שינויים

'''קונצנזוס מדעי''' הוא שיקול דעת, עמדה ודעה משותפים של קהילת המדענים בתחום מחקר מסוים. קונצנזוס מדעי פירושו הסכמה כללית, אך לא בהכרח תמימות דעים. {{הערה|שם=green|[http://www.greenfacts.org/glossary/abc/consensus.htm Scientific Consensus], green facts}}

'''קונצנזוס מדעי''' הוא שיקול דעת, עמדה ודעה משותפים של קהילת המדענים בתחום מחקר מסוים. קונצנזוס מדעי פירושו הסכמה כללית, אך לא בהכרח תמימות דעים. {{הערה|שם=green|[http://www.greenfacts.org/glossary/abc/consensus.htm Scientific Consensus], green facts}}

קונצנזוס מדעי הוא שלב בהפתחות של תאוריה מדעית, והוא חלק מ[[השיטה המדעית]]. קונצנזוס במדע שונה מ[[קונצנזוס|קונצנזוס פוליטי]] שכן לא מתקיימת הצבעה. כשיש קונצנזוס מדעי המדענים פשוט מפסיקים להתווכח, משום שהעקביות של העדויות היא חזקה מידי ותאוריות אחרות לא מחזיקות מעמד.{{הערה|שם=skeptical|1=ראו הרחבה ב[https://skepticalscience.com/translation.php?a=17&l=21 האם קיים קונצנזוס מדעי באשר להתחממות הגלובלית]}} ייתכן כי יש מדענים שמחזיקים בעמדה שונה, דעת מיעוט, עוד עשרות או לפעמים מאות שנים, אבל אם עבודות שלהם לא מפורסמות בירחונים מדעיים, ואם הם לא מצליחים לשכנע בעמדה שלהם מדענים אחרים, בעלי השכלה רלוונטית בתחום, אזי קיים קונצנזוס מדעי.  

קונצנזוס מדעי הוא שלב בהתפתחות של תאוריה מדעית, והוא חלק מ[[השיטה המדעית]]. קונצנזוס במדע שונה מ[[קונצנזוס|קונצנזוס פוליטי]] שכן לא מתקיימת הצבעה. כשיש קונצנזוס מדעי המדענים פשוט מפסיקים להתווכח, משום שהעקביות של העדויות היא חזקה מידי ותאוריות אחרות לא מחזיקות מעמד.{{הערה|שם=skeptical|1=ראו הרחבה ב[https://skepticalscience.com/translation.php?a=17&l=21 האם קיים קונצנזוס מדעי באשר להתחממות הגלובלית]}} ייתכן כי יש מדענים שמחזיקים בעמדה שונה, דעת מיעוט, עוד עשרות או לפעמים מאות שנים, אבל אם עבודות שלהם לא מפורסמות בירחונים מדעיים, ואם הם לא מצליחים לשכנע בעמדה שלהם מדענים אחרים, בעלי השכלה רלוונטית בתחום, אזי קיים קונצנזוס מדעי.  

מדענים משנים את דעתם על בסיס עובדות, ניסויים חדשים ותאוריות חדשות, והקונצנזוס מופיע במשך הזמן. לא רק שהמדענים מפסיקים להתווכח, הם גם מתחילים להסתמך זה על עבודתו של זה. כל המדע תלוי על תהליך זה וכאשר מדען אחד מסתמך על עבודתו של מדען אחר, הוא מעריך את העבודה של האחרים באמצעות ציטוטים. {{הערה|שם=skeptical}}

מדענים משנים את דעתם על בסיס עובדות, ניסויים חדשים ותאוריות חדשות, והקונצנזוס מופיע במשך הזמן. לא רק שהמדענים מפסיקים להתווכח, הם גם מתחילים להסתמך זה על עבודתו של זה. כל המדע תלוי על תהליך זה וכאשר מדען אחד מסתמך על עבודתו של מדען אחר, הוא מעריך את העבודה של האחרים באמצעות ציטוטים. {{הערה|שם=skeptical}}

קונצנזוס מדעי לא מחייב את הדברים הבאים:{{הערה|שם=green}}

קונצנזוס מדעי לא מחייב את הדברים הבאים:{{הערה|שם=green}}

* '''כל המדענים מסכימים על ניסוח אחיד'''. ייתכנו חילוקי דעות וחילוקי דעות האלה הם הכרחיים לשם התפתחות המדע.  

* '''כל המדענים מסכימים על ניסוח אחיד'''. ייתכנו חילוקי דעות וחילוקי דעות האלה הם הכרחיים לשם התפתחות המדע.  

* '''העמדה היא סופית'''. הקונצנוס יכול להתפתח עם הזמן בעקבות ממצאים ממחקרים נוספים או בעקבות דעות מקצועיות חדשות. (לדוגמה התפתחות התאוריה של האבולוציה, התפתחות תאוריית היחסות כשכלול התאוריה של ניוטון).  

* '''העמדה היא סופית'''. הקונצנזוס יכול להתפתח עם הזמן בעקבות ממצאים ממחקרים נוספים או בעקבות דעות מקצועיות חדשות. (לדוגמה התפתחות התאוריה של האבולוציה, התפתחות תאוריית היחסות כשכלול התאוריה של ניוטון).  

עם זאת כאשר אין מספיק מומחיות מקצועית לשפוט עמדה מדעית (לדוגמה פיזיקאי שרוצה להגיב על מחקר רפואי או רופא שרוצא לחלוק על מחקר אקלימי וכו'), החלופה הטובה ביותר היא להתסמך על הקונצנזוס מדעי. {{הערה|שם=green}}

עם זאת כאשר אין מספיק מומחיות מקצועית לשפוט עמדה מדעית (לדוגמה פיזיקאי שרוצה להגיב על מחקר רפואי או רופא שרוצא לחלוק על מחקר אקלימי וכו'), החלופה הטובה ביותר היא להתסמך על הקונצנזוס מדעי. {{הערה|שם=green}}

===כדור הארץ סובב את השמש===

===כדור הארץ סובב את השמש===

לכוכבים יוחסה חשיבות אסטרלוגית ודתית שכן כביכול הם חזו את העתיד. דבר זה הקנה להם גם חשיבות פוליטית שכן חיזוי נפילה של מלך עלול היה לעודד מהפכה. מסיבות אלה ובגלל הסיוע של כוכבים לניווט, היתה חשיבות ליכולת לקבוע את מסלול הכוכבים והושקעו בכך מאמצים. {{הערה|שם=Harmony}}

לכוכבים יוחסה חשיבות אסטרולוגית ודתית שכן כביכול הם חזו את העתיד. דבר זה הקנה להם גם חשיבות פוליטית שכן חיזוי נפילה של מלך עלול היה לעודד מהפכה. מסיבות אלה ובגלל הסיוע של כוכבים לניווט, הייתה חשיבות ליכולת לקבוע את מסלול הכוכבים והושקעו בכך מאמצים. {{הערה|שם=Harmony}}

[[קובץ:Geoz wb HE.svg|ממוזער|מערכת השמש על פי המודל הגאוצנטרי (כדור הארץ במרכז) וההליוצנטרי (השמש במרכז וכדור הארץ סובב אותה)]]

[[קובץ:Geoz wb HE.svg|ממוזער|מערכת השמש על פי המודל הגאוצנטרי (כדור הארץ במרכז) וההליוצנטרי (השמש במרכז וכדור הארץ סובב אותה)]]

מרבית המודלים של היקום ביוון העתיקה הציגו את כדור הארץ במרכזו- מודלים גאוצנטריים. השמש, הירח , כוכבי הלכת הכוכבים האחרים סובבים את כדור הארץ, וחלקם אף סברו כי כדור הארץ הוא מרכז היקום. הדבר תאם למרבית המיתולוגיות והאמונות שרווחו באותה תקופה (מיתוס הינדי קבע שהעולם ניצב על גבו של צב ענק; היוונים טענו שאת העולם נושא בידיו הטיטאן אטלס, וכו'). המודל שהשפיע בצורה המקיפה ביותר על האסטרונומיה היה המודל של אריסטו. מודל זה, שהתבסס על כתביו של הרקלידס מפונטוס, הציג את העולם כמערכת של גלגלים שמרכזם בכדור הארץ. הגלגלים נושאים עליהם את כוכבי הלכת השונים, שמקיפים את כדור הארץ אחת ליממה. כל הגלגלים מונעים על ידי ה"מניע הראשוני", הנע ללא הפסקה. הדבר נשען על תאוריית הפיזיקה של אריסטו שפותחה במאה הרביעית לפני הספירה. תאוריה זו הייתה דומיננטית במהלך כאלף השנים הבאות.

מרבית המודלים של היקום ביוון העתיקה הציגו את כדור הארץ במרכזו- מודלים גאוצנטריים. השמש, הירח, כוכבי הלכת הכוכבים האחרים סובבים את כדור הארץ, וחלקם אף סברו כי כדור הארץ הוא מרכז היקום. הדבר תאם למרבית המיתולוגיות והאמונות שרווחו באותה תקופה (מיתוס הינדי קבע שהעולם ניצב על גבו של צב ענק; היוונים טענו שאת העולם נושא בידיו הטיטאן אטלס, וכו'). המודל שהשפיע בצורה המקיפה ביותר על האסטרונומיה היה המודל של אריסטו. מודל זה, שהתבסס על כתביו של הרקלידס מפונטוס, הציג את העולם כמערכת של גלגלים שמרכזם בכדור הארץ. הגלגלים נושאים עליהם את כוכבי הלכת השונים, שמקיפים את כדור הארץ אחת ליממה. כל הגלגלים מונעים על ידי ה"מניע הראשוני", הנע ללא הפסקה. הדבר נשען על תאוריית הפיזיקה של אריסטו שפותחה במאה הרביעית לפני הספירה. תאוריה זו הייתה דומיננטית במהלך כאלף השנים הבאות.

המודל נשען על ההיגיון הפשוט שכדור הארץ נראה לנו יציב מאד והכל סובב סביבנו. השמש זזה מסביב לכדור הארץ, הכוכבים זזים מסביב לכדור הארץ גם הם אבל הם גם נמצאים בתוך מין ספרות או עיגולים, שמבצעים סיבוב כאשר הם מקיפים את כדור הארץ. ולכן מידי פעם נראה שהם זזים אחורה. מודל זה היה הגיוני מאד, הוא העניק תחזיות טובות למדי למיקום הכוכבים בשמיים - איפה הם יהיו ביום נתון. במיוחד תחזיות טובות מספיק לאמצעי המדידה שהיו באותה תקופה וכן שנים רבות לאחר מכן. לא כולם הסכימו למודל הגאוצנרטי. במאה השלישית לפני הספירה, הציג האסטרונום היווני אריסטרכוס מסמוס מודל הליוצנטרי, על פיו כדור הארץ מקיף את השמש. המודל לא זכה להכרה, והמודל של אריסטו הועדף על פניו. בין התומכים הבודדים למודל ההליוצנטרי בעת העתיקה ניתן למנות את הפילוסוף יווני סלאוקוס מסלאוקיה. במאה השנייה לספירה פורסמה התאוריה של תלמי על תנועת גרמי השמיים. התאוריה מבוססת על כתבי אריסטו ואפלטון.  

המודל נשען על ההיגיון הפשוט שכדור הארץ נראה לנו יציב מאד והכל סובב סביבנו. השמש זזה מסביב לכדור הארץ, הכוכבים זזים מסביב לכדור הארץ גם הם אבל הם גם נמצאים בתוך מין ספרות או עיגולים, שמבצעים סיבוב כאשר הם מקיפים את כדור הארץ. ולכן מידי פעם נראה שהם זזים אחורה. מודל זה היה הגיוני מאד, הוא העניק תחזיות טובות למדי למיקום הכוכבים בשמיים - איפה הם יהיו ביום נתון. במיוחד תחזיות טובות מספיק לאמצעי המדידה שהיו באותה תקופה וכן שנים רבות לאחר מכן. לא כולם הסכימו למודל הגאוצנרטי. במאה השלישית לפני הספירה, הציג האסטרונום היווני אריסטרכוס מסמוס מודל הליוצנטרי, על פיו כדור הארץ מקיף את השמש. המודל לא זכה להכרה, והמודל של אריסטו הועדף על פניו. בין התומכים הבודדים למודל ההליוצנטרי בעת העתיקה ניתן למנות את הפילוסוף יווני סלאוקוס מסלאוקיה. במאה השנייה לספירה פורסמה התאוריה של תלמי על תנועת גרמי השמיים. התאוריה מבוססת על כתבי אריסטו ואפלטון.  

יוהאן קפלר הגרמני פרסם את ספרו "אסטרונומיה נובה" בשנת 1609 שתמכה במודל של קופרניקוס. עבודתו של קפלר מבוססת על תצפיות שערך טיכו ברהה. קפלר הצטרף לברהה ב-1600, ותפס את מקומו ב-1601. בשנת 1572 גילה ברהה בתצפיותיו כוכב שביט חדש, וכוכב שבת חדש (שהתגלה לימים כסופר נובה). גילויים אלו היו משמעותיים שכן פירושו שבעולם העל ירחי כן מתקיימים שינויים. תצפיותיו של ברהה שאפו לדיוק רב מאוד של 8 מעלות ועליהן התבסס קפלר בעבודתו. קפלר הבין על סמך התצפיות שכדור הארץ וכן כוכבי הלכת האחרים מסתובבים במסלולים אליפטיים (לא מעגליים) סביב השמש. קפלר ניסח בספרו שלושה חוקים, המכונים "חוקי קפלר". התנועה של השמש בשמיים נובעת מכך שכדור הארץ סובב סביב ציר שעובר סמוך לקטבים.{{הערה|שם=Harmony|ראו פרוט בנושא זה בפרק "הרמוניה של העולמות ("Harmony of the Worlds") ב[[קוסמוס (סדרת טלוויזיה)]] של [[קרל סייגן]]}}  במשך הזמן התרבו העדויות לכך - בשנת 1610 גילה גלילאו גליליי ארבעה ירחים המקיפים את כוכב הלכת צדק, בעזרת ההמצאה החדשה באותה תקופה - הטלסקופ. גילוי זה נתן משנה תוקף למודל ההליוצנטרי והיווה הוכחה שתנועה שאינה סביב כדור הארץ היא בגדר האפשר.  בשנת 1632 פרסם גליליי את ספרו "דיאלוג על שתי מערכות עולם" ובו מתנהל דיון בין נציג הכנסייה, אזרח פשוט, וגלילאו עצמו. ספר זה קעקע את כל עמדות הכנסייה והתפרסם כשגלילאו היה בן 70. זהו הצעד הבוטה ביותר שידוע שעשה גלילאו כנגד הכנסייה ובעקבותיו נשפט ונידון למעצר בית.גליליי מת בשנת 1642, אולם משנתו ועמדותיו לא נעלמו, והגותו שינתה את פני האסטרונומיה וה[[מדע]] מקצה אל קצה. {{הערה|ראו פרוט בערך [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%AA המהפכה הקופרניקאית] בויקיפדיה העברית}}

יוהאן קפלר הגרמני פרסם את ספרו "אסטרונומיה נובה" בשנת 1609 שתמכה במודל של קופרניקוס. עבודתו של קפלר מבוססת על תצפיות שערך טיכו ברהה. קפלר הצטרף לברהה ב-1600, ותפס את מקומו ב-1601. בשנת 1572 גילה ברהה בתצפיותיו כוכב שביט חדש, וכוכב שבת חדש (שהתגלה לימים כסופר נובה). גילויים אלו היו משמעותיים שכן פירושו שבעולם העל ירחי כן מתקיימים שינויים. תצפיותיו של ברהה שאפו לדיוק רב מאוד של 8 מעלות ועליהן התבסס קפלר בעבודתו. קפלר הבין על סמך התצפיות שכדור הארץ וכן כוכבי הלכת האחרים מסתובבים במסלולים אליפטיים (לא מעגליים) סביב השמש. קפלר ניסח בספרו שלושה חוקים, המכונים "חוקי קפלר". התנועה של השמש בשמיים נובעת מכך שכדור הארץ סובב סביב ציר שעובר סמוך לקטבים.{{הערה|שם=Harmony|ראו פרוט בנושא זה בפרק "הרמוניה של העולמות ("Harmony of the Worlds") ב[[קוסמוס (סדרת טלוויזיה)]] של [[קרל סייגן]]}}  במשך הזמן התרבו העדויות לכך - בשנת 1610 גילה גלילאו גליליי ארבעה ירחים המקיפים את כוכב הלכת צדק, בעזרת ההמצאה החדשה באותה תקופה - הטלסקופ. גילוי זה נתן משנה תוקף למודל ההליוצנטרי והיווה הוכחה שתנועה שאינה סביב כדור הארץ היא בגדר האפשר.  בשנת 1632 פרסם גליליי את ספרו "דיאלוג על שתי מערכות עולם" ובו מתנהל דיון בין נציג הכנסייה, אזרח פשוט, וגלילאו עצמו. ספר זה קעקע את כל עמדות הכנסייה והתפרסם כשגלילאו היה בן 70. זהו הצעד הבוטה ביותר שידוע שעשה גלילאו כנגד הכנסייה ובעקבותיו נשפט ונידון למעצר בית.גליליי מת בשנת 1642, אולם משנתו ועמדותיו לא נעלמו, והגותו שינתה את פני האסטרונומיה וה[[מדע]] מקצה אל קצה. {{הערה|ראו פרוט בערך [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%AA המהפכה הקופרניקאית] בויקיפדיה העברית}}

אייזיק ניוטון ניסח על בסיס התאוריה של קפלר את העקרונות שלו למכניקה -חוקי התנועה של ניוטון. כך התאוריה של קפלר התקבלה כקונצנוס מדעי. בהמשך נמצאו יישומים וראיות נוספות לתאוריה של קופרינקוס וקפלר - לדוגמה שילוחי חלליות לכוכבי לכת הצריכו חישוב מדוייק יותר של המסלולים שלהם. בנוסף חלליות ולווינים שנמצאים כיום מחוץ לכדור הארץ יכולים לצלם את הסיבוב שלו והם נאלצים גם להתחשב בו לשם צילום של עצמים או לשם חזרה לתוך האטמוספירה של כדור הארץ.

אייזיק ניוטון ניסח על בסיס התאוריה של קפלר את העקרונות שלו למכניקה -חוקי התנועה של ניוטון. כך התאוריה של קפלר התקבלה כקונצנוזס מדעי. בהמשך נמצאו יישומים וראיות נוספות לתאוריה של קופרניקוס וקפלר - לדוגמה שילוחי חלליות לכוכבי לכת הצריכו חישוב מדוייק יותר של המסלולים שלהם. בנוסף חלליות ולווינים שנמצאים כיום מחוץ לכדור הארץ יכולים לצלם את הסיבוב שלו והם נאלצים גם להתחשב בו לשם צילום של עצמים או לשם חזרה לתוך האטמוספירה של כדור הארץ.

===חוקי התנועה של ניוטון===  

===חוקי התנועה של ניוטון===  

בשנת 1867 הוציא אייזק ניוטון לאור את ספרו "עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע". הספר מתאר את היסודות של המכניקה הקלאסית, וכמו כן את חוק הכבידה האוניברסלי, ואת גזירת חוקי קפלר על תנועת כוכבי לכת (שהתגלו לראשונה בצורה אמפירית).

בשנת 1867 הוציא אייזק ניוטון לאור את ספרו "עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע". הספר מתאר את היסודות של המכניקה הקלאסית, וכמו כן את חוק הכבידה האוניברסלי, ואת גזירת חוקי קפלר על תנועת כוכבי לכת (שהתגלו לראשונה בצורה אמפירית).

חוקים אלה מצהירים לדוגמה שעצם שנע בלא חיכוך וללא שכוחות חיצוניים אחרים יפעלו עליו ינוע בקו ישר וישמור על אותה מהירות. תאוריה זו היתה מנוגדת לתאוריות קודמות לפיה עצם רוצה לעצור במקומו. התאוריה הזו נראתה הגיונית כאשר היא דנה בחפצים שפועלים עם חיכוך כמו כדור שנע על הרצפה או חץ שעף באוויר.  

חוקים אלה מצהירים לדוגמה שעצם שנע בלא חיכוך וללא שכוחות חיצוניים אחרים יפעלו עליו ינוע בקו ישר וישמור על אותה מהירות. תאוריה זו הייתה מנוגדת לתאוריות קודמות לפיה עצם רוצה לעצור במקומו. התאוריה הזו נראתה הגיונית כאשר היא דנה בחפצים שפועלים עם חיכוך כמו כדור שנע על הרצפה או חץ שעף באוויר.  

התאוריה של ניוטון סיפקה חיזויים מדוייקים יותר - לדוגמה ניוטון חישב את מקדמי החיכוך של אוויר, ברזל, עץ וכדומה וכך ניתן היה לחשב מהירות ומסלולים של עצמים שונים (לדוגמה מסלולים של כדורי תותח, דבר שהיתה לו חשיבות צבאית), כך הפכה התאוריה של ניוטון לקונצונס בתוך זמן קצר. כיום כאשר ניתן לייצר ריק או להגיע לחלל ניתן לראות חיזוקים נוספים לתאוריה של ניוטון. בתחילת המאה ה-20 התברר כי התאוריה של ניוטון אינה מדוייקת - כאשר מתקרבים למהירויות גבוהות מאוד יש צורך בתיקון של התאוריה באמצעות תורת הייחסות של איינשטיין.  עם זאת במהירויות קטנות וכאשר לא נדרש דיור גבוה, משתמשים בתאוריה הניוטונית לשם התקנים מכנאיים פשוטים יחסית כמו שעונים, מסילות, שיפועי כבישים ועוד יישומים הנדסיים רבים.

התאוריה של ניוטון סיפקה חיזויים מדוייקים יותר - לדוגמה ניוטון חישב את מקדמי החיכוך של אוויר, ברזל, עץ וכדומה וכך ניתן היה לחשב מהירות ומסלולים של עצמים שונים (לדוגמה מסלולים של כדורי תותח, דבר שהיתה לו חשיבות צבאית), כך הפכה התאוריה של ניוטון לקונצונס בתוך זמן קצר. כיום כאשר ניתן לייצר ריק או להגיע לחלל ניתן לראות חיזוקים נוספים לתאוריה של ניוטון. בתחילת המאה ה-20 התברר כי התאוריה של ניוטון אינה מדוייקת - כאשר מתקרבים למהירויות גבוהות מאוד יש צורך בתיקון של התאוריה באמצעות תורת הייחסות של איינשטיין.  עם זאת במהירויות קטנות וכאשר לא נדרש דיור גבוה, משתמשים בתאוריה הניוטונית לשם התקנים מכנאיים פשוטים יחסית כמו שעונים, מסילות, שיפועי כבישים ועוד יישומים הנדסיים רבים.

===תורת האבולוציה של דארוויון===  

===תורת האבולוציה של דארוויון===  

בשנת 1859 פרסם [[צ'ארלס דרווין]] את ספרו "[[מוצא המינים]]" שבו תאר את [[תורת האבולוציה]] שמסבירה את [[תהליך]] ההתפתחות של מינים שונים של צמחים ובעלי חיים. דבר זה התנגש בצורה חזתית עם הרעיון של בריאה לפיו כל היצורים החיים הם תוצאה של תכנון תבוני או אלוהי כלשהו. עם פרסום הספר רק מיעוט בקהילת הביולוגים קיבל את הטענה המרכזית בדבר מנגנון הברירה הטבעית, אולם רעיון האבולוציה עצמו התקבל בהדרגה בקהילה המדעית ובקרב הציבור הרחב, עקב התרבות הראיות לטובת התאוריה של דאוורין ושלילת הסברים אחרים. בשנות ה־30 וה־40 של המאה ה־20 יצרו מדענים את [[הסינתזה האבולוציונית המודרנית]], אשר שילבה את תורת הברירה הטבעית של דרווין עם [[גנטיקה של אוכלוסיות]] - תורת התורשה של גרגורי מנדל.{{הערה|van Wyhe, John (יולי 2002). "[http://darwin-online.org.uk/darwin.html Charles Darwin: gentleman naturalist: A biographical sketch]". The Complete Work of Charles Darwin Online. University of Cambridge.}} מאז, עצם קיומם של תהליכים אבולוציונים, והיכולת של הסינתזה המודרנית להסביר מדוע וכיצד הם מתרחשים, אינם נתונים במחלוקת בקרב ביולוגים.

בשנת 1859 פרסם [[צ'ארלס דרווין]] את ספרו "[[מוצא המינים]]" שבו תאר את [[תורת האבולוציה]] שמסבירה את [[תהליך]] ההתפתחות של מינים שונים של צמחים ובעלי חיים. דבר זה התנגש בצורה חזיתית עם הרעיון של בריאה לפיו כל היצורים החיים הם תוצאה של תכנון תבוני או אלוהי כלשהו. עם פרסום הספר רק מיעוט בקהילת הביולוגים קיבל את הטענה המרכזית בדבר מנגנון הברירה הטבעית, אולם רעיון האבולוציה עצמו התקבל בהדרגה בקהילה המדעית ובקרב הציבור הרחב, עקב התרבות הראיות לטובת התאוריה של דאוורין ושלילת הסברים אחרים. בשנות ה־30 וה־40 של המאה ה־20 יצרו מדענים את [[הסינתזה האבולוציונית המודרנית]], אשר שילבה את תורת הברירה הטבעית של דרווין עם [[גנטיקה של אוכלוסיות]] - תורת התורשה של גרגורי מנדל.{{הערה|van Wyhe, John (יולי 2002). "[http://darwin-online.org.uk/darwin.html Charles Darwin: gentleman naturalist: A biographical sketch]". The Complete Work of Charles Darwin Online. University of Cambridge.}} מאז, עצם קיומם של תהליכים אבולוציוניים, והיכולת של הסינתזה המודרנית להסביר מדוע וכיצד הם מתרחשים, אינם נתונים במחלוקת בקרב ביולוגים.

כיום אבולוציה מודגמת לא רק בקרב מינים ביולוגיים אלא גם בקרב תהליכים אחרים כמו סימולציות מחשבים ותהליכי למידה במחשב. למרות ההסתמכות הבלעדית על תאוריית האבולוציה במחקר הביולוגי והרפואי יש עדיין התנגדות רבה לתאוריה זו בקרב חלק מה[[שמרנות|שמרנים]] הדתיים ובעיקר בקרב חלק מהנוצרים, המוסלמים והיהודים. לאחר הסינתזה המודרנית, רובן המוחלט של הביקורות על האבולוציה באו ממקורות דתיים, ולא מהקהילה המדעית.{{הערה|Numbers, Ronald (30 בנובמבר 2006). The Creationists: From Scientific Creationism to Intelligent Design, Expanded Edition. Harvard University Press. עמ' 624 pages. ISBN 0674023390.}} למרות זאת, רוב ה[[נוצרים]] מאמינים באלוהים כבורא, אך מקבלים את האבולוציה המדעית כתהליך טבעי.{{הערה|1=Godfrey, Laurie R. ''Scientists Confront Creationism''. Pg 8. W. W. Norton & Company (1984). {{ISBN|0393301540}}.}} יש גם מדענים דתיים שמפרסמים מידי פעם "תאוריות" חלופיות לאבולוציה - אשר מופנות לקהל הדתי - אולם הסברים אלה אינם מפורסמים בירחונים מדעיים שעוברים ביקורת עמיתים, הניבוי שלהם לקוי או אפסי, והם לא מצליחים לעמוד בביקורת שמוטחת בהם מצד מצדדי התאוריה של דאורווין. דוגמה לניגוח של טענות שמתנגדות לאבולוציה מופיעות בספר [[השען העיוור]], אולם למעשה התמיכה באבולוציה בקרב ביולוגים היא לא רק בהיבט של "ספירת ראשים" אלא באה לידי ביטוי בכך שאין מחקר מדעי ביולוגי או רפואי שמבוסס על "תאוריות" אלה והן נחשבות סוג של פסאבדו מדע.

כיום אבולוציה מודגמת לא רק בקרב מינים ביולוגיים אלא גם בקרב תהליכים אחרים כמו סימולציות מחשבים ותהליכי למידה במחשב. למרות ההסתמכות הבלעדית על תאוריית האבולוציה במחקר הביולוגי והרפואי יש עדיין התנגדות רבה לתאוריה זו בקרב חלק מה[[שמרנות|שמרנים]] הדתיים ובעיקר בקרב חלק מהנוצרים, המוסלמים והיהודים. לאחר הסינתזה המודרנית, רובן המוחלט של הביקורות על האבולוציה באו ממקורות דתיים, ולא מהקהילה המדעית.{{הערה|Numbers, Ronald (30 בנובמבר 2006). The Creationists: From Scientific Creationism to Intelligent Design, Expanded Edition. Harvard University Press. עמ' 624 pages. ISBN 0674023390.}} למרות זאת, רוב ה[[נוצרים]] מאמינים באלוהים כבורא, אך מקבלים את האבולוציה המדעית כתהליך טבעי.{{הערה|1=Godfrey, Laurie R. ''Scientists Confront Creationism''. Pg 8. W. W. Norton & Company (1984). {{ISBN|0393301540}}.}} יש גם מדענים דתיים שמפרסמים מידי פעם "תאוריות" חלופיות לאבולוציה - אשר מופנות לקהל הדתי - אולם הסברים אלה אינם מפורסמים בירחונים מדעיים שעוברים ביקורת עמיתים, הניבוי שלהם לקוי או אפסי, והם לא מצליחים לעמוד בביקורת שמוטחת בהם מצד מצדדי התאוריה של דארווין. דוגמה לניגוח של טענות שמתנגדות לאבולוציה מופיעות בספר [[השען העיוור]], אולם למעשה התמיכה באבולוציה בקרב ביולוגים היא לא רק בהיבט של "ספירת ראשים" אלא באה לידי ביטוי בכך שאין מחקר מדעי ביולוגי או רפואי שמבוסס על "תאוריות" אלה והן נחשבות סוג של פסאבדו מדע.

===הטבלה המחזורית ===

===הטבלה המחזורית ===

המדען הרוסי דימיטרי מנדלייב בנה את טבלת היסודות שלו, הוא לא רק התאים אותה לכל היסודות הקיימים בהצלחה, הוא חזה קיומם של יסודות שיופיעו בהמשך, והם אכן הופיעו. התאוריה הזו החליפה את ה[[אלכימיה]] שהיתה לפני זמנו של מנדלייב.  

המדען הרוסי דימיטרי מנדלייב בנה את טבלת היסודות שלו, הוא לא רק התאים אותה לכל היסודות הקיימים בהצלחה, הוא חזה קיומם של יסודות שיופיעו בהמשך, והם אכן הופיעו. התאוריה הזו החליפה את ה[[אלכימיה]] שהייתה לפני זמנו של מנדלייב.  

===תורת היחסות של איינשטיין===

===תורת היחסות של איינשטיין===

בתחילת המאה ה-20 פרסם [[אלברט איינשטיין]] את תורת היחסות. תורת היחסות הפרטית, פורסמה בשנת 1905, באה לענות על סתירות לכאורה שהתעוררו בין המכניקה הקלאסית, העוסקת בהתנהגות גופים, לתאוריה האלקטרומגנטית הקלאסית, העוסקת בחשמל ומגנטיות. סתירות אלה באו לידי ביטוי בקשיים בהבנת התנהגות האור.  

בתחילת המאה ה-20 פרסם [[אלברט איינשטיין]] את תורת היחסות. תורת היחסות הפרטית, פורסמה בשנת 1905, באה לענות על סתירות לכאורה שהתעוררו בין המכניקה הקלאסית, העוסקת בהתנהגות גופים, לתאוריה האלקטרומגנטית הקלאסית, העוסקת בחשמל ומגנטיות. סתירות אלה באו לידי ביטוי בקשיים בהבנת התנהגות האור.  

בבסיס תורת היחסות הפרטית עומדות שתי הנחות. האחת היא כי מהירות האור קבועה לכל הצופים ללא תלות במהירותם היחסית (ומסמנים אותה באות C). והשניה היא שחוקי הטבע זהים בכל המערכות האינרציאליות, דהיינו אלה שנשמעות לחוקי התנועה הראשון והשני של ניוטון. אלה הן מערכות הנעות במהירות קבועה זו ביחס לזו. מהנחות אלה עולה כי צופה במנוחה יגלה שלוש תופעות במערכת הנמצאת בתנועה יחסית אליו – התארכות הזמן, התקצרות האורך ועליית המסה. לדוגמה אם מישהו נע ביחס אלי במהירות השווה למחצית מהירות האור, אגלה כי השעון שלו מתקתק בקצב איטי של כשנייה אחת על כל 1.15 שניות החולפות בשעון שלי. אם הוא יצפה בשעון שלי, הוא יגלה את אותו הדבר – שהשעון שלי מתקתק בקצב איטי יחסית לשלו. עוד גילתה התורה את שקילות המסה והאנרגיה, על פיה לכל גוף יש אנרגיה שאיננה קינטית או פוטנציאלית. השקולה למכפלת מסת המנוחה שלו בריבוע מהירות האור, על-פי הנוסחה המפורסמת E=mc². מכאן שכל גוף יכול להיות מומר באנרגיה שוות ערך למסתו, גילוי זה סלל את הדרך לפיתוח [[פצצת האטום]] ולשימוש ב[[אנרגיה גרעינית]]. דוגמה לביטויה של שקילות זו במלואה ניתן לראות כאשר חלקיק חומר מתנגש בחלקיק אנטי-חומר והם מתאיינים תוך שחרור מלוא האנרגיה המסתית שלהם, ללא השארת שארית ממהותם המקורית. בשנת 1915 פרסם איינשטיין מהפכה את תורת היחסות הכללית, שמטפלת בגופים בתאוצה ומנסה להסביר את תופעת הכבידה – המשיכה הקיימת בין כל שני גופים בעלי מסה. ההסבר אומר שכל מסה מעקמת את המרחב-זמן סביבה ויוצרת מעין "שקע" אשר קובע את תנועת החומר ואף האנרגיה – כפי שמתבטא בתופעה המכונה עידוש כבידתי, שבה אור משנה מסלולו בקרבת מסה גדולה.  

בבסיס תורת היחסות הפרטית עומדות שתי הנחות. האחת היא כי מהירות האור קבועה לכל הצופים ללא תלות במהירותם היחסית (ומסמנים אותה באות C). והשיניה היא שחוקי הטבע זהים בכל המערכות האינרציאליות, דהיינו אלה שנשמעות לחוקי התנועה הראשון והשני של ניוטון. אלה הן מערכות הנעות במהירות קבועה זו ביחס לזו. מהנחות אלה עולה כי צופה במנוחה יגלה שלוש תופעות במערכת הנמצאת בתנועה יחסית אליו – התארכות הזמן, התקצרות האורך ועליית המסה. לדוגמה אם מישהו נע ביחס אלי במהירות השווה למחצית מהירות האור, אגלה כי השעון שלו מתקתק בקצב איטי של כשנייה אחת על כל 1.15 שניות החולפות בשעון שלי. אם הוא יצפה בשעון שלי, הוא יגלה את אותו הדבר – שהשעון שלי מתקתק בקצב איטי יחסית לשלו. עוד גילתה התורה את שקילות המסה והאנרגיה, על פיה לכל גוף יש אנרגיה שאיננה קינטית או פוטנציאלית. השקולה למכפלת מסת המנוחה שלו בריבוע מהירות האור, על-פי הנוסחה המפורסמת E=mc². מכאן שכל גוף יכול להיות מומר באנרגיה שוות ערך למסתו, גילוי זה סלל את הדרך לפיתוח [[פצצת האטום]] ולשימוש ב[[אנרגיה גרעינית]]. דוגמה לביטויה של שקילות זו במלואה ניתן לראות כאשר חלקיק חומר מתנגש בחלקיק אנטי-חומר והם מתאיינים תוך שחרור מלוא האנרגיה המסתית שלהם, ללא השארת שארית ממהותם המקורית. בשנת 1915 פרסם איינשטיין מהפכה את תורת היחסות הכללית, שמטפלת בגופים בתאוצה ומנסה להסביר את תופעת הכבידה – המשיכה הקיימת בין כל שני גופים בעלי מסה. ההסבר אומר שכל מסה מעקמת את המרחב-זמן סביבה ויוצרת מעין "שקע" אשר קובע את תנועת החומר ואף האנרגיה – כפי שמתבטא בתופעה המכונה עידוש כבידתי, שבה אור משנה מסלולו בקרבת מסה גדולה.  

השלכות כמו זו שלא ניתן לעבור את מהירות האור או כמו קצב התקדמות שונה של הזמן נראו בתחילה מוזרות.  תחילה התנגדו פיזיקאים רבים לתאוריה. אפילו בשנת 1931 פורסם הספר "מאה כותבים נגד איינשטיין" (A Hundred Authors Against Einstein) והכיל בעיקר התנגדויות פילוסופיות וטעויות שנבעו מחוסר הבנה של הכותבים. אולם התאוריה של איינשטיין פתרה בעיות רבות שהיו בתקופתו והביא לניבויים שאומתו לדוגמה "עיקום" של אור שעבר ליד השמש, עדשות כבידה ושינוי של קצב התקדמות הזמן עבור מערכות שנעות במהירויות שונות, וכמובן [[אנרגיה גרעינית]].  הנוסחאות והחישובים של תורת היחסות הכללית מסובכים מאלו של תורת היחסות הפרטית, ודרשו מאיינשטיין להיעזר בשיטות מתמטיות שונות להשלמתם. תורת היחסות הכללית נבדקה במספר רב של ניסויים, שבהם אומתו תחזיותיה ברמת דיוק גבוהה. היא חוזה בין היתר את קיומם של חורים שחורים, ויש לה השפעה ניכרת על התאוריות הקוסמולוגיות הדנות באופן התפתחותו ועתידו של היקום. כיום כל הפיזיקה המודרנית מקבלת את התאוריה של איינשטיין, וזאת למרות בעיות ידועות בתאוריה זו -  שאלות רבות נותרו ללא מענה, כשהמרכזית ביותר היא אי-התיישבותה של התאוריה עם מכניקת הקוונטים, תורה המתארת את העולם הפיזיקלי ברמת האינטראקציות של החלקיקים האלמנטריים ושתחזיותיה אומתו אף הן בדייקנות רבה. כדי לנסות להגיע להבנת ההתרחשויות בראשיתו של היקום והתהליכים בתוכם של חורים שחורים, יש צורך בתורה פיזיקלית בה שתי התורות הללו, הטובות כל אחת לתחומה, מתמזגות לתורה אחת נקיה מקונפליקטים פנימיים. התחום העוסק בניסיון לאיחוד כזה קרוי תורת כבידה קוונטית.

השלכות כמו זו שלא ניתן לעבור את מהירות האור או כמו קצב התקדמות שונה של הזמן נראו בתחילה מוזרות.  תחילה התנגדו פיזיקאים רבים לתאוריה. אפילו בשנת 1931 פורסם הספר "מאה כותבים נגד איינשטיין" (A Hundred Authors Against Einstein) והכיל בעיקר התנגדויות פילוסופיות וטעויות שנבעו מחוסר הבנה של הכותבים. אולם התאוריה של איינשטיין פתרה בעיות רבות שהיו בתקופתו והביא לניבויים שאומתו לדוגמה "עיקום" של אור שעבר ליד השמש, עדשות כבידה ושינוי של קצב התקדמות הזמן עבור מערכות שנעות במהירויות שונות, וכמובן [[אנרגיה גרעינית]].  הנוסחאות והחישובים של תורת היחסות הכללית מסובכים מאלו של תורת היחסות הפרטית, ודרשו מאיינשטיין להיעזר בשיטות מתמטיות שונות להשלמתם. תורת היחסות הכללית נבדקה במספר רב של ניסויים, שבהם אומתו תחזיותיה ברמת דיוק גבוהה. היא חוזה בין היתר את קיומם של חורים שחורים, ויש לה השפעה ניכרת על התאוריות הקוסמולוגיות הדנות באופן התפתחותו ועתידו של היקום. כיום כל הפיזיקה המודרנית מקבלת את התאוריה של איינשטיין, וזאת למרות בעיות ידועות בתאוריה זו -  שאלות רבות נותרו ללא מענה, כשהמרכזית ביותר היא אי-התיישבותה של התאוריה עם מכניקת הקוונטים, תורה המתארת את העולם הפיזיקלי ברמת האינטראקציות של החלקיקים האלמנטריים ושתחזיותיה אומתו אף הן בדייקנות רבה. כדי לנסות להגיע להבנת ההתרחשויות בראשיתו של היקום והתהליכים בתוכם של חורים שחורים, יש צורך בתורה פיזיקלית בה שתי התורות הללו, הטובות כל אחת לתחומה, מתמזגות לתורה אחת נקיה מקונפליקטים פנימיים. התחום העוסק בניסיון לאיחוד כזה קרוי תורת כבידה קוונטית.

[[חברות הטבק]] [[הכחשת נזקי העישון|ניסו לערער על מסקנות אלה]] הן על ידי מימון מחקרים שיגיעו למסקנה הפוכה, והן על ידי השפעה על הציבור, העיתונות, הקולנוע, רופאים פוליטיקאים ועוד. הקונצנזוס על נזקי הטבק שהיה ידוע בחלקו לרופאים וחוקרים רבים כבר בשנות ה-50, הלך והתגבש בשנות ה-60 וה-70.  בהמשך בוצעו מחקרים נוספים שגילו כי [[התמכרות לטבק|טבק הוא חומר ממכר]], וכי נגרם נזק בריאותי גם עקב [[עישון פסיבי]]. כמו כן נמצא כי חברות הטבק מכוונות את [[שיווק טבק לבני נוער|מאמצי השיווק שלהן לבני נוער]]. ומבצעות [[מניפולציה בניקוטין]] כדי שסיגריות יהיו ממכרות יותר. עם הזמן הפכו נזקי העישון לקונצנזוס מדעי.  

[[חברות הטבק]] [[הכחשת נזקי העישון|ניסו לערער על מסקנות אלה]] הן על ידי מימון מחקרים שיגיעו למסקנה הפוכה, והן על ידי השפעה על הציבור, העיתונות, הקולנוע, רופאים פוליטיקאים ועוד. הקונצנזוס על נזקי הטבק שהיה ידוע בחלקו לרופאים וחוקרים רבים כבר בשנות ה-50, הלך והתגבש בשנות ה-60 וה-70.  בהמשך בוצעו מחקרים נוספים שגילו כי [[התמכרות לטבק|טבק הוא חומר ממכר]], וכי נגרם נזק בריאותי גם עקב [[עישון פסיבי]]. כמו כן נמצא כי חברות הטבק מכוונות את [[שיווק טבק לבני נוער|מאמצי השיווק שלהן לבני נוער]]. ומבצעות [[מניפולציה בניקוטין]] כדי שסיגריות יהיו ממכרות יותר. עם הזמן הפכו נזקי העישון לקונצנזוס מדעי.  

תהליך נוסף שהתרחש הוא שהלכה ונחשפה גם ההשפעה של חברות הטבק על המחקר, העיתונות, הציבור והממשל בתחום המכונה [[הכחשת נזקי העישון]]. דבר זה קיבל משנה תוקף עם פרסומם של מיולוני מסמכים פנימיים של חבורת הטבק בעקבות תביעה משפטית מולם, משנת 1998 , כאשר המסמכים גילו שחברות הטבק ידעו על הנזקים השונים ודיברו על כך במסמכים פנימיים בזמן שהם יצרו מצג שונה לגמרי מול הציבור הרחב. כיום חבורת טבק מודות בעצמן שעישון הוא דבר מסרטן. בעקבות משפט בארצות הברית נקבע שחברות הטבק יצטרכו לפרסם התנצלות לציבור בגלל פרסום דברים לא נכונים, אולם קיים דיון משפטי ארוך ביחס לניסוח של התנצלות זו.

תהליך נוסף שהתרחש הוא שהלכה ונחשפה גם ההשפעה של חברות הטבק על המחקר, העיתונות, הציבור והממשל בתחום המכונה [[הכחשת נזקי העישון]]. דבר זה קיבל משנה תוקף עם פרסומם של מיולוני מסמכים פנימיים של חבורת הטבק בעקבות תביעה משפטית מולם, משנת 1998, כאשר המסמכים גילו שחברות הטבק ידעו על הנזקים השונים ודיברו על כך במסמכים פנימיים בזמן שהם יצרו מצג שונה לגמרי מול הציבור הרחב. כיום חבורת טבק מודות בעצמן שעישון הוא דבר מסרטן. בעקבות משפט בארצות הברית נקבע שחברות הטבק יצטרכו לפרסם התנצלות לציבור בגלל פרסום דברים לא נכונים, אולם קיים דיון משפטי ארוך ביחס לניסוח של התנצלות זו.

===התחממות כדור הארץ===  

===התחממות כדור הארץ===  

כאשר השאלה נשאלת לראשונה בשנות ה-70 של המאה ה-20, – לדוגמה האם כדור הארץ מתחמם, [[התקררות עולמית|מתקרר]] או נשאר באותה טמפרטורה, היו השערות רבות והסברים שונים. לתאוריה של [[התקררות עולמית]] זו הייתה תמיכה מועטה בקהילה המדעית, אבל היא זכתה לתשומת לב זמנית בציבור בארצות הברית עקב שילוב של מגמה קלה של ירידה בטמפרטורות משנות ה-1940 ועד לשנות 1970, ודיווחים בעיתונות המסחרית שלא שיקפו את מלוא היקפה של הספרות המדעית בתחום האקלים. ספרות זו דווקא הכילה כמות גדלה והולכת של מחקרים שחזו [[התחממות עולמית]] עתידית עקב פליטה של [[גזי חממה]].{{הערה| Thoms C. Peterson, et al, [http://journals.ametsoc.org/doi/pdf/10.1175/2008BAMS2370.1 The Myth of the 1970s Global Cooling Scientific Consensus ], American Meteorological Society, September 2008}}

כאשר השאלה נשאלת לראשונה בשנות ה-70 של המאה ה-20, – לדוגמה האם כדור הארץ מתחמם, [[התקררות עולמית|מתקרר]] או נשאר באותה טמפרטורה, היו השערות רבות והסברים שונים. לתאוריה של [[התקררות עולמית]] זו הייתה תמיכה מועטה בקהילה המדעית, אבל היא זכתה לתשומת לב זמנית בציבור בארצות הברית עקב שילוב של מגמה קלה של ירידה בטמפרטורות משנות ה-1940 ועד לשנות 1970, ודיווחים בעיתונות המסחרית שלא שיקפו את מלוא היקפה של הספרות המדעית בתחום האקלים. ספרות זו דווקא הכילה כמות גדלה והולכת של מחקרים שחזו [[התחממות עולמית]] עתידית עקב פליטה של [[גזי חממה]].{{הערה| Thoms C. Peterson, et al, [http://journals.ametsoc.org/doi/pdf/10.1175/2008BAMS2370.1 The Myth of the 1970s Global Cooling Scientific Consensus ], American Meteorological Society, September 2008}}

עם הזמן נכשלו התאוריות של התקררות כדור הארץ או תאוריות על כך שהטמפרוטורה היא יציבה ויותר ויותר מדענים וגופי מחקר החלו לתמוך בתאוריה של התחממות עולמית מעשה ידי אדם. לדוגמה  

עם הזמן נכשלו התאוריות של התקררות כדור הארץ או תאוריות על כך שהטמפרטורה היא יציבה ויותר ויותר מדענים וגופי מחקר החלו לתמוך בתאוריה של התחממות עולמית מעשה ידי אדם. לדוגמה  

מחקר שפורסם בשנת 2004 בירחון המדעי Science סקר 928 מחקרים מדעיים שעברו ביקורת עמיתים, רשמו התייחסות לביטוי "[[שינוי אקלים]]", ופורסמו בשנים 1993-2003. הסקר מאת Naomi Oreskes, חילק את המחקרים ל-6 קטגוריות: תמיכה מפורשת בעמדת הקונצנזוס המדעי בדבר התחממות עולמית מעשה ידי אדם, הערכות של השפעות התחממות, הצעות להקטנת ההתחממות, שיטות מחקר, אנליזות מחקר פלאו-אקלימיות (חקר אירועים קדומים של שינויי אקלים) ודחייה של הקונצנזוס המדעי. 75% מהפרסומים שנסקרו השתייכו לשלוש הקטגוריות הראשונות שתומכות בקונצנזוס המדעי בצורה מפורשת או משתמעת, 25%  מהמחקרים התייחסו לשיטות מחקר או לשינוי אקלים בפרה-היסטוריה. לא נמצא אף לא מחקר אחד ששלל את הקונצנזוס המרכזי. <ref name="Oreskes">Oreskes, Naomi (2004). "[http://www.sciencemag.org/content/306/5702/1686.full Beyond the Ivory Tower: The Scientific Consensus on Climate Change]". Science 306 (5702): 1686. doi:10.1126/science.1103618. PMID 15576594.</ref> סקר של Pew Research Center שהתמקד במדענים מארצות הברית החברים באגודה האמריקאית לקידום המדע, שיש להם תארי דוקטור במדעי כדור הארץ מצא כי 93% מהם טוענים כי כדור הארץ מתחמם בעיקר עקב פעילות אנושית. דבר זה שונה בצורה חדה מהדרך בה חלק גדול מהציבור בארצות הברית רואה את הדברים [http://www.pewinternet.org/2016/10/04/public-views-on-climate-change-and-climate-scientists/]{{הערה|סקרים נוספים -  Bart Verheggen et al, 2014, Scientists’ Views about Attribution of Global Warming, Environmental Science & Technology, vol. 48 (16) and P.T. Doran and M.K. Zimmerman, 2009, Examining the Scientific Consensus on Climate Change, Eos, vol. 90 (3).}}

מחקר שפורסם בשנת 2004 בירחון המדעי Science סקר 928 מחקרים מדעיים שעברו ביקורת עמיתים, רשמו התייחסות לביטוי "[[שינוי אקלים]]", ופורסמו בשנים 1993-2003. הסקר מאת Naomi Oreskes, חילק את המחקרים ל-6 קטגוריות: תמיכה מפורשת בעמדת הקונצנזוס המדעי בדבר התחממות עולמית מעשה ידי אדם, הערכות של השפעות התחממות, הצעות להקטנת ההתחממות, שיטות מחקר, אנליזות מחקר פלאו-אקלימיות (חקר אירועים קדומים של שינויי אקלים) ודחייה של הקונצנזוס המדעי. 75% מהפרסומים שנסקרו השתייכו לשלוש הקטגוריות הראשונות שתומכות בקונצנזוס המדעי בצורה מפורשת או משתמעת, 25%  מהמחקרים התייחסו לשיטות מחקר או לשינוי אקלים בפרה-היסטוריה. לא נמצא אף לא מחקר אחד ששלל את הקונצנזוס המרכזי. <ref name="Oreskes">Oreskes, Naomi (2004). "[http://www.sciencemag.org/content/306/5702/1686.full Beyond the Ivory Tower: The Scientific Consensus on Climate Change]". Science 306 (5702): 1686. doi:10.1126/science.1103618. PMID 15576594.</ref> סקר של Pew Research Center שהתמקד במדענים מארצות הברית החברים באגודה האמריקאית לקידום המדע, שיש להם תארי דוקטור במדעי כדור הארץ מצא כי 93% מהם טוענים כי כדור הארץ מתחמם בעיקר עקב פעילות אנושית. דבר זה שונה בצורה חדה מהדרך בה חלק גדול מהציבור בארצות הברית רואה את הדברים [http://www.pewinternet.org/2016/10/04/public-views-on-climate-change-and-climate-scientists/]{{הערה|סקרים נוספים -  Bart Verheggen et al, 2014, Scientists’ Views about Attribution of Global Warming, Environmental Science & Technology, vol. 48 (16) and P.T. Doran and M.K. Zimmerman, 2009, Examining the Scientific Consensus on Climate Change, Eos, vol. 90 (3).}}

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Scientific_consensus קונצנזוס מדעי] בויקיפדיה באנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Scientific_consensus קונצנזוס מדעי] בוויקיפדיה באנגלית

[[קטגוריה:מדע]]

[[קטגוריה:מדע]]

[[קטגוריה:תקשורת]]

[[קטגוריה:תקשורת]]