47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 46:
שורה 46: − + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
←השלכות סביבתיות של תעשיית הביגוד
החל מ-2011 מוביל ארגון [[גרינפיס]] קמפיין ציבורי Detox My Fashion, להגברת מודעות ציבורית לנושא של צבעים רעילים בתעשיית האופנה.{{הערה|[https://www.greenpeace.org/archive-international/en/campaigns/detox/fashion/ קמפיין Detox My Fashion] גרינפיס, ארצות הברית}}. מספר חברות אופנה גדולות התחייבו לשיפור בתהליך היצור שלהן. לפי מחקר של גרינפיס, בשנת 2008 יוצרו 260 מיליון זוגות ג'ינס באזור גואנגג'ואו בסין, ואלו היוו 40% ממכנסי הג'ינס שנמכרו בארצות הברית באותה שנה. לפי גרינפיס, הדלתה של "נהר הפנינה" הסמוך הפכה לאחד המקומות מזוהמים ביותר בסין באותה תקופה. לפי מרכז הפיקוח הלאומי של סין, בנהר זורמים כ-8,655 טונות של כימיקלים רעילים, יותר מ-65 אלף טון של אמוניה וחנקות וכ-60 אלף טון של דלק לים בכל שנה. {{הערה|שם=layzin}}
החל מ-2011 מוביל ארגון [[גרינפיס]] קמפיין ציבורי Detox My Fashion, להגברת מודעות ציבורית לנושא של צבעים רעילים בתעשיית האופנה.{{הערה|[https://www.greenpeace.org/archive-international/en/campaigns/detox/fashion/ קמפיין Detox My Fashion] גרינפיס, ארצות הברית}}. מספר חברות אופנה גדולות התחייבו לשיפור בתהליך היצור שלהן. לפי מחקר של גרינפיס, בשנת 2008 יוצרו 260 מיליון זוגות ג'ינס באזור גואנגג'ואו בסין, ואלו היוו 40% ממכנסי הג'ינס שנמכרו בארצות הברית באותה שנה. לפי גרינפיס, הדלתה של "נהר הפנינה" הסמוך הפכה לאחד המקומות מזוהמים ביותר בסין באותה תקופה. לפי מרכז הפיקוח הלאומי של סין, בנהר זורמים כ-8,655 טונות של כימיקלים רעילים, יותר מ-65 אלף טון של אמוניה וחנקות וכ-60 אלף טון של דלק לים בכל שנה. {{הערה|שם=layzin}}
חלק מנזקי הצביעה קשורים בשילוב הדפסים שונים על גבי הבד בשלבים השונים של גזירה ותפירה. שימוש בשיטות דפוס שונות כדי ליצור אפקטים שונים, דורשות שימוש מאסיבי בכימיקלים. לעתים, בסיום הצביעה הבדים מעובדים בחומרים כמו PCP שנועדו לשמר את הבד בתנאי שינוע ואחסון. {{הערה|שם=layzin}}
חלק מנזקי הצביעה קשורים בשילוב הדפסים שונים על גבי הבד בשלבים השונים של גזירה ותפירה. שימוש בשיטות דפוס שונות כדי ליצור אפקטים שונים, דורשות שימוש מאסיבי בכימיקלים. לעתים, בסיום הצביעה הבדים מעובדים בחומרים כמו PCP שנועדו לשמר את הבד בתנאי שינוע ואחסון.{{הערה|שם=layzin}}
===שינוע הבדים===
בגלל האופי העולמי של תעשיית הביגוד, בגד יכול לעבור מרחקים גדולים עד ליעד. לדוגמה גידול כותנה בפרו, נארגת בהודו, נתפתר לג'ינס בבנגלדש, עוברת תהליכי השפרה במדינה נוספת ורק אז נמכרת בארצות הברית או בישראל. שינוע כזה צורך [[נפט]] שהוא [[משאב מתכלה]], גורם ל[[זיהום אוויר]] ו[[זיהום ימי]] וגורם לפליטת [[גזי חממה]] שגוררים [[התחממות עולמית]].{{הערה|שם=layzin}}
===השלכות סביבתיות של אריזות הבדים===
בשל האופי הגלובלי של הייצור, יש צורך להעביר את בגדים מרחקים גדולים אל הלקוחות. עם סיום התפירה, כל בגד נארד בנפרד בשקית ניילון עם ג'ל סיליקה לספיחת לחות. השקיות נארזות בתוך קופסאות קרטון ו[[פלסטיק]]. הקופסאות נארזות במכולה ונשלחות בדרך כלל דרך הים. לעיתים קרובות אחר הפתיחה, בחנות או במחסן, האריזות מושלכות לפח. אין שימוש חוזר באריזות ומחזור של פלסטיק מייצר בעיות שונות.{{הערה|שם=layzin}}
===צריכת יתר של בגדים===
בגלל המחיר הזול של הבגדים לקוחות רבים מתפתים לקנות עוד ועוד בגדים, נעליים וכו'. לפי הנתונים רוב הנשים לובשות 80% מהזמן 20% מהבגדים שלהן. גברים לובשים רוב הזמן רק חצי מהבגדים שלהם. שאר הבגדים מונחים ללא שימוש בארון.{{הערה|שם=layzin}} פרוש הדבר הזה גורר ביקוש לדירות גדולות יותר, תורם לתחושה של עומס ואי סדר בבית, דבר שיכול לעודד אי שקט נפשי.
===השפעות של כביסה===
{{הפניה לערך מורחב|כביסה בת קיימא}}
כ% 60 מצריכת האנרגיה במחזור החיים של הבגדים היא דווקא בשלב השימוש. כביסות תדירות צורכות אנרגיה רבה ושוחקות את הבגד. אין צורך לכבס את הבגדים לאחר כל לבישה. מעבר לכך, במקרים רבים אין צורך לכבס בטמפרטורה גבוהה של -40-50 מעלות צלזיוס ומספיקה כביסה ב-30 מעלות. שימוש במייבש חשמלי היא הוצאה אנרגטית נוספת, ובישראל ובמדינות נוספות עם שמש ניתן לוותר עליו. {{הערה|שם=layzin}}
בנוסף כביסה מייצרת בעיה של [[זיהום מים]]. בורון (Boron) הוא יסוד כימי שמהווה מרכיב חשוב בדטרגנטים לכביסה. הבורון רעיל לצמחייה כבר בריכוזים נמוכים. בטווח הארוך בורון תורם לאטימת הקרקע ולמניעת חלחול מים למי התהום. מלחי הנתרן נמצאים בכמות גדולה באבקות כביסה רגילות. המלח פוגע במי התהום ובצמחים וגורם ל[[המלחת קרקע]]. המלחים יכולים לגרום לבעיה רצינית בהשבת קולחים. רוב מי הקולחים משמשים לרוב ל לשם השקיית צמחים בחקלאות. ריכוז גבוה של מלחים פוגע בשימוש זה, שכן הטיפול בשפכים אינו כולל סילוק מלחים. המלחים הנמצאים בשפכים המיועדים להשקיה גורמים להרס מבנה הקרקע, לפגיעה חמורה בגידולים צמחיים ובצמחים טבעיים, ו[[לזיהום מי תהום]]. זיהום מניקוי יבש משתמש בחומרים תוקפניים במיוחד ומהווה מקור לזיהום. בנסיון לצמצם את הבעיות של כביסה יש נושא של [[כביסה בת קיימא]] לדוגמה שימוש באבקות כביסה פחות מזיקות, או שימוש ב[[אנרגיה מתחדשת]] או שימוש ב[[מים אפורים]] ממי הכביסה.
===יצירת פסולת בגדים===
חלק מהאנשים זורקים את הבגדים לפח. אנשים רבים תורמים את הבגדים שלהם לארגוני צדקה ועמותות. אולם בגלל עודף בגדים בקרב העמותות גם הן זורקת חלק ניכר מהבגדים לפח. {{הערה|שם=layzin}} חלק אחר מהבגדים מועבר לעניים או למדינות עניות באפריקה. גם שם אין מה לעשות עם חלק גדול מהבגדים ונוצרים אתרי זבל גדולים, זו הדגמה של [[מסחר בזיהום]] - הפטרות מהאשפה של תושבי המערב אל מדינות אפריקה. ההרגשה שניתן לתרום את הבגדים וכך לסייע לאנשים מעודדת קנייה עודפת שכן לכאורה הצרכן לא מייצר זיהום.
==ראו גם==
==ראו גם==