שינויים

* [[טוויטר]] - רשת חברתית שמגבילה את הכיתוב ל-140 תווים. הרשת פחות פופולרית בציבור אבל נמצאת בשימוש רב על ידי פוליטיקאים, עיתונאים ואנשי תרבות מישראל ומעולם.  

* [[טוויטר]] - רשת חברתית שמגבילה את הכיתוב ל-140 תווים. הרשת פחות פופולרית בציבור אבל נמצאת בשימוש רב על ידי פוליטיקאים, עיתונאים ואנשי תרבות מישראל ומעולם.  

* וואטס-אפ - מאפשרת הקמת קבוצות של עד כ-200 איש. קבוצות אלה מרכזות תכתובת רבה שאינה ציבורית לצורכי תקשורת משפחתית, כיתתית, קהילות עניין שונות וכן לצרכי מאבקים פוליטיים שונים.  

* וואטס-אפ - מאפשרת הקמת קבוצות של עד כ-200 איש. קבוצות אלה מרכזות תכתובת רבה שאינה ציבורית לצורכי תקשורת משפחתית, כיתתית, קהילות עניין שונות וכן לצרכי מאבקים פוליטיים שונים.  

* [[יו-טיוב]] - רשת בבעלות גוגל. הרשת מאפשרת לאנשים להעלות סרטונים וסרטים וכן להגיב עליהם או להכין "רשימות סרטים" משלהם.  

* [[יוטיוב]] - רשת בבעלות גוגל. הרשת מאפשרת לאנשים להעלות סרטונים וסרטים וכן להגיב עליהם או להכין "רשימות סרטים" משלהם.  

הרשתות החברתיות מאפשרות לעקוף את העיתונות המסורתית ומקשות על צנזורה והסתרה של מידע לא נוח לעיתונות ולבעלי הון. מצד שני קל להפיץ ברשתות אלה מידע לא מבוסס ולא אמין. דוגמה אחת היא שליחת מסרונים מטעם [[בנימין נתניהו]] ערב הבחירות כי "ערבים נוהרים לקלפיות באוטובוסים" כדי להמריץ בוחרים להגיע לקלפי. ישנן דוגמאות רבות למכתבי שרשרת ואף לאתרים שמפיצים וירוסים או אתרי פישינג בוואטספ. היבט נוסף של רשתות חברתיות הוא "הדהוד" של מסרים משום שהמשתמש רואה בעיקר אנשים דומים לו. לכן הוא נמצא באשליה שכולם דומים אליו. ביחס למאבקים חברתיים ופוליטיים אפקט זה יכול ליצור הקצנה של עמדות. דוגמה אחת לדבר זה היא "אינתיפדת הסכינים" שבה משתמשים ברשות הפלסטינית שיתפו תמונות של פלסטינים פצועים והרוגים ודירבנו זה את זה ללא שיש בהכרח גורם מכוון מרכזי.  

הרשתות החברתיות מאפשרות לעקוף את העיתונות המסורתית ומקשות על צנזורה והסתרה של מידע לא נוח לעיתונות ולבעלי הון. מצד שני קל להפיץ ברשתות אלה מידע לא מבוסס ולא אמין. דוגמה אחת היא שליחת מסרונים מטעם [[בנימין נתניהו]] ערב הבחירות כי "ערבים נוהרים לקלפיות באוטובוסים" כדי להמריץ בוחרים להגיע לקלפי. ישנן דוגמאות רבות למכתבי שרשרת ואף לאתרים שמפיצים וירוסים או אתרי פישינג בוואטספ. היבט נוסף של רשתות חברתיות הוא "הדהוד" של מסרים משום שהמשתמש רואה בעיקר אנשים דומים לו. לכן הוא נמצא באשליה שכולם דומים אליו. ביחס למאבקים חברתיים ופוליטיים אפקט זה יכול ליצור הקצנה של עמדות. דוגמה אחת לדבר זה היא "אינתיפדת הסכינים" שבה משתמשים ברשות הפלסטינית שיתפו תמונות של פלסטינים פצועים והרוגים ודירבנו זה את זה ללא שיש בהכרח גורם מכוון מרכזי.