שינויים

==דו"ח האו"ם בנושא דה-קפלינג==

==דו"ח האו"ם בנושא דה-קפלינג==

[[פאנל המשאבים הבינלאומי]] (The International Resource Panel ) [[תוכנית הסביבה של ארגון האומות המאוחדות]] פרסמה דוח בשנת 2014 בשם [http://www.unep.org/resourcepanel/Publications/AreasofAssessment/Decoupling/Decoupling2/tabid/133371/Default.aspx Decoupling 2: technologies, opportunities and policy options]. הדו"ח סוקר מגמות בתחום של [[חומרי גלם]] וכן טכנולוגיות לשיפור היעילות בשימוש בחומרים אלה. הדו"ח מצהיר כי לא נראה סביר שהדפוסים הנוכחיים, של שימוש במשאבי טבע באופן [[קיימות|בלתי מקיים]] ימשכו גם בעתיד. ההשלכות הכלכליות של דפוסים אלה ניכרות כבר בשלוש צורות: עליה במחירי המשאבים, הגדלת התנודות במחירי המשאבים ופגיעה במערכות סביבתיות. גם [[השפעות סביבתיות|השלכות הסביבתיות]] של שימוש במשאבים, עלולות להוביל להשפעות [[בלתי הפיך|בלתי הפיכות]] ב[[מערכות אקולוגיות|מערכות האקולוגיות]] של כדור הארץ, כאשר לדבר זה השפעות ישירות על בני האדם וה[[כלכלה]] - לדוגמה על ידי פגיעה בבריאות, [[מחסור במים]], [[פגיעה בשדות דיג]] או הגדלת הנזקים מסופות.  

[[פאנל המשאבים הבינלאומי]] (The International Resource Panel) [[תוכנית הסביבה של ארגון האומות המאוחדות]] פרסמה דוח בשנת 2014 בשם [http://www.unep.org/resourcepanel/Publications/AreasofAssessment/Decoupling/Decoupling2/tabid/133371/Default.aspx Decoupling 2: technologies, opportunities and policy options]. הדו"ח סוקר מגמות בתחום של [[חומרי גלם]] וכן טכנולוגיות לשיפור היעילות בשימוש בחומרים אלה. הדו"ח מצהיר כי לא נראה סביר שהדפוסים הנוכחיים, של שימוש במשאבי טבע באופן [[קיימות|בלתי מקיים]] ימשכו גם בעתיד. ההשלכות הכלכליות של דפוסים אלה ניכרות כבר בשלוש צורות: עליה במחירי המשאבים, הגדלת התנודות במחירי המשאבים ופגיעה במערכות סביבתיות. גם [[השפעות סביבתיות|השלכות הסביבתיות]] של שימוש במשאבים, עלולות להוביל להשפעות [[בלתי הפיך|בלתי הפיכות]] ב[[מערכות אקולוגיות|מערכות האקולוגיות]] של כדור הארץ, כאשר לדבר זה השפעות ישירות על בני האדם וה[[כלכלה]] - לדוגמה על ידי פגיעה בבריאות, [[מחסור במים]], [[פגיעה בשדות דיג]] או הגדלת הנזקים מסופות.  

הדו"ח סוקר טכנולוגיות וטכניקות שונות להגדלת יעילות השימוש במשאבי טבע, ומציין כי חלק מהטכנולוגיות הקיימות יכולות להגדיל את היעילות הזו פי 5 עד פי 10. דבר שיאפשר למדינות שונות להמשיך בצמיחה כלכלית בעודן מקטינות באופן משמעותי את טביעת הרגל שלהן בנושא שימוש במשאבים ואת ההשלכות השליליות על הסביבה. כמו כן הרבה מהשינוי בעיצוב מדיניות לשם דה-קפלינג קיים כבר במונחים של חקיקה, מערכת תמריצים ורפורמות ב[[מוסד חברתי|מוסדות]]. מספר מדינות ניסו להשיג דבר זה וקיבלו תוצאות מוחשיות, שניתן לבצע גם במדינות אחרות.<ref>[http://www.unep.org/resourcepanel/Publications/AreasofAssessment/Decoupling/Decoupling2/tabid/133371/Default.aspx Decoupling 2: technologies, opportunities and policy options] UNEP, 2014</ref>  

הדו"ח סוקר טכנולוגיות וטכניקות שונות להגדלת יעילות השימוש במשאבי טבע, ומציין כי חלק מהטכנולוגיות הקיימות יכולות להגדיל את היעילות הזו פי 5 עד פי 10. דבר שיאפשר למדינות שונות להמשיך בצמיחה כלכלית בעודן מקטינות באופן משמעותי את טביעת הרגל שלהן בנושא שימוש במשאבים ואת ההשלכות השליליות על הסביבה. כמו כן הרבה מהשינוי בעיצוב מדיניות לשם דה-קפלינג קיים כבר במונחים של חקיקה, מערכת תמריצים ורפורמות ב[[מוסד חברתי|מוסדות]]. מספר מדינות ניסו להשיג דבר זה וקיבלו תוצאות מוחשיות, שניתן לבצע גם במדינות אחרות.<ref>[http://www.unep.org/resourcepanel/Publications/AreasofAssessment/Decoupling/Decoupling2/tabid/133371/Default.aspx Decoupling 2: technologies, opportunities and policy options] UNEP, 2014</ref>

==ביקורת==

==ביקורת==