שינויים

ברחבי העולם מתים מעל מיליון בני אדם ב[[תאונות דרכים]] בכל שנה. תאונות דרכים הן גורם המוות מספר אחד בקרב אנשים צעירים. בשנת 2016 נהרגו בתאונות דרכים בישראל 373 בני אדם, ונפצעו 145 אלף אנשים, מהם 2,000 פצועים קשים (חלקם הופכים להיות [[נכות|נכים לכל החיים]]). לפי משרד התחבורה, העלות של תאונות הדרכים למשק, היא כ-15 מיליארד ש"ח בשנה. לפי סקר של עמותת "אור ירוק" משנת 2008, כמעט כל אדם חמישי במגזר היהודי בישראל, כ-800,000 איש, היה מעורב בתאונת דרכים במהלך תקופה של 5 שנים.  

ברחבי העולם מתים מעל מיליון בני אדם ב[[תאונות דרכים]] בכל שנה. תאונות דרכים הן גורם המוות מספר אחד בקרב אנשים צעירים. בשנת 2016 נהרגו בתאונות דרכים בישראל 373 בני אדם, ונפצעו 145 אלף אנשים, מהם 2,000 פצועים קשים (חלקם הופכים להיות [[נכות|נכים לכל החיים]]). לפי משרד התחבורה, העלות של תאונות הדרכים למשק, היא כ-15 מיליארד ש"ח בשנה. לפי סקר של עמותת "אור ירוק" משנת 2008, כמעט כל אדם חמישי במגזר היהודי בישראל, כ-800,000 איש, היה מעורב בתאונת דרכים במהלך תקופה של 5 שנים.  

מאז שנות ה-70 של המאה ה-20, היקף [[תאונות דרכים בישראל]] נמצא בסימן ירידה, ומגמה זו אופיינית גם למדינות מערביות. הסיבות העיקריות לכך הן שיפורים בבטיחות כלי הרכב, שיפורים בהנדסה של כבישים ורחובות ושיפורים ברפואת חירום. היבטים כמו כיכרות תנועה, במפרים, הפרדה לתנועה חד סטרית מחלפים והיבטים עיצוביים אחרים סייעו להקטין פגיעות בתאונות. לדוגמה כיכרות תנועה סייעו להפוך תאונות קטלניות מסוג התנגשות חזית -צד לתאונות צד-לצד שהן הרבה פחות מסוכנות. עם זאת כמות ההרוגים בתאונות לא יורדת משנת 2012 ואף החלה לעלות. לפני 20 שנה הולנד ושוודיה החלו לאמץ מדיניות תחבורה ותכנון אחרת שהובילו לירידה חדה יותר בכמות הנפגעים שם ביחס למדינות אחרות.

מאז שנות ה-70 של המאה ה-20, היקף [[תאונות דרכים בישראל]] נמצא בסימן ירידה, ומגמה זו אופיינית גם למדינות מערביות. הסיבות העיקריות לכך הן שיפורים בבטיחות כלי הרכב, שיפורים בהנדסה של כבישים ורחובות ושיפורים ברפואת חירום. היבטים כמו כיכרות תנועה, במפרים, הפרדה לתנועה חד סטרית מחלפים והיבטים עיצוביים אחרים סייעו להקטין פגיעות בתאונות. לדוגמה כיכרות תנועה סייעו להפוך תאונות קטלניות מסוג התנגשות חזית -צד לתאונות צד-לצד שהן הרבה פחות מסוכנות. עם זאת, כמות ההרוגים בתאונות דרכים בישראל לא יורדת בצורה משמעותית מאז שנת 2012 באופן משמעותי. לפני 20 שנה החלו [[הולנד]] ושוודיה החלו לאמץ מדיניות תחבורה ותכנון אחרת שהובילו לירידה חדה יותר בשיעור הנפגעים שם. מדיניות זו מאומצת ביותר ויותר מדינות מערביות ופורומים בינלאומיים.

 

 

נכון לשנת 2016, שיעור הולכי הרגל שמתו בתאונות דרכים ב[[הולנד]] עומד על 3 הולכי רגל ביחס למיליון תושבים, זהו השיעור הנמוך ביותר באירופה (יחד עם שוודיה ונורבגיה). זהו שיעור נמוך פי 2 לעומת גרמניה, בלגיה, שוויץ בריטניה, ו[[דנמרק]], ושיעור נמוך פי 3 לעומת אוסטריה, צרפת, איטליה, ספרד וסלובניה, ונמוך פי 4-5 לעומת מדינות כמו צ'כיה, פולין, יוון, והונגריה. {{הערה|[https://ec.europa.eu/transport/road_safety/sites/roadsafety/files/mapcare_pedest_2016.pdf Road Deaths per Million Inhabitants,Pedestrians, 2016], European Commission, Statistics – accidents data }} שיעור ההורגים בקרב [[הולכי רגל בישראל]] עמד בשנת 2016 על 103 הולכי רגל ומכן שיש בה 12 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים - גבוה פי 4 לעומת הולנד. דבר זה לא נובע מכך שיש בהולנד פחות הולכי רגל - למעשה בהשוואה של [[פיצול נסיעות]] בהולנד יש 18% הולכי רגל לעומת 8% בישראל.

==השוואה של חזון אפס לגישה המסורתית של בטיחות בדרכים==

==השוואה של חזון אפס לגישה המסורתית של בטיחות בדרכים==

==אימוץ ויישום של חזון אפס במדינות שונות==

==אימוץ ויישום של חזון אפס במדינות שונות==

* '''ארצות הברית'''' משנת 2014 האימוץ של "חזון אפס" תפס תאוצה בארצות הברית. העיר [[ניו יורק]] החלה בכך והצעד הוביל לירידה בכמות הנפגעים בעיר. מאז אימצו את החזון ערים נוספות. עד שנת 2016 18 ערים בארצות הברית התחייבו לחזון אפס ובכללן [[פורטלנד]]. נכון לשנת 2017 מספר הערים המשיך לגדול וכולל את סן פרנסיסקו, סן דיאגו, לוס אנגל'ס, שיקאגו, דנבר, וושינגון הבירה, מיניאפוליס, יוסטון ועוד. [https://visionzeronetwork.org/resources/vision-zero-cities/]  

* '''קנדה''' בשנת 2015 החל אימוץ של חזון אפס בקנדה. בספטמבר 2015 אימצה את חזון אפס העיר אדמונטון, שקראה לתכנית בת 4 שנים בשנים 2016-2020 להורדת כמות ההרוגים והפצועים הקשים ל-אפס.[https://www.edmonton.ca/transportation/traffic_safety/vision-zero.aspx] בדצמבר אותה השנה החל קמפיין לאומי להסברה בנושא visionzero.ca. בינואר 2016 קנדה אימצה את חזון אפס כאסטרטגיה פדרלית.[https://www.edmonton.ca/transportation/traffic_safety/vision-zero.aspx] באפריל 2016 החליטה מועצת וונקובר לאמץ את חזון אפס. ביוני 2016 הכריז ראש עיריית טורנטו על יעד הורדה של 20% תוך עשור. נוכח זעקה ציבורית הוא הסכים לשנות את היעד לאפס הרוגים תוך חמש שנים. ביולי 2017 החליטו באוטווה על אימוץ תוכנית עם עקרונות מתוך חזון אפס.

שוודיה  - כאמור שוודיה היתה החלוצה ביישום חזון אפס בעולם. ניתן להשוות את ישראל ל[[שוודיה]] כדי להבין את ההשפעה. לשתי המדינות אוכלוסיה דומה אבל שוודיה היא בעלת אורך כבישים גדול יותר וכן כמות מכוניות גדולה יותר (שכן גודל המשפחה הממוצע קטן יותר). בשנת 2017 היו בישראל 362 הרוגים בתאונות דרכים[http://www.israelhayom.co.il/article/524925] לעומת 270 מקרי מוות שהתרחשו בשוודיה בתאונות דרכים. [https://www.trafikverket.se/en/visionzero/vision-zero-conference-2017/news/2017/2017-05/the-number-of-fatalities-on-swedish-roads-is-not-decreasing/]. [[אוכלוסיית ישראל]] מונה 8.5 מיליון איש לעומת 9.9 מיליון אנשים שחיו בשוודיה (נתוני 2016 לשתי המדינות). מכאן שבשוודיה מתו 2.7 אנשים מתאונות למאה אלף איש, לעומת נתון של 4.3 עבור ישראל. (נתון גדול פי 1.5)  ניתן להשוות את שתי המדינות ביחס לכמות המכוניות שיש בהן. בשוודיה היו 4.8 מליון מכוניות פרטיות באותה שנה [https://www.trafa.se/en/road-traffic/vehicle-statistics/] וזאת לעומת 2.8 מיליון מכוניות פרטיות שהיו בישראל באותו זמן [http://www.cbs.gov.il/www/publications17/rt0417/pdf/t04_34.pdf]. בשוודיה כמות ההרוגים בתאונות ביחס ל-מאה אלף מכוניות עמדה על 5.6 ואילו בישראל נתון זה עמד על 13.4. (יותר מפי שתיים). שיעור ההרוגים הולכי הרגל בשוודיה הוא שליש משיעור ההרוגים הולכי הרגל בישראל.  

יישום של חזון אפס ב'''[[הולנד]]''' הוביל לשימוש רב באמצעים הבאים בסביבה העירונית:{{הערה|שם=Furth2015}}{{הערה|1=ניתן לראות יישום של צעדים אלה במקומות שונים של הולנד [https://www.google.com/maps/d/viewer?&mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=52.30030941727488%2C5.334942068536407&z=8 מפת עירוניות מתחדשת]}}

יישום של חזון אפס ב'''[[הולנד]]''' הוביל לשימוש רב באמצעים הבאים בסביבה העירונית:{{הערה|שם=Furth2015}}{{הערה|1=ניתן לראות יישום של צעדים אלה במקומות שונים של הולנד [https://www.google.com/maps/d/viewer?&mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=52.30030941727488%2C5.334942068536407&z=8 מפת עירוניות מתחדשת]}}

* פסי האטה ברחובות מקומיים.  

* פסי האטה ברחובות מקומיים.  

* מתן אפשרות לאופניים לרכוב נגד התנועה ברחובות חד סטריים בעלי מיתון תנועה.  

* מתן אפשרות לאופניים לרכוב נגד התנועה ברחובות חד סטריים בעלי מיתון תנועה.  

בשנת 2016 פרסם "הפורום לתחבורה בינלאומית" מסמך חזון אפס. הפורום הוא ארגון בינלאומי עם 59 מדינות והוא פועל כצוות חשיבה למדיניות תחבורה ומארגן ישיבה שנתית של שרי תחבורה. זהו ארגון שפועל בצורה אדמיניסטריבית עם OECD אבל הוא עצמי מבחינת המדיניות שלו. {{הערה|[https://www.itf-oecd.org/about-itf אודות ITF]}} הדו"ח בשם "Zero Road Deaths and Serious Injuries" מתאר שינוי פרדיגמה בחשיבה על מדיניות בטיחות בדרכים וזאת בסיס של עקרונות של מערכת בטוחה. {{הערה|[https://www.itf-oecd.org/zero-road-deaths Zero Road Deaths and Serious Injuries],  International Transport Forum, OECD, 2016}}

בשנת 2016 פרסם "הפורום לתחבורה בינלאומית" מסמך חזון אפס. הפורום הוא ארגון בינלאומי עם 59 מדינות והוא פועל כצוות חשיבה למדיניות תחבורה ומארגן ישיבה שנתית של שרי תחבורה. זהו ארגון שפועל בצורה אדמיניסטריבית עם OECD אבל הוא עצמי מבחינת המדיניות שלו. {{הערה|[https://www.itf-oecd.org/about-itf אודות ITF]}} הדו"ח בשם "Zero Road Deaths and Serious Injuries" מתאר שינוי פרדיגמה בחשיבה על מדיניות בטיחות בדרכים וזאת בסיס של עקרונות של מערכת בטוחה. {{הערה|[https://www.itf-oecd.org/zero-road-deaths Zero Road Deaths and Serious Injuries],  International Transport Forum, OECD, 2016}}

==יעדי פיצול נסיעות==

==יעדי פיצול נסיעות==

ב[[שוודיה]] יש גם מטרה בת מדידה לשלוט במהירות הנסיעה במערכת הכבישים הבינעירונית. בשוודיה ובמדינות אחרות הדבר מושג בין היתר על ידי מצלמות מהירות גלויות. במדינות רבות אין יעד בר-מדידה של מהירות התנועה בכבישים בין עירוניים, ואיזה אחוז מתוך הנהגים מצייתים למהירות המותרת בכביש.

ב[[שוודיה]] יש גם מטרה בת מדידה לשלוט במהירות הנסיעה במערכת הכבישים הבינעירונית. בשוודיה ובמדינות אחרות הדבר מושג בין היתר על ידי מצלמות מהירות גלויות. במדינות רבות אין יעד בר-מדידה של מהירות התנועה בכבישים בין עירוניים, ואיזה אחוז מתוך הנהגים מצייתים למהירות המותרת בכביש.

===שיפור התחבורה הציבורית===

===שיפור התחבורה הציבורית===