שינויים

== חברות התרופות הגדולות==

== חברות התרופות הגדולות==

10 החברות הגדולות בעולם כוללות את החברות הבאות (נכון לשנת 2008):

10 החברות הגדולות בעולם כוללות את החברות הבאות (נכון לשנת 2008):

* [[נוברטיס]] (שווייץ),

* [[נוברטיס]] (שווייץ)

* [[פייזר]] (ארצות הברית)

* [[פייזר]] (ארצות הברית)

* [[באייר]] (גרמניה)

* [[באייר]] (גרמניה)

בתחומים שונים של בעיות פסיכולוגיות או בעיות התנהגות, בעיקר בתחומים של הפרעת קשב וריכוז בקרב ילדים, או הפרעה דו- קוטבית בקרב ילדים יש טענה כי קיימת מגמה של אבחון לא מדעי של התסמינים. ד"ר שלומית לוריא, רופאת משפחה, טוענת כי עד היום, אין הגדרה ברורה של הפרעת קשב וריכוז. טענה דומה קיימת לגבי זיהוי מוגזם של הפרעה דו קוטבית בקרב ילדים. טענה נוספת היא כי לרופאים יש "יד קלה על ההדק" בהקשר של המלצה על לקיחת תרופות כמו ריטלין. לטענת משרד הבריאות רק 2% מהילדים בגיל 5-17 נוטלים ריטלין, אולם לפי מחקרים אחרים (ממקור לא ידוע) אחוז זה גבוה בהרבה ועומד בסביבות כ-10% מהילדים נוטלים ריטלין.[http://www.youtube.com/watch?v=XjbGz3Hwr_Y]

בתחומים שונים של בעיות פסיכולוגיות או בעיות התנהגות, בעיקר בתחומים של הפרעת קשב וריכוז בקרב ילדים, או הפרעה דו- קוטבית בקרב ילדים יש טענה כי קיימת מגמה של אבחון לא מדעי של התסמינים. ד"ר שלומית לוריא, רופאת משפחה, טוענת כי עד היום, אין הגדרה ברורה של הפרעת קשב וריכוז. טענה דומה קיימת לגבי זיהוי מוגזם של הפרעה דו קוטבית בקרב ילדים. טענה נוספת היא כי לרופאים יש "יד קלה על ההדק" בהקשר של המלצה על לקיחת תרופות כמו ריטלין. לטענת משרד הבריאות רק 2% מהילדים בגיל 5-17 נוטלים ריטלין, אולם לפי מחקרים אחרים (ממקור לא ידוע) אחוז זה גבוה בהרבה ועומד בסביבות כ-10% מהילדים נוטלים ריטלין.[http://www.youtube.com/watch?v=XjbGz3Hwr_Y]

אחוז הילדים הסובלים המאובחנים כבעלי הפרעות התנהגות שונות, עלה מאד בשנים האחרונות, ואיתו כמות התרופות שניתנות לילדים. בחלק מהמקרים יש תופעות לוואי בריאותיות והתנהגותיות שגורמות למשפחות לתת עוד ועוד תרופות. לעיתים התרופות ניתנות תוך איומים על המשפחה לגבי המשך הלימודים של הילד ועוד. לנטילת התרופות כמו ריטלין עלולות להיות תופעות לוואי נוירולוגיות שונות כמו "טיקים", "נמלים" ועוד. [http://www.youtube.com/watch?v=l74WMCQdcys]

אחוז הילדים הסובלים המאובחנים כבעלי הפרעות התנהגות שונות, עלה מאד בשנים האחרונות, ואיתו כמות התרופות שניתנות לילדים. בחלק מהמקרים יש תופעות לוואי בריאותיות והתנהגותיות שגורמות למשפחות לתת עוד ועוד תרופות. לעיתים התרופות ניתנות תוך איומים על המשפחה לגבי המשך הלימודים של הילד ועוד. לנטילת התרופות כמו ריטלין עלולות להיות תופעות לוואי נוירולוגיות שונות כמו "טיקים", "נמלים" ועוד. [http://www.youtube.com/watch?v=l74WMCQdcys]

טענה רחבה יותר מתייחסת לרוב מקצוע הפסיכיאטריה ולקשר שלו לחברות התרופות. בסרט התעודה "רווח קטלני" מופיעות הטענות הבאות: ה-DSM - מדריך המחלות של הפסיכיאטרים, תפח למימדי ענק, וכי כיום ניתן לסווג כל אדם בתור חולה נפש. האבחון הפסיכיאטרי לא נעשה על בסיס מדעי. האבחון המדעי כביכול מעניק לפסיכיאטרים הילה של רופאים ומאפשר להם לגבות כספים מהמדינה ומחברות ביטוח. הגדרות מקובלות המשמשות את הפסיכיאטרים כמו "חוסר איזון כימיקלים במוח" הן מונחים פסאבו-מדעיים היות ולא ידוע מהו מאזן הכימיקלים במוח, קשה למדוד אותו ולהגדיר מה צריך להיות איזון זה באדם בריא. מצד שני יש הצפה של תרופות פסיכולוגיות חדשות, ואחוז המשתמשים בהן נוסק בצורה מתמדת. דבר זה מבוצע בעידוד חברות התרופות שגורפות רווחי ענק ומשתמשים בשיטות שיווקיות כדי להטעות את הציבור ואת הממסד הרפואי.[http://www.youtube.com/watch?v=sU3NZkqmvpY]

טענה רחבה יותר מתייחסת לרוב מקצוע הפסיכיאטריה ולקשר שלו לחברות התרופות. בסרט התעודה "רווח קטלני" מופיעות הטענות הבאות: ה-DSM - מדריך המחלות של הפסיכיאטרים, תפח למימדי ענק, וכי כיום ניתן לסווג כל אדם בתור חולה נפש. האבחון הפסיכיאטרי לא נעשה על בסיס מדעי. האבחון המדעי כביכול מעניק לפסיכיאטרים הילה של רופאים ומאפשר להם לגבות כספים מהמדינה ומחברות ביטוח. הגדרות מקובלות המשמשות את הפסיכיאטרים כמו "חוסר איזון כימיקלים במוח" הן מונחים פסאבו-מדעיים היות ולא ידוע מהו מאזן הכימיקלים במוח, קשה למדוד אותו ולהגדיר מה צריך להיות איזון זה באדם בריא. מצד שני יש הצפה של תרופות פסיכולוגיות חדשות, ואחוז המשתמשים בהן נוסק בצורה מתמדת. דבר זה מבוצע בעידוד חברות התרופות שגורפות רווחי ענק ומשתמשים בשיטות שיווקיות כדי להטעות את הציבור ואת הממסד הרפואי.[http://www.youtube.com/watch?v=sU3NZkqmvpY]

===החרפת בעיות נפשיות עקב טיפול תרופתי בתרופות פסיכיאטריות===

===החרפת בעיות נפשיות עקב טיפול תרופתי בתרופות פסיכיאטריות===

העיתונאי רוברט וויטאקר {{הערה|[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%98_%D7%95%D7%99%D7%98%D7%90%D7%A7%D7%A8 רוברט ויטאקר], בויקיפדיה בעברית}}, שחוקר את תעשיית התרופות במשך 30 שנה, טוען כי יש בעיה גדולה בתחום התרופות הפסיכיאטריות.  

העיתונאי רוברט וויטאקר {{הערה|[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%98_%D7%95%D7%99%D7%98%D7%90%D7%A7%D7%A8 רוברט ויטאקר], בויקיפדיה בעברית}}, שחוקר את תעשיית התרופות במשך 30 שנה, טוען כי יש בעיה גדולה בתחום התרופות הפסיכיאטריות.  

"הבעיה האמיתית של התעשייה הזאת היא שמדובר בעסק, ועסק מאוד רווחי". לפי וויטאקר ב"1987 הוציאו מטופלים בעולם 800 מיליון דולר בשנה על תרופות [[דיכאון|אנטי־דיכאוניות]], ב–2007 המספר כבר זינק ל–25 מיליארד דולר, ועכשיו מוציאים יותר מ–40 מיליארד דולר בשנה. כל העסק הזה מונע על ידי תאגידים שרוצים להרוויח כסף. אחד מכל חמישה אמריקאים לוקח תרופות פסיכיאטריות, בעיקר אנטי־דיכאוניות". {{הערה|שם=vitaker1|נדן פלדמן, [https://www.themarker.com/markerweek/1.5724270 "טירוף מוחלט": נכנסתם לדיכאון? חכו רגע לפני שאתם מסתערים על הציפרלקס], דה מרקר, 13.01.2018}}

"הבעיה האמיתית של התעשייה הזאת היא שמדובר בעסק, ועסק מאוד רווחי". לפי וויטאקר ב"1987 הוציאו מטופלים בעולם 800 מיליון דולר בשנה על תרופות [[דיכאון|אנטי־דיכאוניות]], ב–2007 המספר כבר זינק ל–25 מיליארד דולר, ועכשיו מוציאים יותר מ–40 מיליארד דולר בשנה. כל העסק הזה מונע על ידי תאגידים שרוצים להרוויח כסף. אחד מכל חמישה אמריקאים לוקח תרופות פסיכיאטריות, בעיקר אנטי־דיכאוניות". {{הערה|שם=vitaker1|נדן פלדמן, [https://www.themarker.com/markerweek/1.5724270 "טירוף מוחלט": נכנסתם לדיכאון? חכו רגע לפני שאתם מסתערים על הציפרלקס], דה מרקר, 13.01.2018}}

וויטאקר טוען כי אף שתרופות פסיכיאטריות עשויות להיות יעילות בטווח הקצר, ואף שחלק מהמטופלים עשויים להפיק מהן תועלת לתקופות ארוכות יותר, בטווח ארוך יותר ובאופן כללי התרופות האלה מחמירות את ההפרעות הנפשיות העיקריות, ומגדילות את הסיכוי שהמטופל ייהפך לחולה כרוני ואף יסבול מתסמינים חדשים וחמורים יותר. וויטאקר הוא מחבר הספר "אנטומיה של מגיפה" (Anatomy of an Epidemic), שיצא לאור ב–2010. הספר, שנהפך לרב־מכר ופורסם בעשרות מדינות ובהן ישראל (בהוצאת פוקוס), זכה בפרס איגוד העיתונאים החוקרים בארה"ב (IRE) לספר הטוב ביותר ב–2010. הטענה המרכזית שמציג וויטאקר בספר היא שהגישה הפרמוקולוגית לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות, קרי מתן כדורים אנטי־פסיכוטיים לסובלים מהפרעות נפשיות שונות, נכשלה. {{הערה|שם=vitaker1}}

וויטאקר טוען כי אף שתרופות פסיכיאטריות עשויות להיות יעילות בטווח הקצר, ואף שחלק מהמטופלים עשויים להפיק מהן תועלת לתקופות ארוכות יותר, בטווח ארוך יותר ובאופן כללי התרופות האלה מחמירות את ההפרעות הנפשיות העיקריות, ומגדילות את הסיכוי שהמטופל ייהפך לחולה כרוני ואף יסבול מתסמינים חדשים וחמורים יותר. וויטאקר הוא מחבר הספר "אנטומיה של מגיפה" (Anatomy of an Epidemic), שיצא לאור ב–2010. הספר, שנהפך לרב־מכר ופורסם בעשרות מדינות ובהן ישראל (בהוצאת פוקוס), זכה בפרס איגוד העיתונאים החוקרים בארה"ב (IRE) לספר הטוב ביותר ב–2010. הטענה המרכזית שמציג וויטאקר בספר היא שהגישה הפרמוקולוגית לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות, קרי מתן כדורים אנטי־פסיכוטיים לסובלים מהפרעות נפשיות שונות, נכשלה. {{הערה|שם=vitaker1}}

הנתונים מראים כי יש עליה בכמות ה[[נכות]] עקב מחלות נפש במדינות שונות. גם בארצות הברית וגם במדינות שיש בהן מערכות רווחה. מספר האנשים שמקבלים קצבת נכות בשל מחלת נפש זינק בין 1990 ל–2011 פי ארבעה — ליותר מ–240 אלף איש. בדנמרק המספר קפץ פי 2.5 בין 1999 ל–2010, בניו זילנד הנתון הוכפל בין 1998 ל–2011, ובגרמניה מספר מקבלי קצבת הנכות הנפשית עלה מ–39 אלף איש בשנת 2000 — ליותר מ–70 אלף ב–2010. {{הערה|שם=vitaker1}}

הנתונים מראים כי יש עליה בכמות ה[[נכות]] עקב מחלות נפש במדינות שונות. גם בארצות הברית וגם במדינות שיש בהן מערכות רווחה. מספר האנשים שמקבלים קצבת נכות בשל מחלת נפש זינק בין 1990 ל–2011 פי ארבעה — ליותר מ–240 אלף איש. בדנמרק המספר קפץ פי 2.5 בין 1999 ל–2010, בניו זילנד הנתון הוכפל בין 1998 ל–2011, ובגרמניה מספר מקבלי קצבת הנכות הנפשית עלה מ–39 אלף איש בשנת 2000 — ליותר מ–70 אלף ב–2010. {{הערה|שם=vitaker1}}

העליה החדה בכמות החולים הכרוניים במחלות נפש התרחשה יחד עם גידול חד בשימוש בתרופות פסיכיאטריות. לדוגמה בתחום ה[[דיכאון]] - בארה"ב השימוש בכדורים אנטי־דיכאוניים טיפס ב–65% בין 1999 ל–2014, לפי נתונים שפירסם בשנה שעברה הממשל האמריקאי. בגרמניה, השימוש בכדורים אנטי־דיכאוניים גדל תוך ארבע שנים ב–46%, בספרד ופורטוגל ב–20%, וגידול בצריכה נרשם בכל 25 המדינות המפותחות שנכללו במחקר שערך ארגון OECD בתחילת העשור. חוקרי OECD מצאו שתי סיבות מרכזיות לגידול בשימוש בתרופות אנטי־דיכאוניות: האחד הוא שהטיפול נמשך יותר מבעבר, והשני הוא שרופאים ופסיכיאטרים רושמים כיום כדורים לא רק למצב דיכאון קשה, אלא גם למצבים מתונים יותר של דיכאון, כמו גם לסוגים שונים של חרדה ובעיות נוספות.{{הערה|שם=vitaker1}}

העליה החדה בכמות החולים הכרוניים במחלות נפש התרחשה יחד עם גידול חד בשימוש בתרופות פסיכיאטריות. לדוגמה בתחום ה[[דיכאון]] - ארה"ב השימוש בכדורים אנטי־דיכאוניים טיפס ב–65% בין 1999 ל–2014, לפי נתונים שפירסם בשנה שעברה הממשל האמריקאי. בגרמניה, השימוש בכדורים אנטי־דיכאוניים גדל תוך ארבע שנים ב–46%, בספרד ופורטוגל ב–20%, וגידול בצריכה נרשם בכל 25 המדינות המפותחות שנכללו במחקר שערך ארגון OECD בתחילת העשור. חוקרי OECD מצאו שתי סיבות מרכזיות לגידול בשימוש בתרופות אנטי־דיכאוניות: האחד הוא שהטיפול נמשך יותר מבעבר, והשני הוא שרופאים ופסיכיאטרים רושמים כיום כדורים לא רק למצב דיכאון קשה, אלא גם למצבים מתונים יותר של דיכאון, כמו גם לסוגים שונים של חרדה ובעיות נוספות.{{הערה|שם=vitaker1}}

===שיווק מחלות (שינוי תודעת הציבור)===

===שיווק מחלות (שינוי תודעת הציבור)===

הסרט מראיין את Bruno Taussaint עורך בפועל של הירחון הרפואי Prescrire. ברונו טוען כי במקום לנסות למצוא תרופות חדשות למחלות ידועות. תעשיית התרופות הופכת את התהליך - היא מחפשת כיצד "לייצר" באופן מלאכותי תודעה של מחלות חדשות כדי שניתן יהיה לתת מענה למחלות אלה על ידי תרופות וחומרים כימיים שמצויים כבר בידי חברות התרופות.  

הסרט מראיין את Bruno Taussaint עורך בפועל של הירחון הרפואי Prescrire. ברונו טוען כי במקום לנסות למצוא תרופות חדשות למחלות ידועות. תעשיית התרופות הופכת את התהליך - היא מחפשת כיצד "לייצר" באופן מלאכותי תודעה של מחלות חדשות כדי שניתן יהיה לתת מענה למחלות אלה על ידי תרופות וחומרים כימיים שמצויים כבר בידי חברות התרופות.  

דוגמה אחת לכך היא תסמונת קדם ווסתית. לטענת הפרופסור הצרפתי לרפואה פיליפ איבן (Philippe Even) המתראיין בסרט, בתוך שנה אחת פורסמו המוני בנושא זה ב- 30 ירחונים שונים, במטרה להלך איימים על הציבור. לטענתו, המטרה היא שיווק חומר זהה לזה הפעיל בתרופת הפרוזאק. [http://www.themarker.com/consumer/health/1.670413], כיוון שהפטנט על פרוזאק הסתיים והיה צריך למצוא שווקים חדשים. איבן הוא מתנגד ידוע לתעשיית התרופות לצד היותו רופא וחוקר בעל שם שפרסם מאות מחקרים ומספר ספרים[http://fr.wikipedia.org/wiki/Philippe_Even].  

דוגמה אחת לכך היא תסמונת קדם ווסתית. לטענת הפרופסור הצרפתי לרפואה פיליפ איבן (Philippe Even) המתראיין בסרט, בתוך שנה אחת פורסמו המוני בנושא זה ב-30 ירחונים שונים, במטרה להלך איימים על הציבור. לטענתו, המטרה היא שיווק חומר זהה לזה הפעיל בתרופת הפרוזאק. [http://www.themarker.com/consumer/health/1.670413], כיוון שהפטנט על פרוזאק הסתיים והיה צריך למצוא שווקים חדשים. איבן הוא מתנגד ידוע לתעשיית התרופות לצד היותו רופא וחוקר בעל שם שפרסם מאות מחקרים ומספר ספרים[http://fr.wikipedia.org/wiki/Philippe_Even].  

הסרט מתייחס גם לוויאגרה ולסיאליס, תרופות נגד אין אונות גברית. התעשייה משווקת את הרעיון לפיו אם לגבר אין זקפה 100% מהזמן הוא סובל מחוסר תפקוד מיני שדורש טיפול תרופתי. אחד המומחים אומר כי "המוקד עבר מגברים מבוגרים וחולים לצעירים שמשוכנעים שאם אין להם זקפה מושלמת כל הזמן, הם חולים".  

הסרט מתייחס גם לוויאגרה ולסיאליס, תרופות נגד אין אונות גברית. התעשייה משווקת את הרעיון לפיו אם לגבר אין זקפה 100% מהזמן הוא סובל מחוסר תפקוד מיני שדורש טיפול תרופתי. אחד המומחים אומר כי "המוקד עבר מגברים מבוגרים וחולים לצעירים שמשוכנעים שאם אין להם זקפה מושלמת כל הזמן, הם חולים".  

מסיבות אלה קיימים מתחים חוקרים, ארגוני חולים והרגולטור לבין חברות התרופות. הרופאים נמצאים בתווך, מצד אחד יש להם אינטרס למשוך תקציבי מחקר גדולים על מנת להתקדם מבחינה מקצועית ולהעצים את יוקרת המוסד, מצד שני ניצב האינטרס העליון של החולה - לקבל את הטיפול הטוב ביותר. הצורך למשוך תקציבי מחקר עלול לגרום לרופאים להתפשר באשר לקריטריונים ליעילות ובטיחות התרופות והטיפולים הנחקרים.  

מסיבות אלה קיימים מתחים חוקרים, ארגוני חולים והרגולטור לבין חברות התרופות. הרופאים נמצאים בתווך, מצד אחד יש להם אינטרס למשוך תקציבי מחקר גדולים על מנת להתקדם מבחינה מקצועית ולהעצים את יוקרת המוסד, מצד שני ניצב האינטרס העליון של החולה - לקבל את הטיפול הטוב ביותר. הצורך למשוך תקציבי מחקר עלול לגרום לרופאים להתפשר באשר לקריטריונים ליעילות ובטיחות התרופות והטיפולים הנחקרים.  

מחקרים רפואיים שמדווחים לאתר ClinicalTrials.gov, בארצות הברית, צריכים לשתף את התוצאות שלהם באתר זמן קצר לאחר גמר המחקר או פרסום שלו בירחון מדעי. אבל ארגונים רבים, כולל גופי ממשל, חברות תרופות ואוניברסיטאות אינם מקיימים דבר זה. מאז שנת 2006 ועד 2017 התקיימו מעל 29 אלף מחקרים כאלה, אבל תוצאות על 13 אלף מחקרים לא דווחו. פרוש הדבר הוא ש-45% מתוך תוצאות המחקרים לא דווחו. כמו כן, בעוד שעד שנת 2010 היתה עליה ירידה באחוז המחקרים שלא דווחו, מאז אותה שנה יש עליה באחוזי המחקרים הרפואיים שתוצאותיהן לא דווחו. {{הערה|[https://trialstracker.ebmdatalab.net/ Who's not sharing their trial results?] }} דבר זה מעלה חשש כי תוצאות שלא נוחות לחברות התרופות אינן מפורסמות. [https://twitter.com/AviAmit26/status/1007889575698731008]  

מחקרים רפואיים שמדווחים לאתר ClinicalTrials.gov, בארצות הברית, צריכים לשתף את התוצאות שלהם באתר זמן קצר לאחר גמר המחקר או פרסום שלו בירחון מדעי. אבל ארגונים רבים, כולל גופי ממשל, חברות תרופות ואוניברסיטאות אינם מקיימים דבר זה. מאז שנת 2006 ועד 2017 התקיימו מעל 29 אלף מחקרים כאלה, אבל תוצאות על 13 אלף מחקרים לא דווחו. פרוש הדבר הוא ש-45% מתוך תוצאות המחקרים לא דווחו. כמו כן, בעוד שעד שנת 2010 הייתה עליה ירידה באחוז המחקרים שלא דווחו, מאז אותה שנה יש עליה באחוזי המחקרים הרפואיים שתוצאותיהן לא דווחו. {{הערה|[https://trialstracker.ebmdatalab.net/ Who's not sharing their trial results?] }} דבר זה מעלה חשש כי תוצאות שלא נוחות לחברות התרופות אינן מפורסמות. [https://twitter.com/AviAmit26/status/1007889575698731008]  

על פי סרט הקולנוע התיעודי, "איך משווקים מחלות?", 85% מהניסויים הקליניים ממומנים על ידי חברות תרופות, וכך גם 97% מהניסויים המשפיעים והחשובים. כמו כן, מחקרים מצאו שבניסוי במימון מסחרי יש סיכוי גדול פי חמישה שהמסקנה תהיה לטובת התרופה של נותן החסות, לעומת מחקרים בלתי תלויים. {{הערה|שם=linder-2011|רוני לינדר-גנץ, [https://www.themarker.com/consumer/health/1.670413 איך מרוויחים? ממציאים מחלה שלא קיימת], דה מרקר, 18.07.2011}}

על פי סרט הקולנוע התיעודי, "איך משווקים מחלות?", 85% מהניסויים הקליניים ממומנים על ידי חברות תרופות, וכך גם 97% מהניסויים המשפיעים והחשובים. כמו כן, מחקרים מצאו שבניסוי במימון מסחרי יש סיכוי גדול פי חמישה שהמסקנה תהיה לטובת התרופה של נותן החסות, לעומת מחקרים בלתי תלויים. {{הערה|שם=linder-2011|רוני לינדר-גנץ, [https://www.themarker.com/consumer/health/1.670413 איך מרוויחים? ממציאים מחלה שלא קיימת], דה מרקר, 18.07.2011}}

לטענת הסרט תעשיית הסטטינים (תרופות להורדת לחץ דם) השפיעה על ערכי ה[[כולסטרול]] שמגדירים אדם כחולה. לטענת הסרט כיום 95% מהצרפתים ומהגרמנים נחשבים לסובלים מ[[יתר לחץ דם]] שמחייב נטילת סטטינים. בקרב האמריקאים קפץ המספר מ-13 מיליון ל-36 מיליון, על ידי שינוי ההגדרה. הסרט טוען כי תשעה מבין 14 הרופאים שהשתתפו בוועדה שהחליטה על הורדת ערכי הכולסטרול שנחשבים תקינים ניהלו קשרים עם תעשיית התרופות. {{הערה|שם=linder-2011}}

לטענת הסרט תעשיית הסטטינים (תרופות להורדת לחץ דם) השפיעה על ערכי ה[[כולסטרול]] שמגדירים אדם כחולה. לטענת הסרט כיום 95% מהצרפתים ומהגרמנים נחשבים לסובלים מ[[יתר לחץ דם]] שמחייב נטילת סטטינים. בקרב האמריקאים קפץ המספר מ-13 מיליון ל-36 מיליון, על ידי שינוי ההגדרה. הסרט טוען כי תשעה מבין 14 הרופאים שהשתתפו בוועדה שהחליטה על הורדת ערכי הכולסטרול שנחשבים תקינים ניהלו קשרים עם תעשיית התרופות. {{הערה|שם=linder-2011}}

בתחומים שונים יש גורמים המבקרים את חברות התרופות על רקע הסתרת מידע מהציבור בניסיון להגדיל את נתח השוק שלהן. כך הדבר לגבי אי הבהירות הקיימת לגבי הסיבות להפרעות התנהגות וקשב, או דכאון בקרב ילדים ונוער, ולגבי יעילות הטיפול בנושא בתרופות. [http://img1.tapuz.co.il/forums/45370884.doc]

בתחומים שונים יש גורמים המבקרים את חברות התרופות על רקע הסתרת מידע מהציבור בניסיון להגדיל את נתח השוק שלהן. כך הדבר לגבי אי הבהירות הקיימת לגבי הסיבות להפרעות התנהגות וקשב, או דכאון בקרב ילדים ונוער, ולגבי יעילות הטיפול בנושא בתרופות. [http://img1.tapuz.co.il/forums/45370884.doc]

גם בישראל תעשיית התרופות מממנת מחקרים לפיתוח תרופות. בשנת 2010 השקיעו חברות התרופות 282 מיליון שקל בעריכת מחקרים בבתי חולים בישראל. {{הערה| רוני לינדר-גנץף [http://www.themarker.com/news/1.605979 המרכזים הרפואיים הרוויחו 282 מיליון ש' ממחקר קליני ב-2010; איכילוב בראש], דה מרקר, 17.03.2011}}

גם בישראל תעשיית התרופות מממנת מחקרים לפיתוח תרופות. בשנת 2010 השקיעו חברות התרופות 282 מיליון שקל בעריכת מחקרים בבתי חולים בישראל. {{הערה| רוני לינדר-גנץ [http://www.themarker.com/news/1.605979 המרכזים הרפואיים הרוויחו 282 מיליון ש' ממחקר קליני ב-2010; איכילוב בראש], דה מרקר, 17.03.2011}}

===סילוף מחקרים מדעים===

===סילוף מחקרים מדעים===

ארגון הבריאות העולמי הכריז ש[[עמידות לאנטיביוטיקה|עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה]] היא אחד מהאיומים המשמעותיים ביותר על בריאות הציבור בעולם.   

ארגון הבריאות העולמי הכריז ש[[עמידות לאנטיביוטיקה|עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה]] היא אחד מהאיומים המשמעותיים ביותר על בריאות הציבור בעולם.   

בתחקיר שעשתה סוכנות הידיעות "אי-פי" בכמה מדינות, ושנמשך חצי שנה, נמצאו שימוש יתר ושימוש שגוי בתרופות, שהובילו ליצירת מוטציות של גורמי מחלות, שהיו בנות-ריפוי בעבר, כגון [[שחפת]] ו[[מלריה]]. היום, במקרים מסוימים אין אפשרות לטפל במחלות אלה.<ref name="ep_1_10">[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1141033.html כך הצליחה נורווגיה לצמצם את תפוצת הזיהומים שקוטלים עשרות אלפים במערב, לשיעור הנמוך בעולם]</ref>

בתחקיר שעשתה סוכנות הידיעות "אי-פי" בכמה מדינות, ושנמשך חצי שנה, נמצאו שימוש יתר ושימוש שגוי בתרופות, שהובילו ליצירת מוטציות של גורמי מחלות, שהיו בנות-ריפוי בעבר, כגון [[שחפת]] ו[[מלריה]]. היום, במקרים מסוימים אין אפשרות לטפל במחלות אלה.<ref name="ep_1_10">[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1141033.html כך הצליחה נורווגיה לצמצם את תפוצת הזיהומים שקוטלים עשרות אלפים במערב, לשיעור הנמוך בעולם]</ref>

סיבה אחת לשימוש לא נכון בתרופות נעוצה בחברות התרופות. דוקטור סאטושי הורי, הממונה על מניעת זיהומים בבית החולים של אוניברסיטת ג'ונטנדו בטוקיו, יפן, אמר שרופאים נותנים מרשמי אנטיביוטיקה רבים מדי, כי הם מקבלים תמריצים כספיים תמורת קידום תרופות בקרב חולים. <ref name="ep_1_10"/>

סיבה אחת לשימוש לא נכון בתרופות נעוצה בחברות התרופות. דוקטור סאטושי הורי, הממונה על מניעת זיהומים בבית החולים של אוניברסיטת ג'ונטנדו בטוקיו, יפן, אמר שרופאים נותנים מרשמי אנטיביוטיקה רבים מדי, כי הם מקבלים תמריצים כספיים תמורת קידום תרופות בקרב חולים. <ref name="ep_1_10"/>

==ביקורת קונספירטיבית על חברות התרופות==

==ביקורת קונספירטיבית על חברות התרופות==

הביקורת המתעודת על חברות התרופות הובילה גם להפתחות [[תאוריית קשר|תאוריות קונספירציה]] עליהן , כאשר הבולטת בינהן הן החשש מפני חיסונים. בחיסונים יש היבט של [[מוצר ציבורי]] - כאשר אחרים מחסנים את עצמם גם מי שלא מתחסן מקבל הגנה. כמו כן נוצר כשל מידע נוסף - המחלה הופכת נדירה וכך נוצר הרושם שהבעיה לא קיימת. וכך הפחד ממחלה זו נעלם. המודעות לסכנות המחלה נעלמות יחד עם הפחד מהמחלה ואנשים פתוחים יותר לדעה לפיה אין בכלל צורך בחיסון.  

הביקורת המתועדת על חברות התרופות הובילה גם להתפתחות [[תאוריית קשר|תאוריות קונספירציה]] עליהן, כאשר הבולטת ביניהן הן החשש מפני חיסונים. בחיסונים יש היבט של [[מוצר ציבורי]] - כאשר אחרים מחסנים את עצמם גם מי שלא מתחסן מקבל הגנה. כמו כן נוצר כשל מידע נוסף - המחלה הופכת נדירה וכך נוצר הרושם שהבעיה לא קיימת. וכך הפחד ממחלה זו נעלם. המודעות לסכנות המחלה נעלמות יחד עם הפחד מהמחלה ואנשים פתוחים יותר לדעה לפיה אין בכלל צורך בחיסון.  

תאוריית הקונספירציה הידועה ביותר היא זו שטוענת כי יש קשר בין "החיסון המשולש" ( נגד חצבת, חזרת ואדמת), תאוריה זו מבוססת בצורה ניכרת על המאמר של אנדרו וייקפילד שהתפרסם ב 1998 וכיבכול מצא קשר בין חיסון זה לבין [[אוטיזם]] ומחלות מעיים. חוקרים אחרים לא הצליחו לשחזר את הממצאים של מאמר זה, כתב העת הרפואי לאנסט שבו פורסם המאמר, חזר בו לחלוטין מפרסום המאמר המקורי וציין כי חלקים ממנו היו שקריים לחלוטין; העורך הראשי של כתב העת אמר כי המאמר היה "מוטעה מעיקרו" וכי לאנסט "הוּלך שולל". שלושה חודשים לאחר מכן רשם הרופאים הבריטי פסל את רישיונו של וייקפילד ואסר עליו לעסוק ברפואה בבריטניה, בנימוק שהוא בדה את תוצאות המחקר. {{הערה|ד"ר ארז גרטי, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencehistory/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%9C%D7%A0%D7%99 19 שנים לפרסום המאמר המפוברק הקושר לכאורה בין חיסונים לאוטיזם], מכון דיוודסון, 28 בפברואר, 2017}} {{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Andrew_Wakefield אנדרו וייקפילד], ויקיפדיה באנגלית}}

תאוריית הקונספירציה הידועה ביותר היא זו שטוענת כי יש קשר בין "החיסון המשולש" ( נגד חצבת, חזרת ואדמת), תאוריה זו מבוססת בצורה ניכרת על המאמר של אנדרו וייקפילד שהתפרסם ב 1998 וכבכול מצא קשר בין חיסון זה לבין [[אוטיזם]] ומחלות מעיים. חוקרים אחרים לא הצליחו לשחזר את הממצאים של מאמר זה, כתב העת הרפואי לאנסט שבו פורסם המאמר, חזר בו לחלוטין מפרסום המאמר המקורי וציין כי חלקים ממנו היו שקריים לחלוטין; העורך הראשי של כתב העת אמר כי המאמר היה "מוטעה מעיקרו" וכי לאנסט "הוּלך שולל". שלושה חודשים לאחר מכן רשם הרופאים הבריטי פסל את רישיונו של וייקפילד ואסר עליו לעסוק ברפואה בבריטניה, בנימוק שהוא בדה את תוצאות המחקר. {{הערה|ד"ר ארז גרטי, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencehistory/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%9C%D7%A0%D7%99 19 שנים לפרסום המאמר המפוברק הקושר לכאורה בין חיסונים לאוטיזם], מכון דוידסון, 28 בפברואר, 2017}} {{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Andrew_Wakefield אנדרו וייקפילד], ויקיפדיה באנגלית}}

הפרק החמישי של הספר [[להיות רופא בעידן הבערות מרצון]] של ד"ר בנימין מוזס, עוסק בנושא ההתנגדות לחיסונים. הוא מתאר כיצד החיסון נגד פוליו הדביר את המחלה. כמו כן מוזס טוען כי בעקבות הבחירות בניגריה ב-2003 ארגון הגג של המוסלמים אסר על חיסוני פוליו בנימוק שהחיסון מכיל חומרים נוגדי הפריה, נגיפי איידס ורעלנים אחרים, וכי מדובר במזימה מערבית לדילול האוכלוסיה בארצות מתפתחות, בעיקר מוסלמיות. התוצאה היתה התפרצות של מחלת הפוליו באפריקה, במזרח התיכון ובדרום מזרח אסיה. גם באירופה או בישראל יש אנשים שנמנעים מחיסונים עקב חששות שונים. בשנת 2009 הובע חשש מפני התפרצות מחלות כמו חצבת באירופה. {{הערה|רועי צזנה, [https://www.hayadan.org.il/vaccine-autism-and-charletanity-0802091 חיסונים, אוטיזם ושרלטנות מדעית] 8 בפברואר 2009 }} במרץ 2016 דווח על התפרצות מחדש של חצבת במדינות מערביות במיוחד באירופה, שם נרשו כ-4000 חולים. {{הערה|[https://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.2898713 ירידה בשיעור ההתחסנות מובילה להתפרצויות מחודשות של חצבת במערב], האוקונמיסט, תרגום בהארץ, 30.03.2016}} במאי 2017 התרחשה החרפה של המחלה ודווח על 6000 מקרים, דבר שגרם להמלצת חיסון של משרד הבריאות בישראל לגבי חלק מהמטיילים באירופה. {{הערה|[https://www.health.gov.il/Subjects/vaccines/Vaccines_abroad/Documents/Measles15052017.pdf התפרצויות חצבת באירופה ובשאר העולם, 15.5.17], משרד הבריאות}}. בישראל התרחשו מספר אירועי של התפרצות חצבת, בעיקר בקרב ילדים לא מחוסנים מהציבור החרדי. ההתפרצות הגדולה ביותר התרחשה בשנים 2007-8 וכן מספר התפרצויות ממוקדות בשנים 2011-12, בשנת 2018 קיים חשש מפני התפרצות מחודשת של המחלה. {{הערה|עידו האפרתי, [https://www.haaretz.co.il/news/health/1.6014320 במשרד הבריאות חוששים מפני התפרצות החצבת בישראל], הארץ, 22.04.2018}}[https://www.haaretz.co.il/news/health/1.6131086]  

הפרק החמישי של הספר [[להיות רופא בעידן הבערות מרצון]] של ד"ר בנימין מוזס, עוסק בנושא ההתנגדות לחיסונים. הוא מתאר כיצד החיסון נגד פוליו הדביר את המחלה. כמו כן מוזס טוען כי בעקבות הבחירות בניגריה ב-2003 ארגון הגג של המוסלמים אסר על חיסוני פוליו בנימוק שהחיסון מכיל חומרים נוגדי הפריה, נגיפי איידס ורעלנים אחרים, וכי מדובר במזימה מערבית לדילול האוכלוסייה בארצות מתפתחות, בעיקר מוסלמיות. התוצאה הייתה התפרצות של מחלת הפוליו באפריקה, במזרח התיכון ובדרום מזרח אסיה. גם באירופה או בישראל יש אנשים שנמנעים מחיסונים עקב חששות שונים. בשנת 2009 הובע חשש מפני התפרצות מחלות כמו חצבת באירופה. {{הערה|רועי צזנה, [https://www.hayadan.org.il/vaccine-autism-and-charletanity-0802091 חיסונים, אוטיזם ושרלטנות מדעית] 8 בפברואר 2009 }} במרץ 2016 דווח על התפרצות מחדש של חצבת במדינות מערביות במיוחד באירופה, שם נרשמו כ-4,000 חולים. {{הערה|[https://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.2898713 ירידה בשיעור ההתחסנות מובילה להתפרצויות מחודשות של חצבת במערב], האוקונמיסט, תרגום בהארץ, 30.03.2016}} במאי 2017 התרחשה החרפה של המחלה ודווח על 6000 מקרים, דבר שגרם להמלצת חיסון של משרד הבריאות בישראל לגבי חלק מהמטיילים באירופה. {{הערה|[https://www.health.gov.il/Subjects/vaccines/Vaccines_abroad/Documents/Measles15052017.pdf התפרצויות חצבת באירופה ובשאר העולם, 15.5.17], משרד הבריאות}}. בישראל התרחשו מספר אירועי של התפרצות חצבת, בעיקר בקרב ילדים לא מחוסנים מהציבור החרדי. ההתפרצות הגדולה ביותר התרחשה בשנים 2007-8 וכן מספר התפרצויות ממוקדות בשנים 2011-12, בשנת 2018 קיים חשש מפני התפרצות מחודשת של המחלה. {{הערה|עידו האפרתי, [https://www.haaretz.co.il/news/health/1.6014320 במשרד הבריאות חוששים מפני התפרצות החצבת בישראל], הארץ, 22.04.2018}}[https://www.haaretz.co.il/news/health/1.6131086]  

ארגוני בריאות שונים נאבקים נגד דעות קדומות הנוגעות לחיסונים. {{הערה|אריקה רוזנשטוק, ד"ר מוטי חיימי, [https://www.clalit.co.il/he/medical/vaccine/Pages/vaccines_myths.aspx שוב הפחידו אותך מחיסונים?], אתר קופת חולים "כללית"}} כולל עמותת "מדעת" {{הערה|[http://midaat.org.il/vaccination/ חיסונים] באתר "מדעת"}}

ארגוני בריאות שונים נאבקים נגד דעות קדומות הנוגעות לחיסונים. {{הערה|אריקה רוזנשטוק, ד"ר מוטי חיימי, [https://www.clalit.co.il/he/medical/vaccine/Pages/vaccines_myths.aspx שוב הפחידו אותך מחיסונים?], אתר קופת חולים "כללית"}} כולל עמותת "מדעת" {{הערה|[http://midaat.org.il/vaccination/ חיסונים] באתר "מדעת"}}

לצד העניין שלהן בישראל כשוק צריכה לתרופות (שהוא שוק קטן מאד), יש לחברות עניין בתעשיית הביו-טק הישראלית בחיפוש אחר חברות סטארט-אפ ישראליות שניתן לרכוש אותן.[http://www.hayadan.org.il/abandan-potenital-in-biotech-2705083]

לצד העניין שלהן בישראל כשוק צריכה לתרופות (שהוא שוק קטן מאד), יש לחברות עניין בתעשיית הביו-טק הישראלית בחיפוש אחר חברות סטארט-אפ ישראליות שניתן לרכוש אותן.[http://www.hayadan.org.il/abandan-potenital-in-biotech-2705083]

בנוסף לארגון, קיימת גם טבע, שהיא אחת החברות הגדולות במשק, המתמחה בתרופות גנריות. קיים מאבק בין טבע שהיא יצרנית של תרופות גנריות, לבין החברות התרופות האמריקאיות, בהקשר של זכויות יוצרים על תרופות. טבע מעוניינת בפרשנות מקלה על זכויות היוצרים ולתאגידים האמריקאים אינטרס הפוך. והם האשימו כי בישראל החקיקה בהקשר זה הושפעה באופן חזק מידי על ידי האינטרסים של חברת טבע, כך שישראל הושמה ב"רשימה שחורה" של מדינות שמפריות פטנטים רפואיים.[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3516951,00.html]

בנוסף לארגון, קיימת גם טבע, שהיא אחת החברות הגדולות במשק, המתמחה בתרופות גנריות. קיים מאבק בין טבע שהיא יצרנית של תרופות גנריות, לבין החברות התרופות האמריקאיות, בהקשר של זכויות יוצרים על תרופות. טבע מעוניינת בפרשנות מקלה על זכויות היוצרים ולתאגידים האמריקאים אינטרס הפוך. והם האשימו כי בישראל החקיקה בהקשר זה הושפעה באופן חזק מידי על ידי האינטרסים של חברת טבע, כך שישראל הושמה ב"רשימה שחורה" של מדינות שמפירות פטנטים רפואיים.[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3516951,00.html]

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[הפרטת המחקר]]

* [[הפרטת המחקר]]

==ספרים==

==ספרים==

* [http://www.amazon.com/Truth-About-Drug-Companies-Deceive/dp/0375760946/ref=pd_sim_b_1 The Truth About the Drug Companies: How They Deceive Us and What to Do About It], Marcia Angell . מרסיה אנג'ל,[http://en.wikipedia.org/wiki/Marcia_Angell] רופאה והעורכת לשעבר של הירחון הרפואי החשוב New England Journal of Medicine טוענת בספר כי חברות התרופות משקיעות הון עתק בשיווק תרופות במקום במחקר, וכי השוק רווי בתרופות דומות להורדת לחץ דם ונגד דכאון במקום בתרופות אחרות. הכותבת טוענת כי רוב המחקר לא מבוצע בחברות התרופות אלא במוסדות מחקר של אוניברסיטאות ומוסדות אחרים במימון ממשלתי.  

* [http://www.amazon.com/Truth-About-Drug-Companies-Deceive/dp/0375760946/ref=pd_sim_b_1 The Truth About the Drug Companies: How They Deceive Us and What to Do About It], Marcia Angell . מרסיה אנג'ל,[http://en.wikipedia.org/wiki/Marcia_Angell] רופאה והעורכת לשעבר של הירחון הרפואי החשוב New England Journal of Medicine טוענת בספר כי חברות התרופות משקיעות הון עתק בשיווק תרופות במקום במחקר, וכי השוק רווי בתרופות דומות להורדת לחץ דם ונגד דכאון במקום בתרופות אחרות. הכותבת טוענת כי רוב המחקר לא מבוצע בחברות התרופות אלא במוסדות מחקר של אוניברסיטאות ומוסדות אחרים במימון ממשלתי.  

* [https://www.amazon.com/Side-Effects-Death-Confessions-Pharma-Insider/dp/1602645167 Side Effects: Death. Confessions of a Pharma-Insider] ספר של John Virapen מי שעמד בראש חברת התרופות Eli Lilly

* [https://www.amazon.com/Side-Effects-Death-Confessions-Pharma-Insider/dp/1602645167 Side Effects: Death. Confessions of a Pharma-Insider] ספר של John Virapen מי שעמד בראש חברת התרופות Eli Lilly

* [http://www.amazon.com/Selling-Sickness-Pharmaceutical-Companies-Patients/dp/156025856X/ref=pd_sim_b_2 Selling Sickness: How the World's Biggest Pharmaceutical Companies Are Turning Us All Into Patients] ספרם של העיתונאי הרפואי Ray Moynihan ושל העיתונאי המדעי Alan Cassels על הגדלת השיווק של תרופות על ידי הגדרה מחודשת של בעיות רפואיות כ"מחלות" או על ידי הגדרה מחודשת של מצב רפואי כך שזה יכלול אחוז גדול יותר של האוכלוסייה.  

* [http://www.amazon.com/Selling-Sickness-Pharmaceutical-Companies-Patients/dp/156025856X/ref=pd_sim_b_2 Selling Sickness: How the World's Biggest Pharmaceutical Companies Are Turning Us All Into Patients] ספרם של העיתונאי הרפואי Ray Moynihan ושל העיתונאי המדעי Alan Cassels על הגדלת השיווק של תרופות על ידי הגדרה מחודשת של בעיות רפואיות כ"מחלות" או על ידי הגדרה מחודשת של מצב רפואי כך שזה יכלול אחוז גדול יותר של האוכלוסייה.  

*[http://www.amazon.com/Confessions-Drug-Pusher-Gwen-Olsen/dp/1935278592/ref=pd_sim_b_6 Confessions of an Rx Drug Pusher] Gwen Olsen,2009 סיפור אוטוביוגרפי של משווקת תרופות לשעבר.  

*[http://www.amazon.com/Confessions-Drug-Pusher-Gwen-Olsen/dp/1935278592/ref=pd_sim_b_6 Confessions of an Rx Drug Pusher] Gwen Olsen,2009 סיפור אוטוביוגרפי של משווקת תרופות לשעבר.  

* [http://www.amazon.com/Overdosed-America-Promise-American-Medicine/dp/0061344761/ref=pd_sim_b_1 Overdosed America: The Broken Promise of American Medicine] ,John Abramson MD, 2008

* [http://www.amazon.com/Overdosed-America-Promise-American-Medicine/dp/0061344761/ref=pd_sim_b_1 Overdosed America: The Broken Promise of American Medicine] ,John Abramson MD, 2008

;שיווק לא אתי לרופאים ולציבור, והשפעה על רופאים:

;שיווק לא אתי לרופאים ולציבור, והשפעה על רופאים:

* [http://www.sea.org.il/image/users/45613/ftp/my_files/%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%90%D7%94_3_%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94%20%D7%95%D7%94%D7%95%D7%9F.doc יחסי הגומלין בין תעשיית התרופות והרפואה - ההשפעות על המטופל] הרצאה של פרופ' מיכאל וינגרטן, מומחה לרפואת המשפחה מבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, בקורס רפואה בשירות האדם או בשירות ההון, [[המכללה החברתית כלכלית]], 11.11.2009

* [http://www.sea.org.il/image/users/45613/ftp/my_files/%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%90%D7%94_3_%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94%20%D7%95%D7%94%D7%95%D7%9F.doc יחסי הגומלין בין תעשיית התרופות והרפואה - ההשפעות על המטופל] הרצאה של פרופ' מיכאל וינגרטן, מומחה לרפואת המשפחה מבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, בקורס רפואה בשירות האדם או בשירות ההון, [[המכללה החברתית כלכלית]], 11.11.2009

* [http://www.youtube.com/watch?v=kOW8LNU2hFE עדותה של גוון אולסון] אשת שיווק לשעבר של תרופות פסיכיאטריות לגבי נהגים פסולים בשיווק תרופות. סרטון יו-טיוב

* [http://www.youtube.com/watch?v=kOW8LNU2hFE עדותה של גוון אולסון] אשת שיווק לשעבר של תרופות פסיכיאטריות לגבי נהגים פסולים בשיווק תרופות. סרטון יוטיוב

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2872006 "האונקולוגיה נפגשים בעיקר בכנסים שממומנים על ידי תעשיית התרופות"] רוני לינדר-גנץ, 04.03.2016

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2872006 "האונקולוגיה נפגשים בעיקר בכנסים שממומנים על ידי תעשיית התרופות"] רוני לינדר-גנץ, 04.03.2016

* [http://www.themarker.com/consumer/health/1.670413 איך מרוויחים? ממציאים מחלה שלא קיימת] על הסרט התיעודי "איך משווקים מחלות?" (Branding Illness) ביס דוקו. 18.07.2011

* [http://www.themarker.com/consumer/health/1.670413 איך מרוויחים? ממציאים מחלה שלא קיימת] על הסרט התיעודי "איך משווקים מחלות?" (Branding Illness) ביס דוקו. 18.07.2011

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3794778,00.html לוביסטים מחברות תרופות הסתננו לדיוני ועדת סל הבריאות] 26.10.2009, ynet

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3794778,00.html לוביסטים מחברות תרופות הסתננו לדיוני ועדת סל הבריאות] 26.10.2009, ynet

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1226950.html דו"ח מגלה את הקשר ההדוק בין חברות התרופות למערכת הבריאות] דן אבן,05.05.2011 הארץ

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1226950.html דו"ח מגלה את הקשר ההדוק בין חברות התרופות למערכת הבריאות] דן אבן,05.05.2011 הארץ

* דו"ח משרד הבריאות על תרומות של חברות התרופות בישראל (ללא ציון גובה התרומה), לשנת 2009: [http://www.health.gov.il/download/forms/a3669_13605409.pdf טבלה 1], [http://www.health.gov.il/download/forms/a3674_18737809.pdf טבלה 2],[http://www.health.gov.il/download/forms/a3671_18819109.pdf טבלה 3],[http://www.health.gov.il/download/forms/a3672_18869309.pdf טבלה 4],[http://www.health.gov.il/download/forms/a3673_18886309.pdf טבלה 5], [http://www.health.gov.il/download/forms/a3670_18973509.pdf גופים שהצהירו שאינם תורמים]

* דו"ח משרד הבריאות על תרומות של חברות התרופות בישראל (ללא ציון גובה התרומה), לשנת 2009: [http://www.health.gov.il/download/forms/a3669_13605409.pdf טבלה 1], [http://www.health.gov.il/download/forms/a3674_18737809.pdf טבלה 2],[http://www.health.gov.il/download/forms/a3671_18819109.pdf טבלה 3],[http://www.health.gov.il/download/forms/a3672_18869309.pdf טבלה 4],[http://www.health.gov.il/download/forms/a3673_18886309.pdf טבלה 5], [http://www.health.gov.il/download/forms/a3670_18973509.pdf גופים שהצהירו שאינם תורמים]

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2872006 "אני נראה מובס כי אני מובס" : הלוחם שגילה באיחור שהמשחק מכור] על הניסיון של מיליארדים להלחם בלובי הפוליטי של תעשיית התרופות בארצות הברית, גיא רולניק, דה מרקר, 05.03.2016  

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2872006 "אני נראה מובס כי אני מובס" : הלוחם שגילה באיחור שהמשחק מכור] על הניסיון של מיליארדים להלחם בלובי הפוליטי של תעשיית התרופות בארצות הברית, גיא רולניק, דה מרקר, 05.03.2016  

;עיוות המחקר המדעי:

;עיוות המחקר המדעי:

* [https://trialstracker.ebmdatalab.net/#/ Who's not sharing their trial results?] אתר לתעוד הבעיה של אי שיתוף מידע מצד מחקרים רפואיים.  

* [https://trialstracker.ebmdatalab.net/#/ Who's not sharing their trial results?] אתר לתיעוד הבעיה של אי שיתוף מידע מצד מחקרים רפואיים.  

* [http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/general_know/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%90-%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%93%D7%A2 איך (לא) עושים מדע] ד"ר בן גולדייקר על דרכים בהן עיתונות ותעשיית התרופות מעוותות מחקרים מדעיים, הרצאה ב-TED

* [http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/general_know/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%90-%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%93%D7%A2 איך (לא) עושים מדע] ד"ר בן גולדייקר על דרכים בהן עיתונות ותעשיית התרופות מעוותות מחקרים מדעיים, הרצאה ב-TED

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1111025&contrassID=1&subContrassID=11&sbSubContrassID=0 רמאות מקצועית], פרופ' אבינעם רכס על מעשי רמייה של חברת התרופות "וויית" (Weyth), 30.08.2009, הארץ

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1111025&contrassID=1&subContrassID=11&sbSubContrassID=0 רמאות מקצועית], פרופ' אבינעם רכס על מעשי רמייה של חברת התרופות "וויית" (Weyth), 30.08.2009, הארץ

* [http://docu.nana10.co.il/Article/?ArticleID=581189 גלולה מרה] פרק מתוך הסדרה "מה הורג אותנו?", מאת ד"ר רפי קראסו ואורנה בן דור, ערוץ 10, ספטמבר 2008

* [http://docu.nana10.co.il/Article/?ArticleID=581189 גלולה מרה] פרק מתוך הסדרה "מה הורג אותנו?", מאת ד"ר רפי קראסו ואורנה בן דור, ערוץ 10, ספטמבר 2008

* Dr. Marcia Angell , [http://www.amazon.com/The-Truth-About-Drug-Companies/dp/0375760946 The Truth About the Drug Companies: How They Deceive Us and What to Do About It] ספרה של העורכת לשעבר של הירחון The New England Journal of Medicine

* Dr. Marcia Angell , [http://www.amazon.com/The-Truth-About-Drug-Companies/dp/0375760946 The Truth About the Drug Companies: How They Deceive Us and What to Do About It] ספרה של העורכת לשעבר של הירחון The New England Journal of Medicine

[http://www.mako.co.il/news-channel2/Economy-Newcast/Article-fd3a1eb7177c141004.htm הצד האפל של חברות התרופות] כיסוי הסרט התיעודי "אש בתוך דם" עמרי ברק, חדשות ערוץ 2, 17.10.2013

[http://www.mako.co.il/news-channel2/Economy-Newcast/Article-fd3a1eb7177c141004.htm הצד האפל של חברות התרופות] כיסוי הסרט התיעודי "אש בתוך דם" עמרי ברק, חדשות ערוץ 2, 17.10.2013

==הערות שוליים ==

==הערות שוליים ==