47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − שם הספר מתייחס ל[[אנלוגיה|אנלוגיית]] השען המפורסמת, שבה השתמש [[ויליאם פיילי]] בספרו "[[תאולוגיה טבעית]]". פיילי, שהציג את טיעוניו יותר מחמישים שנה לפני ש[[צ'ארלס דרווין]] פרסם את "[[מוצא המינים]]", סבר שמורכבותם של ה[[אורגניזם|אורגניזמים]] החיים היא עדות לקיומו של בורא אלוהי, כשם שקיומו של שעון דורש אמונה בשען תבוני. לפי פילי השעון הוא [[מערכת מורכבת|מורכב]] דבר מורכב מכדי שיווצר באופן מקרי, חייבת להיות יד מכוונת שמייצרת דבר כו מורכב. באופן דומה, בעלי חיים הם דברים מורכבים מאד ולפי האנלוגיה גם להם יש יוצר. טיעון זו קיים הן בבריאתנות והן ב"תכנון תבוני" המקודמות על ידי גורמים דתייים עד היום. דוקניס מסכים שיצורים ביולוגים הם דברים שהם מורכבים מאד, אבל מסביר שסדר לא חייב להווצר עקב תכנון תבוני. הוא נותן דוגמאות ל[[סדר ספונטני]] הנגרם בגלל תנועת הגלים בחוף. נקודה חשובה ומרכזית בספר היא שתהליך האבולוציה אינו תהליך מקרי לגמרי שכן הוא כולל בתוכו את המגנון של הברירה הטבעית, שלמרות היותו עיוור ונטול כוונה לטווח ארוך, הוא גורם לכך שמי שלא מצליח לשרוד או להוליד צאצעים לא יכול להעביר הלאה את הגנים שלו ובמובן זה אין מדובר בתהליך מקרי. דוקינס הציג את הניגוד וההבדלים בין עיצוב מעשה ידי אדם ואפשרות התכנון הגלומה בו, לבין פעולתה נעדרת התכנון של הברירה הטבעית, ולפיכך כינה את התהליך האבולוציוני וספרו - "השען העיוור". − + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
'''השען העיוור''' (באנגלית: '''The Blind Watchmaker''') הוא ספר עיון על [[אבולוציוה ביולוגית]] מאת [[ריצ'רד דוקינס]] שיצא לאור בשנת 1986. הספר, מסביר וטוען בזכות [[תורת האבולוציה]] באמצעות מנגון של [[ברירה טבעית|הברירה הטבעית]].כמו כן, מביא הספר טיעונים להפרכת ביקורות מסוימות שנמתחו על ספרו הקודם "[[הגן האנוכי]]". שני הספרים נועדו להציג לקהל הרחב את תפיסת האבולוציה המציבה את ה[[גן (ביולוגיה)|גנים]] במרכז, ושמים דגש רב על [[מיקרו-אבולוציה]] על פני תאוריות ה[[מאקרו-אבולוציה]].
'''השען העיוור''' (באנגלית: '''The Blind Watchmaker''') הוא ספר עיון על [[אבולוציוה ביולוגית]] מאת [[ריצ'רד דוקינס]] שיצא לאור בשנת 1986. הספר, מסביר וטוען בזכות [[תורת האבולוציה]] באמצעות מנגון של [[ברירה טבעית|הברירה הטבעית]].כמו כן, מביא הספר טיעונים להפרכת ביקורות מסוימות שנמתחו על ספרו הקודם "[[הגן האנוכי]]". שני הספרים נועדו להציג לקהל הרחב את תפיסת האבולוציה המציבה את ה[[גן (ביולוגיה)|גנים]] במרכז, ושמים דגש רב על [[מיקרו-אבולוציה]] על פני תאוריות ה[[מאקרו-אבולוציה]].
דוקינס מתאר ומדגים, גם באמצעות שימוש בתוכנות מחשב, כיצד הצטברות של שינויים קטנים, שכל אחד מהם יכול לנבוע מהבדל מקרי, יחסית לדגם הקודם, יכולים להוביל למערכת מורכבת מאד. הוא נותן כדוגמה את התפתחות העין כמנגנון מסובך ומורכב ומתאר את שלבי ההתפתחות שלה.
==סקירה==
שם הספר מתייחס לאנלוגיית השען המפורסמת, שבה השתמש [[ויליאם פיילי]] בספרו "[[תאולוגיה טבעית]]" משנת 1802. פיילי, שהציג את ספרו יותר מחמישים שנה לפני ש[[צ'ארלס דרווין]] פרסם את "[[מוצא המינים]]" (1959), טען ש[[מערכת מורכבת|מורכבותם]] של ה[[אורגניזם|אורגניזמים]] החיים היא עדות לקיומו של בורא אלוהי, כשם שקיומו של שעון מורכב דורש אמונה בשען תבוני. טיעון זו ממשיך להתקיים בתנועות בנות זמננו שמתנגדות לאבולוציה מטעמי דת כמו בריאתנות והן ב"תכנון תבוני". דוקניס מסכים שיצורים ביולוגים הם דברים מורכבים מאד, אבל מסביר שסדר לא חייב להווצר עקב תכנון תבוני. הוא נותן דוגמאות ל[[סדר ספונטני]] הנגרם בגלל תנועת הגלים בחוף. נקודה חשובה ומרכזית בספר היא שתהליך האבולוציה אינו תהליך מקרי לגמרי שכן הוא כולל בתוכו את המגנון של הברירה הטבעית, שלמרות היותו עיוור ונטול כוונה לטווח ארוך, הוא גורם לכך שמי שלא מצליח לשרוד או להוליד צאצאים לא יכול להעביר הלאה את הגנים שלו ובמובן זה הברירה הטבעית היא לא בתהליך מקרי. דוקינס הציג את הניגוד וההבדלים בין עיצוב מעשה ידי אדם ואפשרות התכנון הגלומה בו, לבין פעולתה נעדרת התכנון של הברירה הטבעית, ולפיכך כינה את התהליך האבולוציוני וספרו - "השען העיוור".
דוקינס מתאר ומדגים, גם באמצעות שימוש בתוכנות מחשב, כיצד הצטברות של שינויים קטנים, שכל אחד מהם יכול לנבוע מהבדל מקרי, יחסית לדגם הקודם, יכולים להוביל למערכת מורכבת מאד. כדי להזים את הרעיון לפיו מורכבות לא יכולה להתקיים ללא התערבות של "בורא", דוקניס מתאר את התפתחות העין כתהליך אבולוציוני עד שהיא הופכת לאיבר מורכב. העין החלה את דרכה כאיבר פשוט מאד שמסוגל רק להבחין בין אור לחושך באופן הגס ביותר, בהמשך דוקינס מתצר סדרה של שלבים בהתפתחות העין, שכל אחד מהם הוא שיפור קטן בתחכום של העין עד להגעה לאיבר המורכב והאלגנטי של עין כפי שאנו מכירים אותה בקרב יונקים, לדוגמה אם התאים הרגישים לאור הם בתוך גומה קטנה של תאים אחרים האורגניזם יכול להבין את מקור האור, תאים נוספים יכולים לשפר את המיקוד וכו'. בתאור התפתחות העין הוא מציין מספר יצורים חיים שהעיניים שלהם, הם אמנם דבר שימושי מאד, אבל גם מהווים דוגמה חיה לשלבי-ביניים של הסיבוכיות.
בהמשך דוקניס מזכיר גם את הטיעון של סטיבן גי' גולד על המודל התבוני - לפיו תכנון תבוני היה נמנע מ"טעויות" בעיצוב שקיימות בעיצובים שהם תוצר של תהליך אבולוציוני שנובע משלבים שכל אחד מהם הוא שכלול של התנאים הקודמים לו. בקרב יונקים ויצורים רבים אחרים, תאי העין הרגישים לאור פונים "לכיוון הלא נכון" כך שהחלק שרגיש לאור פונה אל תוך הגולגולת והחלק שמעביר את האות החשמלי אל המוח פונה קדימה. דבר זה הוא פגם עיצוב בולט שכן ה"כבלים" שמעבירים את האות נמצאים על רצפת העין והם עוברים אל המוח דרך נקודה אחת בעין שמהווה "נקודה עיוורת". מתכנן תבוני שהיה מעצב את העין היה בונה את התאים בצורה הגיונית יותר כך שהחלק שמעביר את האות למוח נמצא בחלק האחורי של העין. פגם זה בעיצוב לא ניתן לתיקון קל ביצורים שכן כל שלב באבולוציה מקבל כנתון את השלבים שיש לפניו - ולא ניתן לשנות את הרצף הגנטי במאות מקומות בו זמנית כדי לתקן פגמים מעין אלה. לעומת זאת בקרב דיונינים העין בנויה בצורה הגיונית יותר שכן האכולובציה של העין שלהם עברה מסלול שונה לעומת שאר היצורים עוד בשלב מוקדם של התפתחות העין.
פיתוח הטיעון לפיו ברירה טבעית יכולה להסביר התאמה מורכבת של יצורים חייים, הדאגה הראשונה של דוקינס היא להדגים את ההבדל בין פוטנציאל של התפתחות של מורכבות, כתוצאה מדבר שהוא מקרי לחלוטין, להבדיל ממקריות שיש בה גם סלקציה מצטברת. הוא מדגים היבט זה על ידי תוכנת מחשב בשם weasel program.
==ראו גם==
==ראו גם==