שינויים

'''עקומת פיליפס''' (באנגלית: '''Phillips curve''') היא עקומה המתארת את הקשר ההפוך בין [[אינפלציה]] ל[[אבטלה]]. מקורה של עקומת פיליפס במחקר [[אמפיריציזם|אמפירי]] של ה[[כלכלן]] ה[[בריטניה|בריטי]] [[אלבן פיליפס]] שפורסם ב-[[1958]]. במחקרו מצא פיליפס קשר [[סטטיסטיקה|סטטיסטי]] הפוך בין עליות [[שכר]] [[נומינלי|נומינליות]] ושיעור האבטלה בבריטניה בין השנים [[1861]] ו-[[1957]].

'''עקומת פיליפס''' (באנגלית: '''Phillips curve''') היא עקומה המתארת את הקשר ההפוך בין [[אינפלציה]] ל[[אבטלה]]. מקורה של עקומת פיליפס במחקר [[אמפיריציזם|אמפירי]] של ה[[כלכלן]] ה[[בריטניה|בריטי]] [[ויליאם פיליפס]] שפורסם ב-[[1958]]. במחקרו מצא פיליפס קשר [[סטטיסטיקה|סטטיסטי]] הפוך בין עליות [[שכר]] [[נומינלי|נומינליות]] ושיעור האבטלה בבריטניה בין השנים [[1861]] ו-[[1957]].

ב-[[1960]] ניסחו [[פול סמואלסון]] ו[[רוברט סולו]] את תגליתו של פיליפס מחדש על ידי החלפת השינוי בשכר בשיעור האינפלציה. בכך הביאו את העקומה לצורה הפשוטה והמוכרת כפי שהיא מוצגת בתרשים. כמו כן אישרו בעבודתם כי גם ב[[ארצות הברית]] קיים הקשר המגולם בעקומה במציאות. כלכלנים נוספים אישרו את תקפותו בארצות אחרות.

ב-[[1960]] ניסחו [[פול סמואלסון]] ו[[רוברט סולו]] את תגליתו של פיליפס מחדש על ידי החלפת השינוי בשכר בשיעור האינפלציה. בכך הביאו את העקומה לצורה הפשוטה והמוכרת כפי שהיא מוצגת בתרשים. כמו כן אישרו בעבודתם כי גם ב[[ארצות הברית]] קיים הקשר המגולם בעקומה במציאות. כלכלנים נוספים אישרו את תקפותו בארצות אחרות.

רוב הכלכלנים חדלו לראות בעקומת פיליפס בצורתה הראשונית ייצוג נאמן של המציאות. המחוונים הכלכליים הוכיחו שהקשר בין אינפלציה לתעסוקה מורכב יותר.

רוב הכלכלנים חדלו לראות בעקומת פיליפס בצורתה הראשונית ייצוג נאמן של המציאות. המחוונים הכלכליים הוכיחו שהקשר בין אינפלציה לתעסוקה מורכב יותר.

בסוף שנות ה-90 ניסו כלכלנים מהרווארד בהשארת חברות מוול-סטריט לטעון כי ספר הלימוד של סמואלסון אינו רלוונטי יותר וכי הוא יותר מידי קיינסיאני. המחלוקת הייתה בנושא של [[עקומת פיליפס]]- הטענה הייתה כי הכלכלה האמריקאית פורחת בניגוד לתזות מוקדמות יותר של עקומת פיליפס - אבטלה נמוכה יכולה להתקיים יחד עם המשך צמיחה ואינפלציה נמוכה לאורך זמן, בגלל המהפכה הטכנולוגית. וטענה נוספת היא ושכל זה יכול להתבצע רק בשוק חופשי לחלוטין עם 'עזרה-מייצבת' במדיניות המוניטרית ללא מעורבות נוספת של המדינה. עם זאת נראה שסמואלסון בעצמו הלך לכיוון שנוטה יותר לעקרון אי ההתערבות עם השנים. כמו כן לא ברור היה אם מדובר במגמה חדשה או בשינוי זמני בלבד. {{הערה|1=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=121327 הרווארד נגד סמואלסון], גלובס, 14.10.1997}}

בסוף שנות ה-90 ניסו כלכלנים מהרווארד בהשראת חברות מוול-סטריט לטעון כי ספר הלימוד של סמואלסון אינו רלוונטי יותר וכי הוא יותר מידי קיינסיאני. המחלוקת הייתה בנושא של [[עקומת פיליפס]]- הטענה הייתה כי הכלכלה האמריקאית פורחת בניגוד לתזות מוקדמות יותר של עקומת פיליפס - אבטלה נמוכה יכולה להתקיים יחד עם המשך צמיחה ואינפלציה נמוכה לאורך זמן, בגלל המהפכה הטכנולוגית. וטענה נוספת היא ושכל זה יכול להתבצע רק בשוק חופשי לחלוטין עם 'עזרה-מייצבת' במדיניות המוניטרית ללא מעורבות נוספת של המדינה. עם זאת נראה שסמואלסון בעצמו הלך לכיוון שנוטה יותר לעקרון אי ההתערבות עם השנים. כמו כן לא ברור היה אם מדובר במגמה חדשה או בשינוי זמני בלבד. {{הערה|1=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=121327 הרווארד נגד סמואלסון], גלובס, 14.10.1997}}

מצד [[דינמיקת מערכות]] מבקר [[ג'י פורסטר]] את העקומה היות ופיליפס ביסס את מחקרו על נתוני [[מחזור עסקים|מחזור העסקים]]. בניתוח הדינמי של דינמיקת מערכות התעסוקה והאינפלציה מתנודדות ב[[הפרש פאזה]] מסויים שהוא קבוע של המערכת. כך שאנליזה של הנתונים ממחזור העסקים פשוט מגלה את הפרש הפאזה בין שתי התנודות ואינה מתארת יחס סטאטי בין התעסוקה והאינפלציה.

מצד [[דינמיקת מערכות]] מבקר [[ג'י פורסטר]] את העקומה היות ופיליפס ביסס את מחקרו על נתוני [[מחזור עסקים|מחזור העסקים]]. בניתוח הדינמי של דינמיקת מערכות התעסוקה והאינפלציה מתנודדות ב[[הפרש פאזה]] מסויים שהוא קבוע של המערכת. כך שאנליזה של הנתונים ממחזור העסקים פשוט מגלה את הפרש הפאזה בין שתי התנודות ואינה מתארת יחס סטאטי בין התעסוקה והאינפלציה.