4,291
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 97:
שורה 97: + + + + + + + +
השפעת שינויי האקלים על משק המים בישראל (הצגת מקור)
גרסה מ־17:19, 24 באוגוסט 2018
, 17:19, 24 באוגוסט 2018←התגברות הבצורת וההשלכות שלה
נכון ל 2018 נפגע ענף גידול המשמש בישראל ויש סיכוי שיפסיקו לגדל אותו כלל. יש לכך הרבה סיבות: העדפת הייבוא על פני המקומי, המחירים הנמוכים שמשלמים רשתות השיווק, אבל גם שינויי האקלים: מחסור במים, עודף חום, עודף ברד{{הערה|דרור פויר [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001241454 לאן נעלמו המשמשים ולמה הם כנראה לא יחזרו] 15.06.2018, גלובס}}.
נכון ל 2018 נפגע ענף גידול המשמש בישראל ויש סיכוי שיפסיקו לגדל אותו כלל. יש לכך הרבה סיבות: העדפת הייבוא על פני המקומי, המחירים הנמוכים שמשלמים רשתות השיווק, אבל גם שינויי האקלים: מחסור במים, עודף חום, עודף ברד{{הערה|דרור פויר [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001241454 לאן נעלמו המשמשים ולמה הם כנראה לא יחזרו] 15.06.2018, גלובס}}.
לפי המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון יחידת קמ"ט חקלאות, יבול הזיתים בישראל בשנת 2018 אמור לרדת בחצי לעומת השנה שעברה. מדובר בתופעה המשותפת לכל אזור המזרח התיכון למעט ספרד. הסיבות הן אלה:
בחורף לא היה מספיק קור להתמיינות כל הפקעים על הצימוח בשנה קודמת ועל כן נשארו כמה פקעים וגטטיביים שנתנו צימוח חזק שפגע בתהליך החנטה.
מיעוט היבול לא נבע מתופעת הסירוגיות, אלא משינויי אקלים. הסירוגיות בענף לא הורגשה כלל בעשור האחרון.
הפסקת ירידת הגשמים למשך 45 ימים וטמפרטורה גבוהה ביום מעל 20 מעלות, גרמו לעקה בעצים, ומערכת השורשים הפסיקה לעבוד וכאשר בא הגשם הפעיל את השורשים והתחיל תהליך צימוח אשר התחרה עם הפרחים וגרם לפגיעה בתהליך החנטה{{הערה|המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון יחידת קמ"ט חקלאות [https://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/teum_kishur/teum_shamron/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D/Publications/Documents/Olive_teum.pdf : היערכות לעונת מסיק הזיתים לשנת 2018] 8 לאוגוסט 2018}}.
== השלכות חברתיות סביבתיות נוספות של הבצורת הנגרמת משינויי אקלים ==
== השלכות חברתיות סביבתיות נוספות של הבצורת הנגרמת משינויי אקלים ==