שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''תעשיית הבגדים''' (Clothing industry) עוסקת בתעשיות ובמסחר לאורך [[ניתוח מחזור חיים|מחזור חיים]] של בגדים, כולל תעשיית הטקסטיל (הפקת או גידול [[חומרי גלם]] כגון [[כותנה]], צמר, פרוות וסיבים סינטטטים), עבור ב[[תעשיית האופנה]] ומכירה סיטונאית וקמעונית של בגדים, שימוש בבגדים כולל [[כביסה]] ו[[ניקוי יבש]] ועד למכירה של בגדים מיד שנייה או [[מחזור בגדים]]. | + | '''תעשיית הבגדים''' (באנגלית: '''Clothing industry''') עוסקת בתעשיות ובמסחר לאורך [[ניתוח מחזור חיים|מחזור חיים]] של בגדים, כולל תעשיית הטקסטיל (הפקת או גידול [[חומרי גלם]] כגון [[כותנה]], צמר, פרוות וסיבים סינתטיים), עבור ב[[תעשיית האופנה]] ומכירה סיטונאית וקמעונית של בגדים, שימוש בבגדים כולל [[כביסה]] ו[[ניקוי יבש]] ועד למכירה של בגדים מיד שנייה או [[מחזור בגדים]]. |
| | | |
− | תעשיית הבגדים נחשבת לענף תעשייתי בעייתי שכן יש לו [[השפעות סביבתיות]] וחברתיות שונות כמו העסקת ילדים ונשים בתנאי עבודה קשים או מסוכנים, [[זיהום]] בגידול חומרי הגלם וייצור הבגדים, יצירת [[התיישנות מכוונת]] בעיקר על ידי מנגון של אופנה ושיווק מאסיבי וגרימה של בעיות פסולת. חלק מתעשיית הבגדים נוגע גם ל[[זכויות בעלי חיים|פגיעה בבעלי חיים]] כמו תעשיית הפרוות, תעשיות עור, מריטת נוצות ועוד. היבט נוסף הוא [[זיהום מים]] וצריכת מים עקב כביסה, וזיהום קשה יותר ופגיעה בעובדים עקב [[ניקוי יבש]]. בנוסף לכך [[תרבות הצריכה]] שמלווה לתעשיית האופנה משפיעה בצורות שונות על [[הדימוי העצמי]], דימוי גוף והזהות של אנשים ויש ביקורת עליה מכיוונים שונים - הדימוי של נשים וסוגיות פמינסטיות, האשמות בהחפצה, עידוד של אנרוקסיה ובעיות אכילה, ועוד. בעשורים האחרונים קיימת מגמה של [[גלובליזציה]] של תעשיות הבגדים כך שחלק גדול מהייצור של בגדים עבר מייצור מקומי למדינות בעלות שכר נמוך , דבר זה משפיע על היכולת להבטיח כי הבגדים נעשים בתנאי העסקה הוגנים וללא השפעות מזיקות לסביבה. חלק מהביקות הוא מהכיוון של [[פשטות מרצון]] או [[כלכלה בת קיימא]] שטוענים שבעצם רוב הבזבוז נוצר עקב [[צריכת-יתר]] ו[[התיישנות נתפסת]] כאשר הבגדים משמשים כ[[סמל סטטוס]] ולמעשה ניתן היה להלביש את תושבי העולם במחיר זול יותר ועם הרבה פחות צריכת משאבים. כדי לנסות להתמודד עם בעיות אלה קיימים פתרונות שונים כמו [[פשטות מרצון]], [[סחר הוגן]], [[ביגוד בר קיימא]], [[ביגוד טבעוני]] ו[[כביסה בת קיימא]]. | + | תעשיית הבגדים נחשבת לענף תעשייתי בעייתי שכן יש לו [[השפעות סביבתיות]] וחברתיות שונות כמו העסקת ילדים ונשים בתנאי עבודה קשים או מסוכנים, [[זיהום]] בגידול חומרי הגלם וייצור הבגדים, יצירת [[התיישנות מכוונת]] בעיקר על ידי מנגנון של אופנה ושיווק מאסיבי וגרימה של בעיות פסולת. חלק מתעשיית הבגדים נוגע גם ל[[זכויות בעלי חיים|פגיעה בבעלי חיים]] כמו תעשיית הפרוות, תעשיות עור, מריטת נוצות ועוד. היבט נוסף הוא [[זיהום מים]] וצריכת מים עקב כביסה, וזיהום קשה יותר ופגיעה בעובדים עקב [[ניקוי יבש]]. בנוסף לכך [[תרבות הצריכה]] שמלווה לתעשיית האופנה משפיעה בצורות שונות על [[הדימוי העצמי]], דימוי גוף והזהות של אנשים ויש ביקורת עליה מכיוונים שונים - הדימוי של נשים וסוגיות פמיניסטיות, האשמות בהחפצה, עידוד של אנורקסיה ובעיות אכילה, ועוד. בעשורים האחרונים קיימת מגמה של [[גלובליזציה]] של תעשיות הבגדים כך שחלק גדול מהייצור של בגדים עבר מייצור מקומי למדינות בעלות שכר נמוך , דבר זה משפיע על היכולת להבטיח כי הבגדים נעשים בתנאי העסקה הוגנים וללא השפעות מזיקות לסביבה. חלק מהביקורת הוא מהכיוון של [[פשטות מרצון]] או [[כלכלה בת קיימא]] שטוענים שבעצם רוב הבזבוז נוצר עקב [[צריכת-יתר]] ו[[התיישנות נתפסת]] כאשר הבגדים משמשים כ[[סמל סטטוס]] ולמעשה ניתן היה להלביש את תושבי העולם במחיר זול יותר ועם הרבה פחות צריכת משאבים. כדי לנסות להתמודד עם בעיות אלה קיימים פתרונות שונים כמו [[פשטות מרצון]], [[סחר הוגן]], [[ביגוד בר קיימא]], [[ביגוד טבעוני]] ו[[כביסה בת קיימא]]. |
| | | |
| ==נתונים כלכליים ועובדים בתעשייה== | | ==נתונים כלכליים ועובדים בתעשייה== |
שורה 50: |
שורה 50: |
| | | |
| ===שינוע הבדים=== | | ===שינוע הבדים=== |
− | בגלל האופי העולמי של תעשיית הביגוד, בגד יכול לעבור מרחקים גדולים עד ליעד. לדוגמה גידול כותנה בפרו, נארגת בהודו, נתפתר לג'ינס בבנגלדש, עוברת תהליכי השפרה במדינה נוספת ורק אז נמכרת בארצות הברית או בישראל. שינוע כזה צורך [[נפט]] שהוא [[משאב מתכלה]], גורם ל[[זיהום אוויר]] ו[[זיהום ימי]] וגורם לפליטת [[גזי חממה]] שגוררים [[התחממות עולמית]].{{הערה|שם=layzin}} | + | בגלל האופי העולמי של תעשיית הביגוד, בגד יכול לעבור מרחקים גדולים עד ליעד. לדוגמה גידול כותנה בפרו, נארגת בהודו, נתפר לג'ינס בבנגלדש, עוברת תהליכי אשפרה במדינה נוספת ורק אז נמכרת בארצות הברית או בישראל. שינוע כזה צורך [[נפט]] שהוא [[משאב מתכלה]], גורם ל[[זיהום אוויר]] ו[[זיהום ימי]] וגורם לפליטת [[גזי חממה]] שגוררים [[התחממות עולמית]].{{הערה|שם=layzin}} |
| | | |
| ===השלכות סביבתיות של אריזות הבדים=== | | ===השלכות סביבתיות של אריזות הבדים=== |
− | בשל האופי הגלובלי של הייצור, יש צורך להעביר את בגדים מרחקים גדולים אל הלקוחות. עם סיום התפירה, כל בגד נארד בנפרד בשקית ניילון עם ג'ל סיליקה לספיחת לחות. השקיות נארזות בתוך קופסאות קרטון ו[[פלסטיק]]. הקופסאות נארזות במכולה ונשלחות בדרך כלל דרך הים. לעיתים קרובות אחר הפתיחה, בחנות או במחסן, האריזות מושלכות לפח. אין שימוש חוזר באריזות ומחזור של פלסטיק מייצר בעיות שונות.{{הערה|שם=layzin}} | + | בשל האופי הגלובלי של הייצור, יש צורך להעביר את בגדים מרחקים גדולים אל הלקוחות. עם סיום התפירה, כל בגד נארז בנפרד בשקית ניילון עם ג'ל סיליקה לספיחת לחות. השקיות נארזות בתוך קופסאות קרטון ו[[פלסטיק]]. הקופסאות נארזות במכולה ונשלחות בדרך כלל דרך הים. לעיתים קרובות אחר הפתיחה, בחנות או במחסן, האריזות מושלכות לפח. אין שימוש חוזר באריזות ומחזור של פלסטיק מייצר בעיות שונות.{{הערה|שם=layzin}} |
| | | |
| ===צריכת יתר של בגדים=== | | ===צריכת יתר של בגדים=== |