שורה 21: |
שורה 21: |
| | | |
| == השפעות צמצום שטחי הקרח והשלג == | | == השפעות צמצום שטחי הקרח והשלג == |
| + | === השפעת המסת הקרחונים על עליית פני הים=== |
| + | {{הפניה לערך מורחב|עליית מפלס פני הים}} |
| + | [[תמונה:Coastal-flooding-figure1-2016.png|left|thumb|350px|מפה המציגה את התחזקות השיטפונות בערים בחופי ארצות הברית בעקבות עליית פני הים. העמודה הכתומה-מספר ימים עם שיטפון בשנה בשנות ה-50. העמודה הסגולה-מספר ימים עם שיטפון בשנה בשנים 2010-2016. מקור: ההנהלה לענייני אוקיינוסים ואטמוספירה, ארצות הברית]] |
| + | הפשרת קרחונים יבשתיים וקרחוני-מדף-יבשת בגלל [[התחממות עולמית]], במיוחד בגרינלנד ואנטרקטיקה, הוא אחד משני הגורמים העיקריים ל[[עליית מפלס פני הים]], כאשר הגורם השני הוא הרחבת נפח המים בגלל ההתחממות (כל חומר מתרחב כאשר הוא מתחמם). הפשרת קרח-ימי אינה מעלה את מפלס מי הים, לעומת זאת הפשרת קרח יבשתי וקרחוני יבשת עלולה להעלות את מפלס מי הים באופן משמועתי. לפי הערכות מדענים בתחום [[חקר האקלים]] הפשרה מלאה של שכבות הקרח האלה תעלה את מפלס הים בכ-67 מטר. עם זאת הפשרה כזו לא צפויה להתרחש במהלך המאה ה-21. |
| + | |
| + | שכבת הקרח בים מסביב לקוטב הצפוני לא עולה על 2-3 מטר, לעומת זאת בגרינלנד ובאנטארקטיקה, כמעט כל השטח מכוסה בקרח בעובי של כמה קילומטרים. במקומות האלה יורד שלג באופן קבוע, וכאשר מצטבר הרבה שלג, השכבות התחתונות נהפכות לקרח בגלל הלחץ שמפעילות עליהן השכבות העליונות. כך הצטברו כמויות אדירות של קרח. הפשרה קרח זה מהווה גורם מרכזי לעליית מפלס מי הים. |
| + | |
| + | [[עליית מפלס פני הים]] מתרחשת כבר כיום. היא משפיעה לא רק על קו החוף אלא גם על איזורי דלתא וביצות, וכן על אפיקי זרימה של נהרות ואיזורים נמוכים ליד נהרות אלה, כולל ערים רבות שבנויות ליד נהרות. עליית מי הים גורמת לנזקים גדולים ועלולה לגרום לנזקים גדולים יותר בעתיד. הנזקים כוללים: הצפת שטחים במי ים, שיטפונות גדולים יותר בשטחים הסמוכים לים, פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]], [[המלחת מי תהום]] פגיעה בחקלאות, ופליטים סביבתיים. מדינות שנפגעות כבר היום מעליית מפלס פני הים כוללות את ארצות הברית, איטליה, סין, בנגלדש, פיליפינים, ומדינות איים באוקיינוס השקט. המדינות הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר הן : סין, וייטנם, יפן, הודו, בנגלדש, אינדונזיה, תאילנד, [[הולנד]], הפיליפינים, מיאנמאר, ארצות הברית, אנגליה, ברזיל, גרמניה, צרפת, מלזיה, טייואן, קוריאה הדרומית, ניגריה ואיטליה{{הערה|Environmental Technology [https://www.envirotech-online.com/news/environmental-laboratory/7/breaking-news/which-countries-are-most-at-risk-of-rising-sea-levels/35807 Which Countries are Most at Risk of Rising Sea Levels?] 20.08.2015 }}. |
| + | |
| + | במהלך המאה ה-20 עלה מפלס הים בכ-10-20 סנטימטרים. מאז 1990 מפלס הים עולה בקצב של כ-3.2 מילימטר בשנה, כלומר פי 2 מהר יותר מב-80 השנים הקודמות {{הערה|National Geografic [http://ocean.nationalgeographic.com/ocean/critical-issues-sea-level-rise/ Sea level rise] National geografic}} קצב עליית מי הים עולה עם הזמן ככל ששינויי האקלים מתגברים. מ 1900 עד 1990 מפלס הים עלה בקצב של 1.2-1.7 מילימטר בשנה. בשנת 2000 הקצב הגיע ל 3.2 מילימטר בשנה. בשנת 2016 הוא הגיע ל 3.4-3.7 מילימטר בשנה.{{הערה|1=The Ocean Portal Team; Reviewed by Dr. Joshua K. Willis, NASA-JPL; Dr. Andrew Kemp, Tufts University; and Dr. Benjamin H. Strauss, Climate Central [http://ocean.si.edu/sea-level-rise?gclid=Cj0KEQjw2-bHBRDEh6qk5b6yqKIBEiQAFUz29vPH0GYkoo6M2cF670zkAemw2aOdoZoT-9wXZFkGrSMaAmpC8P8HAQ Sea Level Rise] Ocean Portal}} {{הערה|National Geografic [http://ocean.nationalgeographic.com/ocean/critical-issues-sea-level-rise/ Sea level rise] National geografic}} |
| + | |
| + | ביולי 2017 התנתק מאנטארקטיקה גוש קרח בעל שטח של 5,800 קילומטר רבוע ממדף הקרח לארסן סי. אם מדף הקרח יקרוס כמו שכבר קרה ללארסן איי ולארסן בי, מפלס פני הים עלול לעלות ב כ-10 סנטימטר{{הערה|דן לביא אילן גטניו [http://www.israelhayom.co.il/article/490053 גדול פי 4 מלונדון: קרחון ענק התנתק מאנטארקטיקה |
| + | קרחון כבד ואדיר ממדים התנתק ממדף קרח במערב אנטארקטיקה והגדיל את הסיכון לספינות המשייטות באזור היבשת] 13.07.2017 ישראל היום}}{{הערה|John Abraham [https://www.theguardian.com/environment/climate-consensus-97-per-cent/2017/jun/12/the-larsen-c-ice-shelf-collapse-hammers-home-the-reality-of-climate-change Imminent collapse of a portion of Larsen C ice shelf hammers home reality of climate change] 12/06/2017 הגארדיאן}}. |
| === המסת הקרחונים בהרים וההשפעה על מי השתייה === | | === המסת הקרחונים בהרים וההשפעה על מי השתייה === |
| {{הפניה לערך מורחב |משבר המים העולמי}} | | {{הפניה לערך מורחב |משבר המים העולמי}} |
שורה 85: |
שורה 98: |
| | | |
| השפעה חשובה של היבטים של מזג אוויר קר יותר או סוער יותר הוא על [[הכחשת אקלים]]. גורמים בימין הכלכלי, גורמים [[שמרנות|שמרניים]] וכו' היושבים במדינות צפוניות יחסית, כמו צפון ארצות הברית משתמשים לא פעם בטיעון כי מזג האוויר הקר הזה מראה שבעצם אין כלל התחממות עולמית. | | השפעה חשובה של היבטים של מזג אוויר קר יותר או סוער יותר הוא על [[הכחשת אקלים]]. גורמים בימין הכלכלי, גורמים [[שמרנות|שמרניים]] וכו' היושבים במדינות צפוניות יחסית, כמו צפון ארצות הברית משתמשים לא פעם בטיעון כי מזג האוויר הקר הזה מראה שבעצם אין כלל התחממות עולמית. |
− |
| |
− | === השפעת המסת הקרחונים על עליית פני הים===
| |
− | {{הפניה לערך מורחב|עליית מפלס פני הים}}
| |
− | [[תמונה:Coastal-flooding-figure1-2016.png|left|thumb|350px|מפה המציגה את התחזקות השיטפונות בערים בחופי ארצות הברית בעקבות עליית פני הים. העמודה הכתומה-מספר ימים עם שיטפון בשנה בשנות ה-50. העמודה הסגולה-מספר ימים עם שיטפון בשנה בשנים 2010-2016. מקור: ההנהלה לענייני אוקיינוסים ואטמוספירה, ארצות הברית]]
| |
− | הפשרת קרחונים יבשתיים וקרחוני-מדף-יבשת בגלל [[התחממות עולמית]], במיוחד בגרינלנד ואנטרקטיקה, הוא אחד משני הגורמים העיקריים ל[[עליית מפלס פני הים]], כאשר הגורם השני הוא הרחבת נפח המים בגלל ההתחממות (כל חומר מתרחב כאשר הוא מתחמם). הפשרת קרח-ימי אינה מעלה את מפלס מי הים, לעומת זאת הפשרת קרח יבשתי וקרחוני יבשת עלולה להעלות את מפלס מי הים באופן משמועתי. לפי הערכות מדענים בתחום [[חקר האקלים]] הפשרה מלאה של שכבות הקרח האלה תעלה את מפלס הים בכ-67 מטר. עם זאת הפשרה כזו לא צפויה להתרחש במהלך המאה ה-21.
| |
− |
| |
− | שכבת הקרח בים מסביב לקוטב הצפוני לא עולה על 2-3 מטר, לעומת זאת בגרינלנד ובאנטארקטיקה, כמעט כל השטח מכוסה בקרח בעובי של כמה קילומטרים. במקומות האלה יורד שלג באופן קבוע, וכאשר מצטבר הרבה שלג, השכבות התחתונות נהפכות לקרח בגלל הלחץ שמפעילות עליהן השכבות העליונות. כך הצטברו כמויות אדירות של קרח. הפשרה קרח זה מהווה גורם מרכזי לעליית מפלס מי הים.
| |
− |
| |
− | [[עליית מפלס פני הים]] מתרחשת כבר כיום. היא משפיעה לא רק על קו החוף אלא גם על איזורי דלתא וביצות, וכן על אפיקי זרימה של נהרות ואיזורים נמוכים ליד נהרות אלה, כולל ערים רבות שבנויות ליד נהרות. עליית מי הים גורמת לנזקים גדולים ועלולה לגרום לנזקים גדולים יותר בעתיד. הנזקים כוללים: הצפת שטחים במי ים, שיטפונות גדולים יותר בשטחים הסמוכים לים, פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]], [[המלחת מי תהום]] פגיעה בחקלאות, ופליטים סביבתיים. מדינות שנפגעות כבר היום מעליית מפלס פני הים כוללות את ארצות הברית, איטליה, סין, בנגלדש, פיליפינים, ומדינות איים באוקיינוס השקט. המדינות הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר הן : סין, וייטנם, יפן, הודו, בנגלדש, אינדונזיה, תאילנד, [[הולנד]], הפיליפינים, מיאנמאר, ארצות הברית, אנגליה, ברזיל, גרמניה, צרפת, מלזיה, טייואן, קוריאה הדרומית, ניגריה ואיטליה{{הערה|Environmental Technology [https://www.envirotech-online.com/news/environmental-laboratory/7/breaking-news/which-countries-are-most-at-risk-of-rising-sea-levels/35807 Which Countries are Most at Risk of Rising Sea Levels?] 20.08.2015 }}.
| |
− |
| |
− | במהלך המאה ה-20 עלה מפלס הים בכ-10-20 סנטימטרים. מאז 1990 מפלס הים עולה בקצב של כ-3.2 מילימטר בשנה, כלומר פי 2 מהר יותר מב-80 השנים הקודמות {{הערה|National Geografic [http://ocean.nationalgeographic.com/ocean/critical-issues-sea-level-rise/ Sea level rise] National geografic}} קצב עליית מי הים עולה עם הזמן ככל ששינויי האקלים מתגברים. מ 1900 עד 1990 מפלס הים עלה בקצב של 1.2-1.7 מילימטר בשנה. בשנת 2000 הקצב הגיע ל 3.2 מילימטר בשנה. בשנת 2016 הוא הגיע ל 3.4-3.7 מילימטר בשנה.{{הערה|1=The Ocean Portal Team; Reviewed by Dr. Joshua K. Willis, NASA-JPL; Dr. Andrew Kemp, Tufts University; and Dr. Benjamin H. Strauss, Climate Central [http://ocean.si.edu/sea-level-rise?gclid=Cj0KEQjw2-bHBRDEh6qk5b6yqKIBEiQAFUz29vPH0GYkoo6M2cF670zkAemw2aOdoZoT-9wXZFkGrSMaAmpC8P8HAQ Sea Level Rise] Ocean Portal}} {{הערה|National Geografic [http://ocean.nationalgeographic.com/ocean/critical-issues-sea-level-rise/ Sea level rise] National geografic}}
| |
− |
| |
− | ביולי 2017 התנתק מאנטארקטיקה גוש קרח בעל שטח של 5,800 קילומטר רבוע ממדף הקרח לארסן סי. אם מדף הקרח יקרוס כמו שכבר קרה ללארסן איי ולארסן בי, מפלס פני הים עלול לעלות ב כ-10 סנטימטר{{הערה|דן לביא אילן גטניו [http://www.israelhayom.co.il/article/490053 גדול פי 4 מלונדון: קרחון ענק התנתק מאנטארקטיקה
| |
− | קרחון כבד ואדיר ממדים התנתק ממדף קרח במערב אנטארקטיקה והגדיל את הסיכון לספינות המשייטות באזור היבשת] 13.07.2017 ישראל היום}}{{הערה|John Abraham [https://www.theguardian.com/environment/climate-consensus-97-per-cent/2017/jun/12/the-larsen-c-ice-shelf-collapse-hammers-home-the-reality-of-climate-change Imminent collapse of a portion of Larsen C ice shelf hammers home reality of climate change] 12/06/2017 הגארדיאן}}.
| |
− |
| |
| ===אפשרות מעבר אוניות דרך הקוטב הצפוני=== | | ===אפשרות מעבר אוניות דרך הקוטב הצפוני=== |
− | אפשרות חיובית אחת של התחממות עולמית היא אפשרות עתידית לבצע שימוש באיזור הקוטב כנתיב תחבורה ימי לחיבור בין אסיה לבין אמריקה ואירופה. | + | אפשרות חיובית אחת של התחממות עולמית היא אפשרות עתידית לבצע שימוש באיזור הקוטב כנתיב תחבורה ימי לחיבור בין אסיה לבין אמריקה ואירופה. |
| | | |
| == שיקום שטחי השלג והקרח == | | == שיקום שטחי השלג והקרח == |