47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 38:
שורה 38: − + + + + + + + + +
←מוכנות בישראל לרעידת אדמה
בעקבות רעידת האדמה שהתרחשה ב-1999 בתורכיה, רעידה שהמחישה את ההרס העצום העלול להיגרם מרעידת אדמה, החליטה ממשלת ישראל להיערך לאפשרות של רעידת אדמה חזקה בישראל. באוגוסט 1999 מינתה הממשלה מינתה גוף מטה הקרוי "ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה" . בועדת ההיגוי כ- 40 נציגים של משרדי ממשלה, פיקוד העורף, גופי חירום, מכוני מחקר וארגונים אזרחיים. ועדת ההיגוי עוסקת בתיאום ובקרה על פעולות כלל משרדי הממשלה, גופי החירום ומכוני המחקר. ועדת ההיגוי מתמקדת בעשייה, בתחומים של בנייה ותשתיות; מחקר גיאולוגי, סיסמולוגי וגיאוגרפי; היערכות למענה לרעידת אדמה וצונאמי; הסברה לציבור והכשרה מקצועית. [http://mapi.gov.il/Earthquake/Pages/info.aspx]
בעקבות רעידת האדמה שהתרחשה ב-1999 בתורכיה, רעידה שהמחישה את ההרס העצום העלול להיגרם מרעידת אדמה, החליטה ממשלת ישראל להיערך לאפשרות של רעידת אדמה חזקה בישראל. באוגוסט 1999 מינתה הממשלה מינתה גוף מטה הקרוי "ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה" . בועדת ההיגוי כ- 40 נציגים של משרדי ממשלה, פיקוד העורף, גופי חירום, מכוני מחקר וארגונים אזרחיים. ועדת ההיגוי עוסקת בתיאום ובקרה על פעולות כלל משרדי הממשלה, גופי החירום ומכוני המחקר. ועדת ההיגוי מתמקדת בעשייה, בתחומים של בנייה ותשתיות; מחקר גיאולוגי, סיסמולוגי וגיאוגרפי; היערכות למענה לרעידת אדמה וצונאמי; הסברה לציבור והכשרה מקצועית. [http://mapi.gov.il/Earthquake/Pages/info.aspx]
חרף זאת המוכנות בישראל לרעידות אדמה היא נמוכה. מהנדסים מתריעים, שיש בארץ מספר רב של מבנים מסוכנים הבנויים שלא לפי התקנים המקובלים בעולם המערבי. מרבית מוסדות החינוך, גני ילדים ובתי ספר נמנים על קבוצת המבנים המסוכנים. מבנים אלה, שנבנו בעיקר עד לשנות ה-70 של המאה ה-20 צפויים להינזק באופן משמעותי ברעידות אדמה בינוניות עד חזקות. כדי לעודד בעלי בתים לחזק בתיהם בפני רעידות אדמה, אישרה [[ממשלת ישראל|הממשלה]] בשנת [[2005]] תוכנית המאפשרת הקלות בניה בבניינים שאינם מוגנים, אשר יחוזקו במסגרת זו. התוכנית נקראת [[תמ"א 38|תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (תמ"א 38)]].
חרף זאת המוכנות בישראל לרעידות אדמה היא נמוכה. מהנדסים מתריעים, שיש בארץ מספר רב של מבנים מסוכנים הבנויים שלא לפי התקנים המקובלים בעולם המערבי. מרבית מוסדות החינוך, גני ילדים ובתי ספר נמנים על קבוצת המבנים המסוכנים. מבנים אלה, שנבנו בעיקר עד לשנות ה-70 של המאה ה-20 צפויים להינזק באופן משמעותי ברעידות אדמה בינוניות עד חזקות.
===תמ"א 38===
כדי לעודד בעלי בתים לחזק בתיהם בפני רעידות אדמה, אישרה [[ממשלת ישראל|הממשלה]] בשנת [[2005]] תוכנית המאפשרת הקלות בניה בבניינים שאינם מוגנים, אשר יחוזקו במסגרת זו. התוכנית נקראת [[תמ"א 38|תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (תמ"א 38)]]. לתכנית זו בעיות שונות שמוענות ממנה לתת מענה הולם.
הפעלת תמ"א 38 לצורך חיזוק מבנים בפריפריה היא בעייתית, כפי שנאמר במפורש בדברי ההסבר של התוכנית עצמה - עיקר חיזוק המבנים הנדרש הוא באיזורים עניים יותר כמו בית שאן, טבריה וצפת שבהם התושבים יתקשו לבצע שיפוץ ואין בהם ביקוש רב. [[מבקר המדינה]] פרסם במרץ 2011 דו"ח על "עמידות מבנים ותשתיות ברעידות אדמה – תמונת מצב". בדו"ח נאמר כי אין באמצעי העידוד הכלכליים והמנהליים שניתנו בתמ"א 38 משום תמריץ לחיזוקם של מבני מגורים באזורי הפריפריה. מהדו"ח עולה גם שנכון לתחילת שנת 2010 גם באזורים שבהם השתלם ליישם את תמ"א 38, התקדם היישום רק מעט, וחוזקו במסגרתה רק מעט מאד מבנים.
הבנייה במסגרת התמ"א מתירה הוספת קומות נוספות, וכן התקרבות לקווי הגבול של המגרש מעבר למה שמתירות התקנות בדרך כלל. המשמעות של הקטנת המרחקים והוספת הקומות היא הגדלת הצפיפות בין הבתים, דבר שעלול לפגוע באיכות חיי התושבים ובחזות העיר. בפרט תיתכן פגיעה באיכות החיים ובערך הדירות של בניינים שכנים לבניינים המשופצים. דבר זה גורר התנגדוית תושבים לתכניות תמ"א. בעיה זו מוחרפת עקב [[תכנון מוטה רכב פרטי]] בתכנון כזה הוספת דירות מגדילה בעיות של [[פקקי תנועה]] ומגדילה את המחסור של [[חניה]] בעיר - גם אם הבית עצמו נבנה עם חניה, עדיין נדרשים שטחי חניה נוספים בעיר כאשר אנשים נוסעים ליעדים שונים בה. הגדלת ה[[צפיפות עירונית]] נחשבת דווקא דבר מבורך ב[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[תחבורה בת קיימא]] ו[[עירוניות מתחדשת]] אבל מצב ה[[תחבורה ציבורית בישראל|התחבורה הציבורית בישראל]] ומחסור ב[[תחבורת אופניים|תחבורת אופניים]] ותכנון עירוני תואם יוצרים מצב שתוספת תושבים לשכונה מגדילה בעיות תנועה במקום לשפר אותן.
בנוסף, חיזוק של מבנים ישנים כנגד רעידות אדמה אמנם משפר את עמידותם, אך לא בהכרח עד כדי הנדרש בתקן - לפעמים אף לא קרוב לכך. מקובל כי למבנים מסוגים רבים, ובעיקר למבני מגורים, יש תוחלת חיים מסוימת, שבסיומה על המבנים להיהרס ובמקומם לבנות חדשים. התמ"א הביאה לדחיית ואף ביטול הריסה של מבנים ישנים מאד שראוי היה להרוס אותם ולבנות במקומם מבנים שמצד אחד תואמים את התקן, ומצד שני מותאמים לדפוס החיים הנוכחי ולא לזה שהתקיים עת נבנו בתים אלו, והחליפה פעולות אלו במעין "קוסמטיקה" חיצונית בלבד.
==ראו גם==
==ראו גם==