. לעומת זאת באזורים קרים בחורף היערות יוצרים אפקט חימום. הצמחים ובעלי החיים הנמצאים בתוך היערות כמו כל היצורים החיים פולטים חום. חום נוצר גם מהריקבון של עלי שלכת, הפרשות, וגופות של בעלי חיים וצמחים. העצים יוצרים סוג של מחסום אשר לא נותן לחום הזה לברוח החוצה. בנוסף העצים יוצרים מחסום בפני הרוח ובכך גם מונעים בריחת חום.
יש לציין שהצללה באמצעות עצים היא לא כמו הצללה באמצעות גגון או צביעת הרחוב בלבן. אם הגגון יהיה בצבע כהה ולא ישקף את הקרינה הוא יתחמם וזה יגביר את ההשלכות של שינויי האקלים ואי החום העירוני. אם הגגון יהיה בצבע בהיר או מצופה בפלסטיק זכוכית או חומר אחר המשקף את את הקרינה הוא יסנוור את אלה הנמצאים מעליו, אותו הדבר לגבי צביעת הרחוב בלבן וזה שוב פעם יגביר את האפקט של שינויי האקלים ואי החום העירוני(קרינה היא אחד המרכיבים העיקריים של מדד העומס התרמי בעיר). נוסף על כך הקרינה המשתקפת תעבור פעם נוספת באטמוספרה ויכול להיות שתהיה לזה השפעה כל שהיא, כי באטמוספרה מלבד [[גזי החממה]] הקולטים את קרינת החום הקרינה האינפרא אדומה יש עוד את הגזים הקולטים את הקרינה הניראת(בגלל זה הטמפרטורה על כדור הארץ לא מגיעה ל 120 מעלות ביום).
לעומת זאת העץ לא משקף את קרינת השמש חזרה ולא הופך חלק גדול ממנה לחום - הוא משתמש בה לייצור חמצן, קליטת פחמן דו חמצני ומזון ובכך עוזר לאקלים ולכל החיים על כדור הארץ. נוסף על כך כאשר הלחות מעלים והגבעולים מתאדה בהשפעת קרינת השמש זה יוצר אפקט מקרר לסביבה, ויוצר ענני גשם.
עוד הבדל הוא שצל מגג מבטון או ברזל הוא צל מלא כלומר הוא חוסם את כל קרינת השמש הישירה כל עוד השמש נמצאת בזווית המתאימה. החסימה המלאה הזו היא לא טובה לצמחים לבעלי החיים או לבני אדם. הצמחים לעומת זאת יוצרים צל חלקי ובדרך כלל בדיוק ברמה הנחוצה להרגשה הכי טובה של הצמחים, בעלי החיים ובני האדם.
הבדל נוסף הוא שצל מגג מבטון או ברזל הוא צל קבוע-הוא נשאר כל הזמן באותו מקום. לעומת זאת הצל מהצמחים הוא צל זז. ביער במיוחד בקומות העליונות כמעט תמיד יש רוח לפחות במידה מסוימת. כתוצאה מכך ענפי העצים והשיחים והעשבים זזים וכך כל יצור חי במשטח שהם מכסים מקבל לסירוגין שמש וצל וזה מה שנותן את התנאים הנוחים ביותר לקיומם.
==== אפקטים נוספים התורמים לשיפור האקלים ====
היערות מונעים שיטפונות, כי המים מהגשם נספגים [[קרקע|קרקע פורייה]] אשר קיימת רק עם יש בה צמחייה. כמו כן הצמחים משמשים כסוג של חומה אשר בולמת את זרם המים ומפחיתה את עוצמתו. הם מגנים מפני סופות חזקות כמו הוריקנים כי הצמחים משמשים כחומה הבולמת את זרם האוויר. אפילו להוריקן שמסוגל להרוס בית מבטון קשה להרוס יער. היערות מגנים מפני סופות אבק כי העלים סופגים את החלקיקי האבק. הם גם מונעים את היווצרותן, כי סופות אבק נוצרות כאשר ה[[קרקע|הקרקע]] מתייבשת ונהפכת לחול בהעדר צמחייה.
=== שיפור בריאות האדם ===
כאשר אדם נמצא בקרבת עצים, גם הבריאות הפיזית וגם הבריאות המנטלית משתפרת. רחצת יער משפרת את מערכת החיסון כהגנה נגד התפתחות תאי סרטן ומחלות מדבקות, מורידה את הסיכון למחלות לב, מורידה את הסיכון ל[[סוכרת]] ול[[השמנה]], משפרת את השינה ועוזרת להרגשה נמרצת, משפרת את מצב הרוח, מורידה סיכוי לדלקת, משפרת את בריאות העור, ומאפשרת לשרירים כואבים להחלים.{{הערה|שם=mamanatural|[https://www.mamanatural.com/forest-bathing/ 9 Benefits of Forest Bathing & Why You Need to Try It], mamanatural.com}} לכן היערות משמשים גם כמקום לבילוי ופנאי וגם כשיטת הבראה טבעית. השיטה של לשהות זמן מסוים בתוך יער פשוט כדי להרגיש טוב יותר נקראת [[אמבטיית יער]]. לא צריכים לרוץ בשביל זה מספיק פשוט לעשות פיקניק.{{הערה|1=Ephrat Livini [https://www.weforum.org/agenda/2017/03/the-japanese-practice-of-forest-bathing-is-scientificially-proven-to-be-good-for-you?utm_content=buffer1c549&utm_medium=social&utm_source=facebook.com&utm_campaign=buffer The Japanese practice of 'forest bathing' is scientifically proven to be good for you] 23.03.2017, World Economic Forum}}.
=== קליטת [[פחמן דו חמצני]] ובכך מיתון שינויי אקלים אנטרופוגניים ===
אחד הנושאים החשובים לגבי השרות הזה הוא נושא ה'''כבול'''. הכבול הוא חומר הנוצר ביערות לחים בדרך כלל בביצות. למרות שאדמות הכבול מכסות 3% משטח היבשה על כדור הארץ, הם מאכסנות 30% מכלל הפחמן שמאוכסן באדמה. רק שטחי הכבול בקונגו מאכסנות בתוכם כמות פחמן השווה לפליטות של ארצות הברית במשך 20 שנה{{הערה|1=Daisy Dunne [https://www.ecowatch.com/peatland-carbon-storage-2528855923.html?xrs=RebelMouse_fb&ts=1516983018 Climate Change and Deforestation Threaten World’s Largest Tropical Peatland] 26.01.2018, Ecowatch}}.
=== אספקת פרנסה ===
פרנסתם של כ 60 מיליון איש תלויה ביערות באופן מלא ו של 1.5 מיליארד חלקית.{{הערה|Lisa Hayden [http://blog.nature.org/conservancy/2010/12/04/top-ten-reasons-why-forests-matter/ Top Ten Reasons Why Forests Matter] 4.12.2010 The Nature Conservancy}}