שינויים

*מאת: [[ז'אק ז'נראו]]

*מתוך: [[חוקי הכלכלה האמיתיים]] , שפורסם בכתב העת 'חברה' ובאתר [http://www.yesod.net/yesod/archives/2005/03/_8.php יסוד].  

:מאת: [[ז'אק ז'נראו]]

*תרגום: עופר סיטבון  

:מתוך: [[חוקי הכלכלה האמיתיים]] , שפורסם בכתב העת 'חברה' ובאתר [http://www.yesod.net/yesod/archives/2005/03/_8.php יסוד].  

*עיבוד: יפתח גולדמן ועופר סיטבון

:תרגום: עופר סיטבון  

:עיבוד: יפתח גולדמן ועופר סיטבון

האם עוד יש צורך למנות את סגולותיה של התחרות? נראה כי הרשימה התמציתית שלהלן מהווה כבר חלק מן התרבות הכלכלית המקובלת: התחרות מעודדת פריון - מאמץ וייצור, מקטינה את הבזבוז, מתאימה את הייצור לצרכי המשתמשים, מצמצמת עלויות ייצור, ועוד. יתרונות אלה ראויים לכשעצמם אלא שהם אינם מתקיימים בכל צורה שהיא של תחרות או בכל דרגת חופש של המתחרים: מלחמה חסרת מעצורים, שבה הכל מותר, יכולה להרוס את יתרונותיה של תחרות בריאה.

האם עוד יש צורך למנות את סגולותיה של התחרות? נראה כי הרשימה התמציתית שלהלן מהווה כבר חלק מן התרבות הכלכלית המקובלת: התחרות מעודדת פריון - מאמץ וייצור, מקטינה את הבזבוז, מתאימה את הייצור לצרכי המשתמשים, מצמצמת עלויות ייצור, ועוד. יתרונות אלה ראויים לכשעצמם אלא שהם אינם מתקיימים בכל צורה שהיא של תחרות או בכל דרגת חופש של המתחרים: מלחמה חסרת מעצורים, שבה הכל מותר, יכולה להרוס את יתרונותיה של תחרות בריאה.

==תחרות וגלובליזציה==

==תחרות וגלובליזציה==

 

מאז סוף שנות ה-70, השתנה אופיה של התחרות, בראש ובראשונה בגלל ה[[גלובליזציה]]. המעבר מן המגרש הלאומי או האזורי אל המגרש הגלובלי לא היה מלווה בהקמתם של מנגנונים בינלאומיים להסדרת התחרות, שהיו קיימים, לפחות עד אז, בתוך המדינות. בנוסף, המעבר החופשי של ההון, והעלייה בחשיבות תפקידם של גופי ההשקעה המוסדיים הגדולים במימון הפירמות דחקו את התחרות על ליבו של הלקוח – זו שאמורה לשפר את איכות המוצר - לטובת התחרות על ליבם של שוקי ההון ובעלי המניות. הפירמות החלו לחפש רווחיות מיידית, שלעיתים קרובות אינה תואמת ניהול יציב ותכנון עסקי ארוך-טווח. יתרה מזו, מחקר שנערך לאחרונה בקרב 800 פירמות מצפון אמריקה, הראה כי מדיניות של צמצום שיטתי בעלויות הייצור לשם חיזוק שולי הרווח פוגעת בדרך-כלל, בטווח הארוך, בערך המניות עצמן! התחרות החופשית יכולה לפעול, איפוא, כנגד האינטרס של מי שבדרך-כלל מקדם אותה.

מאז סוף שנות ה-70, השתנה אופיה של התחרות, בראש ובראשונה בגלל הגלובליזציה. המעבר מן המגרש הלאומי או האזורי אל המגרש הגלובלי לא היה מלווה בהקמתם של מנגנונים בינלאומיים להסדרת התחרות, שהיו קיימים, לפחות עד אז, בתוך המדינות. בנוסף, המעבר החופשי של ההון, והעלייה בחשיבות תפקידם של גופי ההשקעה המוסדיים הגדולים במימון הפירמות דחקו את התחרות על ליבו של הלקוח – זו שאמורה לשפר את איכות המוצר - לטובת התחרות על ליבם של שוקי ההון ובעלי המניות. הפירמות החלו לחפש רווחיות מיידית, שלעיתים קרובות אינה תואמת ניהול יציב ותכנון עסקי ארוך-טווח. יתרה מזו, מחקר שנערך לאחרונה בקרב 800 פירמות מצפון אמריקה, הראה כי מדיניות של צמצום שיטתי בעלויות הייצור לשם חיזוק שולי הרווח פוגעת בדרך-כלל, בטווח הארוך, בערך המניות עצמן! התחרות החופשית יכולה לפעול, איפוא, כנגד האינטרס של מי שבדרך-כלל מקדם אותה.

אך האם זוהי התנהגות לא רציונלית? לא ממש. אמנם, התיאוריה הכלכלית, כמו גם הניסיון המעשי, מראים כמעט תמיד ששיתוף פעולה סולידרי יעיל יותר מאשר תחרות אינדיבידואלית. ואולם, בהיעדרן של סולידריות חברתית חזקה או של רגולציה פוליטית שיכולה לאכוף שיתוף פעולה, אין לשחקנים הרציונליים ברירה אחרת מלבד התחרות. במלחמה, הכלל הוא "הקם להורגך השכם להורגו", גם אם ברור שיעיל יותר למנוע את המלחמה.

אך האם זוהי התנהגות לא רציונלית? לא ממש. אמנם, התיאוריה הכלכלית, כמו גם הניסיון המעשי, מראים כמעט תמיד ששיתוף פעולה סולידרי יעיל יותר מאשר תחרות אינדיבידואלית. ואולם, בהיעדרן של סולידריות חברתית חזקה או של רגולציה פוליטית שיכולה לאכוף שיתוף פעולה, אין לשחקנים הרציונליים ברירה אחרת מלבד התחרות. במלחמה, הכלל הוא "הקם להורגך השכם להורגו", גם אם ברור שיעיל יותר למנוע את המלחמה.

לסיום, האם בחינת מאזן העלויות והיתרונות של התחרות אינו אמור לשלב לתוכו גם שיקולים של צדק? גם בהיעדר הסכמה על קריטריון מוגדר ל'צדק', ישנה הסכמה כמעט גורפת לפיה צדק מחייב צמצום ניכר של אי-שוויון. התחרות הגלובלית מאז שנות ה- 80, התדרדרה לקיצוניות ולכן יצרה, כמעט באופן שיטתי, עלייה באי-השוויון, בתוך המדינות כמו גם בינן לבין עצמן. ואולם אין לטעות: לא התחרות עיוותה את המדינות; המדינות הן שעיוותו את התחרות בכך שסירבו להסדיר אותה, ובכך הפכו את קנאת הסופרים למלחמת הישרדות.

לסיום, האם בחינת מאזן העלויות והיתרונות של התחרות אינו אמור לשלב לתוכו גם שיקולים של צדק? גם בהיעדר הסכמה על קריטריון מוגדר ל'צדק', ישנה הסכמה כמעט גורפת לפיה צדק מחייב צמצום ניכר של אי-שוויון. התחרות הגלובלית מאז שנות ה- 80, התדרדרה לקיצוניות ולכן יצרה, כמעט באופן שיטתי, עלייה באי-השוויון, בתוך המדינות כמו גם בינן לבין עצמן. ואולם אין לטעות: לא התחרות עיוותה את המדינות; המדינות הן שעיוותו את התחרות בכך שסירבו להסדיר אותה, ובכך הפכו את קנאת הסופרים למלחמת הישרדות.