47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − סיכמו יונתן, אביבה + − + + + + + + + שורה 16:
שורה 22: − ראה גם:+ + + + + שורה 33:
שורה 43: − + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
{{הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית}}
{{הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית}}
סיכם יונתן, אביבה
כזכור, ה[[סקאלה]] הינה אחת מהבעיות היסודיות של כלכלה אקולוגית. יש לשאוף לכלכלה שהגודל החומרי שלה אינה גדול מהגודל אותו יכולה המערכת הביוספרית לתמוך. כל מדיניות לעיצוב הסקאלה צריכה לשאוף להיבנות על [[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 20|ששת העקרונות]] לעיצוב מדיניות.
כזכור, גודל הכלכלה או ה[[סקאלה]] הינה אחת מהבעיות היסודיות של כלכלה אקולוגית. יש לשאוף לכלכלה שהגודל החומרי שלה אינה גדול מהגודל אותו יכולה המערכת הביוספרית לתמוך. כל מדיניות לעיצוב הסקאלה צריכה לשאוף להיבנות על [[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 20|ששת העקרונות]] לעיצוב מדיניות.
יש 4 סוגי מדיניות שמשפיעים על גודל הכלכלה והשפעתה הזיהום על הסביבה:
:1. רגולציה ישירה
:2. מיסוי פיגובייאני
:3. סיבסוד פיגובייאני
:4. סחר במכסות
==רגולציה ישירה==
==רגולציה ישירה==
למרות שהעלות המשותת על הפירמות, מורכבת מהמס ומעלויות הפחתת הזיהום, יכולה להיות גבוהה; המס הוא למעשה תשלום העברה מנקודת המבט של החברה בכללותה. זאת מכיוון שכסף רק עובר בין "כיסים" שונים, מהתעשייה לכלל.
למרות שהעלות המשותת על הפירמות, מורכבת מהמס ומעלויות הפחתת הזיהום, יכולה להיות גבוהה; המס הוא למעשה תשלום העברה מנקודת המבט של החברה בכללותה. זאת מכיוון שכסף רק עובר בין "כיסים" שונים, מהתעשייה לכלל.
סובסידיה הפוכה ממס במובן שהיא מהווה בונוס לעשיה כלשהי. בהקשר הזה זה תשלום בונוס עבור כל יחידה שמפחיתה עלויות סביבתיות. באופן אידיאלי הסובסידיה תשווה לתועלת השולית לחברה הנובעת מהפחתת זיהום. כל עוד שהעלויות הקשורות בהפחתה נמוכות מהסובסידיה חברות יעשו מאמץ לצמצם זיהום. בניגוד לגישת 'המזהם משלם' שנתמכת על ידי מיסוי במקרה של סובסידיה הנחת היסוד היא שלמזהם יש זכות לזהם ועל החברה לשלם לו לא לעשות זאת.
הבעיה עם סובסידיות היא שהן עלולות להוביל לעליה בזיהום מאחר והן מביאות לעליה ברווחיות של תעשיות מזהמות מה שיכול למשוך שחקנים חדשים בתעשיות אילו.
הערה: סובסידיות ומיסים כאלו עשויים להשיג תוצאות ברמת החברה אבל לא ברמת האינדיבידואל.
עוד בנושא זה:
*[[הפנמת עלויות ומערכות]].
*[[הפנמת עלויות ומערכות]].
*[[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 10, כשלי שוק]].
*[[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 10, כשלי שוק]].
לאחר שהמכסה נקבעת היא מתחלקת בין השחקנים. השאלה המרכזית היא '''כיצד לחלק את המכסות?''' ניתן להכניס שיקולים חברתיים, כלכליים ואחרים. מכסות המחולקות לתקופה קצובה מאפשרות לפירמות את הוודאות הכלכלית הגובהה ביותר, ולכן מאפשרות יעילות כלכלית. לאחר שהמכסות מחולקות החברות יכולות לסחור בהן. השוק ידאג לחלוקה יעילה של המכסות בין הצרכנים שונים שלהן - מי שצריך את המכסה הכי הרבה ישלם את המחיר הגבוה ביותר. חלוקת המכסות יוצרת שינוי בזכויות הקניין, אך משאיר את ההשפעה בידי "בעל המאה".
לאחר שהמכסה נקבעת היא מתחלקת בין השחקנים. השאלה המרכזית היא '''כיצד לחלק את המכסות?''' ניתן להכניס שיקולים חברתיים, כלכליים ואחרים. מכסות המחולקות לתקופה קצובה מאפשרות לפירמות את הוודאות הכלכלית הגובהה ביותר, ולכן מאפשרות יעילות כלכלית. לאחר שהמכסות מחולקות החברות יכולות לסחור בהן. השוק ידאג לחלוקה יעילה של המכסות בין הצרכנים שונים שלהן - מי שצריך את המכסה הכי הרבה ישלם את המחיר הגבוה ביותר. חלוקת המכסות יוצרת שינוי בזכויות הקניין, אך משאיר את ההשפעה בידי "בעל המאה".
מכסות גם הן סובלות מהבעיה של חוסר מוטיבציה להפחית את הזיהום מתחת לרף שנקבע. אולם, שחקנים המעוניינים בהפחתה נוספת של הזיהום יכולים לקנות מכסות ולא לנצל אותם. כך יכולה לעשות גם הממשלה.
מכסות גם הן סובלות מהבעיה של חוסר מוטיבציה של היצרנים עצמם להפחית את כמות הזיהום מתחת לרף שנקבע. אולם
אולם, במכסות קיימת מוטיביציה ליצרי טכנולוגיה של הפחתת זיהום ליצור טכנולגיות חדשות, כדי לאפשר להוריד את אותה כמות זיהום בעלות נמוכה יותר.
שחקנים המעוניינים בהפחתה נוספת של הזיהום יכולים לקנות מכסות ולא לנצל אותם. כך יכולה לעשות גם הממשלה.
==מדיניות בפועל==
סוגי המדיניות שהוזכרו התקבלו על ידי כלכלנים כיעילים אבל מתקני תקנות מעדיפים תקנות מסוג רגולציה - command and control. מדוע?
המאמץ הדרוש באכיפה ופיקוח על תקנות סביבתיות הוא פשוט וזול יחסית לאפשרויות האחרות. קשה לשנות צורת התנהלות של גופים כאלה. תקנות נתפסות כהוגנות כיוון שהן מתיחסות לכולם באותו אופן. מחוקקים ומתקני תקנות עסוקים בהורדת העלות המנהלית שלהם ולא בהורדת העלות לכלל המשק או לגופים מזהמים.
בארה"ב למערכת של סחר במכסות היתה הצלחה מסוימת בעוד שבאירופה שיטת של מיסוי היתה יותר פופולרית.
המוטו של האקולוגים זה למסות את ה"רעין" ולא את ה"טובין" tax bads and not goods . הרעיון הוא להעביר את המס מעבודה והון שנחשבים לדבר חיובי, לדלדול משאבים ולזיהום שנחשבים לדברים שליליים.
==ראו גם==
==ראו גם==