שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,539 בתים ,  10:23, 2 בספטמבר 2018
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:     
תעשיית הבגדים נחשבת לענף תעשייתי בעייתי שכן יש לו [[השפעות סביבתיות]] וחברתיות שונות כמו העסקת ילדים ונשים בתנאי עבודה קשים או מסוכנים, [[זיהום]] בגידול חומרי הגלם וייצור הבגדים, יצירת [[התיישנות מכוונת]] בעיקר על ידי מנגון של אופנה ושיווק מאסיבי וגרימה של בעיות פסולת. חלק מתעשיית הבגדים נוגע גם ל[[זכויות בעלי חיים|פגיעה בבעלי חיים]] כמו תעשיית הפרוות, תעשיות עור, מריטת נוצות ועוד. היבט נוסף הוא [[זיהום מים]] וצריכת מים עקב כביסה, וזיהום קשה יותר ופגיעה בעובדים עקב [[ניקוי יבש]]. בנוסף לכך [[תרבות הצריכה]] שמלווה לתעשיית האופנה משפיעה בצורות שונות על [[הדימוי העצמי]], דימוי גוף והזהות של אנשים ויש ביקורת עליה מכיוונים שונים - הדימוי של נשים וסוגיות פמינסטיות, האשמות בהחפצה, עידוד של אנרוקסיה ובעיות אכילה, ועוד. בעשורים האחרונים קיימת מגמה של [[גלובליזציה]] של תעשיות הבגדים כך שחלק גדול מהייצור של בגדים עבר מייצור מקומי למדינות בעלות שכר נמוך , דבר זה משפיע על היכולת להבטיח כי הבגדים נעשים בתנאי העסקה הוגנים וללא השפעות מזיקות לסביבה.  חלק מהביקות הוא מהכיוון של [[פשטות מרצון]] או [[כלכלה בת קיימא]] שטוענים שבעצם רוב הבזבוז נוצר עקב [[צריכת-יתר]] ו[[התיישנות נתפסת]] כאשר הבגדים משמשים כ[[סמל סטטוס]] ולמעשה ניתן היה להלביש את תושבי העולם במחיר זול יותר ועם הרבה פחות צריכת משאבים. כדי לנסות להתמודד עם בעיות אלה קיימים פתרונות שונים כמו [[פשטות מרצון]], [[סחר הוגן]], [[ביגוד בר קיימא]], [[ביגוד טבעוני]] ו[[כביסה בת קיימא]].  
 
תעשיית הבגדים נחשבת לענף תעשייתי בעייתי שכן יש לו [[השפעות סביבתיות]] וחברתיות שונות כמו העסקת ילדים ונשים בתנאי עבודה קשים או מסוכנים, [[זיהום]] בגידול חומרי הגלם וייצור הבגדים, יצירת [[התיישנות מכוונת]] בעיקר על ידי מנגון של אופנה ושיווק מאסיבי וגרימה של בעיות פסולת. חלק מתעשיית הבגדים נוגע גם ל[[זכויות בעלי חיים|פגיעה בבעלי חיים]] כמו תעשיית הפרוות, תעשיות עור, מריטת נוצות ועוד. היבט נוסף הוא [[זיהום מים]] וצריכת מים עקב כביסה, וזיהום קשה יותר ופגיעה בעובדים עקב [[ניקוי יבש]]. בנוסף לכך [[תרבות הצריכה]] שמלווה לתעשיית האופנה משפיעה בצורות שונות על [[הדימוי העצמי]], דימוי גוף והזהות של אנשים ויש ביקורת עליה מכיוונים שונים - הדימוי של נשים וסוגיות פמינסטיות, האשמות בהחפצה, עידוד של אנרוקסיה ובעיות אכילה, ועוד. בעשורים האחרונים קיימת מגמה של [[גלובליזציה]] של תעשיות הבגדים כך שחלק גדול מהייצור של בגדים עבר מייצור מקומי למדינות בעלות שכר נמוך , דבר זה משפיע על היכולת להבטיח כי הבגדים נעשים בתנאי העסקה הוגנים וללא השפעות מזיקות לסביבה.  חלק מהביקות הוא מהכיוון של [[פשטות מרצון]] או [[כלכלה בת קיימא]] שטוענים שבעצם רוב הבזבוז נוצר עקב [[צריכת-יתר]] ו[[התיישנות נתפסת]] כאשר הבגדים משמשים כ[[סמל סטטוס]] ולמעשה ניתן היה להלביש את תושבי העולם במחיר זול יותר ועם הרבה פחות צריכת משאבים. כדי לנסות להתמודד עם בעיות אלה קיימים פתרונות שונים כמו [[פשטות מרצון]], [[סחר הוגן]], [[ביגוד בר קיימא]], [[ביגוד טבעוני]] ו[[כביסה בת קיימא]].  
 +
 +
==נתונים כלכליים ועובדים בתעשייה==
 +
נכון לשנת 2014, כ-60 עד 75 מיליון אנשים עובדים בתעשיות טקסטטיל, ביגוד והנעלה ברחבי העולם, הדבר מייצג גידול משמעותי בתחום - בשנת 2000 כ-20 מיליון עובדים עבדו בתעשייה. {{הערה|[http://www.ilo.org/global/industriesand-sectors/textiles-clothing-leather-footwear/lang--ja/index.htm 'Textiles, clothing, leather and footwear sector'], International Labour Organisation, accessed 16 January 2015 }} כ 75% מכלל המועסקים בענף הן נשים. [https://cleanclothes.org/resources/publications/factsheets/general-factsheet-garment-industry-february-2015.pdf],
 +
 +
נכון לשנת 2014, שווי תעשיית הביגוד לנשים היה 621 מיליארד דולר, תעשיית הביגוד לגברים גלגלה 402 מיליארד דולר והתעשייה לילדים גלגלה 186 מיליארד דולר. [https://cleanclothes.org/resources/publications/factsheets/general-factsheet-garment-industry-february-2015.pdf]
 +
 +
בין השנים 2000-2014 גדלה צריכת הבגדים ב-60%. כמות הבגדים המיוצרים בשנה היא מעל 100 מיליארד בגדים בשנה. [https://reshet.tv/item/news/the-system/season-05/articles/ofna-info-524471/] היות ו[[אוכלוסיית העולם]] עומדת על 7 מיליארד בני אדם, מדובר בייצור של 13 בגדים בשנה לכל אדם בעולם.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט