4,291
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "==התמודדות ישראל עם התחממות עולמית== === הצעדים העיקריים בהם ישראל יכולה לנקוט כדי לפתור את..."
==התמודדות ישראל עם התחממות עולמית==
=== הצעדים העיקריים בהם ישראל יכולה לנקוט כדי לפתור את בעיית שינויי האקלים ===
ארגוני סביבה רבים גבשו והביאו את דעותיהם לגבי הצעדים שצריכה לנקוט מדינת ישראל כדי להיחלץ מהמצב אליה הביאו אותה שינויי האקלים. רובם מוזכרים במסמך [[ישראל ושינויי האקלים - הצעת מדיניות לממשלת ישראל]]. הצעדים העיקריים הם אלה:
* גניזת התכניות שיגבירו את הפליטות גזי החממה וזיהום האוויר, כמו לדוגמה [[זיהום אוויר בחיפה|הרחבת התעשייה הפטרוכימית בחיפה]], [[פראקינג|קידוחי הנפט הבלתי קונבנציונליים בגולן]], המכרה ל[[דשן כימי]] בערד, הקמת תחנות כוח על גז המייצרות יותר חשמל ממה שישראל צריכה. הדבר ישפיע גם הפליטות בישראל וגם על הפליטות בחו"ל מהמגזרים: חשמל, תעשייה, תחבורה, חקלאות.
* מימוש היעד השאפתני של המשרד להגנת הסביבה: 72 מיליון טון גזי חממה בשנה, 35% אנרגיה מתחדשת עד שנת 2030. לפי הדוח: "בחינת הפוטנציאל להפחתת פליטות גזי חממה והמלצה ליעד לאומי לישראל" בספטמבר 2015{{הערה|ד"ר גיל פרואקטור
עומר תמיר, רון קמרה רפאל )רפי( סילוק, אלי טרדבורקס, James Harries, Dr. John Watterson, David Birchby, Iain Morrow, Theo Breuer-Weil, Craig Dun, Richard Hodges, Philip Wright, Judith Bates, [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0801-p0900/p0823.pdf בחינת הפוטנציאל להפחתת פליטות גזי חממה והמלצה ליעד לאומי לישראל] ספטמבר 2015, המשרד להגנת הסביבה}}.
* לחץ ברמה הבין לאומית להפחתת פליטות גזי חממה.
* אי צמצום השטחים הפתוחים מחוץ ליישובים, והגדלת שטחי הטבע העירוני ל תקן האו"ם - 9 מטר רבועים לנפש. במקום בנייה על השטחים הפתוחים קודם כל לבנות במקום חניות וכבישים מיותרים, תוך מעבר לתחבורה ציבורית, לאכלס דירות קירות, לבנות במקום שטחי תעשייה, בסיסי צה"ל נטושים, במקום "קניוני רפאים"(כלומר קניונים שאין בהם קהל בכמות משמעותית), להגביהה בניינים קיימים. זה חשוב גם כי הצמחייה קולטת פחמן דו חמצני, אך גם כי הצמחייה מסייעת במיתון טמפרטורות קיצוניות קליטת זיהום אוויר ועוד פעולות שיכולים לעזור בהסתגלות לשינויי האקלים. יש לציין גם שהטבע גם נפגע בגלל שינויי האקלים ולכן צריך לשמור עליו עוד יותר.
* מערכת תחבורה בת קיימא בדגש על [[הליכה]], [[תחבורת אופניים]] ו[[תחבורה ציבורית]].
* [[מזון|מערכת מזון בת קיימא]]: צמצום צריכת בשר לנורמה המומלצת בתפריט הים תיכוני, עידוד חקלאות אורגנית, יערות מאכל.
* הפסקת [[מחסור ועודף|צריכת היתר]] וקודם כל איסור על פלסטיק חד פעמי.
* תעדוף למוצרים מקומיים, בין היתר כדי לחסוך את הפליטות מ[[תחבורה היום ומחר|הסעת]] המוצרים.
* פעילות בזירה הבין לאומית: לחץ קבוע להפחית פליטות(כמו שעושות מדינות האיים באוקיינוס השקט), עזרה למדינות שנפגעו קשה משינויי האקלים, לא להתבייש לבקש עזרה בעצמינו, לא לקנות מחברות שפוגעות בסביבה.
* להחזיר את האקלים לקדמותו באמצעות הפחתת פליטות ולא [[הנדסת אקלים]].
* מדיניות שימור מים כוללת: של חסכון במים, אגירת מים, טיוב בארות ועוד, ולא רק התפלה.
* טיפול בבעיית הפליטים לא בגידור וגרוש אלה בעיקר בעצירת משבר האקלים עזרה למדינות בהם הוא מכה קשות, קבלת כמות פליטים שישראל יכולה לקבל והפנית היתר למקומות בהם ירגישו בטוחים עד אשר יתאפשר להם לחזור לארץ מולדתם. פעילות זו תגרום להפסקת [[פליטים סביבתיים|משבר הפליטים]]. לעומת זאת גרוש וגידור יכולים להחמיר את המצב במדינות העניות מה שיגרום ליותר פליטים וליותר שינויי אקלים כי המדינות העניות יתקשו לבצע את הפעולות הנדרשות כדי לעצור אותם כמו לשמור על [[יער|היערות]].
* קידום [[קיימות|אורח חיים בר קיימא]]: עידוד חסכון במים ובחשמל, מניעת בזבוז מזון, קידום אורח חיים פעיל.
* נטיעת צמחייה מקומית שאיננה רגישה לשרפות ובצורת, ביערות, בחקלאות, בחצרות.
* לא לבנות על החופים בין היתר כי הים עולה ובולע אותם: במצב זה צריך להשתדל לשמור על החופים. חוץ מי זה אין טעם לבנות מבנים שהים יציף אותם בקרוב. לשמור על במצוק החופי.
* שונית האלמוגים באילת בינתיים לא נפגעה משינויי האקלים, לכן כאשר כל כך הרבה שוניות אחרות נהרסו חייבים לשמור על מה שיש ולא להרוס אותה בפרויקטים כמו חוות הדגים באילת.
* לעשות קמפיין בתקשורת שיסביר לציבור מה הם שינויי אקלים איך להתגונן מהשפעותיו בישראל ואיך להיאבק בו ברמה האישית.
* להיערך למאבק במחלות השונות שמביאים אתם שינויי אקלים.
* למגן תשתיות הכרחיות לחברה הישראלית כנגד השפעות שונות של שינויי אקלים.
* להוציא מקורות זיהום אוויר משמעותיים אל מחוץ לערים הגדולות כי שינויי האקלים ידועים כמגבירי זיהום אוויר.
* לשאוף לשלום עד כמה שניתן.
* לצמצם עד כמה שאפשר פערים ושסעים בחברה הישראלית מה שיעזור לצמצם פליטות באפקטיביות ולהסתגל להשפעות השונות של שינויי האקלים.
=== התחייבויות בין לאומיות ===
בשנת 1994 נכנסה לתוקף [[אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים]] (UNFCCC), במטרה להביא לידי ייצוב ריכוז [[גזי חממה|גזי חממה באטמוספירה]] לרמה שלא מסכנת את מערכת האקלים העולמית. ישראל אישררה את האמנה בשנת 1996. בשנת 2005 נכנס לתוקף [[פרוטוקול קיוטו|פרוטוקול קיוטו לאמנת האקלים]]. ישראל אשררה את הפרוטוקול, אך לא הוטלו עליה מחויבויות מעשיות להפחתת פליטות.<ref name="sviva_paris"/>
בשנת 2009 התקיימה [[ועידת האקלים בקופנהגן]]. מדינת ישראל הצהירה במפגש זה כי תעשה את מירב המאמצים להפחית את פליטות גזי החממה בשיעור של 20% מסך הפליטות הצפויות עד שנת 2020 (ביחס לתרחיש "עסקים כרגיל"). בשנת 2010 החליטה ממשלת ישראל על "תכנית לאומית להפחתת פליטות" - (החלטת ממשלה מס' 2,508) שאישרה גיבוש תכנית לאומית להפחתת פליטות [[גזי חממה]], ולצורך יישומה עד 2020 הוקצה תקציב של 2.2 מיליארד ש"ח. התכנית סללה את הדרך להפחתה בצריכת חשמל ובדלקים בסקטורים השונים במשק, בניסיון לעמוד ביעד הלאומי. בשנים 2011-2012 קודמו צעדים ל[[התייעלות אנרגטית]] במגזרים שונים במשק. הושקעו 106 מיליון ש"ח במענקים ממשלתיים ב-206 פרויקטים וכן מונפו השקעות פרטיות של כ-475 מיליון ש"ח, אשר הביאו לחיסכון כלכלי משמעותי בצריכת חשמל ודלקים עבור הגופים המתייעלים ועבור המשק כולו. עם זאת בשנת 2013 הוקפאו תקציבי התכנית.<ref name="sviva_paris"/>
במאי 2015 באה לישראל השגרירה המיוחדת של צרפת לקידום הוועידה, בראנג'ר קינסי, בכוונה לצרף את ישראל למאמץ הבינלאומי להפחתת פליטות, כחלק מהמאמצים לקראת [[ועידת האקלים בפריז]] <ref name="rinat05_2015">[http://www.haaretz.co.il/news/science/1.2639745 לקראת ועידת האקלים בפריז: 36 מדינות התחייבו להפחתת גזי החממה], צפריר רינת, הארץ 19.05.2015</ref>
בחודש יולי של 2015 ערכו [[המשרד להגנת הסביבה]] ו[[משרד הכלכלה]] בשיתוף עם משרד הגנת הסביבה הגרמני, כנס בנושא, בדגש על חדשנות וקיימות.[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2015/june2015/Sustainable-Innovation-Paris2015.aspx]. בספטמבר 2015 ערך המשרד להגנת הסביבה כנס נוסף בנושא הערכות ישראל לשינויי האקלים[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/ClimateChange/ConferencesCC/Pages/ccadaptation-conf.aspx].
בדצמבר 2015 נחתם [[הסכם פריז]] למאבק בשינוי האקלים. במסגרת ההסכם כל מדינה קבעה לעצמה יעד להפחתת פליטות. ישראל חתמה על הסכם זה כאשר את ההתחייבויות שלה הציגה הממשלה ב-20 בספטמבר 2015 כ"[http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/climatechange/parisconfcc2015/documents/climatechange-gov-17092015.pdf היעד הלאומי להפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק]: 81 מיליון טון באקוויולנט של פחמן דו חמצני עד 2030. הכמות כמעט זהה לכמות הנפלטת היום, אך למרות שזאת איננה הפחתה אבסולוטית היא מהווה הפחתה ניכרת לעומת תרחיש "עסקים כרגיל" במיוחד לאור הגידול הצפוי באוכלוסייה בישראל. המשמעות היא 7.7 טון פליטות גזי חממה לנפש ב-2030 וזאת לעומת "תרחיש עסקים כרגיל" שהיה אמור להגיע ל-10 טון לנפש. פרוש הדבר הוא הפחתה של כ-25% מפליטות גזי החממה ביחס לתרחיש עסקים כרגיל עד 2030. יעדים נוספים שנקבעו בתוכנית הם 17% [[התייעלות אנרגטית]] בצריכת חשמל; יעד של 17% [[אנרגיה מתחדשת בישראל|ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות]]; ויעד של 20% [[תחבורה בישראל|הפחתה בנסועה במכוניות פרטיות]] עד 2030. התועלת למשק הישראלי אמורה להגיע למעל 100 מיליארד ש"ח. לשם מימוש התוכנית האוצר אמור להקדיש לה חצי מיליארד ש"ח, בתוספת מענקים להשקעות בהתייעלות אנרגטית בסך 300 מיליון ש"ח לארבע שנים.<ref name="sviva_paris">[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/ClimateChange/ParisConfCC2015/Pages/default.aspx לקראת ועידת האקלים בפריז 2015] המשרד להגנת הסביבה</ref>
ראש ממשלת ישראל, [[בנימין נתניהו]], השתתף בוועידת פריז, וניצל אותה כדי לדבר על הניסיון של ישראל בהסתגלות לשינויי אקלים וגם כדי להיפגש עם מנהיגים שונים ביניהם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין.[http://www.tashtiot.co.il/2015/12/01/%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94-281/] [http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2779116] ב-14 בנובמבר 2016 אושרר הסכם פריז על ידי הממשלה. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2016/november2016/Israel-Confirmed-Paris-climate-agreement.aspx].
=== פעילות בפועל של הממשלה===
בישראל ננקטו מספר צעדים המפחיתים את כמות פליטות גזי החממה. חלק גדול מהם בוצע לא כחלק מתכנית מסודרת להפחתת פליטות אלה כצעדים במאבק נגד [[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר]], [[פקקי תנועה|פקקי תנועה]], זיהום מזון מ[[חומרי הדברה]], [[זיהום חופים]] ואוקיינוסים וקרינה. זאת כי שינויי האקלים מהווים סוג של השפעה מצרפית של מפגעים שונים ולכן טיפול בו מביא גם הפחתה בהיקף הפגיעה של מפגעים אלה. לאחר אישרור [[הסכם פריז]] החלה הממשלה לקדם צעדים להפחתת פליטות ביותר אינטנסיביות. הממשלה כמעט ואינה עוסקת בנושא כחלק מסדר היום הציבורי, לכן יש להניח שרוב הפעולות לא היו ננקטות ללא לחץ בינלאומי ופעילות ארגוני הסביבה בישראל. ב 29 ביולי 2018 הציג המשרד להגנת הסביבה לממשלה את עיקרי התכנית הלאומית של ישראל להתמודדות עם שינויי האקלים {שזה גם חלק מהתחייבויותיה ב[[הסכם פריז]]). התכנית כוללת המלצות מפורטות לפעילויות כדי למנוע או למזער את רוב הפגיעות של שינויי האקלים בישראל והקמת גוף אשר יבדוק את מימוש ההתחייבויות השונות בנושא האקלים על ידי המשרדים השונים ויתאם בינהם. היא מכילה 30 תוכניות פעולה הפרושות על כל תחומי החיים והפעילות המשקית. כמו כן היא כוללת המלצות להמשיך בחקר שינויי האקלים בישראל. לטענת מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר: "השפעות שינוי האקלים כבר כאן: הצפות, בצורת, אירועי קיצון במזג האוויר - אנחנו חייבים להיערך כדי להציל חיים ולשמור על בריאות ואיכות חיי תושבי מדינת ישראל. היום ממשלת ישראל מתחילה להיערך עם תוכניות מעשיות".{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2018/july-2018/paris-climate-change-agreement.aspx ישראל ממשיכה לקיים את מחויבויותיה להסכם פריז בנושא שינוי אקלים] 29 ליולי 2018}}. עדיין לא ברור מה יהיה התקציב למימוש התכנית{{הערה|1=מור הופרט [https://www.davar1.co.il/140959/?utm_source=fb&utm_medium=140959&utm_campaign=d1 החום עולה, התקציב לא] 29.07.2018, דבר ראשון}}.
ב 2017 הציגה המשלחת הישראלית בפסגת האקלים בבון, דוח על ההתקדמות של ישראל במימוש התחייבויותיה בהסכם פריז. הדוח טוען שיש התקדמות מסוימת ומפרט את ההישגים{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/newsandevents/messagedoverandnews/pages/2017/may2017/bon-unfccc-conf052017.aspx משלחת ישראלית הציגה במפגש אמנת האקלים בבון את דוח התקדמות ישראל ביישום הסכם פריז] 16.05.2017}}
==== אנרגיות מתחדשות וחסכון באנרגיה====
{{הפניה לערך מורחב|אנרגיה מתחדשת בישראל}}
בתחילת שנת 2016 כ-2.6% מהחשמל בישראל הופק [[אנרגיה מתחדשת בישראל|ממקורות מתחדשים]][http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3690726,00.html]. לפי ההערכות בישראל יש פוטנציאל להפקת 600-1,200 מגאוואט מ[[אנרגיית רוח]]. הוקמו מספר מתקנים כאלה בגולן אבל חוששים להרחיבם בין השאר בגלל שטוענים שהם פוגעים בציפורים. המשאב הזמין ביותר בישראל להפקת אנרגיות מתחדשות היא [[אנרגיה סולארית בישראל|אנרגיה סולארית]]. בספטמבר 2016 הסתיימה בניית מתקן סולארי בנאות חובב, בעוצמה של 37.5 מגוואט, המסוגל לספק חשמל לכ-40,000 בתי אב[http://www.globes.co.il/news/docview.aspx?did=1001152176] ופורסם מכרז לבניית שדות סולאריים ליד דימונה המתוכננים לספק כ-500 מגוואט שהם כ-5% מצריכת החשמל בישראל. באוקטובר פרסמה חברת החשמל מכרז לעוד 1,000 מגוואט, שזה חצי מעוצמת תחנת הכח בחדרה[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3699733,00.html][http://www.eilateilot.org/he/1000-%D7%9E%D7%92%D7%94-%D7%95%D7%95%D7%90%D7%98-%D7%91%D7%9E%D7%9B%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/] ב 2016 החלה הקמת מצרף שדות סולאריים גדול מסביב לאשלים בנגב שאמור לספר כ-250 מגוואט-2.5 אחוז מצריכת החשמל בישראל[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/839/965.html] בנובמבר 2016 אושר החוק לפטור ממס על מתקנים להפקת חשמל מאנרגיה סולארית על גגות הבתים[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001159745]
היבט נוסף שמשרד האנרגיה קידם ההוא [[התייעלות אנרגטית]] - חסכון באנרגיה על ידי שיטות שונות - [[בנייה ירוקה]] כדי לעודד פחות חימום וקירור מיותר של בתים ובאופן כללי להקטין את צריכה האנרגיה של בתים. בנוסף המשרד סייע על ידי קרן מיוחדת לאנשים להחליף מכשירים ישנים וזוללי חשמל כמו מקררים, מזגנים ישנים וכו'. משרד הגנת הסביבה יזם מעבר לנורות פלורסנט חסכוניות יותר בחשמל.
בינואר 2017 הפקיד משרד התשתיות את התכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית, שהיא חלק מההתחייבויות של ישראל בהסכם פריז(17% התייעלות אנרגטית עד 2030). כל אחד יכול לראות את התכנית ולהגיב עד הראשון לפברואר 2017 בלינק [http://energy.insights-israel.com/energy/1004 כאן]{{הערה|משרד התשתיות [http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/energyefficiency20162030.pdf התכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית
להתייחסות עמדות הציבור]}}.
באוגוסט 2017 שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר. המתקן צפוי לייצר 12 מגה-וואט של אנרגיה מתחדשת, לטפל ב 1,000 טון פסולת מידי יום ולייצר דשן אורגנני-קומפוסט{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2017/August2017/energy-waste-shafdan.aspx אנרגיה מפסולת - המהפכה מתחילה: שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר] 14.08.2017}}.
בנובמבר 2017 רשות החשמל הקצתה מכסת ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת שתאפשר להקים מתקן סולארי על כל גג בישראל. מדובר ב כ־1,600 מגה־ואט חשמל ירוק, כמות השקולה לכ־12% מכושר הייצור של חברת החשמל נכון להיום ולכ־9% מכושר הייצור של כלל המשק. במונחי מתקנים ביתיים שמותקנים כיום על בניינים מדובר בכ־1.5 מיליון גגות. התוכנית החדשה, שעדיין טעונת אישור המליאה, תציע לבעלי בתים להתקין על הגגות שלהם מתקנים סולאריים בהתאם למגבלות השטח, במודל הישן של תעריף מובטח לבעל המתקן. התעריף ינוע לפי הערכות סביב 40—50 אגורות לקילו־ואט שעה, סכום דומה לזה שלקוחות משלמים היום לחברת החשמל.
'''המשמעות היא שכל בעל מתקן יוכל להחזיר את התשלום שהוא משלם בכל חודש לחברת החשמל תוך הבטחה שעודפי ייצור יוכלו להימכר לרשת במחיר השוק.''' עוד מבטיחים ברשות שהתעריף לא ישתנה במשך 25 שנה{{הערה|ליאור גוטמן [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3725879,00.html מתקני חשמל סולארי בדרך לגגות כל המבנים בישראל] 26.11.2017, כלכליסט}}.
בדצמבר 2017 הכריז משרד האנרגיה בראשות יובל שטייניץ שהוא מתכוון להיפטר משימוש בנפט ופחם בישראל עד 2030 ולעבור לגז ואנרגיות מתחדשות. הוא הכריז שהוא רוצה לאמץ בישראל את התכנית של הולנד "ללא זיהום אוויר". לפי התכנית שלו, בשנת 2030, 80% מהאנרגיה בישראל צריכה להיות מיוצרת מגז ו 20% מאנרגיות מתחדשות{{הערה|אורה קורן [https://www.themarker.com/news/macro/1.4652004 שטייניץ: "נתוני זיהום האוויר מדאיגים. עד 2030 יופסק השימוש בדלקים מזהמים"] 04.12.2017, דה מרקר}}.
בדצמבר 2017 מנורה מבטחים אנרגיה הגישה בקשה למשרד האנרגיה להקמת שדה סולארי בחבל התענך ובבית שאן. מדובר בשדה הסולארי הגדול בישראל ובהשקעה של מאות מיליוני שקלים. משרד האנרגיה הגיש הצעת מחליטים לאישור הפרויקט, לצד אישור שני פרויקטים נוספים. הפרויקטים הנוספים הם: חברת קסם אנרגיה מבקשת להקים פרויקט ייצור חשמל בגז טבעי בהספק של עד 450 מגה ואט באיזור גבעת השלושה ליד כפר קאסם; חברת דוראל הדרי שאן מעוניינת להקים תכנית לתשתית לאומית לפרויקט לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת בטכנולוגיה פוטו וולטאית בהספק של עד 70 מגה ואט.{{הערה|אורה קורן [https://www.themarker.com/news/macro/1.4651670 מנורה תקים שדה סולארי בחבל התענך בהשקעה של מאות מיליוני שקלים] 04.12.2017, דה מרקר}}
==== צמצום פליטות גזי חממה מכלי רכב ====
{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[תחבורה בת קיימא]], [[השפעות חיצוניות של מכוניות]], [[תחבורת אופניים בישראל]], [[תחבורה ציבורית בישראל]]}}
'''אחת מהשיטות להפחתת פליטות גזי החממה היא מעבר מתחבורה המבוססת על כלי רכב פרטיים עם מנועה בעירה פנימי(מכוניות), להליכה, תחבורת אופניים ותחבורה ציבורית. ישראל התחייבה ב[[הסכם פריז]] להפחית את [[תחבורה בישראל|הנסועה הפרטית]] ב-20%, ביחס לתרחיש עסקים כרגיל, עד שנת 2030{{הערה|מדינת ישראל[http://www4.unfccc.int/Submissions/INDC/Published%20Documents/Israel/1/Israel%20INDC.pdf ISRAEL'S INTENDED NATIONALLY DETERMINED CONTRIBUTION (INDC)] 29.09.2015}}.''' אכן נעשו מספר צעדים בתחום זה ועוד כמה בתהליך ביצוע(ראה פרוט הצעדים בהמשך הסעיף) והם כבר הביאו לתוצאות חיוביות. לפי נתוני הרשות הארצית לתחבורה ציבורית בשנים 2015-2017 חלה עלייה משמעותית בנסיעות בתחבורה ציבורית.
על פי הנתונים, בחודשים ינואר עד מרץ 2017, נרשם גידול של 14% במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית, לעומת התקופה המקבילה של שנת 2015. במספר הנוסעים באוטובוסים חל גידול של 13%, ברכבת נרשם גידול של 25% וברכבת הקלה בירושלים נרשם בתקופה זאת, גידול של 14%.
מהנתונים עולה עוד כי ברבעון הראשון של שנת 2017 נרשמה עלייה של 7% במספר הנוסעים באוטובוסים וברכבת ו-15% ברכבת הקלה בירושלים. זאת, בהשוואה לתקופה המקבילה של שנת 2016.
שר התחבורה ישראל כץ ציין, כי הגידול במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית חוסך למשק מאות מיליוני שקלים מידי שנה. על פי דוח ועדת טרכטנברג, כל אחוז גידול בנוסעים בתחבורה הציבורית חוסך למשק כ-400 מיליון שקלים. לטענתו הסיבות לעלייה בשימוש הן הירידה במחירים, הכנסת כרטיס הרו קו, הכנסת קוי הלילה, קווי קו רציף וקווי הזנק.{{הערה|הרשות הארצית לתחבורה ציבורית [https://www.gov.il/he/Departments/news/increase_in_number_of_passengers גידול של 7% במספר הנוסעים בתחבורה ציבורית בישראל]}}.
זהו המשך למגמה של שימוש מוגבר בתחבורה הציבורית שחל בשנים 2015-2010. עם זאת, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו ב-2017 מצביעים על עלייה חדה - 5.6% - במספר המכוניות הפרטיות שנרכשו בשנת 2016 בישראל{{הערה|הקרן לבריאות וסביבה, משרד הבריאות [https://www.ehf.org.il/he/climate_change שינויי אקלים] שנת 2017}}.
'''הצעדים שננקטו על ידי הממשלה והרשויות המקומיות:'''
* ב 2016 -2018 נערכה בישראל רפורמת התעריפים ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה הציבורית]] אשר במהלכה הורדו המחירים לנסיעות ונעשו מספר צעדים כדי להפוך את הנסיעה לנוחה יותר. המחירים ירדו לפעמים בקרוב לחצי.{{הערה|רכבת ישראל, משרד התחבורה, הרשות הלאומית לתחבורה ציבורית[ http://www.trans-reform.org.il/ רפורמת התעריפים בתחבורה ציבורית]}}.
* בחיפה והקריות נכון לשנת 2016 היו 3 [[נתיבי תחבורה ציבורית]] ובשנה הזאת הוחל בהקמת עוד 7 קוים כאלה. האוטובוסים הנוסעים בקווים האלה הם אוטובוסים עם 2 קרונות-אוטובוס רב קיבולת, [[BRT]]) שמאפשר להוריד את את פליטות גזי החממה עוד יותר מאוטובוס רגיל. האוטובוסים האלה נקראים "מטרונית"[http://haifahaifa.co.il/%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA-7-%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A/]. ב 1 ביולי 2018 במרכז מפרץ חיפה, תפתח מרכזית המפרץ החדשה - אולי המרכז הכי גדול בישראל של תחבורה ציבורית. אמורים לעבור בו 60,000 בני אדם ביום. המרכז יכלול תחנות אוטובוסים עירוניים, בין עירוניים ומטרונית, וגם תחנת מוניות ספיישל. עד ה 3 ביולי היא צפויה להתחבר לרכבת החוף שממנה אפשר לעבור גם למסילה לכרמיאל ולמסילת העמק. יופעלו רכבות גם בלילות{{הערה|מערכת רדיו חיפה [https://www.1075.fm/%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%B4%D7%96-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%A5-%D7%94/ הלו״ז החדש של רכבת ישראל: מרכזית המפרץ החדשה ותגבור קווי הלילה ברכבת העמק]24.06.2018, רדיו חיפה, 107.5 FM}}. בהמשך היא תחובר לרכבת הקלה לנצרת ולרכבל לחיפה{{הערה|נגה כרמי [https://haipo.co.il/item/98212 השר כ”ץ וראש עיריית חיפה יונה יהב חנכו היום את מרכז התחבורה הגדול והמתקדם בישראל – מרכזית המפרץ החדשה בחיפה] 20.06.2018, חי-פה}}.
* בעשור האחרון כחלק מ[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A9_%D7%A9%D7%9C_%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C#.D7.A4.D7.A8.D7.95.D7.99.D7.A7.D7.98.D7.99.D7.9D_.D7.A9.D7.94.D7.95.D7.A9.D7.9C.D7.9E.D7.95 תכנית החומש של רכבת ישראל] הוקמו קווי רכבת נוספים: מסילת תל אביב-בני דרום, מסילת אשקלון-באר שבע, ובסתיו 2016-רכבת העמק[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4866877,00.html]. ב 20 בספטמבר 2017 נפתח קו עכו - כרמיאל{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A2%D7%9B%D7%95_-_%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C מסילת עכו - כרמיאל]}}. ב 2018 תתחיל לפעול מסילת השרון ובשלב זה הנסיעה בה מרעננה לתל אביב תיקח כ 40 דקות. ב 2019 היא תתחיל לפעול במתכונת מלאה ואז הנסיעה מרעננה לתל אביב תיקח כ 20 דקות{{הערה|נועה בן צבי [http://mynetkfarsaba.co.il/article/289455/2 חיבור רכבת השרון: הרכבות בין כפר סבא להוד השרון יפסקו למשך חודש ימים] 22.05.2018, Mynetכפר סבא}}. ב 3 ביולי ב2018, תפתחנה תחנת רעננה דרום, שממוקמת באזור התעשייה הדרומי של רעננה ותחנת רעננה מערב שממוקמת בסמוך לפארק רעננה. התחנות צפויות לשרת את תושבי רעננה, הרצליה, כ"ס והאזור ואת עובדי אזור התעשייה ופתיחתן של התחנות צפויה להפחית באופן משמעותי את העומסים בכבישי האזור. קוי אוטובוסים יפתחו בו זמנית במיוחד כדי לחבר אזורים שונים ברעננה לתחנות החדשות{{הערה|דניאל סלגניק [https://www.tzomet-ran.co.il/news/17655 לקראת הפתיחה הגדולה: איזה אוטובוסים מגיעים לרכבת?] 27.06.2018, צומת השרון, רעננה}}{{הערה|רכבת ישראל [https://www.rail.co.il/pages/updates/hod_hasharon.aspx רכבת ישראל סגירה זמנית של תחנת הוד השרון - סוקולוב]}}.
יחד עם הורדת המחירים בתחבורה הציבורית(ראה על כך נקודות אחרות בסעיף זה), זה הביא לעלייה בכמות הנוסעים. לפי נתוני רכבת ישראל ב 5 השנים האחרונות ( 2012-2017) עלה מספר הנסיעות ברכבת מכ-35 מיליון נוסעים בשנה לכ-60 מיליון נוסעים - גידול של כ 70%. ב 2016 ברכבת היו 60 מיליון נסיעות בשנה, 220 אלף נסיעות יומיות ב- 468 רכבות המופעלות מידי יום ב- 12 קווים, היוצאים מ- 61 תחנות נוסעים בפריסה ארצית. בשעות השיא הרכבות מורידות כ 65,000 מכוניות מהכבישים. כל יום 145,000 בני אדם משאירים את הרכב בבית ונוסעים ברכבת.{{הערה|רכבת ישראל [https://www.rail.co.il/about אודות רכבת ישראל]}}.
אפשר לראות בפועל שהרבה אנשים נוסעים ברכבת, כי כאשר זאת נמצאת בתיקונים וחלק מהקווים לא פועלים יש כל פעם פקקים אדירים ובעיות תחבורה במרכז. יש לציין שכלי התחבורה הציבורי המסיע הכי הרבה נוסעים ליחידת שטח הוא הרכבת וכנראה בגלל זה, נכון ל 2011 פחות מ 1% מגזי החממה שנפלטו בישראל נפלטו מהרכבות{{הערה|דוקטור הנריק מלוך [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib4/R0301-R0400/R0326/Abstract.pdf סקר על פליטות מזהמי אוויר וגזי חממה מרכבות בישראל] יוני 2012, מחלקת איכות אוויר, מטאו-טק שירותים מטאורולוגיים בע"מ, המשרד להגנת הסביבה}} זאת כאשר סך הפליטות מסקטור התחבורה מהוות 19% מהפליטות בישראל בכלל ו 23% מהפליטות בסקטור האנרגיה{{הערה|חברת א. חפץ ושות' – ייעוץ כלכלי, השקעות וגיוס הון בע"מ TM חברת MED DHV בע"מ [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0501-P0600/P0519.pdf פליטות גזי חממה בישראל
סקירת המצב הקיים ובחינת אמצעים להפחתה] ינואר 2009, המשרד להגנת הסביבה, צוות היגוי בין משרדי}}. יש לציין שלא ברור איזה אחוז מהנסועה בישראל היא הנסועה ברכבות ולכן קשה לדבר בביטחון על המצב בישראל מנקודת מבט זו, אבל '''באופן כללי רכבת נחשבת לפולטת פחות מכלי רכב אחרים-14 גרם פחמן דו חמצני לנוסע לקילומטר בהשוואה ל 42 גרם ממכונית קטנה ו 55 גרם ממכונית גדולה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Environmental_impact_of_transport#Sectors Environmental impact of transport]}}.
'''
* החל מה 1.1.2017 הצטרפה הכרמלית למערך התחבורה הציבורית הישראלי רשמית מה שאומר שכל ההנחות במחירים יחולו גם עליה{{הערה|1=כרמלית חיפה [http://www.carmelithaifa.co.il/?gclid=Cj0KEQiAwMLDBRDCh_r9sMvQ_88BEiQA6zuAQ2wWc_swqiGRJW6JCNt3mkSWxSVpB_n_SZGGb0fo7ccaAtEr8P8HAQ.לציבור הנוסעים] כרמלית חיפה}}
* בהתחייבויות של ישראל להפחתת פליטות כאשר דובר על הפחתה בנסועה הפרטית הוזכרו הפרויקטים של הרכבת הקלה. ואכן החלה הקמת [[הרכבת הקלה בגוש דן]] [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A9_%D7%A9%D7%9C_%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C#.D7.A4.D7.A8.D7.95.D7.99.D7.A7.D7.98.D7.99.D7.9D_.D7.A9.D7.94.D7.95.D7.A9.D7.9C.D7.9E.D7.95] וב 2011 החלה לפעול [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D הרכבת הקלה בירושלים].
* פרויקטים של [[תחבורת אופניים בישראל]], קודמו בהצלחה הכי גדולה, בתל אביב. באמצעות לחץ ציבורי שהביא לפעילות בכיוון מצד העירייה קודמו מספר פרויקטים כמו יצירת [[שבילי אופניים]], השכרת אופניים והעיר הצליחה להגיע להישגים משמעותיים בנושא: בשנת 2014 כ-16% מהעובדים והלומדים בתל אביב-יפו, מעל 28 אלף איש, משתמשים באופניים כאמצעי תחבורה יחיד כדי להגיע למקום העבודה לצבא וללימודים. מספר העובדים המשתמשים באופניים קבוע יחד עם עוד אמצעים(לדוגמה חלק מהדרך עוברים באוטובוס יחד עם האופניים) היה 28,300, כלומר, כ-20% מהעובדים והלומדים. אורך שבילי האופניים הגיע ל 120 קילומטר. מלבד תל אביב ערים רבות החלו לסלול שבילי אופניים כולל הרצליה, פתח תקווה, ירושלים, ראשון לציון, אשדוד, באר שבע ועוד.
* ישראל הציבה לעצמה יעד גבוה של מעבר לתחליפי דלקים מכלי רכב: 60% דלקים לא מבוססים על נפט עד 2025{{הערה|משרד ראש הממשלה [http://www.pmo.gov.il/Secretary/sederyom/gov34/Documents/GAS.pdf התכנית הלאומית לתחליפי דלקים]}}. יש תכניות להגביר ברמה משמעותית מאוד את המס הירוק על הדלקים מהבנזין וגם מהגז{{הערה|ליאור גוטמן ועמרי מילמן, "כלכליסט" [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4905965,00.html האוצר יעודד שימוש בגז אך יעלה את המס עליו פי 135] ויינט 11.01.2017}}, כלומר לכוון למכוניות חשמליות, תחבורה ציבורית ותחבורת אופניים. ב 2018 ניר משה, האחראי על תחום התחבורה הציבורית במשרד התחבורה, אמר בדיון שעל פי התוכנית הרב־שנתית של המשרד, עד שנת 2025, כ–60% מהאוטובוסים בישראל יהיו מונעים בחשמל{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.6245998 האוטו של סיזיפוס: בישראל ובעולם מגלים עניין מחודש ברכבים חשמליים] 07 ליולי 2018, הארץ}}. יש לציין עם זאת שכאשר החשמל איננו מופק באמצעות אנרגיה נקייה, המעבר לרכבים חשמליים מגדיל את פליטות גזי החממה מתחנות הכוח.
* בישראל מקודם פרויקט '''קו רציף'''-התאמה בין האוטובוסים לרכבות כך שאפשר יהיה לעבור ביניהם בנוחות. זמני ההגעה של קווי האוטובוסים מותאמים לזמני היציאה של הרכבות מקומות ההגעה של האוטובוסים מקורבים למקומות היציאה של הרכבות. נכון לחמישי באפריל 2017 68 קוי אוטובוסים מ 8 חברות שונות הותאמו ל 61 תחנות רכבת{{הערה|משרד התחבורה [http://www.kav-ratzif.mot.gov.il/ שתהיה לכם נסיעה חלקה]}}.
פרטים נוספים על הפעילות בנושא בישראל ראו בדפים [[הולכי רגל בישראל]], [[תחבורת אופניים בישראל]], [[תחבורה ציבורית בישראל]].
====מיחזור, שימוש חוזר והפחתה במקור====
אחת מהשיטות הנפוצות לצמצום פליטות גזי החממה היא צמצום הצריכה של [[חומרי גלם]] - כך יש פחות ייצור ופחות פסולת. פעולות ה[[כרייה]] של [[משאבי טבע]] כמו [[נפט]], [[גז -טבעי]] פולטת גזי חממה. גם ההפקה של [[חומרי גלם]] כמו [[פלסטיק]], [[זכוכית]], סוגי מתכות שונים פולטות גם כמות גדולה של גזי חממה. פסולת גם יכולה להשפיע על האקלים עקב פגיעה בפיטו-פלנקטון (פלנקטון צמחי שחי בים ומבצע פוטוסינתזה וקולט פחמן דו חמצני) או בגלל תכונות כימיות הגורמות למשיכת חום.{{הערה|Anand Bodh[http://timesofindia.indiatimes.com/home/environment/pollution/Plastic-waste-may-trigger-water-bombs-in-Himalayas/articleshow/41053304.cms Plastic waste may trigger water bombs in Himalayas] Times of India 28.8.2014}} {{הערה|Chi-Shuo Chen,#1 Jesse M. Anaya,#1 Saijin Zhang,2,4 Jessica Spurgin,2,4 Chia-Ying Chuang,2,4 Chen Xu,2,4 Ai-Jun Miao,5 Eric Y-T. Chen,1 Kathleen A. Schwehr,2,4 Yuelu Jiang,2,4 Antonietta Quigg,2,3,4 Peter H. Santschi,2,4 and Wei-Chun Chin1,*[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3140995/ Effects of Engineered Nanoparticles on the Assembly of Exopolymeric Substances from Phytoplankton]PubMed Central® (PMC) - National Institutes of Health's National Library of Medicine (NIH/NLM 21.7.2011.}}
ממשלת ישראל כמעט אינה נוקטת בפעולות לצמצום הצריכה או [[פשטות מרצון]] היות ודבר זה נתפס כדבר שפוגע ב[[צמיחה כלכלית]]. תחת זאת הממשלה מנסה להגדיל את המיחזור, ובצורה מצומצמת יותר לעודד שימוש חוזר והפחתה במקור. רעיונות מתקדמים יותר כמו [[מעריסה לעריסה]] לא מקודמים על ידי הממשלה. יש ניסיון מוגבל ב[[אחריות יצרן מורחבת]] בתחום האלקטרוניקה.
[[תמונה:Blue reusable shopping bag.JPG|left|thumb|250px|שק רב פעמי מבד. מעבר משקיות פלסטיק חד פעמיות, לשקיות רב פעמיות, מחומרים טבעיים, מהווה את אחת השיטות למאבק בשינויי אקלים. על כל אונקיה של פוליאתילן(החומר ממנו עשויים שקיות הפלסטיק) נפלטים 4 אונקיות של פחמן דו חמצני]]
אחת השיטות בהן נקטה הממשלה כדי לצמצם פליטות היא [[מיחזור]]. המיחזור מאפשר חסכון בצריכת חומרי גלם מאפשר הפחתת פסולת וזיהום-וגם הפחתת פליטות גזי חממה{{הערה|רועי קוצר [http://www.actcool.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/roy.pdf פליטת גזי חממה מטיפול בפסולת]מצגת של "אדם טבע ודין" בכנס המחזור השני 3.6.2010}}. מיחזור של בקבוק זכוכית אחד יכול לחסוך אנרגיה בתהליך ייצור הזכוכית, השווה בכמותה לאנרגיה הנדרשת לנורה בהספק 100 וואט להאיר במשך ארבע שעות{{הערה|1="מי עדן" [http://www.meyeden.co.il/article.asp?page=against_warming_globe כדור נגד התחממות] האתר הרשמי של חברת "מי עדן"}}. נכון לראשית העשור השני של המאה ה-21, בישראל ממחזרים 15%-25% מהפסולת, וכ-90% מהמים. {{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8 מיחזור]ויקיפדיה}}. אבל יש לציין כי למחזור חסרונות רבים כולל פגיעה משמעותית בסביבה- ראו מידע נוסף בערך [[מיחזור]].
באוגוסט 2017 שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר. המתקן צפוי לייצר 12 מגה-וואט של אנרגיה מתחדשת, לטפל ב 1,000 טון פסולת מידי יום ולייצר דשן אורגנני-קומפוסט{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2017/August2017/energy-waste-shafdan.aspx אנרגיה מפסולת - המהפכה מתחילה: שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר] 14.08.2017}}
שיטה הנחשבת כיעילה יותר היא [[שימוש חוזר]]. בישראל המשרד להגנת הסביבה מקדם שימוש חוזר במגוון מוצרים החל מבקבוקי בירה ועד מחסניות דיו{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9_%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8 שימוש חוזר]ויקיפדיה}}.
השיטה הנחשבת ליעילה ביותר היא [[הפחתה במקור]]{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%AA%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8 הפחתה במקור]ויקיפדיה}}, כלומר לצרוך רק את מה שאנחנו באמת צריכים. עד עכשיו נקטה הממשלה רק בצעד אחד בכיוון: הטלת היטל על שקיות הפלסטיק החד פעמיות.
על פי הנתונים של [http://www.plasticpollutioncoalition.org/ הקואליציה העולמית למאבק בפסולת פלסטיק] כ-8% מהנפט בעולם הולך לפלסטיק, כאשר במהלך ההפקה נפלטים גזי חממה חזקים כמו מתאן. על כל אונקיה של פוליאתילן-החומר ממנו מופקים שקיות הפלסטיק החד פעמיות נפלטים 5 אונקיות של פחמן דו חמצני. {{הערה|Elizabeth Glazner, [http://www.plasticpollutioncoalition.org/pft/2015/11/17/plastic-pollution-and-climate-changePlastic Pollution and Climate Change [Plastic Pollution Coalition 10.12.2015}}.
על פי נתוני [[המשרד להגנת הסביבה בישראל]] משתמשים בכל שנה בכ-5,000,000,000 שקיות פלסטיק, כאשר מדובר במספר גבוה מאוד ביחס למדינות אירופה. מתוכם כ-2.7 מיליארד שקיות גופיה, כלומר שקיות עם ידיות המחולקות בקופות. שקיות הגופיה '''בלבד''' מהוות כ-10% ממשקל הפסולת הביתית ו-25% מנפחה, מה שמאלץ לעשות יותר נסיעות של משאיות זבל למזבלה או לאתר המיחזור תוך פליטת גזי חממה{{הערה|המשרד להגנת הסביבה[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx שקיות הפלסטיק - מפגע לאדם ולסביבה] המשרד להגנת הסביבה 2.1.2017}}.
ב-2016 הועבר החוק לצמצום השימוש ב[[שקיות הפלסטיק החד פעמיות]]. החוק אוסר על מכירה או מסירה של שקיות בעובי של פחות מ-20 מקרון מחייב את החנויות הגדולות לגבות היטל של 10 אגורת לשקיות העבות מ-20 מיקרון ולעשות את השקיות הבאות במגע עם מזון ללא ידיות (כדי שלא ישתמשו בהם כשקיות חד פעמיות) הוא מחייב גם לדווח האם באמת יש ירידה בצריכת השקיות{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx צמצום השימוש בשקיות פלסטיק]המשרד להגנת הסביבה 6.9.2016}}. שקיות הפלסטיק תורמות לשינויי האקלים בדרכים רבות, בייצור, בהובלה, בהטמנה במיחזור ועוד{{הערה|1=אלכסנדר סעודה [http://www.zalul.org.il/?p=9732 שקיות הפלסטיק והנזק שהן גורמות]צלול}}. עד כדי כך שצרפת הכריזה על מאבק בפלסטיק החד פעמי כחלק מהתחייבויותיה הבין לאומיות למאבק בשינויי האקלים[https://www.washingtonpost.com/news/worldviews/wp/2016/09/19/france-bans-plastic-plates-and-cutlery/][http://newsinfo.inquirer.net/816712/france-bans-plastics-to-aid-in-battling-climate-change]
'''החוק נחל הצלחה גדולה: לפי הדיווחים של הרשתות ברבעון האחרון של 2016 חולקו כ 280 מיליון שקיות מסוג גופיה בקופות ואילו אחרי שהחוק נכנס לפועל ברבעון הראשון של 2017-רק 55 מיליון. כלומר ירידה של יותר מ 80%.''' רוב הרשתות דיווחו על הפחתה של 80-90% ורק 2 על הפחתה של 55%. השר להגנת הסביבה אמר שהוא גאה במשרדו ובעם ישראל על ביצוע הפחתה במקור שבמידה מסוימת עוקפת את אירופה - שם את היעד של הפחתה ב 80%, אמורים להשיג תוך 5 שנים. בכך הוא קובע בעצם שהפחתת צריכה במקרים מסוימים יכולה להיות חיובית וזה חשוב.{{הערה|1=מיכל רז-חיימוביץ' [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001189914 ירידה של כ-80% במכירת שקיות פלסטיק חד-פעמיות ברבעון] 24.05.2017, גלובס}}.
==== צמצום פליטות גזי חממה באמצעות צמצום שימוש במחשוב====
{{הפניה לערך מורחב|מחשוב ירוק}}
לפי מחקר משנת 2018, עד שנת 2020 מכשירים כמו מחשבים, לפטופים, וטלפונים סלולריים יהיו אחראיים על 3.5% מפליטות [[גזי החממה]] בעולם. עד 2040 הצפי הוא שהחלק שלהם יעלה ל 14% והסקטור הזה יצרוך 20% מהחשמל בעולם. הסיבה העיקרית היא שחוות השרתים צריכים להכיל יותר ויותר מידע. סיבה נוספת היא תהליך הייצור של המכשירים האלה{{הערה|Lotfi Belkhir [https://theconversation.com/how-smartphones-are-heating-up-the-planet-92793 How smartphones are heating up the planet] 26.03.2018, The Conversation}}.
על פי דו"ח של [[גרינפיס]] מ-2011 אם האינטרנט היה מדינה, הוא היה הפולט החמישי בעולם, בין רוסיה ליפן. לפי הדו"ח, צריכת האנרגיה של הסקטור הזה גדלה ב-12% בשנה{{הערה|greenpeace [http://www.greenpeace.org/international/en/news/features/New-Greenpeace-report-digs-up-the-dirt-on-Internet-data-centres/ New Greenpeace report digs up the dirt on Internet data centres] Greenpeace 21.4.2011}}
פעולות להפחתת הפליטות ממחשבים וציוד אלקטרוני כוללות שני אפיקי פעולה - האחד הוא [[מחשוב ירוק]] והפחתת הפליטות והוצאות האנרגיה והזיהום הנגרמים עקב ייצור ושימוש ממחשבים. האפיק השני הוא הקטנת השימוש במחשבים. על כן הפעולות הבאות אף שהם נעשו למטרה אחרת יכולות להשפיע על כמות הפליטות הארצית.
בספטמבר 2016 לאחר פניות ותביעות רבות של הורים שהתלוננו על מפגעי הקרינה הוציא משרד החינוך הנחיות חדשות שעל פי הן:
1. על בתי הספר יאסר להנחות לרכישת טאבלטים ומחשבים ללא הסכמת 70%-100% מההורים.
2. בכיתות א'-ג' יוגבל משך השימוש באמצעים ממוחשבים לעד 20% מזמן הלמידה באותו יום, ובכיתות ד'-ו' עד 30% מזמן הלמידה באותו היום. בכיתות הגבוהות ביסודי אפשר יהיה להרחיב את הזמן ל-40% במקרים מיוחדים עם אישור של משרד החינוך.
3 התחיל פיילוט של בתי ספר ללא סמארטפונים.
4. המשרד הנחה גם את בתי הספר העל יסודיים "לשמור על איזון בין למידה מתוקשבת ללמידה בחומרים פיזיים״.
עוד באפריל 2015 הנחה משרד לחינוך לא לאפשר שימוש בסמארטפונים על ידי התלמידים במהלך השיעור.{{הערה|ליאור דטל [http://www.themarker.com/news/education/1.3060369 משרד החינוך הכריע: יוגבל השימוש בטאבלטים בבתי הספר] דה מרקר 6.9.2016}} יש לציין שהשימוש במחברות וספרים מנייר, לא בהכרח צריך להביא לכריתת עצים כי נייר אפשר לייצר גם מבגדים ישנים. ראה מידע בערך [[נייר]].
==== מאבק בבצורת====
{{הפניה לערך מורחב|השפעת שינויי האקלים על משק המים בישראל}}
באקלים נורמלי, כלומר, ללא שינויי אקלים אמורה מדינת ישראל לקבל גשם בכמות של כ 10 מיליארד מטר קוב מים, בגשם, כל שנה. הכמות השנתית שניתנת באופן תיאורטי לניצול אינה עולה בהרבה על 1.8 מיליארד קוב לשנה, כי חלק מהגשם מתאדה וחלק חייבים להשאיר בטבע כדי לא להפוך למדבר. {{הערה|1=פרופסור דן זסלבסקי [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1197 משק המים בישראל] 1998, המרכז לטכנולוגיה חינוכית}}. עקב גידול האוכלוסיה בישראל, גידול הצריכה לנפש גדלה צריכת המים משנה לשנה. לעומת זאת בעקבות שינויי האקלים משק המים של ישראל נפגע - כמויות המים נמוכות יותר, האידוי גבוה יותר ויש גם השלכות נוספות עקב בעיות המלחת מים התהום באקוויפר החוף.
===== חסכון במים =====
בעשור הראשון של המאה ה 21, הקמפיין התקשורתי "ישראל מתייבשת"{{הערה|1=לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית [https://www.youtube.com/watch?v=oJKeqzg4Vn0. קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים] Yutube}} גרם לירידה בצריכה של כ 14%{{הערה|1=יובל ארבל ודניאל בן יהודה [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=76 השפעתם של מסע ההסברה והיטל הבצורת על ביקושי מים בישראל 2009-2007] אוקטובר 2010 אקולוגיה וסביבה, גיליון 3}}. [[התפלת מים בישראל]] יצרה מצב של שאננות, בו לכאורה נפתרו כל בעיות המים של ישראל.
בשנת 2017 לאחר כמה שנות בצורת בצפון, החליטו לחדש את הקמפיין לחסכון במים{{הערה|1=אדריאן פילוט [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3729719,00.html?ref=facebook ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"]16.01.2018, כלכליסט}}{{הערה|1=גיא ורון [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q4_2017/Article-ff9258421fe1f51004.htm מחדל המים: בקרוב כולנו נתבקש לסגור את הברז]15.10.2017, מאקו}} {{הערה|1=לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית [https://www.youtube.com/watch?v=oJKeqzg4Vn0. קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים] Yutube}}. הרקע לכך הוא הוא החשש שלאחר 4 שנות בצורת ברצף, גם שנת 2018 תהיה שנת בצורת ולכן יפגעו באופן קשה מקורות המים בישראל כולל הכנרת. אם זה יימשך, בשנת 2019 עלולה להפגע גם אספקת המים לבתים. השר שטייניץ הכריז על מספר צעדים בתגובה לידיעות אלה: החזרת הקמפיין לחסכון במים, עידוד מחזור מים, הקמת עוד 2 מתקני התפלה, טיוב בארות ותמיכה כלכלית בחקלאים{{הערה|1=אדריאן פילוט [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3729719,00.html?ref=facebook ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"]16.01.2018, כלכליסט}}{{הערה|אורה קורן [https://www.themarker.com/news/macro/1.5742302 כשהמים בברזים שלנו יפסיקו לזרום: "היו שני אסונות כאלה ב-100 שנה - אנחנו בדרך לפעם השלישית"]17.01.2018, דה מרקר}}{{הערה|1=סוניה גורודיסקי [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001219701 שטייניץ: ''משק המים במצב חירום, נקדם הקמת מתקני התפלה"] 16.01.2018, גלובס}}. שטייניץ הסביר כי "הגענו למסקנה שהבצורת הוא כתוצאה מהתחממות גלובלית. מצוקת המים הטבעיים - זו בעיה שכנראה תישאר איתנו הרבה זמן, וכדי שמצב החירום לא יפגע באזרחים והפגיעה באוצרות הטבע תמוזער - חייבים להתחיל לחסוך במים"{{הערה|הדר קנה [https://www.themarker.com/wwwMobileSite/dynamo/1.6111448 רשות המים קוראת לציבור: קצרו את המקלחות בשתי דקות] 22.05.2018, TheMarker}}. לפי הקמפיין "ההתפלה, וירידת תעריפי המים יצרו מצב מדאיג בו יש החשים כי "בעיית המים" באזורנו נפתרה. אבל שינויי האקלים הגלובלי משפיעים גם עלינו, ובמדינת ישראל, השוכנת על ספר המדבר, אנו מחוייבים לתרבות צריכת מים נכונה – תמיד!" ההמלצות העיקריות של הקמפיין כוללות חסכון מים בשרותים, קיצור המלקחת, סגירת ברזים מטפטפים והשקיה פחותה של גינות. {{הערה|רשות המים [http://watersaving.co.il/ ישראל שוב מתייבשת]}}.
===== טיהור מים =====
בנוסף לחסכון במים, ישראל מטהרת מים בהיקיפים גדולים. מתוך 2,345 מיליוני קוב מים שנצרכו בישראל בשנת 2016 מאות מיליוני מטר קוב הם מים ממוחזרים, כלומר מים שהשתמשו בהם במקלחת, בכיור, בשרותים ואחר כך ניקו אותם. במים הממוחזרים לא משתמשים לשתייה בעיקר לחקלאות. {{הערה|רשות המים, מדינת ישראל [http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Allocation-Consumption-and-production/20164/tericha%20lfie%20matrot%202016.pdf צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק)] 30.11.2017.}}.
===== התפלת מים =====
נכון לשנת 2016 [[התפלת מים בישראל]] היא בהיקף של בשנת בישראל כ 542 מיליון מטר קוב {{הערה|רשות המים, מדינת ישראל [http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Allocation-Consumption-and-production/20164/tericha%20lfie%20matrot%202016.pdf צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק)] 30.11.2017.}}. מחיר המים המותפלים יקר יותר וכן יש חשש מפני השפעות שליליות להתפלה: החשש העיקרי הוא מפני פגיעה בבריאות בגלל מחסור במינרלים (יוד, סידן, מגנזיום, פלואור) במים המותפלים. בעיות נוספות כוללות זיהום מי ים בתרכיז מומלח, עלייה בזיהום האוויר גם בגלל עלייה בייצור החשמל וגם בגלל המתקנים עצמם, במים המותפלים, שאיבת אורגניזמים לתוך המתקנים ובעקבות זאת פגיעה בהם, ותפיסת שטחים פתוחים{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94#%D7%A9%D7%98%D7%97%D7%99_%D7%97%D7%95%D7%A3 התפלה]}}.
משרד הבריאות התריע שאם יתפילו 250 מיליון מטר קוב מים לשתייה בשנה, הדבר יגרום לתמותה של 250 איש בשנה. לפי המחקר של יונה אמיתי ומיטל שלזינגר מאוניברסיטת בר-אילן והמרכז הרפואי שיבא, העדר המגנזיום במים האלה נכון ל 2016 גורם לעודף תחלואה ותמותה ממחלות לב ויש השפעות גם על הגידולים החקלאיים המושקים במים אלה. בנוסף העדר המגנזיום גורם לעלייה בתחלואה ב[[סוכרת]] ו[[סרטן]]. בעקבות הפרסום קרא ראש הממשלה לקדם החדרת מגנזיום למים המותפלים{{הערה|Gideon Koren, Meital Shlezinger, Rachel Katz, Varda Shalev, Yona Amitai [http://jwh.iwaponline.com/content/early/2016/12/08/wh.2016.164 Seawater desalination and serum magnesium concentrations in Israel] 08.12.2016, Journal of Water and Health}}{{הערה|אסף בן נריה [http://www.zavit.org.il/%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%95/ שתיית מים מותפלים מגבירה את הסיכון למוות ממחלות לב] 05.04.2016, זווית, סוכנות הידיעות למדע וסביבה.}}{{הערה|חיים רבלין [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q2_2016/Article-e1e7cba2e17e351004.htm מחקר חדש חושף: שתיית מים מותפלים מגבירה סיכוי למוות ממחלות לב] 05.04.2016, מאקו}}. לפי הנתונים מ 2017 בגלל מחסור במגנזים מתים כל שנה כ 4,000 ישראלים - יותר מ[[זיהום אוויר בישראל]]. במארס 2018 התקבלה ההחלטה להנסות להשיב את המגנזיום למים, הקמת מתקן החלוץ צריכה להתחיל בספטמבר 2018{{הערה|1=יוסף בן שאול[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001186159 4,000 ישראלים מתים מדי שנה מחוסר במגנזיום] 25.04.2017, בריאות וחדשנות רפואית 2017}}{{הערה|JUDY SIEGEL-ITZKOVICH[https://www.jpost.com/HEALTH-SCIENCE/Desalination-leading-to-deadly-lack-of-magnesium-547508 DESALINATION LEADING TO DEADLY LACK OF MAGNESIUM]30.03.2018, The Jerusalem Post - Israel News}}{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.5957882 עקב השימוש במים מותפלים בחקלאות: ירידה של 30% בשיעור המגנזיום בפירות ובירקות]29.03.2018, הארץ}}. אם זאת, יש לציין שלהוספה מלאכותית של מגנזיום גם צפויות להיות השלכות בריאותיות, סביבתיות וכלכליות מסוימות[http://main.knesset.gov.il/About/Building/GKDocuments/sustain150212.pdf] [http://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/drinking_water/Documents/MagnesiumDeficiency.pdf].
מחקר אחד מעלה חשד שהעלייה בשימוש במים מותפלים קשורה במחסור יוד{{הערה|Ovadia YS, Troen AM, Gefel D. Barzilai Medical Center, Ashkelon and School of Nutrition Science, The Hebrew University, Jerusalem,
Israel. [http://www.ign.org/newsletter/idd_aug13_israel_1.pdf Seawater desalination
and iodine deficiency:
is there a link? ] אוגוסט 2013, IDD NEWSLETTER, ISRAEL }} ולכן בהפרעות כתוצאה ממחסור יוד. לדוגמה עלייה בעשור האחרון בשימוש בתרופות לטיפול בתחלואת בלוטת התריס{{הערה|עידן אפרתי צפריר רינת, [https://www.haaretz.co.il/.premium-1.3067818 חוקרים: השימוש במים מותפלים בישראל עלול להגביר את התחלואה בבלוטת התריס] 14.09.2016, הארץ}} דבר העלול להעיד על עליה בשכיחות של מחסור ביוד{{הערה|Yaniv S Ovadia Dov Gefel Dorit Aharoni Svetlana Turkot Shlomo Fytlovich Aron M Troen [https://www.cambridge.org/core/journals/public-health-nutrition/article/can-desalinated-seawater-contribute-to-iodinedeficiency-disorders-an-observation-and-hypothesis/DCBC76B2675A4A9AD1D7E17B099E2140/core-reader Can desalinated seawater contribute to iodine-deficiency disorders? An observation and hypothesis] אוקטובר 2016, Cambridge Core}}.
מנתוני סקר ארצי ראשון שנערך בישראל בשנת 2016 עולה עוד כי בקרב 62 אחוזים מילדים בגיל בית הספר ובקרב 85 אחוזים מהנשים ההרות שנבדקו, רמות היוד שנמצאו היו נמוכות מהמינימום המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי. התוצאה עלולה להיות ירידה של בין 7 ל-12 נקודות ברמות ה-IQ של האוכלוסייה{{הערה|קרין לויט פרידריך [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4941166,00.html מחקר ישראלי: מחסור מסוכן ביוד בקרב נשים הרות וילדים] 28.03.2017, ויינט}}.משרד הבריאות פרסם המלצות חדשות בנושא{{הערה|משרד הבריאות [https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Adequate_nutrition/Pages/iodine.aspx יוד]}} . בדגש על נשים הרות וכאלה המתכננות להרות{{הערה|משרד הבריאות [https://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/during/Pages/proper_nutrition_during_pregnancy.aspx תזונה בריאה בהריון]}}.
מכאן ששינויי האקלים מביאים כבר עכשיו, אם כי באופן עקיף, לעודף ניכר בתחלואה ובתמותה בישראל. נוסף לבעיות קצרות הטווח [[התפלה בישראל]] גורמת לכך שמשק המים יהיה תלוי בהפקת אנרגיה - כאשר רוב האנרגיה הזו מקורה ב[[דלק מחצבי]] שהוא [[משאב מתכלה]].
===== אגירה טובה יותר של מים =====
לפני מספר שנים וועדת היגוי המורכבת מנציגי משרדי ממשלה וגופים הקרובים לנושא המים ואיכות הסביבה וגיבשה מסמך עקרונות והנחיות לגבי נושאים של"בנייה משמרת נגר עילי" ובנייה משמרת מים באופן כללי. חלק מנושא של [[קציר מי נגר]]. הכוונה היא לאשפר למי גשם לחלחל אל מי התהום בקלות במקום לזרום לים או להתאדות. בהסתמך על המלצות וועדת ההיגוי החל משרד השיכון, בשיתוף [[המשרד להגנת הסביבה]], לחייב את [[תכנון עירוני|המתכננים]] לתכנן כך שהבנייה תהיה עם אמצעים לאיסוף מי גשם. {{הערה|המטהר [http://www.hametaher.co.il/water-solutions/%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%AA/%D7%9E%D7%99-%D7%92%D7%A9%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A3-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99-%D7%92%D7%A9%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A3-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9 איסוף מי גשם]}}.
==== חקלאות ====
ב 2008 נוצר בישראל מנגנון חוקתי המאפשר לקיים [[חקלאות אורגנית]] כך שהצרכנים יוכלו לקנות מוצרים אורגניים אם הם רוצים. לפי '''החוק האורגני''' נוצר גוף הנקרא: '''"השירותים להגנת הצומח ולביקורת"''' אשר מפקח שהמוצר המיוצר בישראל ואשר רוצה להיקרא אורגני, הוא באמת אורגני ורק אם הוא כזה מציב על המוצר את הסימן שלו{{הערה|משרד החקלאות ופיתוח הכפר [http://www.moag.gov.il/subject/organic_agri/Pages/default.aspx חקלאות אורגנית]}}.
באוגוסט 2017 שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר. המתקן צפוי לייצר 12 מגה-וואט של אנרגיה מתחדשת, לטפל ב 1,000 טון פסולת מידי יום ולייצר דשן אורגנני-קומפוסט{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2017/August2017/energy-waste-shafdan.aspx אנרגיה מפסולת - המהפכה מתחילה: שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר] 14.08.2017}}
דוגמה למדיניות שיכולה לעזור במידת מה, למרות שהתקבלה מסיבות אחרות היא המדיניות להפסיק את ריסוס העשבים ב [[חומרי הדברה]] במטעים שבזמן האחרון נהפכה לנפוצה בישראל. לא רק שזה מונע את הפליטות מייצור חומרי ההדברה ההחלטה להשאיר את העשב ולא להשמיד אותו, תגרום לכך שהעשב יקלוט פחמן דו חמצני וימנע [[שחיקת קרקעות]] מה שיעזור לעצור את שינויי האקלים{{הערה|1=מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6736&mytemplate=tp2 הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה] 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}
==== שמירה והרחבה של הטבע העירוני ====
{{הפניה לערך מורחב|טבע עירוני}}
חלק מתכניות ההתאמה לשינויי אקלים כוללות פיתוח טבע עירוני בערים: נטיעת עצים וכדומה. זה מרכך את גלי החום בקיץ ואת גלי הקור החורף, עוזר לחסוך בחשמל באמצעות צמצום עבודת המזגנים, מפחית זיהום אוויר, מגן מפני שיטפונות ועוד.
[[תמונה:Haifa P9260005.JPG|left|thumb|400px|טבע עירוני בחיפה. בחיפה היערות נכנסים לעתים קרובות לתוך העיר, כחלק מתכנון מכוון מימי המנדט הבריטי. טבע עירוני מסייע להורדת הטמפרטורות בעיר, למניעת שטפונות, להפחתת זיהום האוויר ועוד.]]
כך לדוגמה, עצים במרחב הציבורי יכולים להקל על [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]] על ידי הספקה של צל - דבר חשוב במדינות חמות כמו ישראל. העצים יכולים לקלוט את הקרינה הישירה של השמש ורוב הקרינה העקיפה. בנוסף בתהליך הנשימה המים מתאדים מהעלים וזה מקרר את הסביבה(בגלל זה לאדם רטוב קר-המים מתאדים מהעור שלו). נוסף על כך הצמחייה יוצרת רוח באמצעות אפקט שנקרא בריזת הפארקים(Park Breeze Cycle)-האוויר ליד העצים מתחמם פחות האוויר ליד הבטון והאספלט יותר. אוויר חם עולה למעלה ואז למקום אם האוויר הדליל יותר שנצר למטה נכנס האוויר מהמקומות הקרים יותר{{הערה|American Planning Association [https://www.planning.org/cityparks/briefingpapers/climatechange.htm Climate Change Management] 2007}}.
לאפקט הזה יש משמעות גדולה מאוד היום כי עלייה בטמפרטורה בגלל [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]], מוחמרת על ידי [[אי החום העירוני]]. מצד שני צל ורוח יכולים להוריד את העומס התרמי ב 50-60%. לדוגמה בתל אביב בתנאי שמש מלאים מדד העמוס התרמי מגיע ל 45 מעלות. בתנאי צל חלקיים-32.1 מעלות. בתנאי צל מלאים-24.1 מעלות. הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי בתל אביב עוד יותר-ב 63%. דבר נוסף שיכול לעזור הוא תכנון "מעודד רוח". כך לדוגמה בישראל הרוח היא לרוב מערבית - צפון מערבית ובניית רחובות בכיוון הזה יחד עם אי יצרת מחסומים לרוח לאורך הרחובות האלה יכולה לשפר את מצב הרוח בערים בישראל{{הערה|אלינה ארביטמן [http://www.zavit.org.il/%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A1-%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9F/ עומס תרמי כבד] 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה}}.
בישראל מצבו של הטבע עירוני הוא גרוע. בעיר יש מעט מעוד שטחים ירוקים. הם נהרסים ומצטמצמים כל הזמן בעיקר בגלל בנייה(למרות שיש הרבה מקום לבנות בלי לפגוע בו) הפיכת חצרות ל[[חניה|חניות]], כחלק מהעלויות החיצוניות של [[רכב פרטי|הרכב הפרטי]] ו[[גינון אינטנסיבי]]. המודעות לחשיבותו של הטבע העירוני בישראל היא נמוכה מאוד. למרות זאת ננקטו על ידי המשרד להגנת הסביבה ומספר רשויות מקומיות מספר צעדים לשמירה על הטבע העירוני: השטחים הבלתי מרוססים בתל אביב, הקמת מספר פרקים לשימור טבע עירוני במקומות שונים בארץ, הקמת יערות מאכל למען שיקום שטחים פתוחים פרטיים(שפ"פים).
בדצמבר 2017 החליט משרד החקלאות לערוך תחרות בין הערים מי מביניהן שומרת יותר על העצים. הערים יקבלו ציונים בין 70 ל 100. התחרות צריכה לדרבן אותם לשמור יותר על העצים. המשרד טוען שבעוד שההשקעה הדרושה כדי לתחזק עץ היא 300 שקל בשנה בפועל משקיעים רק 100.{{הערה|אילנה קוריאל [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5051232,00.html תחרות: מי העיר שדואגת הכי הרבה לעצים?] 04.12.2017, ויינט}} יש לציין שלפעמים העצים סובלים לא מזה שמפקירים אותם אלה דווקא מזה שמטפלים בהם באמצעות גיזום וכיוצא בזה. הגישה כלפי הטבע אמורה להיות לא להנדס אותו אלה לתת לו לצמוח חופשי ולהפריע כמה שפחות זה גם חוסך בכסף. בנוסף יש לציין ש 100 עצים העומדים בנפרד מביאים פחות תועלת מאשר כאשר הם עומדים ביחד ויוצרים חורשה יחד עם השיחים והעשב שגם עליהם יש לשמור.
=== פעילות אזרחית בנושא האקלים===
מספר [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] פעלו במשך השנים כדי להעלות את המודעות לנושא התחממות עולמית וכדי לקדם צעדי שינוי מצד הממשלה. ארגונים אלה כוללים את [[גרינפיס|גרינפיס - הים התיכון]], [[אדם טבע ודין]], [[הפורום הישראלי לאנרגיה]], [[החברה להגנת הטבע]], [[מגמה ירוקה]], [[ידידי כדור הארץ]], [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], [[ישראל בשביל האופניים]] וארגונים נוספים. בשנים האחרונות קיים מאמץ רב ארגוני ב[[קואליציית דרכים לקיימות]], שמרכז ארגון [[חיים וסביבה]]. ארגונים אלה פעלו ופועלים ישירות בנושא שינויי אקלים או שהם מתייחסים לנושא במסגרת פעילות אחרת שלהם בתחומים אחרים כמו [[תחבורה בת קיימא]], [[אנרגיה מתחדשת]], [[בנייה ירוקה]] ועוד.
קואליציית "[[דרכים לקיימות]]" היא קואליציה של ארגוני חברה וסביבה הפועלים משנת 2002 לקידום [[פיתוח בר קיימא]] שמרוכזת על ידי ארגון [[חיים וסביבה]]. משנת 2007 מתרכזת הקואליציה בנושא התמודדות עם משבר האקלים.
ב-23 ביוני 2015, ביום הסביבה בכנסת, השיקה קואליציית "[[דרכים לקיימות]]" את המסמך "[[ישראל ושינויי האקלים - הצעת מדיניות לממשלת ישראל|ישראל ושינויי אקלים 2015]]" שהוא מסמך מדיניות מטעם ארגוני סביבה בנושאים שונים כגון שינויים במשק החשמל ומעבר ל[[אנרגיות מתחדשות]], שינויים ב[[תחבורה בישראל]], בנושא [[בנייה ירוקה]] ועוד. המסמך הוגש לשר להגנת הסביבה, [[אבי גבאי]], וכן ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה בדיון מיוחד של ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת שהוקדש לנושא "היערכות ישראל לשינויי האקלים". [http://www.sviva.net/Info.php?docId=coaliton_main]
בשנת 2015 הוציאו הארגונים את מסמך המדיניות [[ישראל ושינויי האקלים - הצעת מדיניות לממשלת ישראל]]. המסמך מתווה "מפת דרכים" למקבלי ההחלטות בישראל, וקורא לאימוץ מיידי של מדיניות רב-תחומית משולבת שתציב את ישראל בקו אחד עם מדינות ה-OECD, בפעולה לנוכח שינויי האקלים. המסמך הוגש ל[[המשרד להגנת הסביבה|שר להגנת הסביבה]], [[אבי גבאי]], וכן ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה בדיון מיוחד של ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת שהוקדש לנושא "היערכות ישראל לשינויי האקלים".
בשנים 2015 ו 2017 מגמה ירוקה גרינפיס, העמותה לכלכלה בת קיימא ועוד ארגונים ארגנו את את החלק הישראלי של מצעד האקלים העולמי. במאי 2017 מגמה ירוקה ערכה מספר פעילויות לקראת ביקורו של הנשיא טראמפ, כאשר היא קראה לו ולממשלת ישראל לקיים את [[הסכם פריז]]{{הערה|מעריב אונליין [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-584950 מפגינים קראו לטראמפ לחזור בו ממדיניותו האנטי סביבתית] 18.05.2017 מעריב אונליין}}
ב-2017 פרופסור יואב יאיר מהמרכז הבין תחומי בהרצליה אמר לפני פתיחת כנס בנושא היציבות במזרח התיכון, שמדיניות טראמפ בנושא האקלים מסכנת את ישראל וכי יש לארגן שיתוף פעולה בין מדינות במזרח התיכון כדי למנוע אסון{{הערה|יובל בגנו [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-588611 האקדמיה נגד הנשיא: "מדיניות טראמפ ביחס לאקלים - סכנה לישראל] 20.06.2017, מעריב}}
בתחילת שנת 2018 פנו ארגוני הסביבה לראש הממשלה והשר להגנת הסביבה בדרישה להפסיק את גירוש הפליטים הם ציינו שהפליטים בישראל הם בחלק גדול פליטי אקלים ואמרו שלא כך צריך לפתור את הבעיה אלה בשיתוף פעולה{{הערה|אנשי ונשות הסביבה [https://sites.google.com/view/eco-refugees אנשי ונשות הסביבה נגד גירוש מבקשי המקלט] 29.01.2018}}.
מספר ארגוני סביבה כמו [[מגמה ירוקה]] ו[[פעולה ירוקה]] פעלו בתחומים של [[תרבות הצריכה]] והגברת [[פשטות מרצון]].
=== הצעדים העיקריים בהם ישראל יכולה לנקוט כדי לפתור את בעיית שינויי האקלים ===
ארגוני סביבה רבים גבשו והביאו את דעותיהם לגבי הצעדים שצריכה לנקוט מדינת ישראל כדי להיחלץ מהמצב אליה הביאו אותה שינויי האקלים. רובם מוזכרים במסמך [[ישראל ושינויי האקלים - הצעת מדיניות לממשלת ישראל]]. הצעדים העיקריים הם אלה:
* גניזת התכניות שיגבירו את הפליטות גזי החממה וזיהום האוויר, כמו לדוגמה [[זיהום אוויר בחיפה|הרחבת התעשייה הפטרוכימית בחיפה]], [[פראקינג|קידוחי הנפט הבלתי קונבנציונליים בגולן]], המכרה ל[[דשן כימי]] בערד, הקמת תחנות כוח על גז המייצרות יותר חשמל ממה שישראל צריכה. הדבר ישפיע גם הפליטות בישראל וגם על הפליטות בחו"ל מהמגזרים: חשמל, תעשייה, תחבורה, חקלאות.
* מימוש היעד השאפתני של המשרד להגנת הסביבה: 72 מיליון טון גזי חממה בשנה, 35% אנרגיה מתחדשת עד שנת 2030. לפי הדוח: "בחינת הפוטנציאל להפחתת פליטות גזי חממה והמלצה ליעד לאומי לישראל" בספטמבר 2015{{הערה|ד"ר גיל פרואקטור
עומר תמיר, רון קמרה רפאל )רפי( סילוק, אלי טרדבורקס, James Harries, Dr. John Watterson, David Birchby, Iain Morrow, Theo Breuer-Weil, Craig Dun, Richard Hodges, Philip Wright, Judith Bates, [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0801-p0900/p0823.pdf בחינת הפוטנציאל להפחתת פליטות גזי חממה והמלצה ליעד לאומי לישראל] ספטמבר 2015, המשרד להגנת הסביבה}}.
* לחץ ברמה הבין לאומית להפחתת פליטות גזי חממה.
* אי צמצום השטחים הפתוחים מחוץ ליישובים, והגדלת שטחי הטבע העירוני ל תקן האו"ם - 9 מטר רבועים לנפש. במקום בנייה על השטחים הפתוחים קודם כל לבנות במקום חניות וכבישים מיותרים, תוך מעבר לתחבורה ציבורית, לאכלס דירות קירות, לבנות במקום שטחי תעשייה, בסיסי צה"ל נטושים, במקום "קניוני רפאים"(כלומר קניונים שאין בהם קהל בכמות משמעותית), להגביהה בניינים קיימים. זה חשוב גם כי הצמחייה קולטת פחמן דו חמצני, אך גם כי הצמחייה מסייעת במיתון טמפרטורות קיצוניות קליטת זיהום אוויר ועוד פעולות שיכולים לעזור בהסתגלות לשינויי האקלים. יש לציין גם שהטבע גם נפגע בגלל שינויי האקלים ולכן צריך לשמור עליו עוד יותר.
* מערכת תחבורה בת קיימא בדגש על [[הליכה]], [[תחבורת אופניים]] ו[[תחבורה ציבורית]].
* [[מזון|מערכת מזון בת קיימא]]: צמצום צריכת בשר לנורמה המומלצת בתפריט הים תיכוני, עידוד חקלאות אורגנית, יערות מאכל.
* הפסקת [[מחסור ועודף|צריכת היתר]] וקודם כל איסור על פלסטיק חד פעמי.
* תעדוף למוצרים מקומיים, בין היתר כדי לחסוך את הפליטות מ[[תחבורה היום ומחר|הסעת]] המוצרים.
* פעילות בזירה הבין לאומית: לחץ קבוע להפחית פליטות(כמו שעושות מדינות האיים באוקיינוס השקט), עזרה למדינות שנפגעו קשה משינויי האקלים, לא להתבייש לבקש עזרה בעצמינו, לא לקנות מחברות שפוגעות בסביבה.
* להחזיר את האקלים לקדמותו באמצעות הפחתת פליטות ולא [[הנדסת אקלים]].
* מדיניות שימור מים כוללת: של חסכון במים, אגירת מים, טיוב בארות ועוד, ולא רק התפלה.
* טיפול בבעיית הפליטים לא בגידור וגרוש אלה בעיקר בעצירת משבר האקלים עזרה למדינות בהם הוא מכה קשות, קבלת כמות פליטים שישראל יכולה לקבל והפנית היתר למקומות בהם ירגישו בטוחים עד אשר יתאפשר להם לחזור לארץ מולדתם. פעילות זו תגרום להפסקת [[פליטים סביבתיים|משבר הפליטים]]. לעומת זאת גרוש וגידור יכולים להחמיר את המצב במדינות העניות מה שיגרום ליותר פליטים וליותר שינויי אקלים כי המדינות העניות יתקשו לבצע את הפעולות הנדרשות כדי לעצור אותם כמו לשמור על [[יער|היערות]].
* קידום [[קיימות|אורח חיים בר קיימא]]: עידוד חסכון במים ובחשמל, מניעת בזבוז מזון, קידום אורח חיים פעיל.
* נטיעת צמחייה מקומית שאיננה רגישה לשרפות ובצורת, ביערות, בחקלאות, בחצרות.
* לא לבנות על החופים בין היתר כי הים עולה ובולע אותם: במצב זה צריך להשתדל לשמור על החופים. חוץ מי זה אין טעם לבנות מבנים שהים יציף אותם בקרוב. לשמור על במצוק החופי.
* שונית האלמוגים באילת בינתיים לא נפגעה משינויי האקלים, לכן כאשר כל כך הרבה שוניות אחרות נהרסו חייבים לשמור על מה שיש ולא להרוס אותה בפרויקטים כמו חוות הדגים באילת.
* לעשות קמפיין בתקשורת שיסביר לציבור מה הם שינויי אקלים איך להתגונן מהשפעותיו בישראל ואיך להיאבק בו ברמה האישית.
* להיערך למאבק במחלות השונות שמביאים אתם שינויי אקלים.
* למגן תשתיות הכרחיות לחברה הישראלית כנגד השפעות שונות של שינויי אקלים.
* להוציא מקורות זיהום אוויר משמעותיים אל מחוץ לערים הגדולות כי שינויי האקלים ידועים כמגבירי זיהום אוויר.
* לשאוף לשלום עד כמה שניתן.
* לצמצם עד כמה שאפשר פערים ושסעים בחברה הישראלית מה שיעזור לצמצם פליטות באפקטיביות ולהסתגל להשפעות השונות של שינויי האקלים.
=== התחייבויות בין לאומיות ===
בשנת 1994 נכנסה לתוקף [[אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים]] (UNFCCC), במטרה להביא לידי ייצוב ריכוז [[גזי חממה|גזי חממה באטמוספירה]] לרמה שלא מסכנת את מערכת האקלים העולמית. ישראל אישררה את האמנה בשנת 1996. בשנת 2005 נכנס לתוקף [[פרוטוקול קיוטו|פרוטוקול קיוטו לאמנת האקלים]]. ישראל אשררה את הפרוטוקול, אך לא הוטלו עליה מחויבויות מעשיות להפחתת פליטות.<ref name="sviva_paris"/>
בשנת 2009 התקיימה [[ועידת האקלים בקופנהגן]]. מדינת ישראל הצהירה במפגש זה כי תעשה את מירב המאמצים להפחית את פליטות גזי החממה בשיעור של 20% מסך הפליטות הצפויות עד שנת 2020 (ביחס לתרחיש "עסקים כרגיל"). בשנת 2010 החליטה ממשלת ישראל על "תכנית לאומית להפחתת פליטות" - (החלטת ממשלה מס' 2,508) שאישרה גיבוש תכנית לאומית להפחתת פליטות [[גזי חממה]], ולצורך יישומה עד 2020 הוקצה תקציב של 2.2 מיליארד ש"ח. התכנית סללה את הדרך להפחתה בצריכת חשמל ובדלקים בסקטורים השונים במשק, בניסיון לעמוד ביעד הלאומי. בשנים 2011-2012 קודמו צעדים ל[[התייעלות אנרגטית]] במגזרים שונים במשק. הושקעו 106 מיליון ש"ח במענקים ממשלתיים ב-206 פרויקטים וכן מונפו השקעות פרטיות של כ-475 מיליון ש"ח, אשר הביאו לחיסכון כלכלי משמעותי בצריכת חשמל ודלקים עבור הגופים המתייעלים ועבור המשק כולו. עם זאת בשנת 2013 הוקפאו תקציבי התכנית.<ref name="sviva_paris"/>
במאי 2015 באה לישראל השגרירה המיוחדת של צרפת לקידום הוועידה, בראנג'ר קינסי, בכוונה לצרף את ישראל למאמץ הבינלאומי להפחתת פליטות, כחלק מהמאמצים לקראת [[ועידת האקלים בפריז]] <ref name="rinat05_2015">[http://www.haaretz.co.il/news/science/1.2639745 לקראת ועידת האקלים בפריז: 36 מדינות התחייבו להפחתת גזי החממה], צפריר רינת, הארץ 19.05.2015</ref>
בחודש יולי של 2015 ערכו [[המשרד להגנת הסביבה]] ו[[משרד הכלכלה]] בשיתוף עם משרד הגנת הסביבה הגרמני, כנס בנושא, בדגש על חדשנות וקיימות.[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2015/june2015/Sustainable-Innovation-Paris2015.aspx]. בספטמבר 2015 ערך המשרד להגנת הסביבה כנס נוסף בנושא הערכות ישראל לשינויי האקלים[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/ClimateChange/ConferencesCC/Pages/ccadaptation-conf.aspx].
בדצמבר 2015 נחתם [[הסכם פריז]] למאבק בשינוי האקלים. במסגרת ההסכם כל מדינה קבעה לעצמה יעד להפחתת פליטות. ישראל חתמה על הסכם זה כאשר את ההתחייבויות שלה הציגה הממשלה ב-20 בספטמבר 2015 כ"[http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/climatechange/parisconfcc2015/documents/climatechange-gov-17092015.pdf היעד הלאומי להפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק]: 81 מיליון טון באקוויולנט של פחמן דו חמצני עד 2030. הכמות כמעט זהה לכמות הנפלטת היום, אך למרות שזאת איננה הפחתה אבסולוטית היא מהווה הפחתה ניכרת לעומת תרחיש "עסקים כרגיל" במיוחד לאור הגידול הצפוי באוכלוסייה בישראל. המשמעות היא 7.7 טון פליטות גזי חממה לנפש ב-2030 וזאת לעומת "תרחיש עסקים כרגיל" שהיה אמור להגיע ל-10 טון לנפש. פרוש הדבר הוא הפחתה של כ-25% מפליטות גזי החממה ביחס לתרחיש עסקים כרגיל עד 2030. יעדים נוספים שנקבעו בתוכנית הם 17% [[התייעלות אנרגטית]] בצריכת חשמל; יעד של 17% [[אנרגיה מתחדשת בישראל|ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות]]; ויעד של 20% [[תחבורה בישראל|הפחתה בנסועה במכוניות פרטיות]] עד 2030. התועלת למשק הישראלי אמורה להגיע למעל 100 מיליארד ש"ח. לשם מימוש התוכנית האוצר אמור להקדיש לה חצי מיליארד ש"ח, בתוספת מענקים להשקעות בהתייעלות אנרגטית בסך 300 מיליון ש"ח לארבע שנים.<ref name="sviva_paris">[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/ClimateChange/ParisConfCC2015/Pages/default.aspx לקראת ועידת האקלים בפריז 2015] המשרד להגנת הסביבה</ref>
ראש ממשלת ישראל, [[בנימין נתניהו]], השתתף בוועידת פריז, וניצל אותה כדי לדבר על הניסיון של ישראל בהסתגלות לשינויי אקלים וגם כדי להיפגש עם מנהיגים שונים ביניהם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין.[http://www.tashtiot.co.il/2015/12/01/%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94-281/] [http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2779116] ב-14 בנובמבר 2016 אושרר הסכם פריז על ידי הממשלה. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2016/november2016/Israel-Confirmed-Paris-climate-agreement.aspx].
=== פעילות בפועל של הממשלה===
בישראל ננקטו מספר צעדים המפחיתים את כמות פליטות גזי החממה. חלק גדול מהם בוצע לא כחלק מתכנית מסודרת להפחתת פליטות אלה כצעדים במאבק נגד [[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר]], [[פקקי תנועה|פקקי תנועה]], זיהום מזון מ[[חומרי הדברה]], [[זיהום חופים]] ואוקיינוסים וקרינה. זאת כי שינויי האקלים מהווים סוג של השפעה מצרפית של מפגעים שונים ולכן טיפול בו מביא גם הפחתה בהיקף הפגיעה של מפגעים אלה. לאחר אישרור [[הסכם פריז]] החלה הממשלה לקדם צעדים להפחתת פליטות ביותר אינטנסיביות. הממשלה כמעט ואינה עוסקת בנושא כחלק מסדר היום הציבורי, לכן יש להניח שרוב הפעולות לא היו ננקטות ללא לחץ בינלאומי ופעילות ארגוני הסביבה בישראל. ב 29 ביולי 2018 הציג המשרד להגנת הסביבה לממשלה את עיקרי התכנית הלאומית של ישראל להתמודדות עם שינויי האקלים {שזה גם חלק מהתחייבויותיה ב[[הסכם פריז]]). התכנית כוללת המלצות מפורטות לפעילויות כדי למנוע או למזער את רוב הפגיעות של שינויי האקלים בישראל והקמת גוף אשר יבדוק את מימוש ההתחייבויות השונות בנושא האקלים על ידי המשרדים השונים ויתאם בינהם. היא מכילה 30 תוכניות פעולה הפרושות על כל תחומי החיים והפעילות המשקית. כמו כן היא כוללת המלצות להמשיך בחקר שינויי האקלים בישראל. לטענת מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר: "השפעות שינוי האקלים כבר כאן: הצפות, בצורת, אירועי קיצון במזג האוויר - אנחנו חייבים להיערך כדי להציל חיים ולשמור על בריאות ואיכות חיי תושבי מדינת ישראל. היום ממשלת ישראל מתחילה להיערך עם תוכניות מעשיות".{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2018/july-2018/paris-climate-change-agreement.aspx ישראל ממשיכה לקיים את מחויבויותיה להסכם פריז בנושא שינוי אקלים] 29 ליולי 2018}}. עדיין לא ברור מה יהיה התקציב למימוש התכנית{{הערה|1=מור הופרט [https://www.davar1.co.il/140959/?utm_source=fb&utm_medium=140959&utm_campaign=d1 החום עולה, התקציב לא] 29.07.2018, דבר ראשון}}.
ב 2017 הציגה המשלחת הישראלית בפסגת האקלים בבון, דוח על ההתקדמות של ישראל במימוש התחייבויותיה בהסכם פריז. הדוח טוען שיש התקדמות מסוימת ומפרט את ההישגים{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/newsandevents/messagedoverandnews/pages/2017/may2017/bon-unfccc-conf052017.aspx משלחת ישראלית הציגה במפגש אמנת האקלים בבון את דוח התקדמות ישראל ביישום הסכם פריז] 16.05.2017}}
==== אנרגיות מתחדשות וחסכון באנרגיה====
{{הפניה לערך מורחב|אנרגיה מתחדשת בישראל}}
בתחילת שנת 2016 כ-2.6% מהחשמל בישראל הופק [[אנרגיה מתחדשת בישראל|ממקורות מתחדשים]][http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3690726,00.html]. לפי ההערכות בישראל יש פוטנציאל להפקת 600-1,200 מגאוואט מ[[אנרגיית רוח]]. הוקמו מספר מתקנים כאלה בגולן אבל חוששים להרחיבם בין השאר בגלל שטוענים שהם פוגעים בציפורים. המשאב הזמין ביותר בישראל להפקת אנרגיות מתחדשות היא [[אנרגיה סולארית בישראל|אנרגיה סולארית]]. בספטמבר 2016 הסתיימה בניית מתקן סולארי בנאות חובב, בעוצמה של 37.5 מגוואט, המסוגל לספק חשמל לכ-40,000 בתי אב[http://www.globes.co.il/news/docview.aspx?did=1001152176] ופורסם מכרז לבניית שדות סולאריים ליד דימונה המתוכננים לספק כ-500 מגוואט שהם כ-5% מצריכת החשמל בישראל. באוקטובר פרסמה חברת החשמל מכרז לעוד 1,000 מגוואט, שזה חצי מעוצמת תחנת הכח בחדרה[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3699733,00.html][http://www.eilateilot.org/he/1000-%D7%9E%D7%92%D7%94-%D7%95%D7%95%D7%90%D7%98-%D7%91%D7%9E%D7%9B%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/] ב 2016 החלה הקמת מצרף שדות סולאריים גדול מסביב לאשלים בנגב שאמור לספר כ-250 מגוואט-2.5 אחוז מצריכת החשמל בישראל[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/839/965.html] בנובמבר 2016 אושר החוק לפטור ממס על מתקנים להפקת חשמל מאנרגיה סולארית על גגות הבתים[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001159745]
היבט נוסף שמשרד האנרגיה קידם ההוא [[התייעלות אנרגטית]] - חסכון באנרגיה על ידי שיטות שונות - [[בנייה ירוקה]] כדי לעודד פחות חימום וקירור מיותר של בתים ובאופן כללי להקטין את צריכה האנרגיה של בתים. בנוסף המשרד סייע על ידי קרן מיוחדת לאנשים להחליף מכשירים ישנים וזוללי חשמל כמו מקררים, מזגנים ישנים וכו'. משרד הגנת הסביבה יזם מעבר לנורות פלורסנט חסכוניות יותר בחשמל.
בינואר 2017 הפקיד משרד התשתיות את התכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית, שהיא חלק מההתחייבויות של ישראל בהסכם פריז(17% התייעלות אנרגטית עד 2030). כל אחד יכול לראות את התכנית ולהגיב עד הראשון לפברואר 2017 בלינק [http://energy.insights-israel.com/energy/1004 כאן]{{הערה|משרד התשתיות [http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/energyefficiency20162030.pdf התכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית
להתייחסות עמדות הציבור]}}.
באוגוסט 2017 שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר. המתקן צפוי לייצר 12 מגה-וואט של אנרגיה מתחדשת, לטפל ב 1,000 טון פסולת מידי יום ולייצר דשן אורגנני-קומפוסט{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2017/August2017/energy-waste-shafdan.aspx אנרגיה מפסולת - המהפכה מתחילה: שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר] 14.08.2017}}.
בנובמבר 2017 רשות החשמל הקצתה מכסת ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת שתאפשר להקים מתקן סולארי על כל גג בישראל. מדובר ב כ־1,600 מגה־ואט חשמל ירוק, כמות השקולה לכ־12% מכושר הייצור של חברת החשמל נכון להיום ולכ־9% מכושר הייצור של כלל המשק. במונחי מתקנים ביתיים שמותקנים כיום על בניינים מדובר בכ־1.5 מיליון גגות. התוכנית החדשה, שעדיין טעונת אישור המליאה, תציע לבעלי בתים להתקין על הגגות שלהם מתקנים סולאריים בהתאם למגבלות השטח, במודל הישן של תעריף מובטח לבעל המתקן. התעריף ינוע לפי הערכות סביב 40—50 אגורות לקילו־ואט שעה, סכום דומה לזה שלקוחות משלמים היום לחברת החשמל.
'''המשמעות היא שכל בעל מתקן יוכל להחזיר את התשלום שהוא משלם בכל חודש לחברת החשמל תוך הבטחה שעודפי ייצור יוכלו להימכר לרשת במחיר השוק.''' עוד מבטיחים ברשות שהתעריף לא ישתנה במשך 25 שנה{{הערה|ליאור גוטמן [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3725879,00.html מתקני חשמל סולארי בדרך לגגות כל המבנים בישראל] 26.11.2017, כלכליסט}}.
בדצמבר 2017 הכריז משרד האנרגיה בראשות יובל שטייניץ שהוא מתכוון להיפטר משימוש בנפט ופחם בישראל עד 2030 ולעבור לגז ואנרגיות מתחדשות. הוא הכריז שהוא רוצה לאמץ בישראל את התכנית של הולנד "ללא זיהום אוויר". לפי התכנית שלו, בשנת 2030, 80% מהאנרגיה בישראל צריכה להיות מיוצרת מגז ו 20% מאנרגיות מתחדשות{{הערה|אורה קורן [https://www.themarker.com/news/macro/1.4652004 שטייניץ: "נתוני זיהום האוויר מדאיגים. עד 2030 יופסק השימוש בדלקים מזהמים"] 04.12.2017, דה מרקר}}.
בדצמבר 2017 מנורה מבטחים אנרגיה הגישה בקשה למשרד האנרגיה להקמת שדה סולארי בחבל התענך ובבית שאן. מדובר בשדה הסולארי הגדול בישראל ובהשקעה של מאות מיליוני שקלים. משרד האנרגיה הגיש הצעת מחליטים לאישור הפרויקט, לצד אישור שני פרויקטים נוספים. הפרויקטים הנוספים הם: חברת קסם אנרגיה מבקשת להקים פרויקט ייצור חשמל בגז טבעי בהספק של עד 450 מגה ואט באיזור גבעת השלושה ליד כפר קאסם; חברת דוראל הדרי שאן מעוניינת להקים תכנית לתשתית לאומית לפרויקט לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת בטכנולוגיה פוטו וולטאית בהספק של עד 70 מגה ואט.{{הערה|אורה קורן [https://www.themarker.com/news/macro/1.4651670 מנורה תקים שדה סולארי בחבל התענך בהשקעה של מאות מיליוני שקלים] 04.12.2017, דה מרקר}}
==== צמצום פליטות גזי חממה מכלי רכב ====
{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[תחבורה בת קיימא]], [[השפעות חיצוניות של מכוניות]], [[תחבורת אופניים בישראל]], [[תחבורה ציבורית בישראל]]}}
'''אחת מהשיטות להפחתת פליטות גזי החממה היא מעבר מתחבורה המבוססת על כלי רכב פרטיים עם מנועה בעירה פנימי(מכוניות), להליכה, תחבורת אופניים ותחבורה ציבורית. ישראל התחייבה ב[[הסכם פריז]] להפחית את [[תחבורה בישראל|הנסועה הפרטית]] ב-20%, ביחס לתרחיש עסקים כרגיל, עד שנת 2030{{הערה|מדינת ישראל[http://www4.unfccc.int/Submissions/INDC/Published%20Documents/Israel/1/Israel%20INDC.pdf ISRAEL'S INTENDED NATIONALLY DETERMINED CONTRIBUTION (INDC)] 29.09.2015}}.''' אכן נעשו מספר צעדים בתחום זה ועוד כמה בתהליך ביצוע(ראה פרוט הצעדים בהמשך הסעיף) והם כבר הביאו לתוצאות חיוביות. לפי נתוני הרשות הארצית לתחבורה ציבורית בשנים 2015-2017 חלה עלייה משמעותית בנסיעות בתחבורה ציבורית.
על פי הנתונים, בחודשים ינואר עד מרץ 2017, נרשם גידול של 14% במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית, לעומת התקופה המקבילה של שנת 2015. במספר הנוסעים באוטובוסים חל גידול של 13%, ברכבת נרשם גידול של 25% וברכבת הקלה בירושלים נרשם בתקופה זאת, גידול של 14%.
מהנתונים עולה עוד כי ברבעון הראשון של שנת 2017 נרשמה עלייה של 7% במספר הנוסעים באוטובוסים וברכבת ו-15% ברכבת הקלה בירושלים. זאת, בהשוואה לתקופה המקבילה של שנת 2016.
שר התחבורה ישראל כץ ציין, כי הגידול במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית חוסך למשק מאות מיליוני שקלים מידי שנה. על פי דוח ועדת טרכטנברג, כל אחוז גידול בנוסעים בתחבורה הציבורית חוסך למשק כ-400 מיליון שקלים. לטענתו הסיבות לעלייה בשימוש הן הירידה במחירים, הכנסת כרטיס הרו קו, הכנסת קוי הלילה, קווי קו רציף וקווי הזנק.{{הערה|הרשות הארצית לתחבורה ציבורית [https://www.gov.il/he/Departments/news/increase_in_number_of_passengers גידול של 7% במספר הנוסעים בתחבורה ציבורית בישראל]}}.
זהו המשך למגמה של שימוש מוגבר בתחבורה הציבורית שחל בשנים 2015-2010. עם זאת, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו ב-2017 מצביעים על עלייה חדה - 5.6% - במספר המכוניות הפרטיות שנרכשו בשנת 2016 בישראל{{הערה|הקרן לבריאות וסביבה, משרד הבריאות [https://www.ehf.org.il/he/climate_change שינויי אקלים] שנת 2017}}.
'''הצעדים שננקטו על ידי הממשלה והרשויות המקומיות:'''
* ב 2016 -2018 נערכה בישראל רפורמת התעריפים ב[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה הציבורית]] אשר במהלכה הורדו המחירים לנסיעות ונעשו מספר צעדים כדי להפוך את הנסיעה לנוחה יותר. המחירים ירדו לפעמים בקרוב לחצי.{{הערה|רכבת ישראל, משרד התחבורה, הרשות הלאומית לתחבורה ציבורית[ http://www.trans-reform.org.il/ רפורמת התעריפים בתחבורה ציבורית]}}.
* בחיפה והקריות נכון לשנת 2016 היו 3 [[נתיבי תחבורה ציבורית]] ובשנה הזאת הוחל בהקמת עוד 7 קוים כאלה. האוטובוסים הנוסעים בקווים האלה הם אוטובוסים עם 2 קרונות-אוטובוס רב קיבולת, [[BRT]]) שמאפשר להוריד את את פליטות גזי החממה עוד יותר מאוטובוס רגיל. האוטובוסים האלה נקראים "מטרונית"[http://haifahaifa.co.il/%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA-7-%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A/]. ב 1 ביולי 2018 במרכז מפרץ חיפה, תפתח מרכזית המפרץ החדשה - אולי המרכז הכי גדול בישראל של תחבורה ציבורית. אמורים לעבור בו 60,000 בני אדם ביום. המרכז יכלול תחנות אוטובוסים עירוניים, בין עירוניים ומטרונית, וגם תחנת מוניות ספיישל. עד ה 3 ביולי היא צפויה להתחבר לרכבת החוף שממנה אפשר לעבור גם למסילה לכרמיאל ולמסילת העמק. יופעלו רכבות גם בלילות{{הערה|מערכת רדיו חיפה [https://www.1075.fm/%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%B4%D7%96-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%A5-%D7%94/ הלו״ז החדש של רכבת ישראל: מרכזית המפרץ החדשה ותגבור קווי הלילה ברכבת העמק]24.06.2018, רדיו חיפה, 107.5 FM}}. בהמשך היא תחובר לרכבת הקלה לנצרת ולרכבל לחיפה{{הערה|נגה כרמי [https://haipo.co.il/item/98212 השר כ”ץ וראש עיריית חיפה יונה יהב חנכו היום את מרכז התחבורה הגדול והמתקדם בישראל – מרכזית המפרץ החדשה בחיפה] 20.06.2018, חי-פה}}.
* בעשור האחרון כחלק מ[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A9_%D7%A9%D7%9C_%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C#.D7.A4.D7.A8.D7.95.D7.99.D7.A7.D7.98.D7.99.D7.9D_.D7.A9.D7.94.D7.95.D7.A9.D7.9C.D7.9E.D7.95 תכנית החומש של רכבת ישראל] הוקמו קווי רכבת נוספים: מסילת תל אביב-בני דרום, מסילת אשקלון-באר שבע, ובסתיו 2016-רכבת העמק[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4866877,00.html]. ב 20 בספטמבר 2017 נפתח קו עכו - כרמיאל{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A2%D7%9B%D7%95_-_%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C מסילת עכו - כרמיאל]}}. ב 2018 תתחיל לפעול מסילת השרון ובשלב זה הנסיעה בה מרעננה לתל אביב תיקח כ 40 דקות. ב 2019 היא תתחיל לפעול במתכונת מלאה ואז הנסיעה מרעננה לתל אביב תיקח כ 20 דקות{{הערה|נועה בן צבי [http://mynetkfarsaba.co.il/article/289455/2 חיבור רכבת השרון: הרכבות בין כפר סבא להוד השרון יפסקו למשך חודש ימים] 22.05.2018, Mynetכפר סבא}}. ב 3 ביולי ב2018, תפתחנה תחנת רעננה דרום, שממוקמת באזור התעשייה הדרומי של רעננה ותחנת רעננה מערב שממוקמת בסמוך לפארק רעננה. התחנות צפויות לשרת את תושבי רעננה, הרצליה, כ"ס והאזור ואת עובדי אזור התעשייה ופתיחתן של התחנות צפויה להפחית באופן משמעותי את העומסים בכבישי האזור. קוי אוטובוסים יפתחו בו זמנית במיוחד כדי לחבר אזורים שונים ברעננה לתחנות החדשות{{הערה|דניאל סלגניק [https://www.tzomet-ran.co.il/news/17655 לקראת הפתיחה הגדולה: איזה אוטובוסים מגיעים לרכבת?] 27.06.2018, צומת השרון, רעננה}}{{הערה|רכבת ישראל [https://www.rail.co.il/pages/updates/hod_hasharon.aspx רכבת ישראל סגירה זמנית של תחנת הוד השרון - סוקולוב]}}.
יחד עם הורדת המחירים בתחבורה הציבורית(ראה על כך נקודות אחרות בסעיף זה), זה הביא לעלייה בכמות הנוסעים. לפי נתוני רכבת ישראל ב 5 השנים האחרונות ( 2012-2017) עלה מספר הנסיעות ברכבת מכ-35 מיליון נוסעים בשנה לכ-60 מיליון נוסעים - גידול של כ 70%. ב 2016 ברכבת היו 60 מיליון נסיעות בשנה, 220 אלף נסיעות יומיות ב- 468 רכבות המופעלות מידי יום ב- 12 קווים, היוצאים מ- 61 תחנות נוסעים בפריסה ארצית. בשעות השיא הרכבות מורידות כ 65,000 מכוניות מהכבישים. כל יום 145,000 בני אדם משאירים את הרכב בבית ונוסעים ברכבת.{{הערה|רכבת ישראל [https://www.rail.co.il/about אודות רכבת ישראל]}}.
אפשר לראות בפועל שהרבה אנשים נוסעים ברכבת, כי כאשר זאת נמצאת בתיקונים וחלק מהקווים לא פועלים יש כל פעם פקקים אדירים ובעיות תחבורה במרכז. יש לציין שכלי התחבורה הציבורי המסיע הכי הרבה נוסעים ליחידת שטח הוא הרכבת וכנראה בגלל זה, נכון ל 2011 פחות מ 1% מגזי החממה שנפלטו בישראל נפלטו מהרכבות{{הערה|דוקטור הנריק מלוך [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib4/R0301-R0400/R0326/Abstract.pdf סקר על פליטות מזהמי אוויר וגזי חממה מרכבות בישראל] יוני 2012, מחלקת איכות אוויר, מטאו-טק שירותים מטאורולוגיים בע"מ, המשרד להגנת הסביבה}} זאת כאשר סך הפליטות מסקטור התחבורה מהוות 19% מהפליטות בישראל בכלל ו 23% מהפליטות בסקטור האנרגיה{{הערה|חברת א. חפץ ושות' – ייעוץ כלכלי, השקעות וגיוס הון בע"מ TM חברת MED DHV בע"מ [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0501-P0600/P0519.pdf פליטות גזי חממה בישראל
סקירת המצב הקיים ובחינת אמצעים להפחתה] ינואר 2009, המשרד להגנת הסביבה, צוות היגוי בין משרדי}}. יש לציין שלא ברור איזה אחוז מהנסועה בישראל היא הנסועה ברכבות ולכן קשה לדבר בביטחון על המצב בישראל מנקודת מבט זו, אבל '''באופן כללי רכבת נחשבת לפולטת פחות מכלי רכב אחרים-14 גרם פחמן דו חמצני לנוסע לקילומטר בהשוואה ל 42 גרם ממכונית קטנה ו 55 גרם ממכונית גדולה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Environmental_impact_of_transport#Sectors Environmental impact of transport]}}.
'''
* החל מה 1.1.2017 הצטרפה הכרמלית למערך התחבורה הציבורית הישראלי רשמית מה שאומר שכל ההנחות במחירים יחולו גם עליה{{הערה|1=כרמלית חיפה [http://www.carmelithaifa.co.il/?gclid=Cj0KEQiAwMLDBRDCh_r9sMvQ_88BEiQA6zuAQ2wWc_swqiGRJW6JCNt3mkSWxSVpB_n_SZGGb0fo7ccaAtEr8P8HAQ.לציבור הנוסעים] כרמלית חיפה}}
* בהתחייבויות של ישראל להפחתת פליטות כאשר דובר על הפחתה בנסועה הפרטית הוזכרו הפרויקטים של הרכבת הקלה. ואכן החלה הקמת [[הרכבת הקלה בגוש דן]] [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A9_%D7%A9%D7%9C_%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C#.D7.A4.D7.A8.D7.95.D7.99.D7.A7.D7.98.D7.99.D7.9D_.D7.A9.D7.94.D7.95.D7.A9.D7.9C.D7.9E.D7.95] וב 2011 החלה לפעול [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D הרכבת הקלה בירושלים].
* פרויקטים של [[תחבורת אופניים בישראל]], קודמו בהצלחה הכי גדולה, בתל אביב. באמצעות לחץ ציבורי שהביא לפעילות בכיוון מצד העירייה קודמו מספר פרויקטים כמו יצירת [[שבילי אופניים]], השכרת אופניים והעיר הצליחה להגיע להישגים משמעותיים בנושא: בשנת 2014 כ-16% מהעובדים והלומדים בתל אביב-יפו, מעל 28 אלף איש, משתמשים באופניים כאמצעי תחבורה יחיד כדי להגיע למקום העבודה לצבא וללימודים. מספר העובדים המשתמשים באופניים קבוע יחד עם עוד אמצעים(לדוגמה חלק מהדרך עוברים באוטובוס יחד עם האופניים) היה 28,300, כלומר, כ-20% מהעובדים והלומדים. אורך שבילי האופניים הגיע ל 120 קילומטר. מלבד תל אביב ערים רבות החלו לסלול שבילי אופניים כולל הרצליה, פתח תקווה, ירושלים, ראשון לציון, אשדוד, באר שבע ועוד.
* ישראל הציבה לעצמה יעד גבוה של מעבר לתחליפי דלקים מכלי רכב: 60% דלקים לא מבוססים על נפט עד 2025{{הערה|משרד ראש הממשלה [http://www.pmo.gov.il/Secretary/sederyom/gov34/Documents/GAS.pdf התכנית הלאומית לתחליפי דלקים]}}. יש תכניות להגביר ברמה משמעותית מאוד את המס הירוק על הדלקים מהבנזין וגם מהגז{{הערה|ליאור גוטמן ועמרי מילמן, "כלכליסט" [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4905965,00.html האוצר יעודד שימוש בגז אך יעלה את המס עליו פי 135] ויינט 11.01.2017}}, כלומר לכוון למכוניות חשמליות, תחבורה ציבורית ותחבורת אופניים. ב 2018 ניר משה, האחראי על תחום התחבורה הציבורית במשרד התחבורה, אמר בדיון שעל פי התוכנית הרב־שנתית של המשרד, עד שנת 2025, כ–60% מהאוטובוסים בישראל יהיו מונעים בחשמל{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.6245998 האוטו של סיזיפוס: בישראל ובעולם מגלים עניין מחודש ברכבים חשמליים] 07 ליולי 2018, הארץ}}. יש לציין עם זאת שכאשר החשמל איננו מופק באמצעות אנרגיה נקייה, המעבר לרכבים חשמליים מגדיל את פליטות גזי החממה מתחנות הכוח.
* בישראל מקודם פרויקט '''קו רציף'''-התאמה בין האוטובוסים לרכבות כך שאפשר יהיה לעבור ביניהם בנוחות. זמני ההגעה של קווי האוטובוסים מותאמים לזמני היציאה של הרכבות מקומות ההגעה של האוטובוסים מקורבים למקומות היציאה של הרכבות. נכון לחמישי באפריל 2017 68 קוי אוטובוסים מ 8 חברות שונות הותאמו ל 61 תחנות רכבת{{הערה|משרד התחבורה [http://www.kav-ratzif.mot.gov.il/ שתהיה לכם נסיעה חלקה]}}.
פרטים נוספים על הפעילות בנושא בישראל ראו בדפים [[הולכי רגל בישראל]], [[תחבורת אופניים בישראל]], [[תחבורה ציבורית בישראל]].
====מיחזור, שימוש חוזר והפחתה במקור====
אחת מהשיטות הנפוצות לצמצום פליטות גזי החממה היא צמצום הצריכה של [[חומרי גלם]] - כך יש פחות ייצור ופחות פסולת. פעולות ה[[כרייה]] של [[משאבי טבע]] כמו [[נפט]], [[גז -טבעי]] פולטת גזי חממה. גם ההפקה של [[חומרי גלם]] כמו [[פלסטיק]], [[זכוכית]], סוגי מתכות שונים פולטות גם כמות גדולה של גזי חממה. פסולת גם יכולה להשפיע על האקלים עקב פגיעה בפיטו-פלנקטון (פלנקטון צמחי שחי בים ומבצע פוטוסינתזה וקולט פחמן דו חמצני) או בגלל תכונות כימיות הגורמות למשיכת חום.{{הערה|Anand Bodh[http://timesofindia.indiatimes.com/home/environment/pollution/Plastic-waste-may-trigger-water-bombs-in-Himalayas/articleshow/41053304.cms Plastic waste may trigger water bombs in Himalayas] Times of India 28.8.2014}} {{הערה|Chi-Shuo Chen,#1 Jesse M. Anaya,#1 Saijin Zhang,2,4 Jessica Spurgin,2,4 Chia-Ying Chuang,2,4 Chen Xu,2,4 Ai-Jun Miao,5 Eric Y-T. Chen,1 Kathleen A. Schwehr,2,4 Yuelu Jiang,2,4 Antonietta Quigg,2,3,4 Peter H. Santschi,2,4 and Wei-Chun Chin1,*[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3140995/ Effects of Engineered Nanoparticles on the Assembly of Exopolymeric Substances from Phytoplankton]PubMed Central® (PMC) - National Institutes of Health's National Library of Medicine (NIH/NLM 21.7.2011.}}
ממשלת ישראל כמעט אינה נוקטת בפעולות לצמצום הצריכה או [[פשטות מרצון]] היות ודבר זה נתפס כדבר שפוגע ב[[צמיחה כלכלית]]. תחת זאת הממשלה מנסה להגדיל את המיחזור, ובצורה מצומצמת יותר לעודד שימוש חוזר והפחתה במקור. רעיונות מתקדמים יותר כמו [[מעריסה לעריסה]] לא מקודמים על ידי הממשלה. יש ניסיון מוגבל ב[[אחריות יצרן מורחבת]] בתחום האלקטרוניקה.
[[תמונה:Blue reusable shopping bag.JPG|left|thumb|250px|שק רב פעמי מבד. מעבר משקיות פלסטיק חד פעמיות, לשקיות רב פעמיות, מחומרים טבעיים, מהווה את אחת השיטות למאבק בשינויי אקלים. על כל אונקיה של פוליאתילן(החומר ממנו עשויים שקיות הפלסטיק) נפלטים 4 אונקיות של פחמן דו חמצני]]
אחת השיטות בהן נקטה הממשלה כדי לצמצם פליטות היא [[מיחזור]]. המיחזור מאפשר חסכון בצריכת חומרי גלם מאפשר הפחתת פסולת וזיהום-וגם הפחתת פליטות גזי חממה{{הערה|רועי קוצר [http://www.actcool.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/roy.pdf פליטת גזי חממה מטיפול בפסולת]מצגת של "אדם טבע ודין" בכנס המחזור השני 3.6.2010}}. מיחזור של בקבוק זכוכית אחד יכול לחסוך אנרגיה בתהליך ייצור הזכוכית, השווה בכמותה לאנרגיה הנדרשת לנורה בהספק 100 וואט להאיר במשך ארבע שעות{{הערה|1="מי עדן" [http://www.meyeden.co.il/article.asp?page=against_warming_globe כדור נגד התחממות] האתר הרשמי של חברת "מי עדן"}}. נכון לראשית העשור השני של המאה ה-21, בישראל ממחזרים 15%-25% מהפסולת, וכ-90% מהמים. {{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8 מיחזור]ויקיפדיה}}. אבל יש לציין כי למחזור חסרונות רבים כולל פגיעה משמעותית בסביבה- ראו מידע נוסף בערך [[מיחזור]].
באוגוסט 2017 שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר. המתקן צפוי לייצר 12 מגה-וואט של אנרגיה מתחדשת, לטפל ב 1,000 טון פסולת מידי יום ולייצר דשן אורגנני-קומפוסט{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2017/August2017/energy-waste-shafdan.aspx אנרגיה מפסולת - המהפכה מתחילה: שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר] 14.08.2017}}
שיטה הנחשבת כיעילה יותר היא [[שימוש חוזר]]. בישראל המשרד להגנת הסביבה מקדם שימוש חוזר במגוון מוצרים החל מבקבוקי בירה ועד מחסניות דיו{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9_%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8 שימוש חוזר]ויקיפדיה}}.
השיטה הנחשבת ליעילה ביותר היא [[הפחתה במקור]]{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%AA%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8 הפחתה במקור]ויקיפדיה}}, כלומר לצרוך רק את מה שאנחנו באמת צריכים. עד עכשיו נקטה הממשלה רק בצעד אחד בכיוון: הטלת היטל על שקיות הפלסטיק החד פעמיות.
על פי הנתונים של [http://www.plasticpollutioncoalition.org/ הקואליציה העולמית למאבק בפסולת פלסטיק] כ-8% מהנפט בעולם הולך לפלסטיק, כאשר במהלך ההפקה נפלטים גזי חממה חזקים כמו מתאן. על כל אונקיה של פוליאתילן-החומר ממנו מופקים שקיות הפלסטיק החד פעמיות נפלטים 5 אונקיות של פחמן דו חמצני. {{הערה|Elizabeth Glazner, [http://www.plasticpollutioncoalition.org/pft/2015/11/17/plastic-pollution-and-climate-changePlastic Pollution and Climate Change [Plastic Pollution Coalition 10.12.2015}}.
על פי נתוני [[המשרד להגנת הסביבה בישראל]] משתמשים בכל שנה בכ-5,000,000,000 שקיות פלסטיק, כאשר מדובר במספר גבוה מאוד ביחס למדינות אירופה. מתוכם כ-2.7 מיליארד שקיות גופיה, כלומר שקיות עם ידיות המחולקות בקופות. שקיות הגופיה '''בלבד''' מהוות כ-10% ממשקל הפסולת הביתית ו-25% מנפחה, מה שמאלץ לעשות יותר נסיעות של משאיות זבל למזבלה או לאתר המיחזור תוך פליטת גזי חממה{{הערה|המשרד להגנת הסביבה[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx שקיות הפלסטיק - מפגע לאדם ולסביבה] המשרד להגנת הסביבה 2.1.2017}}.
ב-2016 הועבר החוק לצמצום השימוש ב[[שקיות הפלסטיק החד פעמיות]]. החוק אוסר על מכירה או מסירה של שקיות בעובי של פחות מ-20 מקרון מחייב את החנויות הגדולות לגבות היטל של 10 אגורת לשקיות העבות מ-20 מיקרון ולעשות את השקיות הבאות במגע עם מזון ללא ידיות (כדי שלא ישתמשו בהם כשקיות חד פעמיות) הוא מחייב גם לדווח האם באמת יש ירידה בצריכת השקיות{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx צמצום השימוש בשקיות פלסטיק]המשרד להגנת הסביבה 6.9.2016}}. שקיות הפלסטיק תורמות לשינויי האקלים בדרכים רבות, בייצור, בהובלה, בהטמנה במיחזור ועוד{{הערה|1=אלכסנדר סעודה [http://www.zalul.org.il/?p=9732 שקיות הפלסטיק והנזק שהן גורמות]צלול}}. עד כדי כך שצרפת הכריזה על מאבק בפלסטיק החד פעמי כחלק מהתחייבויותיה הבין לאומיות למאבק בשינויי האקלים[https://www.washingtonpost.com/news/worldviews/wp/2016/09/19/france-bans-plastic-plates-and-cutlery/][http://newsinfo.inquirer.net/816712/france-bans-plastics-to-aid-in-battling-climate-change]
'''החוק נחל הצלחה גדולה: לפי הדיווחים של הרשתות ברבעון האחרון של 2016 חולקו כ 280 מיליון שקיות מסוג גופיה בקופות ואילו אחרי שהחוק נכנס לפועל ברבעון הראשון של 2017-רק 55 מיליון. כלומר ירידה של יותר מ 80%.''' רוב הרשתות דיווחו על הפחתה של 80-90% ורק 2 על הפחתה של 55%. השר להגנת הסביבה אמר שהוא גאה במשרדו ובעם ישראל על ביצוע הפחתה במקור שבמידה מסוימת עוקפת את אירופה - שם את היעד של הפחתה ב 80%, אמורים להשיג תוך 5 שנים. בכך הוא קובע בעצם שהפחתת צריכה במקרים מסוימים יכולה להיות חיובית וזה חשוב.{{הערה|1=מיכל רז-חיימוביץ' [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001189914 ירידה של כ-80% במכירת שקיות פלסטיק חד-פעמיות ברבעון] 24.05.2017, גלובס}}.
==== צמצום פליטות גזי חממה באמצעות צמצום שימוש במחשוב====
{{הפניה לערך מורחב|מחשוב ירוק}}
לפי מחקר משנת 2018, עד שנת 2020 מכשירים כמו מחשבים, לפטופים, וטלפונים סלולריים יהיו אחראיים על 3.5% מפליטות [[גזי החממה]] בעולם. עד 2040 הצפי הוא שהחלק שלהם יעלה ל 14% והסקטור הזה יצרוך 20% מהחשמל בעולם. הסיבה העיקרית היא שחוות השרתים צריכים להכיל יותר ויותר מידע. סיבה נוספת היא תהליך הייצור של המכשירים האלה{{הערה|Lotfi Belkhir [https://theconversation.com/how-smartphones-are-heating-up-the-planet-92793 How smartphones are heating up the planet] 26.03.2018, The Conversation}}.
על פי דו"ח של [[גרינפיס]] מ-2011 אם האינטרנט היה מדינה, הוא היה הפולט החמישי בעולם, בין רוסיה ליפן. לפי הדו"ח, צריכת האנרגיה של הסקטור הזה גדלה ב-12% בשנה{{הערה|greenpeace [http://www.greenpeace.org/international/en/news/features/New-Greenpeace-report-digs-up-the-dirt-on-Internet-data-centres/ New Greenpeace report digs up the dirt on Internet data centres] Greenpeace 21.4.2011}}
פעולות להפחתת הפליטות ממחשבים וציוד אלקטרוני כוללות שני אפיקי פעולה - האחד הוא [[מחשוב ירוק]] והפחתת הפליטות והוצאות האנרגיה והזיהום הנגרמים עקב ייצור ושימוש ממחשבים. האפיק השני הוא הקטנת השימוש במחשבים. על כן הפעולות הבאות אף שהם נעשו למטרה אחרת יכולות להשפיע על כמות הפליטות הארצית.
בספטמבר 2016 לאחר פניות ותביעות רבות של הורים שהתלוננו על מפגעי הקרינה הוציא משרד החינוך הנחיות חדשות שעל פי הן:
1. על בתי הספר יאסר להנחות לרכישת טאבלטים ומחשבים ללא הסכמת 70%-100% מההורים.
2. בכיתות א'-ג' יוגבל משך השימוש באמצעים ממוחשבים לעד 20% מזמן הלמידה באותו יום, ובכיתות ד'-ו' עד 30% מזמן הלמידה באותו היום. בכיתות הגבוהות ביסודי אפשר יהיה להרחיב את הזמן ל-40% במקרים מיוחדים עם אישור של משרד החינוך.
3 התחיל פיילוט של בתי ספר ללא סמארטפונים.
4. המשרד הנחה גם את בתי הספר העל יסודיים "לשמור על איזון בין למידה מתוקשבת ללמידה בחומרים פיזיים״.
עוד באפריל 2015 הנחה משרד לחינוך לא לאפשר שימוש בסמארטפונים על ידי התלמידים במהלך השיעור.{{הערה|ליאור דטל [http://www.themarker.com/news/education/1.3060369 משרד החינוך הכריע: יוגבל השימוש בטאבלטים בבתי הספר] דה מרקר 6.9.2016}} יש לציין שהשימוש במחברות וספרים מנייר, לא בהכרח צריך להביא לכריתת עצים כי נייר אפשר לייצר גם מבגדים ישנים. ראה מידע בערך [[נייר]].
==== מאבק בבצורת====
{{הפניה לערך מורחב|השפעת שינויי האקלים על משק המים בישראל}}
באקלים נורמלי, כלומר, ללא שינויי אקלים אמורה מדינת ישראל לקבל גשם בכמות של כ 10 מיליארד מטר קוב מים, בגשם, כל שנה. הכמות השנתית שניתנת באופן תיאורטי לניצול אינה עולה בהרבה על 1.8 מיליארד קוב לשנה, כי חלק מהגשם מתאדה וחלק חייבים להשאיר בטבע כדי לא להפוך למדבר. {{הערה|1=פרופסור דן זסלבסקי [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1197 משק המים בישראל] 1998, המרכז לטכנולוגיה חינוכית}}. עקב גידול האוכלוסיה בישראל, גידול הצריכה לנפש גדלה צריכת המים משנה לשנה. לעומת זאת בעקבות שינויי האקלים משק המים של ישראל נפגע - כמויות המים נמוכות יותר, האידוי גבוה יותר ויש גם השלכות נוספות עקב בעיות המלחת מים התהום באקוויפר החוף.
===== חסכון במים =====
בעשור הראשון של המאה ה 21, הקמפיין התקשורתי "ישראל מתייבשת"{{הערה|1=לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית [https://www.youtube.com/watch?v=oJKeqzg4Vn0. קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים] Yutube}} גרם לירידה בצריכה של כ 14%{{הערה|1=יובל ארבל ודניאל בן יהודה [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=76 השפעתם של מסע ההסברה והיטל הבצורת על ביקושי מים בישראל 2009-2007] אוקטובר 2010 אקולוגיה וסביבה, גיליון 3}}. [[התפלת מים בישראל]] יצרה מצב של שאננות, בו לכאורה נפתרו כל בעיות המים של ישראל.
בשנת 2017 לאחר כמה שנות בצורת בצפון, החליטו לחדש את הקמפיין לחסכון במים{{הערה|1=אדריאן פילוט [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3729719,00.html?ref=facebook ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"]16.01.2018, כלכליסט}}{{הערה|1=גיא ורון [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q4_2017/Article-ff9258421fe1f51004.htm מחדל המים: בקרוב כולנו נתבקש לסגור את הברז]15.10.2017, מאקו}} {{הערה|1=לפמ - לשכת הפרסום הממשלתית [https://www.youtube.com/watch?v=oJKeqzg4Vn0. קמפיין ישראל מתייבשת- מים כטיפות יהלומים] Yutube}}. הרקע לכך הוא הוא החשש שלאחר 4 שנות בצורת ברצף, גם שנת 2018 תהיה שנת בצורת ולכן יפגעו באופן קשה מקורות המים בישראל כולל הכנרת. אם זה יימשך, בשנת 2019 עלולה להפגע גם אספקת המים לבתים. השר שטייניץ הכריז על מספר צעדים בתגובה לידיעות אלה: החזרת הקמפיין לחסכון במים, עידוד מחזור מים, הקמת עוד 2 מתקני התפלה, טיוב בארות ותמיכה כלכלית בחקלאים{{הערה|1=אדריאן פילוט [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3729719,00.html?ref=facebook ברשות המים התריעו בפני שטייניץ: "מחסור חסר תקדים במים בשנה הבאה"]16.01.2018, כלכליסט}}{{הערה|אורה קורן [https://www.themarker.com/news/macro/1.5742302 כשהמים בברזים שלנו יפסיקו לזרום: "היו שני אסונות כאלה ב-100 שנה - אנחנו בדרך לפעם השלישית"]17.01.2018, דה מרקר}}{{הערה|1=סוניה גורודיסקי [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001219701 שטייניץ: ''משק המים במצב חירום, נקדם הקמת מתקני התפלה"] 16.01.2018, גלובס}}. שטייניץ הסביר כי "הגענו למסקנה שהבצורת הוא כתוצאה מהתחממות גלובלית. מצוקת המים הטבעיים - זו בעיה שכנראה תישאר איתנו הרבה זמן, וכדי שמצב החירום לא יפגע באזרחים והפגיעה באוצרות הטבע תמוזער - חייבים להתחיל לחסוך במים"{{הערה|הדר קנה [https://www.themarker.com/wwwMobileSite/dynamo/1.6111448 רשות המים קוראת לציבור: קצרו את המקלחות בשתי דקות] 22.05.2018, TheMarker}}. לפי הקמפיין "ההתפלה, וירידת תעריפי המים יצרו מצב מדאיג בו יש החשים כי "בעיית המים" באזורנו נפתרה. אבל שינויי האקלים הגלובלי משפיעים גם עלינו, ובמדינת ישראל, השוכנת על ספר המדבר, אנו מחוייבים לתרבות צריכת מים נכונה – תמיד!" ההמלצות העיקריות של הקמפיין כוללות חסכון מים בשרותים, קיצור המלקחת, סגירת ברזים מטפטפים והשקיה פחותה של גינות. {{הערה|רשות המים [http://watersaving.co.il/ ישראל שוב מתייבשת]}}.
===== טיהור מים =====
בנוסף לחסכון במים, ישראל מטהרת מים בהיקיפים גדולים. מתוך 2,345 מיליוני קוב מים שנצרכו בישראל בשנת 2016 מאות מיליוני מטר קוב הם מים ממוחזרים, כלומר מים שהשתמשו בהם במקלחת, בכיור, בשרותים ואחר כך ניקו אותם. במים הממוחזרים לא משתמשים לשתייה בעיקר לחקלאות. {{הערה|רשות המים, מדינת ישראל [http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Allocation-Consumption-and-production/20164/tericha%20lfie%20matrot%202016.pdf צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק)] 30.11.2017.}}.
===== התפלת מים =====
נכון לשנת 2016 [[התפלת מים בישראל]] היא בהיקף של בשנת בישראל כ 542 מיליון מטר קוב {{הערה|רשות המים, מדינת ישראל [http://www.water.gov.il/Hebrew/ProfessionalInfoAndData/Allocation-Consumption-and-production/20164/tericha%20lfie%20matrot%202016.pdf צריכת המים הכללית בשנת 2016 לפי מטרות צריכה (באלפי מ"ק)] 30.11.2017.}}. מחיר המים המותפלים יקר יותר וכן יש חשש מפני השפעות שליליות להתפלה: החשש העיקרי הוא מפני פגיעה בבריאות בגלל מחסור במינרלים (יוד, סידן, מגנזיום, פלואור) במים המותפלים. בעיות נוספות כוללות זיהום מי ים בתרכיז מומלח, עלייה בזיהום האוויר גם בגלל עלייה בייצור החשמל וגם בגלל המתקנים עצמם, במים המותפלים, שאיבת אורגניזמים לתוך המתקנים ובעקבות זאת פגיעה בהם, ותפיסת שטחים פתוחים{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94#%D7%A9%D7%98%D7%97%D7%99_%D7%97%D7%95%D7%A3 התפלה]}}.
משרד הבריאות התריע שאם יתפילו 250 מיליון מטר קוב מים לשתייה בשנה, הדבר יגרום לתמותה של 250 איש בשנה. לפי המחקר של יונה אמיתי ומיטל שלזינגר מאוניברסיטת בר-אילן והמרכז הרפואי שיבא, העדר המגנזיום במים האלה נכון ל 2016 גורם לעודף תחלואה ותמותה ממחלות לב ויש השפעות גם על הגידולים החקלאיים המושקים במים אלה. בנוסף העדר המגנזיום גורם לעלייה בתחלואה ב[[סוכרת]] ו[[סרטן]]. בעקבות הפרסום קרא ראש הממשלה לקדם החדרת מגנזיום למים המותפלים{{הערה|Gideon Koren, Meital Shlezinger, Rachel Katz, Varda Shalev, Yona Amitai [http://jwh.iwaponline.com/content/early/2016/12/08/wh.2016.164 Seawater desalination and serum magnesium concentrations in Israel] 08.12.2016, Journal of Water and Health}}{{הערה|אסף בן נריה [http://www.zavit.org.il/%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%95/ שתיית מים מותפלים מגבירה את הסיכון למוות ממחלות לב] 05.04.2016, זווית, סוכנות הידיעות למדע וסביבה.}}{{הערה|חיים רבלין [https://www.mako.co.il/news-israel/health-q2_2016/Article-e1e7cba2e17e351004.htm מחקר חדש חושף: שתיית מים מותפלים מגבירה סיכוי למוות ממחלות לב] 05.04.2016, מאקו}}. לפי הנתונים מ 2017 בגלל מחסור במגנזים מתים כל שנה כ 4,000 ישראלים - יותר מ[[זיהום אוויר בישראל]]. במארס 2018 התקבלה ההחלטה להנסות להשיב את המגנזיום למים, הקמת מתקן החלוץ צריכה להתחיל בספטמבר 2018{{הערה|1=יוסף בן שאול[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001186159 4,000 ישראלים מתים מדי שנה מחוסר במגנזיום] 25.04.2017, בריאות וחדשנות רפואית 2017}}{{הערה|JUDY SIEGEL-ITZKOVICH[https://www.jpost.com/HEALTH-SCIENCE/Desalination-leading-to-deadly-lack-of-magnesium-547508 DESALINATION LEADING TO DEADLY LACK OF MAGNESIUM]30.03.2018, The Jerusalem Post - Israel News}}{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.5957882 עקב השימוש במים מותפלים בחקלאות: ירידה של 30% בשיעור המגנזיום בפירות ובירקות]29.03.2018, הארץ}}. אם זאת, יש לציין שלהוספה מלאכותית של מגנזיום גם צפויות להיות השלכות בריאותיות, סביבתיות וכלכליות מסוימות[http://main.knesset.gov.il/About/Building/GKDocuments/sustain150212.pdf] [http://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/drinking_water/Documents/MagnesiumDeficiency.pdf].
מחקר אחד מעלה חשד שהעלייה בשימוש במים מותפלים קשורה במחסור יוד{{הערה|Ovadia YS, Troen AM, Gefel D. Barzilai Medical Center, Ashkelon and School of Nutrition Science, The Hebrew University, Jerusalem,
Israel. [http://www.ign.org/newsletter/idd_aug13_israel_1.pdf Seawater desalination
and iodine deficiency:
is there a link? ] אוגוסט 2013, IDD NEWSLETTER, ISRAEL }} ולכן בהפרעות כתוצאה ממחסור יוד. לדוגמה עלייה בעשור האחרון בשימוש בתרופות לטיפול בתחלואת בלוטת התריס{{הערה|עידן אפרתי צפריר רינת, [https://www.haaretz.co.il/.premium-1.3067818 חוקרים: השימוש במים מותפלים בישראל עלול להגביר את התחלואה בבלוטת התריס] 14.09.2016, הארץ}} דבר העלול להעיד על עליה בשכיחות של מחסור ביוד{{הערה|Yaniv S Ovadia Dov Gefel Dorit Aharoni Svetlana Turkot Shlomo Fytlovich Aron M Troen [https://www.cambridge.org/core/journals/public-health-nutrition/article/can-desalinated-seawater-contribute-to-iodinedeficiency-disorders-an-observation-and-hypothesis/DCBC76B2675A4A9AD1D7E17B099E2140/core-reader Can desalinated seawater contribute to iodine-deficiency disorders? An observation and hypothesis] אוקטובר 2016, Cambridge Core}}.
מנתוני סקר ארצי ראשון שנערך בישראל בשנת 2016 עולה עוד כי בקרב 62 אחוזים מילדים בגיל בית הספר ובקרב 85 אחוזים מהנשים ההרות שנבדקו, רמות היוד שנמצאו היו נמוכות מהמינימום המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי. התוצאה עלולה להיות ירידה של בין 7 ל-12 נקודות ברמות ה-IQ של האוכלוסייה{{הערה|קרין לויט פרידריך [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4941166,00.html מחקר ישראלי: מחסור מסוכן ביוד בקרב נשים הרות וילדים] 28.03.2017, ויינט}}.משרד הבריאות פרסם המלצות חדשות בנושא{{הערה|משרד הבריאות [https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Adequate_nutrition/Pages/iodine.aspx יוד]}} . בדגש על נשים הרות וכאלה המתכננות להרות{{הערה|משרד הבריאות [https://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/during/Pages/proper_nutrition_during_pregnancy.aspx תזונה בריאה בהריון]}}.
מכאן ששינויי האקלים מביאים כבר עכשיו, אם כי באופן עקיף, לעודף ניכר בתחלואה ובתמותה בישראל. נוסף לבעיות קצרות הטווח [[התפלה בישראל]] גורמת לכך שמשק המים יהיה תלוי בהפקת אנרגיה - כאשר רוב האנרגיה הזו מקורה ב[[דלק מחצבי]] שהוא [[משאב מתכלה]].
===== אגירה טובה יותר של מים =====
לפני מספר שנים וועדת היגוי המורכבת מנציגי משרדי ממשלה וגופים הקרובים לנושא המים ואיכות הסביבה וגיבשה מסמך עקרונות והנחיות לגבי נושאים של"בנייה משמרת נגר עילי" ובנייה משמרת מים באופן כללי. חלק מנושא של [[קציר מי נגר]]. הכוונה היא לאשפר למי גשם לחלחל אל מי התהום בקלות במקום לזרום לים או להתאדות. בהסתמך על המלצות וועדת ההיגוי החל משרד השיכון, בשיתוף [[המשרד להגנת הסביבה]], לחייב את [[תכנון עירוני|המתכננים]] לתכנן כך שהבנייה תהיה עם אמצעים לאיסוף מי גשם. {{הערה|המטהר [http://www.hametaher.co.il/water-solutions/%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%AA/%D7%9E%D7%99-%D7%92%D7%A9%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A3-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99-%D7%92%D7%A9%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A3-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9 איסוף מי גשם]}}.
==== חקלאות ====
ב 2008 נוצר בישראל מנגנון חוקתי המאפשר לקיים [[חקלאות אורגנית]] כך שהצרכנים יוכלו לקנות מוצרים אורגניים אם הם רוצים. לפי '''החוק האורגני''' נוצר גוף הנקרא: '''"השירותים להגנת הצומח ולביקורת"''' אשר מפקח שהמוצר המיוצר בישראל ואשר רוצה להיקרא אורגני, הוא באמת אורגני ורק אם הוא כזה מציב על המוצר את הסימן שלו{{הערה|משרד החקלאות ופיתוח הכפר [http://www.moag.gov.il/subject/organic_agri/Pages/default.aspx חקלאות אורגנית]}}.
באוגוסט 2017 שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר. המתקן צפוי לייצר 12 מגה-וואט של אנרגיה מתחדשת, לטפל ב 1,000 טון פסולת מידי יום ולייצר דשן אורגנני-קומפוסט{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2017/August2017/energy-waste-shafdan.aspx אנרגיה מפסולת - המהפכה מתחילה: שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר] 14.08.2017}}
דוגמה למדיניות שיכולה לעזור במידת מה, למרות שהתקבלה מסיבות אחרות היא המדיניות להפסיק את ריסוס העשבים ב [[חומרי הדברה]] במטעים שבזמן האחרון נהפכה לנפוצה בישראל. לא רק שזה מונע את הפליטות מייצור חומרי ההדברה ההחלטה להשאיר את העשב ולא להשמיד אותו, תגרום לכך שהעשב יקלוט פחמן דו חמצני וימנע [[שחיקת קרקעות]] מה שיעזור לעצור את שינויי האקלים{{הערה|1=מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6736&mytemplate=tp2 הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה] 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}
==== שמירה והרחבה של הטבע העירוני ====
{{הפניה לערך מורחב|טבע עירוני}}
חלק מתכניות ההתאמה לשינויי אקלים כוללות פיתוח טבע עירוני בערים: נטיעת עצים וכדומה. זה מרכך את גלי החום בקיץ ואת גלי הקור החורף, עוזר לחסוך בחשמל באמצעות צמצום עבודת המזגנים, מפחית זיהום אוויר, מגן מפני שיטפונות ועוד.
[[תמונה:Haifa P9260005.JPG|left|thumb|400px|טבע עירוני בחיפה. בחיפה היערות נכנסים לעתים קרובות לתוך העיר, כחלק מתכנון מכוון מימי המנדט הבריטי. טבע עירוני מסייע להורדת הטמפרטורות בעיר, למניעת שטפונות, להפחתת זיהום האוויר ועוד.]]
כך לדוגמה, עצים במרחב הציבורי יכולים להקל על [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]] על ידי הספקה של צל - דבר חשוב במדינות חמות כמו ישראל. העצים יכולים לקלוט את הקרינה הישירה של השמש ורוב הקרינה העקיפה. בנוסף בתהליך הנשימה המים מתאדים מהעלים וזה מקרר את הסביבה(בגלל זה לאדם רטוב קר-המים מתאדים מהעור שלו). נוסף על כך הצמחייה יוצרת רוח באמצעות אפקט שנקרא בריזת הפארקים(Park Breeze Cycle)-האוויר ליד העצים מתחמם פחות האוויר ליד הבטון והאספלט יותר. אוויר חם עולה למעלה ואז למקום אם האוויר הדליל יותר שנצר למטה נכנס האוויר מהמקומות הקרים יותר{{הערה|American Planning Association [https://www.planning.org/cityparks/briefingpapers/climatechange.htm Climate Change Management] 2007}}.
לאפקט הזה יש משמעות גדולה מאוד היום כי עלייה בטמפרטורה בגלל [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]], מוחמרת על ידי [[אי החום העירוני]]. מצד שני צל ורוח יכולים להוריד את העומס התרמי ב 50-60%. לדוגמה בתל אביב בתנאי שמש מלאים מדד העמוס התרמי מגיע ל 45 מעלות. בתנאי צל חלקיים-32.1 מעלות. בתנאי צל מלאים-24.1 מעלות. הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי בתל אביב עוד יותר-ב 63%. דבר נוסף שיכול לעזור הוא תכנון "מעודד רוח". כך לדוגמה בישראל הרוח היא לרוב מערבית - צפון מערבית ובניית רחובות בכיוון הזה יחד עם אי יצרת מחסומים לרוח לאורך הרחובות האלה יכולה לשפר את מצב הרוח בערים בישראל{{הערה|אלינה ארביטמן [http://www.zavit.org.il/%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A1-%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9F/ עומס תרמי כבד] 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה}}.
בישראל מצבו של הטבע עירוני הוא גרוע. בעיר יש מעט מעוד שטחים ירוקים. הם נהרסים ומצטמצמים כל הזמן בעיקר בגלל בנייה(למרות שיש הרבה מקום לבנות בלי לפגוע בו) הפיכת חצרות ל[[חניה|חניות]], כחלק מהעלויות החיצוניות של [[רכב פרטי|הרכב הפרטי]] ו[[גינון אינטנסיבי]]. המודעות לחשיבותו של הטבע העירוני בישראל היא נמוכה מאוד. למרות זאת ננקטו על ידי המשרד להגנת הסביבה ומספר רשויות מקומיות מספר צעדים לשמירה על הטבע העירוני: השטחים הבלתי מרוססים בתל אביב, הקמת מספר פרקים לשימור טבע עירוני במקומות שונים בארץ, הקמת יערות מאכל למען שיקום שטחים פתוחים פרטיים(שפ"פים).
בדצמבר 2017 החליט משרד החקלאות לערוך תחרות בין הערים מי מביניהן שומרת יותר על העצים. הערים יקבלו ציונים בין 70 ל 100. התחרות צריכה לדרבן אותם לשמור יותר על העצים. המשרד טוען שבעוד שההשקעה הדרושה כדי לתחזק עץ היא 300 שקל בשנה בפועל משקיעים רק 100.{{הערה|אילנה קוריאל [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5051232,00.html תחרות: מי העיר שדואגת הכי הרבה לעצים?] 04.12.2017, ויינט}} יש לציין שלפעמים העצים סובלים לא מזה שמפקירים אותם אלה דווקא מזה שמטפלים בהם באמצעות גיזום וכיוצא בזה. הגישה כלפי הטבע אמורה להיות לא להנדס אותו אלה לתת לו לצמוח חופשי ולהפריע כמה שפחות זה גם חוסך בכסף. בנוסף יש לציין ש 100 עצים העומדים בנפרד מביאים פחות תועלת מאשר כאשר הם עומדים ביחד ויוצרים חורשה יחד עם השיחים והעשב שגם עליהם יש לשמור.
=== פעילות אזרחית בנושא האקלים===
מספר [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] פעלו במשך השנים כדי להעלות את המודעות לנושא התחממות עולמית וכדי לקדם צעדי שינוי מצד הממשלה. ארגונים אלה כוללים את [[גרינפיס|גרינפיס - הים התיכון]], [[אדם טבע ודין]], [[הפורום הישראלי לאנרגיה]], [[החברה להגנת הטבע]], [[מגמה ירוקה]], [[ידידי כדור הארץ]], [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], [[ישראל בשביל האופניים]] וארגונים נוספים. בשנים האחרונות קיים מאמץ רב ארגוני ב[[קואליציית דרכים לקיימות]], שמרכז ארגון [[חיים וסביבה]]. ארגונים אלה פעלו ופועלים ישירות בנושא שינויי אקלים או שהם מתייחסים לנושא במסגרת פעילות אחרת שלהם בתחומים אחרים כמו [[תחבורה בת קיימא]], [[אנרגיה מתחדשת]], [[בנייה ירוקה]] ועוד.
קואליציית "[[דרכים לקיימות]]" היא קואליציה של ארגוני חברה וסביבה הפועלים משנת 2002 לקידום [[פיתוח בר קיימא]] שמרוכזת על ידי ארגון [[חיים וסביבה]]. משנת 2007 מתרכזת הקואליציה בנושא התמודדות עם משבר האקלים.
ב-23 ביוני 2015, ביום הסביבה בכנסת, השיקה קואליציית "[[דרכים לקיימות]]" את המסמך "[[ישראל ושינויי האקלים - הצעת מדיניות לממשלת ישראל|ישראל ושינויי אקלים 2015]]" שהוא מסמך מדיניות מטעם ארגוני סביבה בנושאים שונים כגון שינויים במשק החשמל ומעבר ל[[אנרגיות מתחדשות]], שינויים ב[[תחבורה בישראל]], בנושא [[בנייה ירוקה]] ועוד. המסמך הוגש לשר להגנת הסביבה, [[אבי גבאי]], וכן ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה בדיון מיוחד של ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת שהוקדש לנושא "היערכות ישראל לשינויי האקלים". [http://www.sviva.net/Info.php?docId=coaliton_main]
בשנת 2015 הוציאו הארגונים את מסמך המדיניות [[ישראל ושינויי האקלים - הצעת מדיניות לממשלת ישראל]]. המסמך מתווה "מפת דרכים" למקבלי ההחלטות בישראל, וקורא לאימוץ מיידי של מדיניות רב-תחומית משולבת שתציב את ישראל בקו אחד עם מדינות ה-OECD, בפעולה לנוכח שינויי האקלים. המסמך הוגש ל[[המשרד להגנת הסביבה|שר להגנת הסביבה]], [[אבי גבאי]], וכן ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה בדיון מיוחד של ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת שהוקדש לנושא "היערכות ישראל לשינויי האקלים".
בשנים 2015 ו 2017 מגמה ירוקה גרינפיס, העמותה לכלכלה בת קיימא ועוד ארגונים ארגנו את את החלק הישראלי של מצעד האקלים העולמי. במאי 2017 מגמה ירוקה ערכה מספר פעילויות לקראת ביקורו של הנשיא טראמפ, כאשר היא קראה לו ולממשלת ישראל לקיים את [[הסכם פריז]]{{הערה|מעריב אונליין [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-584950 מפגינים קראו לטראמפ לחזור בו ממדיניותו האנטי סביבתית] 18.05.2017 מעריב אונליין}}
ב-2017 פרופסור יואב יאיר מהמרכז הבין תחומי בהרצליה אמר לפני פתיחת כנס בנושא היציבות במזרח התיכון, שמדיניות טראמפ בנושא האקלים מסכנת את ישראל וכי יש לארגן שיתוף פעולה בין מדינות במזרח התיכון כדי למנוע אסון{{הערה|יובל בגנו [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-588611 האקדמיה נגד הנשיא: "מדיניות טראמפ ביחס לאקלים - סכנה לישראל] 20.06.2017, מעריב}}
בתחילת שנת 2018 פנו ארגוני הסביבה לראש הממשלה והשר להגנת הסביבה בדרישה להפסיק את גירוש הפליטים הם ציינו שהפליטים בישראל הם בחלק גדול פליטי אקלים ואמרו שלא כך צריך לפתור את הבעיה אלה בשיתוף פעולה{{הערה|אנשי ונשות הסביבה [https://sites.google.com/view/eco-refugees אנשי ונשות הסביבה נגד גירוש מבקשי המקלט] 29.01.2018}}.
מספר ארגוני סביבה כמו [[מגמה ירוקה]] ו[[פעולה ירוקה]] פעלו בתחומים של [[תרבות הצריכה]] והגברת [[פשטות מרצון]].